לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


מה שלא הורג מחשל, ומה שהורג מחשל את אמא.

Avatarכינוי:  Sweet Reminiscence

בת: 24

MSN: 

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2016

נצחונות


ניצחתי במיליון ואחד דברים, ואני עדיין לא מאושרת.

אני רוצה לבכות, אבל אין לי כ"כ דמעות.

אני מרגישה בדאון. לא דיכאון עמוק כזה שמרסק אותך, שלא נותן לך לצאת מהמיטה, שמכווץ לך את הבטן, שלא מאפשר לך לאכול.

סתם... דאון. אני מקיימת את כל החיים שלי כסדרם, פשוט בלי התלהבות. פשוט באפרוריות. פשוט בהרגשה שהפסדתי משהו שמישהו אחר קיבל.

אני לא מצפה לשום דבר, ושום דבר לא מצליח באמת לשמח אותי, באמת לרגש אותי, באמת להמיס את הקרח שהצטבר מסביבי.

כל הטעמים פחות טעימים, הצבעים פחות חדים.

רציונאלית אני מצליחה להסביר לעצמי את המצב בצורה כזאת שהכל לטובה. אבל אני לא מצליחה להאמין בו.

 

בא לי להרגיש שאנשים מסתכלים עליי ורואים בי משהו יפה. פנימית וחיצונית. משהו שהם רוצים להשאיר בסביבה שלהם, משהו שחסר להם.

אבל אני לא מצליחה להרגיש את זה.

 

בא לי להתגבר. בא לי לסיים את הסמסטר הזה טוב, בא לי לעשות רישיון צלילה, בא לי לטוס עם חברה לחו"ל בלי להודיע לאף אחד מראש. פשוט לנחות במקום זר ולנוח, להתנתק מהארץ ומכל מה שמעיק לי על הלב פה.

בא לי תקופה טובה יותר, משהו בטוח וארוך שישמח אותי ויחזיר לי קצת התלהבות.

 

 

נכתב על ידי Sweet Reminiscence , 30/5/2016 01:37  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





53,503
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , החנונים , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSweet Reminiscence אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Sweet Reminiscence ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ