הגיע הזמן שתצא לי מהראש. או יותר נכון מהלב.
יצאת לי מהראש, הבנתי כבר מה שקורה.
הבנתי למה אנחנו כבר לא ביחד, הבנתי מה אני צריכה כדי להמשיך הלאה.
הבנתי הבנתי ועוד הבנתי.
פשוט בפועל אני לא מפסיקה להשוות אותך לבנים אחרים, להיזכר בך משטויות קטנות,
וכל פעם מחדש לאכול את עצמי-למה נפרדתי ממך.
אתה המשכת הלאה כבר ממזמן-ובצדק.
אתה משתחרר עוד שנייה וחצי ותיכף כבר תכיר מישהי אחרת.
אני חושבת על הרגע הזה שאני אראה שאתה במערכת יחסים עם מישהי אחרת.
אני לא יודעת איך אני אגיב,אבל לבינתיים אני מכניסה לי לראש סיטואציה
שהייתה יכולה לקרות-וטכנית די קרתה, ולפיה אני פועלת.
פשוט ממשיכה הלאה.
הרי זה רק שאלה של זמן.
אלוהים ב"ה לא מפסיק לעזור לי...
וכן-זה מחזק אותי כל מה שקורה סביבי, אבל אני לא מתפשרת.
שזה צריך לקרות-זה יקרה.
לכל דבר יש זמן בחיים האלו-ואני לא מפסיקה לראות את זה.
אלוהים נמצא במקומות הנכונים בזמנים הנכונים.
הוא פשוט דואג שהכל יסתדר בסוף, וגם אם עכשיו זה לא ניראה ככה, אז זה לטובה.
האמונה שלי יותר חזקה מכל דבר-וכבר הרבה זמן לא הרגשתי ככה...
יש לי עכשיו שבוע רגילה..שבוע של שקט.
אני מפחדת שוב ליפול. שוב לחזור אחורה.
רגע אחד אני בעננים שכולם מדברים, ורגע שני שכולם נעלמים אני מרגישה הכי קטנה שיש.
אחרי שהתקדמתי מספר צעדים טובים קדימה, אני לא רוצה לחזור אותם שוב...
בע"ה דברים יסתדרו!
שבת שלום :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
