לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

הכל סיפורים


סיפורים על גברים שאוהבים גברים
Avatarכינוי: 

גיל: 12

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2017

11. מכירים את זה ש...


הייתי מזועזע מאוד מהפגישה האחרונה אצל איציק. גם בגלל כל עניין הקשירה המאוד לא נעים וגם בגלל ענר. העובדה שאיציק זרק אותי לפני שהספקתי להעיף אותו קודם גם הציקה לי לא מעט. הוא פגע באגו שלי והשפיל אותי, ובניגוד לענר אני לא מצאתי את המעמד הזה מחרמן. האמת שרתחתי מעלבון, וחשתי צורך עז לנקום, ואחרי שהתקלחתי ונחתי קצת החלטתי שהגיע הזמן לעשות לימונדה מהלימון החמוץ הזה והתקשרתי לשביט.

בעיקרון אני לא אוהב מלשינים וחושב שגם אם אתה יודע שמישהו בוגד בבן זוגו עדיף שתשמור את המידע הזה לעצמך. שום דבר טוב לא יוצא מזה שמתערבים בין בני זוג ומוטב לשתוק במצבים כאלה, אבל מאחר ורתחתי מכעס ומעלבון והייתי מאוהב כמו דביל בשביט פשוט לא יכולתי להתאפק. קיוויתי שאחרי שאגלה לשביט מה מעולל בן זוגו עם האקס הטרי שלי הוא ייפול לזרועותיי בבכי, ושנינו נלך לעבר השקיעה שלובי יד בעוד ענר ואיציק הופכים להיסטוריה רחוקה ומטושטשת. אם הייתי רגוע ולא מעורב רגשית הייתי מבין שאני עושה טעות, אבל הייתי נסער וכעסתי מאוד, ולכן, אחרי שגיליתי לשביט שאני ואיציק כבר לא סובבתי את השיחה - בצורה די מגושמת, אני מודה - ככה שבסוף פלטתי את הסוד הנורא – ענר בוגד בו עם איציק.

במקום ליפול לזרועותיי שביט התעצבן מאוד, בעט בשולחן, הפיל את כוס הבירה והיה די קרוב להכות אותי. מזל שהיה לי די שכל לא לספר לו מה באמת קרה שם, לא ממש שיקרתי, אבל שמרתי לעצמי חלקים לא נעימים מהאמת, ואפילו ביקשתי סליחה שהלשנתי. בסוף הוא נרגע ואפילו הודה לי שסיפרתי לו על הבגידה של ענר, הבטיח שהוא לא שונא אותי ואחר כך הסתלק.

קיוויתי שהוא יעשה לענר סצנה גדולה ורועשת ואחר כך יחזור אלי, הרי אין מצב שהם ימשיכו לגור יחד, נכון?

לא נכון. הם כן המשיכו לגור יחד. זה באמת הימם אותי, צעקתי על שביט כמו איזה טמבל, צעד מטופש, אני מודה, אבל הייתי כל כך מאוכזב... אמרתי יותר מידי ואפילו המצאתי כל מיני שטויות רק כדי לגרום לשביט להעיף את העבד של איציק, וכששביט התקשר אלי אחרי הצהריים הייתי בטוח שזהו, הצלחתי והוא זרק את ענר וסוף סוף הוא יהיה כולו שלי.

הוא בא לדירה שלי מאוד מדוכדך ועצוב, וכמו תמיד כשאנחנו יחד זרמנו למיטה, רק שהפעם זה לא הלך. אולי זו הייתה טעות לגלות לו ששיקרתי ובעצם איציק הוא זה שהעיף אותי ושמעולם לא גרנו יחד וסתם המצאתי שסבלטתי את הדירה שלי?

שביט לא אמר כלום על השקרים שלי, אבל לא אהבתי את מה שגיליתי על עצמי בגלל הפרשה העקומה והמגעילה הזו עם איציק וענר, הדעה שלי על עצמי, שאף פעם לא הייתה כל כך טובה, ירדה לשפל המדרגה. אולי בגלל זה לא הצלחתי לתפקד במיטה עם שביט? בסוף סתם ישנו יחד מחובקים, בלי סקס ורק למחרת בבוקר קמנו רעננים ופחות עצובים ואז סוף סוף היה זיון.

הייתה לי הרגשה מוזרה שזו הפעם האחרונה שלנו יחד, שזו בעצם פרידה ובמובן מסוים צדקתי. נכון, המשכתי להיפגש עם שביט וליהנות מהסקס איתו, אבל משום מה אחרי שהוא התגבר על הבגידה של ענר והמשיך לחיות איתו איכשהו ירד לי משביט. נכון, המשכתי להיות חבר שלו ולחבב אותו ולהתפרע איתו במיטה, אבל הקראש המטורף שהיה לי עליו במשך זמן רב כל כך גווע סוף סוף ונעלם.

האם זה בגלל שהוא הכניס מכות רצח לאיציק שאחרי הכל לא אנס את ענר ולא אילץ אותו לעשות כלום, והיה מבוגר ממנו באיזה עשרים שנה ולא ממש יכול היה להחזיר לו חזרה? או שאולי בגלל שהוא נעשה מין איציק משודרג והשפיט את ענר בדיוק כמו איציק בשעתו, מתייחס אליו כמו אל איזה עבד חסר רצון וכבוד עצמי? לא יודע בדיוק מה הסיבה, אבל עובדה שאחרי שאיציק הסתלק מחיי יכולתי להביט בראי בשמץ של שביעות רצון, לעמוד זקוף להחזיר לעצמי מבט ישיר וכמעט להיות מרוצה מאיך שאני נראה, ומאוד שבע רצון מזה שכבר לא כל כך אכפת לי ששביט ישן עם ענר היפה והכנוע ולא איתי.

 


 

"תכיר, זה תמיר, הוא הסטז'ר החדש אצלנו, הוא בא לפה כי הוא החליט שהגיע הזמן שהוא יהיה מתואם עם השם שלו." חייך אלי שביט וטפח קלות על בטנו העגלגלה של תמיר שהתכווץ במבוכה ונראה כאילו הוא מעדיף להיות במקום אחר.

"אל תשים לב אליו, הוא פשוט לא מבין... שביט הוא אחד מהמעצבנים האלה שאף פעם לא עולים במשקל." חייכתי בחביבות אל תמיר הנבוך, והוריתי לשביט לעוף לי מהעיניים.

"בתנאי שנלך לשתות בירה אחרי שתגמור את המשמרת." קרץ אלי שביט.

"אין בעיות, קבענו." השבתי, להוט להיפטר ממנו.

"אתה ושביט... אתם, אה... אתם ביחד כאילו?" תהה תמיר בסקרנות, מביט בי במבט פיקחי. איזה בחור יפה ואיזה עיניים מדהימות יש לו, חשבתי, אם הוא רק ירזה קצת... "אנחנו רק ידידים ששותים לפעמים בירה יחד." שיקרתי, מרגיש שהבחור העגלגל הזה שניצב לצידי לא מאמין לי, "אז מה מביא אותך לפה תמיר?"

"כמו ששביט אמר, אני רוצה להוריד במשקל ולהתחטב קצת, הנה האישור מהרופא."

בחנתי את האישור וראיתי שהבחור אולי לא רזה, אבל בהחלט בריא.

"אני מבין." הנהנתי, "כדאי שתדע שזו עבודה קשה שתחייב אותך להיות פה הרבה זמן, לשנות את התזונה שלך, להוציא הרבה כסף ולהזיע, יש איזה סיבה מיוחדת שאתה רוצה לעשות את זה לעצמך?"

"כן, בטח, אני רוצה להיראות יותר טוב, לקנות בגדים צמודים, להשיג יותר סקס, נמאס לי שחוסמים אותי באטרף בגלל שאני שמן.

הנהנתי שוב, "זאת אומרת שאתה רווק והומו?" חייכתי אליו.

"כן, וגם חרמן ונואש לזוגיות." חייך אלי תמיר חזרה חיוך מקסים מעוטר בגומות חן מתוקות.

אני מבין, אם ככה הגעת למקום הנכון." הבטחתי לו, ואחרי שהוא סיים את האימון הראשוני הזמנתי אותו לבוא לשתות איתי ועם שביט שהביט בי מתפלא ומאוכזב, אבל שתק כשבתום הבירה במקום לחזור איתו לדירתי כמו שעשינו תמיד ביקשתי מתמיר טרמפ לדירתי. 

נכתב על ידי , 17/8/2017 17:03  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שמוליק ב-17/8/2017 20:53
 



10. מכירים את זה ש...


תיבת האוצרת של איציק הכילה אביזרים משונים שאת רובם לא זיהיתי. היו שם אזיקים מכל מיני סוגים, רצועות עור מחוברות זו לזו בטבעות מתכת, קולרים משובצים בניטים, מבחר נאה של דילדואים ובאט פלאגים בכל מיני גדלים וצבעים, שפע מגוון של קונדומים ושוט אחד עם עשר זנבות עשוי עור שחור, שהאמת הפחיד אותי מעט.

"אל תדאג," גיחך איציק שהבחין בזעזוע שחלף בי למראה השוט, "אני שומר אותו רק בשביל ילדים רעים ואתה, אני רואה, ילד טוב, נכון?"

"כן, נכון." ניסיתי לחייך, ואז הוא הדף בעדינות את ראשי לכיוון המפשעה שלו ובמשך זמן רב לא הוצאתי הגה מפי, הייתי עסוק מידי. ההתחלה הייתה נחמדה, היה כיף, סקס מעולה ויצירתי, יין משובח, קנאביס בשפע, והמון מחמאות על השרירים שלי (זה תמיד קונה אותי) אבל עם הזמן העסק התחיל להידרדר. איציק הודיע לי שהסקס שלנו הוא סקס ונילי, וזה סקס משעמם ונדוש מידי לטעמו.

"מה רע בווניל? אני דווקא די אוהב ווניל." מחיתי, ואיציק צחק, פקד עלי להתקדם, ואזק את ידי לעמודי המיטה, ולפני שחדר לתוכי עטה על הזין שלו קונדום משוכלל שהיו עליו בליטות שנועדו להגביר את ההנאה. נו, מילא, זה לא היה רע, אבל הייתי נהנה הרבה יותר אם הוא היה נרגע קצת מכל המכשירים והשכלולים ופשוט מנשק אותי כמו שצריך. התברר שנשיקות והתכרבלויות זה ונילי מידי, ושאני לא אעלה בכלל על דעתי להיות זה שמזיין, כי לדעתו אני אמור להיות תמיד מתחתיו, פעור ואסיר תודה, ככה הוא ניסח את זה.

בהתחלה חשבתי שהוא מתבדח, או סתם מנסה להרשים אותי, ושעם הזמן, אחרי שנכיר אחד את השני טוב יותר, והוא יבטח בי מספיק כדי להרשות לעצמו להיות גם פסיבי. ככה זה היה עם שביט, בהתחלה הוא התעקש שהוא רק אקטיבי, ואין מצב שהוא יניח למישהו לחדור אליו, אבל קצת אלכוהול, וקצת נשיקות וחיבוקים, וקצת פינוקים וחנופה והוא השתחרר והרשה לעצמו לתת גם לי את השליטה, ונהנה מזה בדיוק כמוני. אחרי שהפכנו ליזיזים זה כבר בכלל לא היה יותר עניין גדול, היה ברור שכל אחד מאיתנו יכול גם וגם, ושאנחנו לא מקובעים על כלום. זה מה שהפך לדעתי את הסקס שלי עם שביט למעולה, זה והעובדה שהייתי מאוהב בו כמו ילד מתבגר שמגלה רק עכשיו את עניין הסקס.

אחרי כמה שבועות של סקס בסגנון איציק התחלתי להתחרט על ההצגה שעשיתי לשביט כשהצגתי בפניו את איציק, והצטערתי שבפזיזות רבה כל כך הכרזתי בפניו שאני ואיציק מאוהבים וגרים יחד. זה באמת היה טיפשי, כל מה שרציתי היה לעורר את קנאתו ולגרום לו להעריך אותי יותר. רציתי שהוא ידע שאם הוא השיג לעצמו בן זוג קבוע אז הנה, גם אני יכול. האמת, שמעולם לא גיליתי לשביט, בקושי גיליתי לעצמי, הייתה שאני ואיציק ממש לא היינו בני זוג, ובעצם גם לא גרנו יחד. הוא אמנם הזמין אותי אליו לסופי שבוע ממושכים, והרשה לי להחזיק אצלו מברשת שיניים וקצת בגדים, אבל היה לי ברור שזה מצב זמני ושאני אצלו על תנאי. הוא בכלל לא התבייש להודיע לי שהוא מחפש מה שהוא כינה, די בחוצפה - עבד בית, ושאני אצלו בתקופת מבחן עכשיו, ואם אעבור את המבחן הוא ירשה לי, ברוב טובו, לגור אצלו ולשרת אותו.

תקופת המבחן הייתה אמורה לארוך כשנה בערך, אבל כבר אחרי חודשיים נכשלתי כישלון חרוץ והועפתי מביתו וממיטתו של איציק. אני לא בא בטענות לאיש, ברור לי שמי שהכשיל אותי הייתי קודם כל אני. למרות כל התסביכים שלי בגלל עודף משקל, ובגלל שאני דיסלקט והומו וכל השאר (השאר זו בעיקר האהבה העקשנית והמטופשת הזו לשביט), כנראה שלא נועדתי להיות עבד של אף אחד. כל הקטע הזה של שליטה היה די מחרמן בעיקר בהתחלה, אבל ברגע שזה חרג ממשחק מדליק ופרטי במיטה ועבר לחיים האמתיים התברר שאני סך הכל רק עוד בחור ונילי אחד שלא מסוגל לצאת מהקופסה, ולהיפטר מכל השטויות שלימדו אותי כל חיי, זה בכל אופן מה שאמר לי איציק אחרי שברחתי מחדר השינה שלו בגלל שהוא הכניס לתוכה את ענר של שביט.

ענר, למרבה התדהמה, דווקא כן היה עבד מוצלח מאוד, ככה החליט איציק אחרי שפיטר אותי מתפקיד העבד וזרק אותי החוצה.

פתאום התלונות של שביט על זה שענר הוא חרא סקס התחילו להישמע הגיוניות. ענר החמוד היה צריך מישהו רע וקשוח כמו איציק, ושביט שהתפעל ממנו ולא הפסיק להתחשב בו ולהיות עדין ונחמד כלפיו שעמם אותו, ואפילו עצבן אותו.

יכול להיות שענר התחבר לעבד הפנימי שלו בגללי בגלל שיעצתי לשביט לתת לו לעשן קנאביס? ענר לא מעשן אבל הוא עובד בבית חולים והוא השיג די בקלות גראס רפואי ואפה ממנו עוגה מתובלת, ולפי מה ששביט סיפר לי, אחרי שענר טעם ממנה הוא השתחרר מספיק מבחינה מינית כדי לגלות את טבעו האמיתי?

אבל מצד שני, אם הוא באמת כזה, וסקס וונילי רגיל משעמם אותו, הוא בטח היה מגלה את זה בשלב זה או אחר של חייו גם בלי להתמסטל, לא? נכון שבגללי איציק וענר נפגשו, אבל אם זה לא היה איציק בטח היה מגיע אחד אחר, אולי אפילו גרוע יותר.

יום אחד איציק הודיע לי שהוא הכין לי הפתעה והיה מרוצה לראות כמה נדהמתי כשענר נכנס לחדר השינה שלו לבוש רק חוטיני וחיוך מבויש. "מה אתה עושה פה?" צעקתי עליו, מעצבן את איציק שלא הרשה לאף אחד חוץ ממנו לצעוק בחדר השינה שלו.

"אם לא נאה לך אז שב לך פה בצד ותשתוק!" פקד עלי, מושיב אותי על כורסה מסולסלת קלועה מנצרים, כורסא יפה להפליא (סטייל הסרט עמנואל, אם מישהו עוד זוכר), אבל מאוד לא נוחה לישיבה.

"ואם לא בא לי?" התחצפתי וחטפתי סטירה, ולפני שהספקתי לקום ולהחזיר לו איציק לכד את ידי מאחורי גבי, סובב אותן מאחורי משענת הכיסא, ואזק את פרקי ידי זה לזה. צעקתי וניסיתי לקום, אבל בזריזות שטנית ממש הוא אזק גם את רגלי לרגלי הכורסא, ופתאום מצאתי את עצמי קשור חסר אונים לדבר המחורבן הזה שהשאיר על עורי דוגמא מכאיבה של פסים קלועים.

אחר כך הוא פנה לטפל בענר שהביט בו בעיני עגל, מוקסם לגמרי. "רד על הברכיים," פקד עליו, "ותתחיל למצוץ, נראה מה אתה שווה."

ענר ציית בלי היסוס, ואיציק היה כנראה שבע רצון כי אחרי שהזקפה שלו הייתה נוקשה מספיק לטעמו הוא הסתפק רק בכמה הצלפות סמליות על עכוזו המחוטב של ענר שכרע על המיטה בצייתנות, מפנה אליו את החור החמוד והוורוד שלו. איציק לבש את אחד הקונדומים המחוספסים שלו, חדר אליו בפראות, וצחק כשענר גנח וייבב. הם המשיכו להתפרע לאורך ולרוחב המיטה, ענר מייבב ומתחנן שאיציק ירשה לו לגמור, ואיציק מסרב ומועך בכוח את אשכיו החלקים והחמודים.

הייתי אחוז גועל מהמחזה, אבל בד בבד גם חרמן להשחית, ואיציק, הסוטה הזה, הבחין בכך ואמר לענר שהוא ירשה לו לגמור רק אם הוא יצליח לגרום לי לגמור לו בפה.

"הייתי מעדיף שלא, הוא חבר של שביט, ולא נוח לי ש..."

"שתוק!" פקד עלי איציק, "סתום את הפה או שאני אסתום לך אותו." איים עלי, שולח מבט רב משמעות לארגז האוצרות שלו. ידעתי שיש לו שם מין כדור כזה מחובר לרצועות שנקרא גאג, ומאוד לא רציתי שהוא יעשה בו שימוש עלי, ולכן שתקתי והנחתי לענר למצוץ את אברי. הוא היה באמת מוכשר מאוד, או שאני הייתי חרמן מאוד, כך או כך גמרתי די מהר בפיו והוא כל כך התגרה והתרגש מכך עד שגמר גם כן, בלי רשות, וזרעו ניתז על רגלי ועל הרצפה.

איציק כמובן כעס ונזף בו, ואחרי שפקד עליו ללקק את הזרע מהרצפה ומרגלי הוא פקד על ענר לשכב על ברכיו ולספוג עוד מנת הצלפות. פה כבר כשל כוח סבלי, הרצועות הקלועות הללו הכאיבו לי מאוד, ופשוט נמאס לי. "תשחרר אותי כבר!" צרחתי והתחלתי לטלטל את גופי בחוזקה עד שהכורסא איבדה את שיווי המשקל ונפלה יחד איתי. ענר טוב הלב חש אלי ועזר לי לקום, משחרר אותי תוך כדי כך מהאזיקים, ומרגיז בכך את איציק עוד יותר.

"אתה, ניר, תתלבש ועוף מפה לכל הרוחות, ושלא תחזור יותר!" צעק עלי בזעם, "ואתה ענר, תעזור לו להתלבש ואחר כך בוא הנה ותקבל את העונש שלך."

"אתה לא חייב ענרי, אתה יכול לבוא איתי." לחשתי לענר שעזר לי ללבוש את חולצתי.

"תודה, אבל אני רוצה להישאר." השיב לי ענר בפנים סמוקות, עיניו היפות נוצצות בהתרגשות, ורגע לפני שיצאתי משם, משאיר אחרי את מברשת השיניים שלי, עוד הספקתי לראות אותו נשכב בצייתנות על ברכיו של איציק שישב על דרגש מרופד, אוחז בידו את השוט המפחיד עם עשר הזנבות, מוכן להנחית אותו על עכוזו הרך של ענר.

 


נכתב על ידי , 13/8/2017 13:39  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שרון ב-15/8/2017 16:32
 



9. מכירים את זה ש...


מכירים את זה שמרוב שאתה מרגיש אפס לא שווה שחי עם מישהו שאתה נורא אוהב ומעריך ורוצה אתה פוחד שהוא יעזוב כי מה פתאום שבן אדם שווה ומוצלח כזה יתקע עם דפוק כמוך? מכירים את זה שמרוב שאתה פוחד שמשהו יקרה אתה מצליח איכשהו לגרום לזה שזה באמת קורה? לא? מזלכם כי זה בדיוק מה שקרה לי עם שביט.

התאהבתי בו ממבט ראשון אבל הצלחתי לגלות לו את זה רק אחרי שהפסקתי להיות שמן ולתימהוני ולאושרי הוא רצה אותי והוכיח לי את זה בצורה ברורה. היה לנו נהדר יחד במיטה והיו לנו כמה שבועות של אושר מושלם אבל מה לעשות שלמרות שרזיתי והתחטבתי בראש עדיין הרגשתי שמן ומכוער ורופס ולא האמנתי שבחור יפה וחכם ומקסים ומצחיק ושווה כמוהו באמת רוצה אותי?

כל הזמן אכלתי סרטים שאני מגעיל ושמן ומכוער וכדי להיות בטוח שאני לא כל כך נוראי בדקתי אצל אחרים מה אני שווה, והשלמתי חוסרים מהתקופה בה הייתי שמן. במקביל עשיתי לשביט את המוות ובלבלתי לו את המוח בצורה בלתי נסבלת עם הדיאטות שלי, ומה שהיה הכי גרוע, הבאתי גברים אחרים למיטה שלנו. זה באמת היה דפוק, אהבתי אותו כל כך ובכל זאת חיבלתי בקשר שלנו בצורה מטורפת לגמרי.

בסוף הוא כמובן גילה, נפגע מאוד ונפרד ממני למרות שניסיתי להסביר שזה שהייתי עם אחרים לא אומר כלום ואני אוהב רק אותו. הפרידה שלנו הייתה איומה, הוא לא רצה לראות אותי ואפילו לא לדבר בטלפון. נכנסתי לדיכאון נוראי ואפילו פניתי לעזרה לפסיכולוג שנתן לי כדורים שגרמו לי להשמין, באמת תודה רבה דוקטור!

אחרי כשנה הכל הסתדר, בערך, ביום כיפור כתבתי לשביט מכתב, התנצלתי בפניו וביקשתי את סליחתו והוא סלח ושוב היינו חברים. לתימהוני הגדול המשכתי להיות מאוהב בו כמו בהתחלה, עשיתי הכל כדי להילחם ברגש המיותר הזה, אבל לא משנה עם כמה בחורים הזדיינתי וכמה מחמאות קיבלתי על השרירים הסקסיים שלי המשכתי להיות מאוהב בשביט.

ביום הולדת השלושים ואחת שלי החלטתי שזה פשוט מגוחך, כמה זמן אני אהיה תקוע על שביט? אני חייב לעשות משהו כדי להמשיך הלאה. החלטתי שאם לשביט יהיה בן זוג רציני, בחור מוצלח ויפה שרוצה זוגיות, לא רק זין ואני אראה אותו מאוהב באחר אני אבין שזה חסר סיכוי וסוף סוף ירד לי ממנו.

ידעתי בדיוק מי יתאים לשביט. ענר היה חומד של בחור, יפה וחכם ומסודר כלכלית ופשוט מותק של בן אדם. בזמנו הוא התאמן איתי אבל כששלחתי אליו ידיים הוא סירב בטענה המתוקה שהוא רוצה בן זוג קבוע ולא מעוניין בסטוצים. שביט יתלהב ממנו עד השמיים חשבתי וצדקתי. הזמנתי את שביט ליום הולדתי והבטחתי להפגיש אותו עם בחור נחמד שגם רוצה זוגיות ומאס בסטוצים ואפילו נהניתי מן הנאה מעוותת וחולנית לראות כמה טוב הם מסתדרים יחד. שניהם היו מוקסמים זה מזה והייתי בטוח שהכל יסתדר ובקרוב שביט יהיה מסודר בזוגיות חמימה ונעימה ואני אתגבר עליו ואמשיך בחיי.

תכל'ס דווקא צדקתי. הם באמת התאהבו ומהר מאוד החליטו לעבור לגור יחד ופתאום שביט גילה לי סוד – הוא אוהב את ענר ומת על הדירה היפה שלו במרומי הכרמל אבל הסקס שלהם לא מוצלח.

לדעתי זו הייתה סיבה מוצדקת לפרידה, יש דברים שאי אפשר להתפשר עליהם וסקס טוב, לפחות בהתחלה, זה אחד מהם, אבל שביט חשב אחרת. משום מה כשהיה מדובר בענר הוא החליט פתאום שסקס זה לא הכל בחיים ושצריך להתפשר בזוגיות. מעניין, כשהיה מדובר בי הוא לא היה מוכן לשום פשרות למרות שהסקס שלנו היה מעולה. זה ממש עצבן אותי, אבל שביט עקשן גדול ואם הוא מחליט משהו אי אפשר להזיז אותו. למרות שכעסתי הסכמתי לבוא לעזור לו לעבור לדירה של ענר, אבל בשקט בלב החלטתי שזו ההזדמנות שלי, התאפקתי מספיק זמן ואני מת להרגיש אותו שוב ואם הסקס עם ענר לא מוצלח אז למה שאני לא אמלא את החלל הזה?

הייתה לי מין פנטזיה ילדותית כזו שאם אני אצליח לפתות אותו לשכב איתי שוב הוא יקלוט שהוא בעצם אוהב אותי, לא את ענר ושהוא יעבור לגור איתי ולא בדירה היפה והמטופחת של ענר. סופה של הפנטזיה הילדותית הזו היה כסופן של כל חלומות הילדות של כולם – היא התנפצה על סלעי המציאות הקשים. היה סקס מדהים, כמו תמיד אצלנו, אבל אחר כך הוא הלך לגור עם ענר אהוב ליבו ולא שהוא ויתר על סקס טוב חלילה, הרי יש דברים שבלתי אפשרי להתפשר עליהם אבל למה להתפשר כשיש לך מצד אחד בן זוג אוהב ומוצלח שמכניס אותך לדירה היפה והיוקרתית שלו בלי לבקש שכר דירה, ומצד שני יש לך טיפש אחד שחולה עליך ומוכן להזדיין אתך כל פעם שאתה רק רומז לו שיש מצב.

מבחינתם של ענר ושביט זה היה סידור אידאלי. ענר מקבל אהבה וכבוד ופינוקים, שביט נהנה מבן זוג מעריץ ויפה, ומה אני מקבל? אני מקבל זין. נכון, אני נהנה לקבל אותו, אבל מה עם כל השאר? מה עם זוגיות ואהבה? אם לא הייתי מאוהב בשביט יכול להיות שהייתי משלים בשקט עם המצב. למי אין יזיז נשוי שפורק עליו מידי פעם חרמנות שצבר בחיי נישואיו המשמימים? אם גם הצד השני מעוניין רק בסקס טוב ונטול סיבוכים הכל בסדר, אבל אם אתה ממשיך להיות מאוהב כמו דביל בגבר הזה שהפך אותך ליזיז סודי, אכלת אותה.

ופה נכנס לתמונה איציק. בהתחלה כשהוא חיזר אחרי ופחות או יותר זרק את עצמו לרגלי, מורח אותי במחמאות מתוקות, די זלזלתי. אני לא רוצה להשתחצן, אבל מדריכי כושר מסוקסים הם אנשים מאוד מחוזרים. אני מקבל כל הזמן הצעות לסקס ולמה שקוראים באטרף תמיכה, שזה, אם לא הבנתם, פשוט זנות. גברים שרוצים אותך למרות שאין להם סיכוי כי הם מבוגרים, או שמנים, או סתם מכוערים, מוכנים לשלם לך על התענוג. למזלי אף פעם לא הייתי במצב כלכלי כל כך קשה עד שאצטרך להתפתות לסידור מתועב כזה. בהתחלה חשבתי שאיציק הוא גם אחד מאותם טיפוסים עלובים שמנסים לקנות סקס עם כסף אבל אחרי כמה פגישות איתו הבנתי שטעיתי. למרות שהוא כבר היה בן חמישים פלוס, וממש לא נראה כמו אל יווני חלק וחטוב, איציק בהחלט לא היה עלוב נפש מתרפס. הוא הכיר בערך עצמו וטען שאם רק אתן לו סיכוי ואפסיק לשפוט אותו על פי מודל היופי המעוות המקובל היום אני אופתע לטובה. "אני גבר אמיתי ולא אחד מהעופות המרוטים האלה שמקיפים אותך ומנסים לגעת בך." הודיע לי, מפגין גבריות בוטחת ובשלה שעוררה את סקרנותי.

יאללה, בוא ננסה, מה כבר יכול להיות? חשבתי ונעניתי להזמנתו לבקר אצלו בבית. הוא גר ממש ליד בית חולים כרמל בדירה גדולה ומאווררת שהשקיפה על הים. הייתה לו מרפסת רחבת ידיים מלאה עציצים ירוקים. סלון גדול מרוהט ברהיטי עץ כבדים ומשובחים ששדרו גבריות סמכותית ומאופקת, וחדר שינה ענקי עם מיטת מתכת גדולה מאוד, אפיריון קטיפה אדום כהה מעליה, וארגז עץ מחושק בפסי מתכת למרגלותיה. על הקיר, מול המיטה, הייתה טלוויזיה שטוחה גדולה מאוד, ותחתיה ניצבה שידה מלאה דיסקים של סרטי פורנו.

"הכל פה כל כך גדול." השתוממתי, מציץ למקלחת שגם היא הייתה ענקית והכילה ג'קוזי נהדר עשוי שיש שחור.

"כן, שיפצתי הכל לפי הטעם שלי. חיברתי שני חדרי שינה לאחד, ואת חדר השינה השלישי צירפתי למקלחת, אני אוהב שיש מרחב ומקום לזוז." הסביר איציק בבת צחוק מרוצה.

"ומה יש פה בארגז הזה?" החלקתי את ידי על הארגז שנראה כמו ארגז אוצרות של שודדי ים.

"סבלנות," אמר איציק בנימה בוטחת, אחז בכתפיי, נישק אותי בחזקה על פי והטיל אותי על המיטה, "אם תהיה ילד טוב אני אראה לך את כל האוצרות שלי."

 


נכתב על ידי , 10/8/2017 08:43  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ניר בר ב-13/8/2017 12:57
 



8. מכירים את זה ש...


ניר רתח מכעס כשהתקשרתי והודעתי לו שלא יחכה לי כי נכון לעכשיו אני נשאר לגור עם ענר. הוא צעק עלי שזה רעיון מטופש וחסר טעם, ושאני מתנהג כמו דביל חסר עמוד שדרה, וכשהסברתי שאנחנו ממשיכים לגור יחד רק כשותפים לדירה ולא כזוג הוא פלט צחוק פראי ומריר, אמר שאני פשוט מטומטם וציין ברשעות שאיציק נהנה לצוות על השפוטים שלו להזדיין עם כל מיני טיפוסים שהוא מגרד, אלוהים יודע מאיפה, ולכן כדאי שאקפיד מאוד על קונדום.

"אבל אמרתי לך שאנחנו כבר לא יחד, אני ישן בחדר האורחים!" צעקתי עליו חזרה.

"כן, בטח." גיחך ניר בבוז, "רק אל תבוא לבכות לי אחר כשהוא ידביק אותך באיזה חולירע." נהם וניתק.

ענר חזר מהמקלחת והנהן בהסכמה כשאמרתי שאם לא אכפת לו אז שיניתי את דעתי ואני בכל זאת מעדיף, לפחות נכון לעכשיו, לישון לבד, בחדר האורחים.

"זה בסדר, אני מבין, אולי עדיף ככה." אמר בשלווה, ועזר לי להתארגן בחדר האורחים. הביא שמיכה וכרית וכלי מיטה, איחל לי לילה טוב ויצא. לא יודע איך הוא ישן, אני ישנתי מעט ורע וכל הזמן הרהרתי בדבריו של ניר, ושאלתי את עצמי למה אני לא מסתלק משם לכל הרוחות, ומוצא לי חברים פחות מטורפים.

בבוקר אכלנו יחד ארוחת בוקר כמו תמיד, וענר הכין לי כרגיל כריך ופרי ארוזים יפה בצידנית קטנה שקנה לי כשרק התחלנו לגור יחד. הודיתי לו וציינתי שעכשיו, כשאנחנו רק שותפים לדירה, הוא כבר לא צריך לדאוג לי יותר.

"אבל אני רוצה." אמר ענר ונישק את לחיי בחיבה, ולפני שיצא גם איחל לי יום נעים.

אחרי העבודה צלצלתי לניר ושאלתי אם אפשר לבוא אליו לביקור. "רק בתנאי שתשים קונדום, אני לא רוצה להידבק במשהו שתפסת מהעבד של איציק."

"אתה לא נורמאלי," התעצבנתי, "וענר לא עבד של אף אחד." 

"זה מה שאתה חושב, ותביא אתך חלב, שכחתי לקנות."

הגעתי עם חלב ואחרי ששתינו יחד נס קפה ואכלנו עוגה יבשה ולא טעימה זרמנו למיטה. הפעם זה לא היה זה. חשתי מין כבדות מוזרה, לא הצלחתי להירגע ולהשתחרר, לא ממש עמד לי, והיה מביך ולא כיף.

"אני מצטער מאוד," אמר ניר אחרי שהתייאש ממני, ומשום מה לקח את האחריות על עצמו, "הכל באשמתי, אני פשוט לא במצב רוח מתאים."

"גם אני לא, וזו לא אשמתך, זו אשמתי."

"לא נכון, הכל באשמתי וחוץ מזה שיקרתי לך כשאמרתי שעזבתי את איציק, זה לא היה ככה, הוא זה שזרק אותי כי... כי... לא חשוב, לא בא לי לדבר על זה."

"על מה? מה הוא רצה שתעשה?"

"כל מיני דברים... עזוב, אתה מוכן פשוט לחבק אותי?"

חיבקתי אותו, ליטפתי את גבו ועורפו ושרתי לו חרש שיר ערש שזכרתי מילדותי, ובסוף הוא נרדם, וכמה דקות אחר כך גם אני נרדמתי.

בבוקר התעוררתי מוקדם מידי עם זקפה עצבנית שהקשתה עלי להשתין. אחרי מאמץ הצלחתי וכשחזרתי למיטה גיליתי שם את ניר, ער וחרמן גם כן. "תן לי לפצות אותך על אתמול." הושיט לעברי את זרועותיו. פיצינו זה את זה בהתלהבות עד שנעשה מאוחר והייתי חייב לזוז. עברתי דרך הבית כדי להחליף בגדים, ולהפתעתי הדירה הייתה ריקה. מזל שהיה לי מפתח. בדקתי את חדר השינה של ענר והיה לי רושם שגם הוא לא ישן הלילה בבית. המיטה הייתה מסודרת מידי והייתה בחדר אווירת ריקנות.

זה לא היה הגיוני ובטח שלא לעניין, ומי אני שיגיד משהו, אבל בכל זאת חשתי צביטה קלה של קנאה. אמרתי לעצמי להפסיק להיות דביל, החלפתי בגדים והלכתי לעבודה עם כריך שהכנתי לעצמי ולמרבה הצער היה פחות מושקע מהכריכים היצירתיים של ענר. אני פחות מוצלח ממנו במטבח. וחוץ מזה המקרר היה כמעט ריק. רק חצי קופסת קוטג' עצובה וכמה מלפפונים כמושים עמדו מיותמים על המדפים הריקים. בהפסקת עשר התקשרתי לענר כדי להגיד לו שצריך לעשות קניות ולשאול מה שלומו ומתי הוא מגיע הביתה. "אם אתה עסוק אני אעשה קניות." התנדבתי למרות שאני ממש לא טוב בקטע הזה של קניות, ותמיד שוכח לקנות מה שצריך ובמקום קונה שטויות שאף אחד לא מסוגל לאכול.

"אני בסדר." אמר ענר בקול מוזר, חנוק כזה, "אל תדאג, אני אעשה קניות."

"אתה בסדר? אתה נשמע מוזר, נכון שלא ישנת בבית הלילה, היית אצל איציק?"

"כן, סליחה שלא יצא לי להתקשר להגיד שאני לא מגיע הלילה, אני מקווה שלא דאגת."

"ממש לא, גם אני לא ישנתי בבית," לפני שהספקתי לפרט איפה ישנתי קלטתי את המזכירה שמתבלבלת בין ימין לשמאל מביטה בי בסקרנות רעבתנית שהעבירה בי חלחלה, "טוב, אני חייב ללכת, להתראות בערב, ביי." נחפזתי להגיד וסגרתי.

חזרתי עייף ורעב וגיליתי סלים עמוסי מצרכים על שולחן המטבח, "ענר!" צעקתי והתחלתי לסדר את הקניות, "איפה אתה?"

הוא לא ענה, אבל שמעתי מים זורמים במקלחת, התפלאתי קצת כי ענר היה בחור מאורגן ולא היה אופייני לו ללכת להתקלח בלי לסדר קודם את המטבח. סידרתי הכל יפה, ממתין שהוא יופיע כדי שנארגן יחד ארוחה, סלט וחביתה יכול להיות נחמד או שאולי נשקיע קצת ונכין שקשוקה? אבל המים זרמו עוד ועוד וענר נשאר סגור במקלחת.

בסוף נמאס לי, דפקתי על הדלת וקראתי לו. הוא סגר את המים וענה לי משהו לא ברור.

"מה? לא הבנתי, מה קורה לך? למה אתה לא יוצא?" שוב נשמע קול מוזר שהיה ספק אנחה ספק בכי. "ענר!" צרחתי תקוף בהלה פתאומית, ופתחתי את הדלת שלמרבה המזל לא הייתה נעולה. ענר עמד מולי, רטוב וערום ולטש בי מבט אומלל.

"מה קרה לך?" לקחתי מגבת והתחלתי לנגב אותו, "למה אתה מתנהג בצורה משונה כזו?"

"אני בסדר, לך מפה." ניסה ענר להדוף אותי, ושוב גנח גניחת כאב.

"מה קרה? מה כואב לך?" עטפתי את כתפיו במגבת, "תסתובב, תן לי לנגב לך את הגב."

"לא, די, זה כואב." מחה ענר והחל לייבב חרש. סובבתי אותו בגבו אלי וגיליתי שעכוזו וירכיו רצועים בפסים אדומים.

"ענר ,"הזדעזעתי, "מי עשה לך את זה? זה איציק? אני אהרוג אותו!" התמלאתי כעס נורא, "המניאק המזדיין הזה, אנחנו חייבים ללכת להגיש עליו תלונה במשטרה." זעמתי.

"לא, לא." נבהל ענר, "לא משטרה ולא כלום, הוא עשה את זה כי... אתה לא מבין, אני ביקשתי ממנו, זה עונש שמגיע לי."

"מה? מה פתאום מגיע לך עונש? מה עשית שמגיע לך שירביצו לך ככה? עם מה הוא עשה את זה, עם חגורה? זה פשוט נורא, איך הרשית ש..."

"די, די," גנח ענר, "מספיק, קיבלתי עונש שהגיע לי, תעזור לי להגיע למיטה ותפסיק כבר להתערב לי בחיים."

רועד מכעס ומתסכול עזרתי לו להגיע למיטה ולשכב עליה, מרחתי משחת אלוורה על סימני המכות, משתדל להיות עדין ככל האפשר, נתתי לו כדור נגד כאבים והכנתי לו תה, ואחר כך פרשתי עליו סדין והתיישבתי על המיטה לצידו. "יש עוד משהו שאפשר לעשות כדי להקל עליך?" שאלתי.

"לא, הכל בסדר." אמר ענר ואפילו חייך קצת.

"אתה מתכוון להמשיך להיפגש עם הזבל הסדיסטי הזה ולחטוף ממנו שוב?"

ענר הנהן והוסיף שאיציק לא זבל ולא סדיסט, ושהוא זה שביקש עונש ואפילו קבע כמה מכות יקבל.

"עונש על מה?" צעקתי, נרגז מאוד, "מה בחור חמוד כמוך יכול כבר לעשות שמגיע לו עונש? האיציק המגעיל והשעיר הזה צריך להגיד לך תודה ולנשק לך את הרגליים שאתה מסכים בכלל לגעת בו, על מה עונש למען השם?"

"על זה שגמרתי בלי רשות, הוא נתן לי לבחור בין הצלפות ובין לבישת חגורת צניעות במשך חודש, והעדפתי שיכאב לי, אבל שאני לא אצטרך להתאפק חודש, אתה מבין?"

"ממש לא. אני חושב שירדת לגמרי מהפסים, אתה מתכוון להמשיך להיפגש עם החרא הזה?"

"הוא לא חרא, הוא האדון שלי ואני מעריץ אותו ואוהב אותו, וכל זמן שהוא ירצה אותי אני אמשיך להיפגש איתו." התקומם ענר.

לפני שהספקתי לחשוב על תשובה מתאימה לטירוף הזה נשמע צלצול פעמון הדלת.

"זה בטח אלכס מוועד הבית," גנח ענר במורת רוח, "עוד לא נתתי לו את הצ'ק, הוא במגרה בכניסה, אתה מוכן לתת לו אותו? הוא חתום והכל."

הלכתי לפתוח, אבל זה לא היה אלכס, זה היה איציק שעמד בפתח וחייך אלי, רגוע לגמרי, "היי, אתה שביט, נכון? ענר בבית?"

"כן, אני שביט, וכן, ענר בבית, מה אתה רוצה?"

"לראות אותו, לבדוק שהוא בסדר."

"הוא לא בסדר, וזו אשמתך." אמרתי, ולפני שהספקתי לחשוב על זה כמו שצריך הכנסתי לו ראסיה ישר בפרצוף, ואחר כך הוספתי בעיטה חזקה באשכים, וכשהוא התכופף מעצמת המכה תפסתי אותו בעורפו, גררתי אותו למסדרון והתחלתי לדפוק לו את הראש בקיר, מגוון עם בעיטות בצלעות ובקרסוליים.

"די, די, תפסיק, אתה הורג אותו." נתלה עלי ענר, מנסה להפריד ביני לבין האדון שלו שלא נראה עכשיו כל כך אדנותי, למעשה הוא נראה כמו איש לא כל כך צעיר ודי שמן שספג מכות רצח. דם נזל מפיו ומאפו, והוא אמנם ניצל את בואו של ענר שעצר אותי והצליח לעמוד, אבל לא הצליח ללכת זקוף, ובאופן כללי הוא נראה מעורר רחמים.

"לך מכאן," אמרתי לאיציק, וניערתי מעלי בעדינות את ענר, "ואל תחזור לפה יותר בחיים, ושלא תעז להתקשר, לא לענר ולא לניר, זבל עלוב שכמוך." איציק לא ענה לי, רק הביט בי במבט פגוע ונבוך, ואחר כך הסתובב וכשהוא נשען ביד אחת על הקיר התחיל לדדות למטה.

"מה עשית?" התייפח ענר, "כמעט הרגת אותו, ומה אם הוא ילך להתלונן עליך במשטרה?"

"הוא לא יעז, לא אחרי מה שהוא עשה לך, ואם כן הוא ימצא את עצמו מהר מאוד במעצר." הכרזתי בביטחון עצמי מופלא. לא הלכתי מכות מאז שהייתי ילד, אני בחור חזק, אבל ממש לא אלים, ולא הבנתי למה אני מרגיש התרוממות רוח כזו, אבל ככה הרגשתי - שמח ועליז ומלא ביטחון בעצמי וכן, גם חרמן, וחוץ מזה גם רעב מאוד.

"אני נורא רעב." הודעתי, "אתה לא רעב ענר? להכין לך משהו לאכול? איך אתה מרגיש, עוד כואב לך?"

"אהה... כן, קצת, אבל לא נורא, חכה, אני מיד מכין לנו משהו קל, אני רק שם על עצמי משהו."

"תלבש רק תחתונים, לא יותר." מצאתי את עצמי פוקד עליו, "תשים את החוטיני השחור הזה שקצת קטן עליך." הוריתי לו, ולא ממש הופתעתי כשהוא ציית והופיע במטבח לבוש רק חוטיני סקסי.

"תכין טוסטים עם גבנ"צ ועגבניות, ואל תשכח להוסיף זיתים וטונה. אני אלך בינתיים לתת לאלכס את הצ'ק שלו." עד שחזרתי עם קבלה על הצ'ק הטוסטים כבר היו מוכנים. אכלנו יחד ואחר כך פקדתי על ענר לחזור למיטה ולקחת עוד כדור נגד כאבים.

"אני רק מתקלח ומגיע, ורק שתדע, אני חרמן ואני מתכונן לזיין אותך." הכרזתי, וענר, במקום להגיד לי לעוף לו מהחדר ומהחיים רק אמר, "בסדר שביט." והלך לחדר השינה.

סידרתי בזריזות את המטבח, התקלחתי וחזרתי לחדר השינה ערום ונקי. ענר כבר המתין לי שם, יושב מתוח למראה על המיטה, מביט בי בהכנעה. נעמדתי מולו ודחפתי את הזין הזקוף למחצה שלי היישר לפרצופו, "תעמיד לי את הזין ואחר כך תשים לי קונדום. מחר תלך לעשות בדיקה ועד שלא נקבל תשובה שלילית אתה מקבל זין רק עם קונדום, ברור?"

"כן, שביט, ברור." השיב ענר בצייתנות, והתחיל למצוץ. אחרי שהזין שלי עמד טוב הוא הלביש עליו קונדום, וכרע על המיטה, נתמך בידיו ובברכיו, מבליט לעברי את ישבנו החבול. הסטתי בזהירות את החוטיני, מרחתי שפע לובריקנט על החור האדמדם שלו ונכנסתי לתוכו, מתעלם מאנקת הכאב שלו התחלתי לנוע בתוכו בתנועות איטיות ומענגות, אוחז במותניו בחוזקה, אבל נזהר לא להכאיב. "מעכשיו ענר," הודעתי לו, "אין יותר איציק, ולא אף אחד אחר, מעכשיו זה רק אני. רק לי יש זכות לזיין אותך. התחת החמוד שלך שייך רק לי, ברור?"

"כן שביט, ברור." גנח ענר והזין שלו התפרץ מתוך החוטיני הדקיק, פועם בהתרגשות. אחזתי באברו ומעכתי אותו קלות, "אתה שלי ענר, רק שלי, זה ברור? אתה עושה רק מה שאני אומר לך, וכל פעם שאתה לא חוזר הביתה ישר מהעבודה אתה מבקש ממני רשות קודם, ברור?"

"כן שביט, ברור." נאנק שביט, והוסיף בקול חנוק שהוא רוצה לגמור.

"אתה לא גומר לפני, בחיים לא! קודם אני גומר ורק אחר כך אתה, הבנת?"

"כן." הוא גנח והשמיע צעקת בהלה כשהתיישבתי פתאום על המיטה, מושך אותו איתי ומושיב אותו על ברכיי, אשכיו לפותים בכף ידי. ברגע שהוא נחת על ברכי הזין שלי ננעץ עוד יותר עמוק בחור החום וההדוק שלו, ופתאום גמרתי בעוצמה שטלטלה את כולי.

"אני יכול גם?" לחש ענר בענווה.

"כן." אישרתי והורדתי את היד מאשכיו. הוא גמר מיד וצנח מייבב על המיטה.

"היה לך טוב?" נגעתי בפניו הלחות מדמעות, "למה אתה בוכה ענר? הכאבתי לך?"

"כן, אבל זה היה ממש טוב, בגלל זה אני בוכה, מרוב שהיה לי טוב." הוא אחז בכף ידי ונישק אותה בהתמסרות, "אני אוהב אותך שביט." לחש ונרדם בבת אחת, כמו ילד עייף.

 


 

אפילוג

למחרת ענר כבר הרגיש הרבה יותר טוב, אבל ציית לפקודתי והודיע בעבודה שהוא לוקח חופש מחלה ליום אחד. אחרי הסקס המעולה של הבוקר הוא הכין לי ארוחת בוקר טובה, והנהן בהסכמה כשהודעתי לו שמעכשיו רק הוא מטפל במטבח ובניקיונות, ואני עוזר רק אם הוא מאוד עסוק או חולה, אבל בעיקרון ניקיון, קניות ובישול זה התחום הבלעדי שלו.

"אתה זוכר שדיברת בזמנו על יחסים פתוחים?"

"כן, אבל היית נגד."

"ועכשיו אני בעד, אבל רק בשבילי, אתה לא מזדיין עם אף אחד ואני... אני עושה מה שבא לי, ברור?" משכתי אותו אלי והושבתי אותו על ברכי, חופן את אשכיו בכפי, מועך אותם קלות.

הוא הנהן ופניו היפים זהרו, "כן שביט, ברור."

נישקתי אותו בחזקה על פיו, ולפני שהלכתי לעבודה הוריתי לו לקנות לעצמו עוד תחתונים סקסיים.

"באיזה צבע?"

"לא יודע, תפתיע אותי, ותכין משהו טעים לארוחת צהריים, אני מתכונן לחזור היום מוקדם, ואני אחזור רעב."

בדרך לעבודה התקשרתי לניר הודעתי לו שאני וענר שוב יחד, שאיציק כבר לא בתמונה ושלא יתפלא אם הוא לא יראה אותו יותר בסביבה. "אתה הולך ביום שישי לחדר הכושר? מה דעתך ניפגש שם כרגיל ונלך אחר כך אליך לשתות בירה?"

ניר גיחך, "בירה, אה? כן בכיף. להתראות שביט, ושיהיה לך יום טוב, בעצם למה רק יום טוב? שיהיו לך חיים נפלאים."

נכתב על ידי , 6/8/2017 12:22  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של יאיר ב-10/8/2017 04:07
 





119,744
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , גאווה , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לב.הנדל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ב.הנדל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ