לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

טירופו של אזרח ישראלי


החול נשפך מתוך החור הצר שבשעון בקצב איטי אך תמידי. כשהגרגיר האחרון עומד על הסף, מהסס אם להכנע לכוח המשיכה או להשאר למעלה, אנחנו מתחילים לתהות מה עשינו עם שאר הגרגירים.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2016

לילית ויום האשה


הגעתי הביתה קצת באיחור. מסתבר שזה ממש לא הפריע ללילית. היא עמדה בסלון, שמלה כחולה מרהיבה, כוס יין ביד אחת, רוקדת לקול של איזו אופרה איטלקית.

נעמדתי בקצה של הסלון, מביט בשער האדום מתנופף בגלים רכים לכל עבר.

לבסוף היא הבחינה בי ושלחה לעברי חיוך מאושר, העיניים הירוקות שלה מנצנצות עד לקצה השני של החדר.

 

ניגשתי אליה והגשתי לה זר ורדים אדומים. תואם את צבע שערה. “יום אישה שמח" אמרתי ונתתי לה נשיקה.

יום אישה?” שאלה בחיוך שובב "אני תמיד אישה...”.

אבל היום אנחנו חוגגים את זה" השבתי.

רק היום?" גבה הימנית התרומם אל על בחצי נזיפה. חשבתי שבתור סופר אני אמור להיות טוב עם מילים. והנה אני מוצא את עצמי כורה לעצמי בור עם הלשון.

את תמיד נסיכה, היום אנחנו מנסים להזכיר לעצמנו שאתן הנשים גם בנות אדם".

אבל אני לא בת אדם. אני מלאך זכה וטהורה. שדה מהשאול. מזכירתו של השטן וקולו של אלוהים. אני לילית" היא הסתכלה לי ישר לתוך העיניים, כאלו מנסה לקדוח לתוך ראשי.

התחלתי את הדיאלוג הזה בזה שהזכרתי שאת אישה, לא? למה לפרט?”

 

ורקדנו.

נכתב על ידי , 8/3/2016 23:19  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

בן: 37

ICQ: 42990554 




11,769
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לזאב זאב אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על זאב זאב ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ