לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

הכל סיפורים


סיפורים על גברים שאוהבים גברים
Avatarכינוי: 

גיל: 11

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2017

6. מסך הערפל


כרגיל עם ליאור הסקס היה נפלא. היה לו כישרון לנחש את תשוקותיו של רמי עוד לפני שהוא הספיק להגדיר אותן אפילו לעצמו, ורמי הוקסם מהעונג הגלוי שליאור הפיק מההנאה שגרם לו. "אתה כזה לילוש חמוד." כיסה אותו רמי בנשיקות, מצץ את פטמותיו הוורודות הרכות וליטף בעונג את עורו הרך והחלק, "אני ממש אוהב לגעת בך ולישון אתך."

"לא מפריע לך שאני שמן כזה?"

"אתה לא שמן, אתה בקושי שמנמן, ואני ממש מת עליך בדיוק כמו שאתה."

"אחלה, גם אני," השיב ליאור שכמו תמיד אחרי סקס נעשה מנומנם מעט, "מת עליך זאת אומרת, לילה טוב."

"לילה טוב לילוש." השיב רמי, אבל למרות עייפותו התקשה להירדם, הוא שכב לצידו של ליאור הישן, הקשיב לנשימותיו השלוות וחשב על העתיד, מנסה לתכנן תכניות ולהבין לאן פניו מועדות. כמה זמן ליאור יסתפק רק בהצהרות חיבה ובסקס? בשלב מסוים הוא יתעייף משינה על הספה של עוז ובטח ירצה שהם יעברו לגור יחד, המחשבה על מגורים עם ליאור מלאה אותו מצד אחד שמחה, ומצד שני בפחד, איך הוא יוכל להמשיך להיות סתם עוד רווק רגיל אם הוא גר עם שותף? אם ליאור יגור איתו כולם יבינו שהוא... הוא נתקף אימה ופתאום התחשק לו לדבר עם גילה, הפסיכולוגית שלו, אבל ברור שזה בלתי אפשרי. מותר להתקשר לבן אדם ביום שישי בלילה רק אם מדובר במקרה חירום, נכון שהלב שלו דופק נורא מהר, הידיים מזיעות והפה יבש והוא מרגיש כאילו הוא על סף התקף לב, אבל גם אם זה נכון, ורוב הסיכויים שלא, כי מה פתאום שבן אדם בריא וצעיר יחסית כמוהו יחטוף התקף לב? אבל נניח שכן, אז ברור שעליו להתקשר למגן דוד אדום, לא לפסיכולוגית. הוא נאנח וניסה להיטיב את תנוחתו, מעיר מבלי משים את ליאור.

"מה קרה רמי, אתה מרגיש טוב? למה אתה נאנח ככה?" הדליק ליאור את האור לצד המיטה.

"לא יודע מה קורה לי, אני מרגיש שאני הולך לחטוף התקף לב." גנח רמי.

ליאור התיישב, מבוהל, "איפה כואב לך?" שאל ונחפז לגשש אחרי הדופק במפרק ידו של רמי, "הדופק שלך נורא מהיר, ואתה מזיע," קבע מיד, "כואב לך בחזה או אולי בכתף?"

"לא, אני רק... די, תירגע, זה בטוח לא התקף לב, רק לפני חודש עשיתי בדיקות דם והרופא אמר שהבדיקות שלי הן כמו של ספורטאי צעיר, אין סוכר, אין כולסטרול ואין לחץ דם, אני בסדר, לדעתי זה סתם התקף בהלה קטן."

"סתם התקף בהלה?" נבהל ליאור, "אין דבר כזה סתם, לא כשמדובר בהתקף בהלה, למה אתה חושב ככה, היה לך פעם התקף בהלה?"

"לא, טוב, אולי כן, אבל אף פעם לא כל כך חזק ומפחיד, די, תירגע ליאור, זה לא משהו רציני, זה תיכף יעבור, קדימה, תכבה את האור ותחזור לשכב, הכל בסדר, באמת, לך לישון."

ליאור ציית, כיבה את האור ונשכב לצידו של רמי, אבל במקום לישון המשיך לחקור אותו, "מתי זה קרה לך קודם?"

"מזמן, לא זוכר מתי בדיוק, סתם ישבתי וגלשתי באטרף, התכתבתי עם כל מיני בחורים ואז מישהו, חמוד דווקא, אמר שהוא גר קרוב אלי ושאל אם הוא יכול לקפוץ אלי, אבל הזהיר אותי שאם אני לא אראה לו הוא מיד ילך כי אין לו כוח לבזבז זמן על כאלה שמפרסמים תמונות ישנות, וחושבים שאף אחד לא ישים לב שבינתיים עברו עשר שנים והם הוסיפו עוד עשרים קילוגרם, הוא היה ממש מדהים, כוסון על כזה, והתמונה ששמתי הייתה מלפני כמה ימים ככה שלא הייתי צריך לדאוג, אבל פתאום נעשה לי ממש רע, התחלתי להזיע, הייתה לי פתאום בחילה נוראית, והרגשתי ממש חולה, פחדתי שעוד רגע אני אקיא או משהו, ופשוט ניתקתי והלכתי לישון. לקח לי כמעט שנה עד ששוב חזרתי לאטרף, ואז פגשתי שם בחור מדהים אחד שהתחיל איתי והיה נורא נחמד ומפרגן, החמיא לי בטירוף וממש התחנן שניפגש, וכשנפגשנו גיליתי שהוא נראה אפילו יותר טוב מהתמונות שלו, אבל הוא ממש צעיר, הייתי אז בן שלושים והוא היה בקושי בן שמונה עשרה, ולמרות שהסקס היה טוב ומאוד נהניתי הבנתי די מהר שהוא מחפש מישהו שיממן אותו, והאמת גם עם זה לא הייתה לי ממש בעיה, הוא רק רצה קצת דמי כיס, לא משהו מוגזם, אבל הוא היה נורא ילדותי ואחרי הזיון לא היה לי על מה לדבר איתו, נתתי לו מאתיים ₪ וביקשתי שילך, ואחר כך לא נפגשתי יותר עם אף אחד ולא עשיתי יותר סקס עד שפתאום אתה באת ו... אתה כבר יודע מה היה."

"כן." הצטחק ליאור, "אני בהחלט יודע, ודרך אגב, גם אני נורא פחדתי לפני שהלכתי אליך, עישנתי קודם כמות די גדולה רק כדי לתפוס קצת ביטחון, לא הרגשת שאני קצת מסטול?"

"לא." הודה רמי וצחק, הדיבורים עם ליאור שיפרו את הרגשתו, הוא הרגיש רגוע יותר ושוב לא סבל מבחילה. "תגיד ליאור, לא מפריע לך שאני עדיין בארון, אני מתכוון, ברור שאתה ועוז וגילה, הפסיכולוגית שלי, יודעים עלי, ואולי גם חלק מהאנשים שפגשתי בסדר חושדים, אבל אף אחד מהמשפחה שלי לא יודע עלי, וגם בעבודה אף אחד לא יודע, וככה אני רוצה שזה יישאר."

"מה עם מר גולדנברג, בעל הבית שלנו, הוא יודע?"

"לא, חס וחלילה, רק זה חסר לי, לא ראית שיש לו כיפה? אם הוא ידע הוא בטח יפטר אותי מיד."

"או שלא, אחרי הכל לא כל הדתיים הומופובים."

"אולי, אבל אני לא מוכן לקחת את הסיכון, אני אוהב את הדירה שלי ואני יכול להרשות אותה לעצמי רק בזכות העבודה אצלו."

"אני מבין." אמר ליאור, מהורהר, ורמי נתקף דאגה.

"אתה חושב שאני אפס ופחדן כי אני נשאר בארון?" חקר.

"לא, אתה בטח לא אפס, אבל אני חושב שאתה משלם מחיר מאוד יקר כדי להישאר בארון, יכול להיות שאתה אפילו לא קולט כמה זה עולה לך." אמר ליאור בעדינות ונישק אותו, "בוא נישן כבר רמי, אחרת נהיה הרוגים מחר."



"נו, אז איך היה הטיול?" האירה לו גילה פנים, "אתה יודע שהשתזפת קצת? דווקא מתאים לך."

"תודה." חייך רמי, "מזל שליאור לקח קרם הגנה והכריח אותי למרוח אותו, גם הוא נמרח, אבל בכל זאת נשרף כהוגן."

"היה ממש חם אתמול, חשבתי שאולי תבטלו את הטיול בגלל החום."

"כן, שמעתי שהחופים היו מלאים אתמול, אבל בטיול דווקא היה בסדר, היינו בשוויצריה הקטנה ובנחל כלח, ורוב הזמן הלכנו בצל והייתה רוח נעימה, וכמובן ששתינו המון מים ובגלל שזה היה טיול משפחות הלכנו ממש לאט, נהנינו מאוד."

"התאומות הביאו את הכלב שלהן?"

"כן, בטח, לברדור יפה וזללן. הוא נהנה הכי הרבה, על כל צעד שלנו הוא עשה עשר, וכל הזמן רץ הלוך ושוב, היה ממש כיף, וכבר קבענו לעשות מנגל טבעוני ביום העצמאות."

"מנגל טבעוני? זה לא אוקסימורון?"

"כן, האמת שכן, אני ממש סקרן לדעת מה נאכל, אבל עזבי עכשיו אוכל, רציתי לספר לך משהו אחר בכלל, את מכירה את השיר, בוא נפזר את מסך הערפל?"

"כן, זה לא השיר שהיה בסרט ההוא על ההומואים בצבא?"

"כן, יוסי וג'אגר, שיצא בשנת 2002 ובאותה שנה עברי לידר ששר את השיר בסרט גם יצא מהארון, אבל עזבי את זה עכשיו, בשיר מסך הערפל זה דימוי, ואף פעם לא שמתי לב אליו עד שאתמול בבוקר נפגשתי באמת במסך ערפל, ופתאום הבנתי."

"את מה הבנת? את השיר?"

"גם, וגם את החיים שלי, ואיך אני מבזבז אותם. אפשר להגיד שבזכות הערפל היה לי פתאום רגע של הארה."

"איזה ערפל? זה שבשיר?" התבלבלה גילה.

"לא, אני מדבר על ערפל אמיתי, את מבינה, מרוב שפחדנו שנרדם ולא נקום בזמן..."

"רגע, רגע..." סימנה לו גילה בידיה את הסימן המוסכם לפסק זמן, "מי זה אנחנו?"

"אני וליאור, מה, לא אמרתי לך שהוא בא לישון איתי לפני הטיול כי פחדתי שאני לא אתעורר בזמן? טוב, האמת שזה היה סתם תירוץ, פשוט רציתי לישון איתו, אה... וגם היה לי התקף חרדה קטן, או התקף לב אני עוד לא בטוח למרות שבטח לא הייתי צולח את הטיול בקלות כזו אחרי התקף לב, נכון?"

"אה... אני מניחה שלא." ענתה גילה, מבולבלת משטף הדיבור המתלהב של רמי.

"טוב, אז בקיצור, יצאנו מהבית ממש מוקדם ובדרך לנקודת המפגש בשמורת הכרמל נכנסנו לתוך ענן ערפל, וזה היה די מפחיד כי מדובר בכביש די צר ומתפתל עם שוליים ממש צרים ככה שלא היה איפה לעצור ולחכות שיתבהר, ונסענו כמה קילומטרים די מבהילים בתוך הערפל עד שפתאום יצאנו ממנו, ותודה לאל הגענו למצפור שאיפשר לנו לחנות ולראות את הנוף שהיה פשוט מהמם, ממש יפה עכשיו בשמורת הכרמל."

"באמת? חשבתי שהיא קצת שרופה?"

"נכון, אבל גם בקטעים שנשרפו יש כבר צמחים חדשים וזה נראה ממש מדהים, ומה שהיה הכי יפה זה שראינו את הערפל שנסענו בתוכו קודם מלמעלה, וליאור התחיל לשיר לי את בוא נפזר את מסך הערפל, וברגע זה הבנתי סוף סוף שאני חי בתוך מסך ערפל, ושכדי לצאת ממנו ולראות את הנוף כמו שצריך אני חייב לצאת מהארון."

נכתב על ידי , 26/4/2017 11:44  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב.הנדל ב-28/4/2017 09:42
 



5. מסך הערפל


רמי ניסה לנסח תשובה רצינית לשאלה של הפסיכולוגית שלו, ניסה להבין איפה בדיוק הוא עומד ואולי גם לעשות קצת תכניות לעתיד? למרות שמעולם לא ניהלו שיחת יחסינו לאן ליאור הצליח איכשהו להבהיר לו שהוא מעוניין לפתח ולהעמיק את הקשר שלהם, ולשדרג אותו מיזיזות נעימה לזוגיות, הוא אמנם לא ממש אמר את זה, אבל רמי הבין שאם הוא יתעקש להמשיך להיות בארון ולשמור את הקשר שלו עם ליאור בסוד הם יתרחקו זה מזה ובסוף ייפרדו, והמחשבה על כך העציבה אותו מאוד. נכון שליאור לא נראה כמו שהוא דמיין את הגבר האידאלי, אבל הוא היה כל כך חמוד, והיה כל כך נעים ללטף אותו, לישון איתו, לאכול ממטעמיו, ופשוט להיות איתו - במיטה, וגם מחוץ לה. כמה חבל שהוא לא יכול למזג את עוז ואת ליאור לבן אדם אחד שיהיה חמוד כמו ליאור ומדהים כמו עוז פנטז בינו לבין עצמו, והחנה את מכוניתו. כשעלה לדירתו גילה להפתעתו את עוז ממתין לו בכניסה, יושב על המדרגות ומעיין בנייד שלו.

"עוז, מה אתה עושה פה? הכל בסדר אתך?"

עוז קם וחייך אליו את חיוכו המקסים, "אני בסדר, ואתה?"

"מאה אחוז, ואחרי שאני אצלח את הימים הנוראים הכל יהיה עוד יותר טוב."

"איזה ימים נוראים?" התבלבל עוז.

"ככה אני קורא לימים שבין יום השואה ליום הזיכרון." הסביר רמי.

"אתה יכול פשוט להתעלם מהם, לא להסתכל בטלוויזיה ישראלית ולא לשמוע את השידורים ברדיו, רק תקנה סטרימר ואתה מסודר."

"יש לי כבר סטרימר." השיב רמי בקיצור, ואחרי שבחן שוב את פניו היפים של עוז החליט לא להיכנס להסברים מסובכים ולא לספר למה הוא חש חובה להסתכל על כל השידורים המדכאים של השואה, ולשמוע, שבוע אחר כך, את הזיכרונות הנוגים ושוברי הלב מהנופלים במלחמות ישראל. אני אספר על זה לליאור, הוא יבין חשב לעצמו, והזמין את עוז לשבת איתו במטבח.

"רוצה בירה? יש לי הייניקן." פתח רמי את המקרר.

"לא, תודה, עדיף שלא, עשיתי כאלה פאדיחות בסדר, יותר טוב שאני אשתה מיץ." 

"רעיון טוב." הוציא רמי קנקן מיץ מהמקרר. הם שתו יחד ועוז הסכים לאכול פרוסת עוגה. "אני חייב לך התנצלות," אמר אחרי שסיים את העוגה, "ליאור סיפר לי שהייתי גועלי בסדר, וגם שהקאתי עליך."

"כן, לא נורא, זה קורה, שכחתי מזה כבר." שיקר רמי.

"ליאור גם סיפר לי ש..." עוז היסס קצת, "שגם אתה בקטע של בנים."

רמי הנהן, ורק אז שם לב שהוא בעצם שוב יוצא מהארון, ושהפעם זה עבר ממש בקלות, אולי בגלל שגם עוז הומו?

"הוא גם אמר ש... תסלח לי אם זו טעות, אתה כבר מכיר את ליאור ואת השטויות שלו, אבל הוא אמר שיש לך קצת קראש עלי." הציץ בו עוז במבט שובב, קצת מפלרטט וקצת מתגרה.

"כן, סוג של..." הסמיק רמי במבוכה, והתפלא למה, במקום להתרגש ולהתלהב הוא בעיקר מרגיש אי נוחות, ומשתוקק שיקרה משהו שיפסיק את השיחה המוזרה הזו, שהטלפון יצלצל או שמישהו יכנס, לא חשוב מה, רק שהוא לא יאלץ להישיר מבט אל עיניו היפות של עוז שנראה משועשע בצורה מעצבנת.

"אז אם ככה..." הושיט עוז את ידו הגברית המחוטבת והשרירית ונגע בזרועו של רמי בליטוף שלא התפרש לשתי פנים. רמי הרגיש שעורו מצטמרר, ולא בצורה טובה, משהו במגע הזה הרגיש לו לא נכון. "תגיד עוז," קם ממקומו והתחיל לאסוף את הצלחות והכוסות, "למה התחלת פתאום לשתות? מה קרה לך באמצע הסדר?"

"האקס שלי פרסם בפייסבוק שלו תמונה שלו ושל החבר מבלים ונהנים בברצלונה."

"חבל שהסתכלת." אמר רמי.

"נכון." הסכים עוז.

"אתה עדיין מאוהב בו?"

"כן, כנראה שכן."

"ובגלל זה באת אלי? כדי להתנחם בריבאונד קטן עם מישהו שדלוק עליך?"

עוז נע בכיסאו באי נוחות, "כן, סוג של... חשבתי שתשמח."

"גם אני חשבתי ככה, אבל... אתה בחור ממש מדהים עוז, ובכל זאת, משום מה זה לא זה. מצטער."

"לא נורא, אולי זה לטובה." חייך עוז, משלים עם סירובו ברוח טובה, "תגיד, אתה וליאור, מה קורה בינכם?"

"לא יודע," האדים רמי, "אנחנו... לא יודע."

"אני מקווה שתגלה מהר כי לילוש מאוהב בך."

ליבו של רמי ניתר בחזהו בשמחת פתאום, "איך אתה יודע? זה מה שהוא אמר לך?"

"לא, אני חושב שאפילו לעצמו הוא עוד לא אמר את זה, אבל אני מכיר אותו הרבה זמן... הוא מהטיפוסים האלה שלא מסוגלים לזיין ולשכוח," הצטחק עוז, "הוא מאוהב." פסק, "תקשיב רמי, אני יודע שהוא לא נראה משהו, אבל הוא לא שרמוטה כמוני, הוא בחור נהדר, נשמה, אם לא הייתי הומו דפוק כזה אז... טוב, אני סתם מקשקש." הוא קם, נפרד מרמי בחיפזון והסתלק.

 



 

"אתה בא לטיול?" התקשר ליאור לרמי יום לפני הטיול.

"כן, בטח, הבטחתי לתאומות, ואני ממש רוצה לפגוש את הכלב שלהן."

"הוא חמוד, אבל הוא זללן נוראי, נראה תמים, בלונדיני כזה, אבל אם אתה שולף איזה סנדוויץ' או אפילו תפוח הוא ישר מנסה לחטוף לך אותו."

"אני אזהר ממנו." הבטיח רמי, "אני רק מקווה שאני אצליח להתעורר בזמן."

"אתה רוצה שאני אתקשר אליך בבוקר? אני תמיד קם בשש בבוקר."

"יפה מצידך, אבל אולי ליתר ביטחון תבוא לישון אצלי ותדאג שאני אקום בזמן?"

"אתה בטוח?" היסס ליאור, "אתה לא מעדיף לישון עם עוז?"

"לא לילוש, אני מעדיף לישון אתך."

ליאור התרצה בקלות ואחרי חצי שעה כבר היה אצל רמי, נושא איתו תרמיל קטן. הם הכינו יחד כריכים לטיול, וארזו תרמיל גם בשביל רמי, הכניסו בקבוקי מים למקרר וחיכו מול יומן החדשות עד שהחזאי הופיע ובישר שמחר יהיה חם מהרגיל בעונה, ובמקומות מסוימים אולי אפילו יהיה חמסין, אבל לא בטוח, מה לעשות, ככה זה באביב, מזג אויר לא יציב.

"כדאי שלא נשכח כובעים ואולי גם חולצה להחלפה." אמר רמי והביט בליאור שנראה פזור נפש ומוטרד משהו, "הכל בסדר לילוש? אתה מרגיש טוב?"

"כן, הכל בסדר גמור." השיב ליאור ביובש.

"אז למה אתה... מה קורה לך?"

"לי לא קורה כלום, ולך?"

"לי? למה אתה מתכוון?"

"אני מתכוון לזה שאני יודע שעוז היה אצלך אתמול."

"באמת? איך אתה יודע?" השתומם רמי.

"במקרה עברתי ברחוב וראיתי אותו נכנס אליך, נו, אז איך היה הזיון איתו?"

"איזה זיון? על מה אתה מדבר? לא היה שום זיון?"

"אה, לא? אז למה הוא נכנס אליך? סתם לדבר?"

"האמת שכן, הוא פשוט רצה להתנצל על ההתנהגות שלו בפסח, והסביר שזה קרה כי הוא ראה תמונה של האקס מבלה עם החבר בברצלונה וקצת התחרפן, ואגב, הוא גם אמר לי שאתה מאוהב בי."

"זה מה שהוא אמר?" קפץ ליאור מכיסאו, "מה פתאום הוא הלך ואמר לך דבר כזה?"

"סתם, נפלט לו, ושתדע שהוא דווקא רצה סקס, אבל סירבתי, פתאום הבנתי שאני מתגעגע אליך ורוצה אותך, לא אותו."

ליאור הרצין ועיניו סקרו את פניו של רמי בקפדנות חמורה, ולפתע התרככו פניו וחיוך הפציע עליהן, "באמת רמי? אתה לא עובד עלי?"

"לא." משך אותו רמי לחיבוק, ומיהר לחסום את פיו בנשיקה, "די, דיברנו מספיק, בוא למיטה."

נכתב על ידי , 24/4/2017 21:35  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב.הנדל ב-26/4/2017 11:58
 



4. מסך הערפל


"מה יש לך?" התרעם ליאור, "אתה מרגיש לא טוב? למה אתה שקט כזה?"

"אני בסדר," רטן רמי ופילל שליאור יתנדף איכשהו מדירתו ויעלם כלא היה.

"אתה רוצה שאני אלך?" הפגין ליאור כשרון מפתיע לקריאת מחשבות.

"לא, כן, אולי, אני מצטער ליאור, אני פשוט... אני... אין לי מושג למה אבל זה קורה לי לפעמים."

"מה בדיוק קורה לך? לפעמים אתה בדיכאון, נעשה עצוב בלי סיבה?"

"כן, אתה צודק, אבל למה בלי סיבה, אני בדיכאון ובהחלט יש לי סיבה." החווה רמי בידו על המיטה הפרועה וההפוכה שלו.

"יש גברים שנעשים מדוכאים קצת אחרי סקס, אבל אל תדאג, זה עובר." הרגיע ליאור והתחיל להתלבש.

"זה לא קרה לי אף פעם עם בנות, רק סקס עם גברים מדכא אותי."

"מתי היה לך סקס עם בנות?" השתומם ליאור, "אף פעם לא ראיתי אותך עם בחורה."

"כשהייתי צעיר יותר יצאתי עם נשים והיה גם סקס, אבל אז פגשתי בחור יפה אחד ו..." הוא נאנח, "עזוב ליאור, לא מתחשק לי לדבר עכשיו."

ליאור הנהן, "אני רואה, טוב, אני זז, להתראות בסדר."

"אבל ליאור אני עוד לא..."

"שטויות, אין מצב שתשב לבד בבית בערב פסח, אני אבוא לקחת אותך, תלבש חולצה יפה ותתגלח, להתראות נשמה." נישק את לחיו ופרח לדרכו, שמח וטוב לב.

***

"נו, אז איך היה בסדר?" התעניינה גילה כשהם נפגשו אחרי החגים.

"אה..." התלבט רמי, "חלק היה טוב ואפילו נעים, אבל היה גם חלק רע, אפשר להגיד שזה התחיל טוב והלך והשתפר עד שנעשה זוועה. את בטוחה שאת רוצה לשמוע מה היה כי זה לא סיפור נחמד כל כך."

"זה בסדר, תספר הכל." רכנה גילה לעברו בסקרנות.

"אז קודם את צריכה לדעת שאני ולילוש, זאת אומרת ליאור, השותף של עוז..."

"ליאור האוחצ'ה השמנמן?"

"כן. אז אני והוא... זאת אומרת," רמי מגמגם, קצת נבוך, "אז מה שקרה זה שיומיים לפני הסדר הוא קפץ אלי לדירה ופתאום נהיה לנו מין קטע...."

"קטע? איזה קטע?"

"קטע של סקס, הוא פשוט תפס אותי לא מוכן, ואם את זוכרת היה אז חמסין מגעיל כזה ו... טוב, זה לא ממש שייך, אבל בקיצור, היה סקס ולהפתעתי הוא היה ממש טוב, ואחר כך ליאור אמר שעוז הוא מהטיפוסים האלה שלא ממש שמים לב למה שקורה אצל אחרים, ושהוא לא שם לב שיש לי קראש עליו, ואחר כך הוא הזמין אותי לסדר פסח במרכז הגאה, מסתבר שהם עורכים סדר פסח לכאלה שלא רוצים או יכולים לחגוג עם המשפחה, ותשמעי איזה קטע מוזר, מסתבר שליאור בא מבית דתי ושבגלל שהוא יצא מהארון, שזה בכלל משונה, כי איך אחד שנראה ומתנהג כמוהו מסוגל להיות בארון בכלל? אבל בכל אופן, אחרי שהוא הודיע למשפחה שלו שהוא הומו הם העיפו אותו מהבית, ולדעתי זה די כואב לו, לא שהוא יודה בזה. האמת שבכלל לא רציתי ללכת לסדר פסח עם המון הומואים, אבל גם למשפחה שלי לא רציתי ללכת, גם כי הם מבאסים וגם כי אף אחד לא הזמין אותי, אבל זה לא קשור בכלל, מה שבעצם רציתי לספר זה שליאור בא לקחת אותי לסדר פסח, ואפילו בחר בשבילי בגדים, והאמת, פחות או יותר גרר אותי לשם."

"אם הוא גרר אותך זה אומר שלא רצית ללכת?" התעקשה גילה להעמיד דברים על דיוקם.

"רציתי ולא רציתי," הודה רמי אחרי דקת היסוס, "אבל ליאור אמר שעוז יהיה, ולכן בסוף השתכנעתי והלכתי, ולא הצטערתי כי עוז באמת היה, ואפילו ישב מולי ומול ליאור, וגם האוכל היה מעולה, והקראת ההגדה בכלל לא הייתה מעיקה ומייבשת למרות שמי שניהל את הסדר היה בחור חמוד אחד שבא ממשפחה חרדית. שרנו המון שירים והייתה אווירה ממש נחמדה, ופגשתי המון חבר'ה מקסימים, וליאור הציג אותי בפני כולם והסביר לי הכל, באמת שהיה כיף ובכלל לא הצטערתי שגם אחרי האוכל המשכנו לקרוא בהגדה כי אדם, זה החמוד שניהל את הסדר, קרא ממש יפה, והייתה מקהלה ששרה וסחפה את כל השאר לשיר אתם. אה, ושכחתי לספר שהיו גם נשים וילדים קטנים ככה שזה לא נראה סדר הומואי פתטי כזה."

"למה סדר הומואי נראה לך פתטי?" זקפה גילה גבות משתוממות.

"כי פסח זה חג משפחתי ולעשות סדר רק עם גברים זה... זה פתטי, אגב, את יודעת שהיו גם כמה משפחות של גברים עם ילדים? היו שם שתי תאומות ממש מתוקות עם אבא ואבא, בחורים פשוט מקסימים, בשבוע הבא אני נפגש אתם שוב בטיול האביב של הקהילה, אנחנו נטייל בשמורת הכרמל וגם נעשה פיקניק, התאומות הבטיחו שיביאו את הכלב שלהם לטיול, הן רצו לקחת אותו גם לסדר פסח, אבל האבאים לא הרשו כי הם חשבו שהכלב ישתעמם ויפריע."

"נשמע שנהנית מאוד, אז מתי הגיע החלק הפחות מוצלח?"

"זה קרה לקראת הסוף, עוז קיבל טלפון ממישהו, ליאור חושב שמהאקס שלו, ונעשה מאוד מצוברח ועצוב, והתחיל לשתות יותר מידי... אומרים שהאופי האמיתי של בן אדם מתגלה שהוא שתוי כי אז אין לו יותר עכבות, את חושבת שזו נכון?"

"יש בזה משהו," ענתה גילה בזהירות, "אבל מצד שני גם העכבות של בן אדם הן חלק מהאופי שלו, ככה שזה נכון רק בחלקו, למה? איך עוז התנהג כשהוא שתה?"

"חרא." ענה רמי בקצרה, "הוא התחיל לדבר שטויות ולקלל בלי שום התחשבות שיש שם ילדים קטנים וממש נעשה מטרד, בסוף לא הייתה ברירה והסעתי אותו הביתה כי הוא לא היה מסוגל לנהוג, ואת המפתחות של האוטו שלי השארתי לליאור שהיה צריך להישאר לעזור לסדר הכל, רציתי לעזור לעוז לשכב לישון וממש התבאסתי ממנו, נכון שהוא עדיין נראה מדהים, אבל מה זה עוזר אם הוא מתנהג כמו איזה אפס כפוי טובה? ואם זה לא מספיק בסוף הוא גם הקיא עלי והייתי צריך לנקות את כל הגועל נפש, מזל שליאור הגיע לעזור לי."

"אתה מדבר המון על ליאור." חייכה גילה, "וכמה שאתה מספר עליו יותר ככה הוא יותר מוצא חן בעיני."

"גם בעיני הוא מוצא חן מאוד." הודה רמי, "בהתחלה חשבתי שהוא סתם שמנצ'יק אחד, אבל טעיתי, מסתבר שאסור לסמוך על רושם ראשון, נעשינו ממש חברים, ואם לא הייתי בארון והוא לא היה צעיר כל כך..."

"בן כמה הוא?" תהתה גילה.

"בן עשרים ושמונה, צעיר ממני בשמונה שנים שזה אולי לא המון, אבל גם לא מעט."

"גם ביני לבין בן הזוג שלי יש הבדל גדול, וזה ממש לא מפריע לנו." העירה גילה, "לגיל אין שום משמעות כל זמן שיש התאמה ומשיכה, אתה וליאור, אתם..."

"כן." הנהן רמי, וניסה לשווא לכבוש חיוך של שביעות רצון, "נכון שהוא לא שחום ואין לו ריבועים, אבל חוץ מזה הוא ממש... הוא בסדר גמור."

"גם כשהוא שותה?"

"אז זהו, שהוא לא שותה, וגם לא מעשן חוץ מקצת קנאביס בסופי שבוע, ואז הוא נעשה עוד יותר חמוד וחרמן ו... טוב, אני לא אכנס לפרטים כי זה מביך." הסמיק רמי, מתקשה להסתיר את שביעות רצונו.

"אני מבינה," הנהנה גילה והעיפה מבט חטוף בשעון, עוד חמש דקות, "תגיד רמי, למה אמרת שזה שאתה בארון זו בעיה? ואם כבר מדברים על ארון, איך זה שהומו בארון הולך לסדר פסח גאה ולפיקניק של הקהילה?"

 

 

נכתב על ידי , 20/4/2017 20:27  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב.הנדל ב-22/4/2017 23:41
 



3. מסך הערפל


"אז זו הדירה שלך?" סקר ליאור במבט מהיר ורואה כל את דירתו של רמי, "קצת קטנה, אבל מיקום מעולה, מושלמת בשביל רווק."

"גם בשביל זוג." הסתייג רמי, פתח את המקרר והציע בירה, או אולי מיץ? יש גם לימונדה.

"תלוי איזה זוג," התווכח ליאור, "אל תשכח שזוגות סטרייטים מתחילים מיד להתרבות, וההריונית לוחצת לעבור למקום מרווח יותר עם אוויר צח, גני ילדים טובים ובתי ספר לא צפופים, וכמובן שכל ילד צריך חדר משלו... והכי זוועה שבזמן האחרון גם הומואים נדבקו בשיגעון הזה וגם הם מתרבים, ועל לסביות בכלל אין מה לדבר." הוא התחלחל בדרמטיות, ביקש לימונדה, מחה את מצחו וסיפר בבת צחוק שהחזאי שנשאל הבוקר איזה מזג אוויר צפוי לנו אמר שצפוי מזג אוויר איחס, מתחיל שרבי ואביך, מתקרר לקראת הערב ונגמר בגשם בוץ, "וכל המשוגעות שעמדו ושפשפו את התריסים לכבוד פסח אכלו אותה." סיכם בחיוך זדוני.

"כמו תמיד." משך רמי בכתפיו באדישות. הוא תיעב את פסח, סלד מטירוף הניקיון שאחז בכולם ושנא את התורים הארוכים בחנויות, ואת עגלות הסופר העמוסות לכבוד החג, "אז איפה אתה בסדר?" שאל את ליאור, מחקה בלגלוג מבטא פולני דשן.

לתימהונו בן שיחו לא הבין את הבדיחה ולא רק שלא חייך אלא נראה פגוע, ואפילו נבוך,

"עוד לא החלטתי." ענה בעצבנות, "ואיפה אתה תהיה?"

"כמו תמיד, בבית, אוכל פיתות ומחכה שהסיוט ייגמר. שונא את החג הזה, אחרי שסבתא נפטרה אפילו אימא הבינה שאין טעם לעשות יותר סדר משפחתי, היא ואבא נוסעים לאיטליה או לשוויץ, ושאר האחים שלי הולכים למשפחות של הנשים שלהן."

"כמה אחים יש לך?"

"שלושה, שני בנים ובת, כולם מוצלחים, נשואים לבני זוג מוצלחים גם כן, וכולם הורים לילדים, רק אני הכבשה השחורה, ומה אתך ליאור?"

"אני דתל"ש, ההורים שלי חרדים וכבר עשר שנים אין לי קשר עם אף אחד מהמשפחה." סיפר ליאור, מנסה להעמיד פנים אדישות, אבל רמי הבחין שזו רק העמדת פנים, וזיק של חיבה ורחמים ניעור בו כלפי אורחו. "אתה מוזמן לבוא אלי לחגוג איתי פסח לא כשר." חייך בחמימות אל ליאור שהודה לו וסיפר שגם השנה הוא החליט ללכת לחגוג במרכז הגאה וכבר הבטיח להם להביא את עוגת הפסח המפורסמת שלו, "גם אתה יכול לבוא רמי."

"אפילו שאני לא הומו?" תהה רמי.

"אף אחד לא שואל מה אתה עושה ועם מי, מספיק שתביא בקבוק יין טוב ותיאבון בריא." אישר ליאור, "כדאי לך, הם ממש נחמדים, קוראים בהגדה אלטרנטיבית, שרים וצוחקים המון, יש הרבה חבר'ה צעירים ושמחים והשנה גם עוז הבטיח שיבוא." הוסיף.

רמי נדרך, "הוא לא הולך להורים שלו השנה?"

"לא, לפני שנה הוא היה עם יוני, ונורא נהנה להגיע למשפחה עם בן זוג, השנה מבאס אותו לבוא לבד, ולכן הוא החליט לא להגיע."

"טוב, בסדר." הסכים רמי, "אם אתה חושב שזה בסדר גם אני אבוא, תגיד, הכל שם כשר לפסח?"

"כן, כי יש די הרבה אנשים דתיים שזה חשוב להם, אבל האוכל עדיין טעים. תגיד רמי,"  התיישב ליאור בנוחיות על כורסת הטלוויזיה המשוכללת של רמי ונשא את מבטו לעבר מארחו שעמד מולו, "מה בדיוק קורה בינך לבין עוז?"

רמי האדים ואחר כך החוויר, ושוב האדים. ליבו הלם במהירות ובירכיו נחלשו כל כך עד שהוא נאלץ לצנוח על הספה, "למה אתה מתכוון? מה צריך לקרות בינו לבינו? למה? הוא אמר לך משהו?" אישוניו התרחבו בבהלה, "מה הוא אמר?" חקר את ליאור.

"תירגע," טפח ליאור קלות על פרק ידו, "עוז לא אמר לי כלום, ואני די בטוח שהוא בכלל לא שם לב שיש לך קראש עליו, למזלך בחורים שנראים כמוהו לא ממש שמים לב לרגשות של אנשים אחרים."

"אין לי מושג על מה אתה מדבר." גמגם רמי, מנסה לגייס מתוכו זעם תוקפני שישתיק את החוצפן הזה שמעז להתנחל לו בשלווה באמצע הבית, להתרווח על הכורסה שלו, ולהעיר הערות חצופות ומדויקות עד כאב.

"טוב, אז לא." הצטחק ליאור, ולגם בנחת מהלימונענע שלו.

"מה לא?" התעצבן רמי ומחה אגלי זיעה ממצחו. חמסינים תמיד גרמו לו לחוש רע - ראשו כאב, גרונו היה יבש והשמים האפורים דיכאו אותו.

"לא כל מה שאמרתי, אתה לא הומו, אתה לא דלוק על התחת היפה והשרירי של עוז, ולא חולה על העיניים הכחולות שלו ועל הריבועים המדהימים שלו, ובטח שאתה לא רואה אותי ממטר כי אני שמן ונשי וקשקשן שלא יודע לסתום את הפה, וכמו דביל אומר לך בפנים מה אני מרגיש."

"מה.... מה אתה מרגיש לילוש?" לחש רמי. גרונו היה יבש, והוא ייחל שהשרב המעיק יישבר סוף סוף בגשם קיצי מרענן.

"חרמן עליך בטירוף ומת לרדת על הברכיים ולמצוץ לך." ענה ליאור בפשטות ונתן לו את כוס המשקה המלאה למחצה שאחז בידו, "קח, תשתה, אתה נראה מיובש."

רמי אחז בכוס הקרה, הלחה מעט, ובעוד הוא לוגם בצמא את המשקה הקר, משיב הנפש שטעמו החמוץ מתוק ערב לחיך ומרענן ירד ליאור על ברכיו, פתח בזריזות את חגורתו, הוריד במשיכה זריזה ותקיפה את מכנסיו ותחתוניו של רמי עד לברכיו, אחז באשכיו ביד קטנה, חמימה ורכה ולקח את אברו המכווץ מהלם לפיו. אברו של רמי התאושש במהרה מההפתעה, הזדקף, התקשה וגדל בתוך פיו החם והשוקק של ליאור שינק אותו לתוכו במסירות, מלקק ושואב, עולה ויורד, מלטף ומתלהב עד שרמי, מופתע מהמהירות ומהמיומנות של ליאור, גמר בתוך פיו.

נבוך ניסה רמי להתנצל, אבל ליאור אמר לו שזה בסדר גמור ושיפסיק לדבר שטויות, ולהפתעתו של רמי הוא התיישב עליו בפישוק, פלג גופו העליון חשוף, והצמיד את שפתיו אל פיו של רמי, נישק אותו ותוך כדי כך פרם את כפתורי חולצתו, ואחר כך הצמיד את חזהו הלבן והחלק אל חזהו השעיר והרחב של רמי. "אני עדיין חרמן." הצהיר והחל לחכך את אברו, שבדיוק כמוהו היה שמנמן, ורוד וחמוד, כנגד בטנו של רמי. "אתה כזה חתיך ושרירי וגברי רמי," גנח ליאור בין נשיקה לנשיקה - הוא היה נשקן מעולה, "תחבק אותי חזק." הורה לרמי שציית בעונג, מופתע כמה נעים היה המגע בעורו החלק של ליאור. ליאור גמר על בטנו של רמי ומיד ניתר מעליו ומשך אותו למקלחת, "בוא נתרחץ יחד."

רמי ציית ובעזרתו של ליאור הזריז פשט את שאר בגדיו, תוהה מתי הספיק אורחו הצעיר להיפטר מבגדיו. הם נכנסו ערומים למקלחת וסיבנו זה את זה בהנאה. לרמי שוב עמד וגם אברו הנחמד של ליאור היה מוכן שוב לפעולה. ליאור הוביל והפעם הם הגיעו לחדר השינה של רמי, "אתה הבחור הראשון שנכנס לפה." גילה רמי לליאור, והדף אותו לעבר המיטה. ליאור השתרע עליה בלי היסוס, נשכב על בטנו, הבליט את עכוזו הוורוד והחלק, והציץ מעבר לכתפו לעבר רמי, "ומה עם בחורות?" תהה, "כמה כבר היו פה?"

"אף אחת." הודה רמי ונשכב לצידו של ליאור, "אתה הבן אדם הראשון שנכנס למיטה הזו." הצהיר, רגע אחר כך פילח ברק את השמים האפורים ומיד אחריו הגיע רעם מתגלגל וגשם החל נוקש על התריסים המאובקים.

תם השרב הגדול לחש רמי לנפשו, ביתק בזריזות את בתוליו של קונדום שהמתין זמן רב מידי במגירת הלילה שלו, העלה אותו על אברו ושיקע את לשונו בין פלחי עכוזו של ליאור שגנח בעונג, דרש זין ומיד, וחיש קל קיבל את מבוקשו.

 



נכתב על ידי , 12/4/2017 16:42  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב.הנדל ב-12/4/2017 22:10
 



2. מסך הערפל


"היית מאמינה? יוני עזב את עוז בגלל שהאקס שלו חזר לארץ וביקש שהם שוב ינסו להיות יחד, שלוש שנים יוני לא שמע ממנו מילה אבל ברגע שההוא רק רמז לו יוני מיד ארז את הדברים שלו וחזר אליו בריצה."

"כמה זמן יוני ועוז היו יחד?" התעניינה הפסיכולוגית.

"שנה ומשהו, אבל רק לפני חודש הם עברו לגור יחד, עוז היה בטוח שהם מסתדרים נפלא ומאוד הופתע לגלות שכל הזמן יוני בעצם התגעגע לאקס שלו, ושהוא בעצם רק ריבאונד."

"זו באמת הפתעה מאוד לא נעימה." הסכימה גילה, "אז מה הוא הולך לעשות עכשיו?"

"מה עוד הוא יכול לעשות?" משך רמי בכתפיו, "לסבלט את החדר של יוני כמובן, ולקוות שהפעם יהיה לו יותר מזל."

"הוא יודע מה אתה מרגיש כלפיו?" תהתה גילה.

"חלילה," נבהל רמי, "מה פתאום? הוא אפילו לא יודע שאני הומו, בעיניו אני סתם אחד שמתקשרים אליו לפתוח סתימה בביוב ולהחליף מנורות שרופות."

"ואתה מתכוון לגלות לו יום אחד?"

רמי התפתל בכיסאו, מתלבט ומתענה, מצד אחד עוז המדהים ויפה התואר פנוי עכשיו, ויש לו הזדמנות, מצד שני רק הרגע הוא נפרד מבן זוג שאהב בכל ליבו, ובטח אין לו ראש וחשק לכלום, אבל מצד שלישי אולי דווקא יש לו, ואולי זה בדיוק הזמן להציע לו ריבאונד? אבל האם זה באמת מה שהוא רוצה להיות, רק הפוגה קלה הסחת דעת חסרת חשיבות? עוז כל כך יפה ומדהים, למה לא מגיע לו להיות עם בחור נהדר כזה, במה יוני הבוגד טוב ממנו?

"אני לא יודע." הודה לבסוף.

"אתה רוצה להיות יום אחד בזוגיות רמי?" הישירה אליו גילה מבט.

"כן, בטח, ואם רק הייתי יכול להשיג מישהו מדהים כמו עוז... אבל איפה, מה פתאום שבחור יפה ומושלם כזה ישים עלי בכלל?"

"למה לא? אתה נראה בכלל לא רע, אתה משכיל ומסודר כלכלית, יש לך טעם טוב בבגדים, אתה רהוט ויש לך חיוך נחמד, למה שלא תהיה לך זוגיות?"

"כי אני יכול להיות רק עם גבר, וכדי להיות עם גבר אני חייב לצאת מהארון, ואת זה אני כמובן לא יכול לעשות ולכן..."

"למה לא? למה אתה מרגיש שלצאת מהארון זו לא אופציה סבירה בשבילך?" קימטה גילה את מצחה במורת רוח.

"כי לא." השיב רמי בקוצר רוח, "אני לא מוכן שאנשים ידעו עלי, אני פשוט לא יכול... לא! אולי אם אני אמצא מישהו שחייב גם כן להיות בארון, אולי מישהו נשוי, או דתי או משהו כזה... אני באמת צריך להתחיל לחפש יותר במרץ."

"ומי הפריע לך לחפש עד היום?"

רמי משך בכתפיו ותקע מבט קודר ברצפה, "אף אחד, האמת שאני כן מחפש כל הזמן, אבל חוץ מהבחור ההוא שסיפרתי לך עליו עוד לא נדלקתי על אף אחד."

"חוץ מעוז." ציינה גילה.

"חוץ מעוז שלא בארון כמובן, ובטח יצחק אם ישמע שאני רוצה אותו, אולי, אם אני אשחק נכון בקלפים שלי ואעזור לו למצוא מהר מישהו שיחליף את יוני, עדיף מישהי כמובן, אז... לא, שטויות, אני סתם מקשקש, בעיניו אני סתם הנודניק הזה שמציק לכולם." נאנח רמי, "תגידי, את באמת חושבת שיש לי חיוך נחמד?"

"כן, בהחלט." אישרה גילה בתוקף, הודיעה לו שהזמן נגמר וביקשה ממנו שלקראת הפגישה הבאה יכין לה רשימת סיבות לכך שהוא מסרב לצאת מהארון.

רמי נהג לאיטו חזרה הביתה, מנסה לחשוב על הסיבות לכך שהוא חייב להישאר בארון, הוא לא יכול היה לתת סיבה אחת הגיונית, חוץ מההרגשה חסרת הביסוס שאם מישהו ידע עליו יקרה אסון, שום דבר לא יהיה יותר אותו דבר, וכל חייו יתמוטטו. הוא ידע שזו הרגשה טיפשית, אבל לא היה מסוגל לשלוט בה.

ברגע שהוא החנה את מכוניתו מתחת לדירתו הודיע לו הנייד שלו שהוא קיבל הודעת ווטסאפ, ולשמחתו ההודעה הייתה מעוז, "מצאתי מישהו שמעוניין לסבלט את החדר של יוני, מתי תוכל להגיע לפגוש אותו?"

"אני כבר בא." הקליד רמי בתשובה, וכמה דקות אחר כך התייצב בדירתו של עוז בתקווה שהסבלט המיועד יהיה מבוגר, שמן ומכוער, ורצוי גם לא הומו. תקוותו נכזבה, המחליף של יוני היה צעיר, בלונדיני, חמוד וללא ספק הומו, תיק הצד שהטלטל מכתפו היה מכוסה בסיכות צבעוניות עם סמלי הגאווה, היתרון היחיד שרמי מצא בו היה גזרתו השמנמנה.

"אני ליאור." חייך אל רמי חיוך נחמד מעוטר בגומות חן, "ואני ממש ממש צריך חדר והמקום הזה פשוט מושלם."

"לילוש ואני חברים ותיקים." הסביר עוז, "ולמזלי בדיוק השבוע הוא קיבל עבודה לא רחוק מפה, והוא ישמח מאוד להיפטר מהשותפה המעיקה שלו ולעבור לכאן כדי להחליף את יוני."

"או. קיי." ענה רמי לאט, מתאמץ לחשוב על סיבה הגיונית לדחות את הבלונדיני החמוד הזה שעשה רושם כמי שמשתוקק להחליף את יוני, "ומה עם ערבים?"

"אני אהיה הערב שלו," התערב עוז, "אני מקווה שזה בסדר."

"אהה... אני לא יודע, אני צריך לשאול את מר גולדנברג." התחמק רמי מתשובה. הוא חש ממולכד, מצד אחד היה ברור שעוז וליאור חברים טובים ושעוז משתוקק לגור עם ליאור, ואם הוא יסרב עוז יכעס עליו, אבל מצד שני, אם הוא יסכים אז... רק תראה איך הם צוחקים אחד אל השני, שקוף שהם רק מחכים שהוא יעוף משם כדי להתנפל זה על זה ולעשות מרתון סקס סוער.

"איפה בדיוק אתה מתכנן לישון ליאור? כי הדירה הזו מתוכננת בעצם לזוג, וחדר השינה השני הוא די קטן ואין בו מיטה."

"זה בסדר, יש לי פוטון מתקפל שיתאים בדיוק."

"או שתוכל לישון עם עוז." שם רמי את נפשו בכפו והעיר הערה פזיזה, מוסיף לה חיוך מזויף שכיסה, כך הוא קיווה, על הייאוש שאחז בו.

השנים החליפו מבט מופתע משהו, ואחרי רגע של שתיקה פרצו בצחוק, "אין מצב, זה לא יקרה." הצהיר ליאור בביטחון. "עוז מדהים אבל הוא ממש לא הטיפוס שלי."

"גם את לא הטיפוס שלי לילוש חמודה." הצטחק עוז בחביבות ושתל נשיקה על לחיו הוורדרדה של ליאור, "וחוץ מזה אני נמצא עכשיו בגמילה מגברים, לא שזה משנה כל כך כי כמו שאני מכיר אותו ליאור היה מעדיף דווקא אותך רמי."

"אני מעדיף גברים בוגרים יותר, כוסונים כמו עוז ממש לא עושים לי את זה." הסכים ליאור בעליזות, "אבל די כבר עוז, אתה לא רואה שאתה מביך את בעל הבית הסטרייט מאוד שלנו?"

"אני לא בעל הבית שלכם." מחה רמי, חש איך פניו מאדימים וליבו דופק במהירות, מפחד או מהתרגשות, הוא לא ידע, "אני רק הנציג שלו."

"לא נורא, העיקר שאתה סטרייט מאוד." גיחך ליאור והניח יד רכה ועדינה על כתפו, "אז איפה אמרת שחותמים רמי?"

 

"אז מה, עכשיו נדלקת על השותף לדירה של עוז? על הליאור הזה?" הרימה גילה גבה משועשעת.

"לא, מה פתאום? אני בכלל... הוא סתם אוחצ'ה דבילית, את יודעת מה זה אוחצ'ה?"

"כן, אני יודעת." הנהנה גילה, "יפה מצידך שנתת לו לסבלט את הדירה למרות שהערב היחיד שלו היה עוז."

"זה לא אני, זה מר גולדנברג, הוא אמר שאין שום בעיה עם זה שדייר אחד ערב לדייר השני."

"אז מאיפה אמרת שעוז וליאור מכירים?" סירבה גילה להניח לנושא.

"מהתיכון, הם נפגשו בתחילת התיכון וגם בצבא הם היו יחד, ולפי מה שראיתי הם חברים ממש טובים, הם לא מפסיקים לספר בדיחות של הומואים ולצחוק." סיפר רמי בעגמומיות.

"איך אתה יודע?" השתוממה גילה, "עברת לגור אצלם?"

"לא, בטח שלא, אבל ליאור התעקש להזמין אותי לארוחת ערב אצלם, הוא מבשל נהדר וממש אוהב להאכיל אנשים, ואחר כך הם גררו אותי להופעת דראג באיזה מועדון, והערב אני שוב אצלם כי לליאור יש כרטיסים לאיזה הופעה במרכז הגאה... ניסיתי להתחמק, אבל הוא התעקש ופיתה אותי בסושי, הוא מכין סושי פשוט מדהים ואני מת על סושי."

"אז פתאום יש לך חברים הומואים," התבדחה דעתה של גילה, "תיזהר רמי, אנשים עוד יחשדו שגם אתה כזה."

"מצחיק מאוד." נהם רמי, מעמיד פנים שהוא זועף, אבל היה לו ברור שגילה יודעת שהוא לא באמת כועס.

נכתב על ידי , 8/4/2017 14:51  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב.הנדל ב-22/4/2017 23:42
 



לדף הבא
דפים:  

118,332
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , גאווה , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לב.הנדל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ב.הנדל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ