לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


העולם - הוא שילוב של מה שאנו רוצים שיהיה ומה שהיה קודם. הוא אמביוולנטי והפכפך ואנו רואים לרוב את מה שאנו רוצים לראות. גם אני אמביוולנטי. אני אבוד ובעל מטרה, אני שמח עצוב מוכשר ואפס. דבר אחד אני לא, לא מוותר. מוזמנים לקרוא עליי מנסה לשנות את העולם.

Avatarכינוי:  ArcticRost

בן: 26





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2015    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2015

רבע פוסט


אז הגעתי לאשרם. עם כל המיינדפאק. עם כל המסה והראש הכבד הגעתי.

הלחץ ירד.

הרגשתי עצוב בגלל בחוריקו שנסע למקסיקו. ואני מתגעגע. ו... אני מתגעגע.

 

אני אוהב את האשראם. אני אוהב את זה שאנשים הולכים פה ושמחים ונמצאים בעולמם ויפים ומרגישים. זה כמו להיות במסיבה ענקית וכולם רוקדים ואתה נהנה גם לרקוד בטירוף וגם לקחת הפסקה ולראות שטוב לכולם. אותו הדבר.

אני עכשיו עייף.

בחמש בבוקר יש יוגה. אז בואו ליוגה. או סתם תגידו לילה טוב ונתראה וזה. ביי אחי.

 

נירג'הרו

נכתב על ידי ArcticRost , 17/5/2015 22:06  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Nirjharo ב-18/5/2015 21:59
 



אני חווה הצפה


עברה עוד תקופה. אולי עבר חודש מאז שכתבתי את הפוסט הקודם ובכל זאת זה מרגיש מנותק כאילו עברה שנה ואתם לא יודעים איפה אני ומה אני.

אני עובד לאשראם במדבר. בצפון הערבה.

אני עוזב את חיי במרכז. שהם לא חיים מלאים ומתפקדים אבל אני עוזב את מה שהייתי פה לטובת מה שאהיה שם. רחוק מחברים, מעיר, מעיסוקים, אולי רחוק מחופש. אני הולך לחיות את עצמי. להוציא את הגרעין החוצה. להוציא את הנפש ואיתה לעבוד פיזית.

באותו הזמן אני רוצה לספר שאני חווה אהבה. רומנטית. אקסלוסיבית עם בחור שפגשתי שם באשראם. היו לנו שלושה ימים מטורפים סיזיפיים כל היום אחד עם השני... בזמן של העולם החיצון, איפה שכולכם ואני עד היום חייתי, זה אולי שבוע או שניים. ואז הוא שאל אותי אם אהיה חבר שלו. אז הוא היה חבר שלי במשך כמה ימים. עד שאתמול שלשום הוא אמר לי שהתואר הזה הכותרת הזו לא מתאימה. אבל מאז אנו מדברים יותר ומסכימים שזה קשר סגור של שנינו. אה כן והוא חזר למקסיקו אחרי השלושה ימים ההם.

אז... אני. אשראם.

 

יש חשש יש התרגשות ויש ריטלין בגוף.

וחם לי. סמיילי.

 

אני צריך לכתוב ברכה. או אולי רוצה אני לא בטוח.

הייתי במילואים אבל זה לא מעניין.

אני במהלך סידור החדר. אוף. אני שונא לקפל בגדים. אני לא אוהב לקפל בגדים כי זה מגביר את הפרפקציוניזם. אני יכול להיכנס לזה ממש חזק. לא מדיטטיבי כי אני חושב הרבה בזמן הזה. אבל אולי אנסה לא לחשוב, זה רעיון.

מה אני לוקח איתי? מה אני משאיר מחוץ לאשראם חוץ מאת כל העולם החיצון?

מה אני מצפה? על מה אני צריך לחשוב לפני ועל מה לא צריך לחשוב בכלל?

 

כן המחשבות מעייפות אותי. ואני כבר מתגעגע לחברים שלי. ול"רגיל" ולשגרה הלא לגמרי מתפקדת שלי.

ואני צריך להשאיר מחשבות על כסף מאחור.

מה אעשה עכשיו?

אנוח שלוש דקות. ואז אמשיך. אוקיי.

 

נכתב על ידי ArcticRost , 15/5/2015 15:26  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





31,308
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , יצירתיות , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לArcticRost אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ArcticRost ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ