לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


מה שלא הורג מחשל, ומה שהורג מחשל את אמא.

Avatarכינוי:  Sweet Reminiscence

בת: 25




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2016

תקופת מבחנים


בא לי לעשות כ"כ הרבה דברים... שתיגמר כבר תקופת המבחנים!!

אני אלך למקס ברנר וארד על הדבר הכי מושחט שם.

אני אלך לקולנוע. פעם, פעמיים, שלוש.

אני אטוס לחו"ל או אסע לאילת לצלול.

אני אקשט טיפה את הדירה.

אני אבוא לחנוכת דירה של השותף שלי לשעבר.

אני אלך לבית קפה חדש עם חברה.

אני אלך למסעדה שממזמן בא לי לנסות לכבוד אירוסין של ידיד.

אני אלך עם חברה למסעדה אתיופית, ולמסעדה הודית.

אני אלך לים.

ואעשה לייזר טאג, והחלקרח.

ואכין פופקורן מיוחד ויום שלם רק אצפה בסדרה.

ואאפה, ואעשה חנוכת דירה, ואלך עם חברים לחנוכות בית של חברים.

 

 

 

 

נכתב על ידי Sweet Reminiscence , 24/9/2016 22:41  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Skills


-לקשט עוגות ועוגיות (אני מרגישה כבר ממש מוצלחת בקדם שלו - לאפות עוגות ועוגיות. ז"א... למדתי לעקוב אחרי המתכונים של קרין גורן בצורה מוצלחת וגורפת מחמאות :) )

-שפה זרה נוספת... או 2

-להתאפר יפה (מקווה שדי התגברתי על חלק א' - ללמוד להתלבש יפה)

-לעשות דברים יפים בשיער, ליומיום ולאירוע.

-ללכת על עקבים like a boss

 

אבל הכי חשוב, אני רוצה ללמוד איך להיות מאושרת, מפרגנת. איך במקום שנאה פשוט להתרכז בדברים/אנשים שאני אוהבת. איך במקום לשרוף שעות בפייסבוק בשיטוטים בדפים של אנשים שאני לא אוהבת ולקנא בהם - לתעל את הזמן ולהגשים את עצמי. איך ללמוד לשחרר, אבל באמת. לשחרר מהאקס, ומכל בחור אחר שאי פעם יצאתי איתו/הייתי מעוניינת בו. לשחרר מחברים לשעבר שפגעו בי בדרך זו או אחרת. לשחרר מכל מי שכבר שיחרר ממני. 

 

נכתב על ידי Sweet Reminiscence , 23/9/2016 20:54  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



"Oh, don't you dare look back. Just keep your eyes on me."


כמו בכל פעם כשהחיים שלי נהיים קצת משעממים, אני רוצה משהו מטורף.

וכמו בכל פעם כשאני רוצה משהו מטורף, אני מרגישה מאוד ילדותית. 

זה כאילו שהחיים שלי כבר צריכים להיות כ"כ מסודרים, ואני צריכה לשאוף להכי הרבה סדר ויציבות שאפשר. אבל הם לא, וגם אני לא.

אני רק שואפת למשהו מרגש, למשהו חוויתי, למשהו מפתיע, למשהו מדהים.

בא לי שיעירו אותי בטלפון ב2 בלילה, כשאני כבר ישנה בפיג'מה, ויקראו לי לבוא לאכול בבורקס העגלה.

בא לי להיכנס לאוטו עם חברים, ובמפתיע לגלות שיש לנו בקבוק טקילה או יין בתא המטען, ולהחליט הכי ספונטנית בעולם שיאללה נוסעים לים. לשבת לשתות.

בא לי להסתובב בלילה בעיר זרה, שיכורה, עם אנשים כיפיים בטירוף. ולצחוק משטויות, ולעשות משהו דפוק, כמו שרואים בסרטים. נגיד קעקוע בסטודיו הקעקועים הראשון שנראה. זה לא חייב להיות קעקוע גדול, או יפה, או במקום בולט. רק משהו קטן שיזכיר לנו לעד איזה אדירים אנחנו.

בא לי במבה לארוחת בוקר אל מול הזריחה הכי יפה בעולם. או סתם זריחה בעצם.

בא לי הרפתקה, אפילו קטנה.

בא לי יום שהארוחה שלי בו תהיה דוריטוס באוטו בדרך לאנשהו, כי לא היה זמן למשהו יותר מסודר.

בא לי לישון במקום שלא ציפיתי לישון בו.

בא לי שנרקוד במסיבה בכלל לא בקצב של המוסיקה, ושלא יהיה לנו איכפת שאנחנו שופכים מלא שתיה אחד על הבגדים היפים של השני.

בא לי להתאהב בשירים עם המילים הכי מפגרות בעולם, או מילים שאני לא מבינה בכלל, רק בגלל שהוא מזכיר לי את ההרגשה הזאת שאנחנו הכי צעירים וכיפים ומאושרים וביחד בעולם. 

בא לי לצחוק באמת, לצחוק עד שכואב לי, להרגיש שאני יכולה לעוף מרוב שקל לי. להרגיש שאני יכולה לעשות הכל, ולהתעורר בבוקר לעבודה.

 

-

 

אני לא מבינה אנשים בגילי שכל מה שהם מחפשים זה יציבות. ז"א, בנושאים מסוימים גם אני מייחלת ליציבות.

אני מייחלת לעבודה קבועה, לזוגיות יציבה, לאותם החברים שישארו איתי לאורך שנים, לכל החיים. 

אבל יש אנשים בגילי, שזה כל מה שהם מייחלים לו, זה מטריף אותי, אני פשוט לא מצליחה לקלוט את זה.

ברור לי שכל אחד שונה, ושכל אחד יעשה מה שטוב לו וכל זה, אבל...

עדיין... אני פשוט מוצאת את עצמי חושבת שוב ושוב על זה, ועל כמה שאני לא מעכלת את זה.

איך אפשר להיות מאושר בתוך אותם החיים כל הזמן? איך אפשר להיות מאושר בלי להיות מופתע בטירוף אף פעם? 

איך אפשר לא למות משיעמום בתוך אותה שגרה אפורה כל הזמן? 

ז"א, יש חבר'ה בגילי שאפילו ה"כיף" שלהם הוא שיגרתי ומשעמם.

יוצאים למקום X, עם אנשים Y, בשעה Z. יושבים באותו המקום בדיוק 3 שעות, מדברים בדיוק עם האנשים שקבעת להיפגש איתם שם מראש, שותים בדיוק את מה שהקבצת לעצמך לשתות. ואחרי שנושאי השיחה הבנאלים תמו - מתפרקים כל אחד לביתו. בשעה שבה ציפית לחזור הביתה, אולי אפילו יותר מוקדם... אבל אף פעם לא יותר מאוחר.

איך אנשים לא נובלים ככה, באמת איך? מצד שני, אולי הם הבסדר, אולי בסופו של דבר אני הבחורה עם הסטנדרטים הלא הגיוניים והציפיות לחיות חיים שלא ימשכו לנצח. 

 

הלילות שזכורים לי הכי לטובה זה לילות בהם יצאנו עם חברים לעשות משהו אחד, משם זרמנו לעשות משהו אחר, ומפה לשם סיימנו בגלידה בארבע לפנות בוקר.

אני זוכרת שב22.7 היה סטנדאפ משחקי הכס בחיפה, ו3 חברים שלי מהבית באו לסטנד אפ במיוחד, והיו אמורים להישאר לישון אצלי אחרי שנלך ביחד לסטנד אפ. במקרה במקביל אלינו גם חברים אחרים הזמינו כרטיסים לסטנד אפ הזה. ואמרנו שיאללה ניפגש שם. נפגשנו, וחיכינו לתחילת הסטנדאפ והחברים שלי בכלל לא ניסו ליצור שיחה עם האנשים שאיתם נפגשנו. היה אחלה, נגמר ב12. בול ביומולדת שלי. החלטנו אני והחברים "האחרים" לזרום לפיצת יומולדת במקום ממש טוב שנמצא קרוב. החברים מהבית באו איתנו גם. היינו בפיצה, ותוך כדי שאנחנו שם חברים מהלימודים שלחו לי הודעה ושאלו איפה אנחנו, ואולי הם יצטרפו. היינו כבר לקראת הסיום בפיצה אז עניתי להם שיבחרו איפה בא להם לשבת ויעדכנו אותנו ונגיע ישר לשם. בקיצור, אחרי הפיצה הלכנו לפאב שנמצא קרוב לשבת על בירת יומולדת. חזרנו הביתה באיזה שלוש ומשהו והייתי מה זה מרוצה מזה שהלילה של היומולדת שלי זרם ככה בכיף בלי שתכננו בכלל. והחברים שלי מהבית היו מבואסים, ועייפים, ולמחרת כשדיברתי איתם האם הם נהנו הם אמרו שהם בכלל לא מבינים למה להמשיך את הערב ככה. למה לא פעילות אחת לערב.

 

 

אז ברור לי שיש אנשים כאלה ואנשים כאלה. ואני רק מתפללת שתמיד יהיו לי אנשים לחיות איתם חיים מפתיעים.

 

 




 

נכתב על ידי Sweet Reminiscence , 22/9/2016 22:09  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





53,848
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , החנונים , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSweet Reminiscence אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Sweet Reminiscence ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ