החיים שלי היו יכולים להיות טובים יותר לו הייתי יכולה להיות תמיד מוקפת רק באנשים שאינם צרי עין כלפי. כאלו שנוכל לפרגן אחד לשני בשיא הכנות ולקוות מכל הלב רק להצלחה אחד בשביל השני. בירושלים אין לי את זה בכלל, וזו הסיבה שאני תמיד פחות מאושרת שם מאשר בראשל"צ.

-

כמו כל אישה טובה, גם אני התנסיתי בהכנת עוגת גבינה לכבוד שבועות.

אני אוהבת לאפות, זה מרגיע ומתגמל באיזושהי צורה. כמו ליצור משהו משלך, למרות שאתה רק עוקב אחרי המתכון.

לחגים יש נטייה מעצבנת כזו, הם עוברים ממש מהר וגורמים לי להשמין. אבל היה כיף, מתגעגעת לימים בהם זו הייתה הרוטינה שלי.

~עוד 48 יום, רק עוד קצת, לא להתפרק עכשיו... יהיה בסדר.

אז... שבועות.

שום דבר לא צועק "שבועות" כמו road trip של שעה מהוד השרון עד חיפה!

(טוב אולי רק עוגות גבינה, קציר, וויכוחים סתמיים בפייסבוק בין טבעונים לאנשים ששונאים טבעונים. כצימחונית, אני יכולה להגיד רק ששני הצדדים חפרו מספיק). 

נציגי האו"ם שלום, 

קראתי את הדו"ח הכה מעמיק שלכם, ואני רוצה לומר לכם שאתם צודקים. הם מאוד מוזנחים מבחינה כלכלית, הקיפוח הכלכלי המחפיר של הממשלה כלפיהם פשוט חוצה גבולות אדומים (אפילו של נשיא ארה"ב). זה ממש לא בסדר שהם משריצים ילדים, מתעללים כל היום בכלבים וחתולים, עושים מהומות במקום ללכת לעבוד כמו בני אדם - ובכל זאת לא מצליחים לעלות אל מעל קו העוני!

באופן כללי, אני מעריכה את הפעילות הרבה שלכם לטובת ערבים בכל העולם, ובפרט בסוריה . רק מאות הרוגים (שמדווחים עליהם!) בכל יום, איזה מזל יש להם שיש ארגון זכויות אדם כ"כ גדול וחזק ששומר עליהם.

אני יודעת שחשוב לכם להיכנס לעובי הקורה בכל עניין ועניין שאתם מטפלים בו, אז אני מזמינה אותכם לבוא לביקור קצת יותר ארוך.  בואו לגור איזה חודש במעונות הסטודנטים שליד האוניברסטה העברית בירושלים, גם פה יש הרבה מאוד פלסטינים. אתם תוכלו לגלות את זה ישר, משום שבכל מסדרון יש הרבה מאוד כתבות גרפיטי בערבית על הקירות, והרבה מן המודעות התלויות פה רשומות בערבית. רק בערבית. לקראת הסופ"ש, חברינו נהיים עייפים מהלימודים הקשים ורוצים להשתחרר קצת, אז בערך פעם בשבוע לקראת הסופ"ש, מופיעה כאן ניידת משטרה להפריד את מלחמת החמולות המתעוררת פה... קורה לכולם, לא? ברגיל.

תיכנסו יותר עמוק, ותירשמו אפילו לאוניברסטה. לפני כן, תטחנו עבודה איזו חצי שנה - שנה, שהרי הלימודים הם לא בחינם. לפני כן תעשו פסיכומטרי איזה פעמיים - שלוש, שהרי לא כולם מוציאים 700 על הנסיון הראשון שלהם. אתם כמובן לא תתלוננו, כי זה נהוג שיש לשלם על מה שאנו מקבלים.  אבל הפלא ופלא, באוניברסטה אתם תגלו שאחיכם הפלסטינים לא משלמים שכר לימוד. יתרה מזאת, הם מקבלים מלגת מחייה מלאה. יתרה מזאת? הם לא צריכים לקבל 720 כמוכם, כדי להתקבל לפסיכולוגיה - הם "ראוים לקידום". אתם אומנם יכולים לחשוב שזה הגיוני, יש לכבד את האדם באשר הוא אדם ולתת לו הזדמנות שווה. מעבר לזה, "אם הם מקבלים מימון מלא שכזה הם כנראה באמת מאוד עניים" אתם תחשבו לעצמכם בזמן שתעברו לידם בהפסקות ותראו אותם מעשנים פרלמנט בכמויות, מדברים בגלקסי החדש, נוסעים הביתה במכוניות שלהם כמו מלכים. אבל הם באמת יודעים להעריך את זה, פה כבר אין לי מה לומר. בערך אחת לחודש הם מארגנים לכבודנו, ביציאה מהאוניברסטה מופע ראווה ובו הם יניפו דגלים של מדינה לא קיימת, ישרפו דגלים של מדינה שנותנת להם סיכוי לחיים טובים יותר, ויצעקו דברים בשפה שלהם שכנראה אומרים בגדול, שלמדינת ישראל אין זכות להיות פה.  בכל צפירה וצפירה רובם מתארגנים על איזה ריקוד של דקה. הם יודעים שאזרחים ישראליים אשר יש להם נאמנות מינימאלית למדינה - צריכים לעמוד דום, אז הם דואגים לקפוץ, לשרוק, לדלג, לצרוח, לרקוד ולשיר בשבילנו. 

כשאתם רק נמצאים בסביבה של האוניברסטה העברית בירושלים, נסו לא להתרחק יותר מדי, רדיוס של 5 ק"מ נגיד, כי... אתם מבינים, יש שכונות , במרחק של כ10 דקות הליכה מהאוניברסטה שלטובתכם האישית לא כדאי לכם להיכנס אליהם. לפני כחודשיים זרקו שם אבנים על ידיד שלי, כשהוא רץ לאורך פסי הרכבת (מזל שהוא מתאמן בריצה, אחרת הייתה לו בעיה לברוח...) 

אבל אם אתם באמת רוצים להבין את שורש הבעיה, תישארו לגור!  

אני לא מדברת על יצהר, או על שדרות... שהרי לגור שם זו התגרות לשמה. אל תישארו לגור ביבנה או אשדוד - יש שם אזעקות.

תישארו לגור בעיר הבירה של מדינת ישראל, תישארו לגור בירושלים.  תשלחו את הילד שלכם לביה"ס באוטובוס, ואחרי כמה שעות תקבלו הודעה בטלפון שהיה מחבל מתאבד על האוטובוס. תשלחו את האחיינית החיילת שלכם לנסוע ברכבת הקלה, יהיה סיפור מעניין לספר לנכדים - איך היא נדקרה על ידי פלסטיני.

תישארו לגור, יהיה כיף.

נ.ב. למה גיא דוידי היפה נפש, לא הכניס את הסצינה הזו לסרטו ה"דוקומנטרי" (פחחח) "חמש מצלמות שבורות"?