לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


העולם - הוא שילוב של מה שאנו רוצים שיהיה ומה שהיה קודם. הוא אמביוולנטי והפכפך ואנו רואים לרוב את מה שאנו רוצים לראות. גם אני אמביוולנטי. אני אבוד ובעל מטרה, אני שמח עצוב מוכשר ואפס. דבר אחד אני לא, לא מוותר. מוזמנים לקרוא עליי מנסה לשנות את העולם.

Avatarכינוי:  ArcticRost

בן: 30





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2019    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2019

מה הסיפור שלך?


אם שואלים אותי... אני לא יודע להגיד מה הסיפור שלי. מי אני? מה אני?

אני מתבגר נורמטיבי ממשפחה חצי מתפקדת, יש לי כאבים ותאוות וחשקים. אני לא טוב במיוחד... לא זה לא נכון. אני טוב בכל מיני דברים אבל מעולם לא בחרתי כיוון אחד להתמקד בו. אני כמעט רוצה להגיד לא יוצלח. אין לי מה. אני עובד בתור טבח. נחמד לי. אבל הייתי רוצה חיים אחרים.

אני מתאמן. כי אני רוצה להיראות טוב. אני רוצה להכיר בחור ושתהיה בינינו אהבה גדולה.

עוד חמש שנים ארצה להיות בעל עסק עצמאי, לשכור דירה נחמדה במרחק מה מהמרכז ולגור עם הבחור החתיך החכם והמעניין שהכרתי.

 

אז מה הסיפור שלי?

אני ילד ואני לא ממש נסגר על הכיוון שלי בחיים. זה לא נכון. הכיוון של הבישול מתאים לי יותר מכל כיוון אחר שהיה לי עד כה.

אמנות. זה הכיוון שלי.

משמעת זה לא הכיוון שלי. לדבר עם אנשים, לגרום לדברים לקרות לא.

מה הסיפור שלי? מאיפה לי לדעת?

 

אני אמן מיוסר.

יש לי מילים לכתוב על דף וצבעים וצורות במקום רצון ויכולת לדבר עם בני אדם. הייתי רוצה לפרוש. הייתי רוצה לרצות לפרוש זה יותר מדוייק. ליער, לצפון, למדבר בדרום לחיות באמצע הים ובאמצע ערים גדולות ומוצלחות יותר מתל אביב.

אני שורד. אני מתלונן. אני לא יודע איזה סיפור מחפשים שאמציא לעצמי למען הפרוייקט של הצעיפים. אני אף אחד ואני לא מעניין.

 

אני פורץ גבולות. אני אמיץ. אני לא מפסיק לחפש גם כשנמאס לי. אני לא מתפשר והלוואי שהייתי יכול להתפשר.

אני לבד.ו

אני במחשבותיי מתנתק. והולך לשבת ביער ליד מפל קטן ומפכפך ושייגמר היקום. אבל היקום לא נגמר. וגם אם אגיע לאותו מקום קטן ומתפכפך אני אשתעמם מהר.

אני שונא בני אדם אבל אוהב את היצור הדבילי הזה וכנראה היצור הדבילי הזה זה מה שמעניין אותי.

 

אני בלאגניסט. ואין לי סיפור. יש לי ציר זמן לא ליניארי. יש לי קודים, שלא כמו מחשב, קשה לפתור ולפענח. אני לא נותן לפענח. אני משנה את הקוד כל הזמן. אוהב שפות וכותב לעצמי לעתים קרובות בשפה דינמית שנכתבה בתיכון ולא מפסיקה להשתנות מאז.

אני ילד טוב.

שלובש תחפושת של ילד רע.

אין אחיזה של מציאות. בעצם יש. בעצם יש בערך. עקביות חסרה. על הגבריות עובדים. אני לא מתפקד. אין לי כוח לשותף הדביל הזה. או הדבילים האחרים. אין לי כוח לסחוב אחרים על הגב שלי. ואם אהיה לבד לא יהיה לי כוח לסחוב את עצמי.

 

פעם היה לנו טוב לא? עיניים ולי. היה כאילו טוב. התלוננו ביחד למדנו ביחד. אני צריך מדיטציה. ופסיכולוג. ואולי להשתכר ממש.

אבל אני פה בבית לבד.

פה בבית לבד.

אולי אחפש משהו אלכוהולי. איזה קטע. אני גם לא יכול להיהפך לשתיין כי יש לי קטע של שליטה ואני לא מסוגל להיכנס לתלות במשהו חיצוני. ואני לא אתאבד כי אין שום סיבה בעולם להתאבד. ואני לא מרגיש שום דבר קונקרטי.

היי אני בתהליך של להיכנס לכושר. זה עובד. אני חושב. אולי. לאט לאט. יש יותר שרירים, יותר חוזק. זרועות, חזה, רגליים. אני משתפר אני מתקדם אני מקבל מתנות מהמאמן כושר. ו... ואני מרגיש כרגע כמו אלון.

אני כרגע אלון. לא פחות אבוד ממה שהייתי.

יש את הלימודים שאני כאילו נרשם אליהם. כבר חודש זה בכאילו.

ויש מחר את העבודה שאני חושב שאתבאס ללכת אליה. דאמן. דאמן דאמן דאמן. מתי ואיך דברים ישתנו?

 

ומה אם אין לי סיפור?

...

נכתב על ידי ArcticRost , 9/10/2019 22:55  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אנה איסמי


להיאבק בשביל להוציא קול.

כאילו אין לי כוח ולא בא לי כרגע לשפוך את הקרביים. ולכן כאילו המילים לא זורמות. נכנסתי הביתה והפה נאלם דום.

היה יום קשה. הלכתי לעבודה. היו שם... גבוה, שמן וערבי.

עם שמן שהוא המנהל לא בא לי לעבוד. הולך לידו על קליפות ביצים. הוא יכול להיות נחמד ומלמד ומשעשע. אבל הוא יכול להתהפך בשנייה ולא בא לי. והוא גם לא עקבי.

ערבי וגבוה הם אחלה גבר. כל אחד בצורתו.

אולי זה המקום לציין... בעבודה אנו כל הזמן צוחקים על זה שזה הומו וזה ערבי וזה רוסי וזה ג'ינג'י. אז ערבי נאמר ככינוי הלצתי. אוהב אותו מאוד.

אז במשמרת הם כולם היו במצב רוח די טוב. ושרו וזימזמו ודיברו שטויות. ואני העדפתי להיות שקט בשתיקתי. הרגשתי מנותק. עשיתי את מה שעשיתי ושם הייתי.

אחרי המשמרת יצא לי לדבר עם גבוה. הוא הומו. נשוי. מערכת יחסים פתוחה עם בחור מתהולל. והייתה שיחה מלב אל לב באמת עם עצבים ורגש וזה.

וסיפרתי לו שאני כאילו כנראה מתחיל כזה כאילו עסק כאילו. אנחנו בחיתולים כן? יש אמן ויש מנהל שיווקי שכזה.

אני מרגיש שיש לי קושי עם התחייבות. עם אינטימיות. עסק זה בייבי כאשר אני קצת ילד בעצמי.

וחשבתי על אסמי. אנה איסמי זה שמו המלא.

חשבתי להגיד לו שקשה לי והתחייבות ושידע שגם אם אני קצת ילד זה בסדר שהוא יפקס אותי ויגיד לי לעתים לשתוק ולנשום.

לומר לו שחוסר ביטחון נובע מכך שבילדות לא האמינו בי. יש בי משהו שמאמין בעצמי. ג'וני מאמין בעצמו. אלון לא. יש פה התנגשות.

ואני רוצה להתקדם אני רוצה לנסות אני רוצה להיות אדם ולא שועל שיושב על הגדר.

איזה קטע שאין שום משמעות לזה שאמרתי שועל.

 

ואני חצי רוצה לעשות ספורט. וחצי רוצה לאכול ולנוח.

וחצי רוצה להתחיל עם המאמן כושר שלי וחצי רוצה להכיר בחור כלשהו וחצי רוצה את נסיך. שיצר איתי קשר שוב.

והבעיות תקשורת של בעלו של גבוה עם אנשים. שלא מאחל מזל טוב ביום ההולדת ומצפה למזל טוב בחזרה.

והבעיות תקשורת שלי עם חברים שלי.

וזה שאני אמור לבקר יצירה כרגע בשביל ללמוד לקבל ביקורת ולא בזין שלי. אני כאילו רוצה לומר לא בזין שלי כי ככה זה מרגיש אבל קצת חורה לי. לא בא לי כאילו לא מבטא מספיק את ה... זריקה הזו. 

 

אז אלך לקפוץ בחבל. ולאכול ולהתרחץ ולנוח.

נכתב על ידי ArcticRost , 2/10/2019 01:11  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





32,045
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , יצירתיות , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לArcticRost אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ArcticRost ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ