לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

קוראת כותבת


כינוי:  mibo

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


7/2012






(העיפרון הזה הוא ידידי הטוב והנאמן).


נכתב על ידי mibo , 24/7/2012 01:44  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





לפעמים, באמצע הלילה, מצליחה לראות את הדברים בבהירות מפליאה.


נכתב על ידי mibo , 24/7/2012 01:41  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 






ציטוט לצינון: "הימים נהיו קרירים והיידי נאלצה לנעול נעליים וללבוש את השמלה החמה. גם פטר, כשבא השכם בבוקר עם העדר, היה נושף אויר מפיו על כפות ידיו כדי לחמם אותן. מיום ליום השתנה הכל, עד שלילה אחד ירד פתאום שלג רב. בבוקר המחרת היה כל ההר מכוסה שטיח לבן ועמוק, ולכל מלוא העין לא נראה אף לא עלה ירוק אחד. מאותו בוקר חדל פטר לבוא עם עדר העזים.
השלג הוסיף לרדת והיידי עמדה משתאה ליד החלון הקטן, הביטה החוצה וראתה כיצד פתיתי שלג גדולים ורכים נופלים וכיצד השלג נערם ומתרומם עד לאדן החלון ממש. עליזה ושמחה רצה היידי מחלון לחלון, תמהה בליבה אם השלג היורד יורד לא יכסה את הבית כולו עד שאור היום יעלם כליל. אמצע היום יהיה כמו אמצע הלילה, ואז סבא ידליק את המנורה.
אולם למחרת בבוקר חדל השלג לרדת וסבא יצא החוצה, גרף את השלג והרחיק אותו מקירות הבית עד שנערם מסביב ערמות-ערמות. גם השביל המוליך אל הבית היה נקי משלג, ואפשר היה להיכנס לבית ולצאת ממנו בקלות.
מעשי סבא היו בדיוק בזמן, כי באותו יום אחר הצהרים כשישבו סבא והיידי ליד האח הדולקת, כל אחד על שרפרף תלת רגל משלו, נשמעו נקישות על הדלת וקול חבטת רגלים מעבר למפתן, כאילו מישהו מנסה לנער את השלג מנעליו.
מי זה יכול לבוא לבקר אותם בשעה כזאת כאן למעלה בהרים, אם לא פטר הרועה. ובאמת היה זה פטר. הוא נכנס פנימה מכוסה כולו שכבה דקה של קרח, שקפא על גופו ובגדיו כשפסע במאמץ רב בתוך השלג העמוק. ולמה בא? כי התגעגע להיידי, שכבר שמונה ימים שלמים לא ראה אותה.
'ערב טוב', אמר פטר ומיד התקרב ככל שיכול אל האש שבאח. שעה ארוכה עמד לידה מתחמם ושותק, ופניו קורנים משמחה על שהוא נמצא כאן. היידי הסתכלה בו בפליאה וצחקה. שכבת הכפור שכיסתה אותו הפשירה לאט לאט, וכל כולו התחיל נוטף זרמים דקים של מים כמו מפל מים קטן מן ההרים."

(היידי בת ההרים, יוהנה ספירי, עברית: שלמה ניצן, הוצאת כתר)

נכתב על ידי mibo , 17/7/2012 20:45  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הקודם    לדף הבא
דפים:  


© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmibo אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על mibo ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ