לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  רביב דרוקר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2013

חשפי ציפי, חשפי


לפני שמונה שנים נערך הכנס הראשון של התנועה לחופש המידע. אורחת הכבוד הייתה שרת המשפטים ציפי לבני. השרה פתחה את נאומה פחות או יותר במילים האלה: אני לא מבינה דבר בחוק חופש המידע, אבל אשמח ללמוד. בינתיים, אקריא לכם מהדף שהכינו לי במשרד לקראת הכנס. היא שלפה דף והקריאה רשימת מכולת מאוד משעממת על דברים שנעשו במשרד.

  

יש רגעים בחיים שלא בא לך על כנות. הייתי מעדיף שרת משפטים, שבמקום להודות בגלוי בחולשותיה, תעשה שיעורי בית ותתמצא בחוק הלא מסובך, שהתקבל שש שנים קודם. החשש שלי גם היה שאם השרה לא מתביישת להודות בכנס שמיועד לנושא, שהיא לא מבינה בחופש מידע דבר (ועוד מדובר בשרה שהיא עורכת דין), אז הסיכוי שהיא תרכוש בו התמצאות לאחר מכן, הוא פחות או יותר אפס. לבני אכן סיימה את הקדנציה הראשונה שלה במשרד המשפטים בלי לנגוע במשהו שקשור לשקיפות.

 

עכשיו לבני חזרה למשרד המשפטים ונדמה שהיא מתנהגת אחרת. היא ניסתה להוביל תהליך של שקיפות בוועדת שרים לענייני חקיקה. אחרי שנתקלה בהתנגדות (המגוחכת) של לשכת ראש הממשלה (מזכיר הממשלה, אביחי מנדלבליט, הבהיר לה שזה לא בסמכותה), היא לפחות החלה לפרסם את דרך ההצבעה שלה. היא התחילה לפרסם את הלו״ז שלה (אפשר להיות קצת יותר נדיבים בזהות הנפגשים אתה) ועכשיו היא מנסה להביא לתחולת חוק חופש המידע על החטיבה להתיישבות וקק״ל, שני גופים שמשוועים לשקיפות.

 

שר המשפטים הוא הדמות בשלטון, שאמורה להיות הכי מזוהה עם המאבק לחופש מידע. לרוע המזל, עד היום לא היו לשקיפות חברים בסלאח א דין. את שר המשפטים פרידמן זה לגמרי לא עניין (חוץ משקיפות בוועדה לבחירת שופטים). אם זה היה תלוי בשר המשפטים נאמן, נראה לי שהוא היה מעביר חוק לא להעביר מידע בשום פנים ואופן לאף אחד בשום דבר.

 

כשאתה חלק מארגון חברתי, שנועד לחולל שינוי, רוב הטקסטים שלך רוב הזמן נעים על הרצף שבין בכיינות לקיטורים. "למה אנחנו לא כמו בעולם (כלומר, שבדיה)? "אתם לא מאמינים כמה המשרדים הממשלתיים אטומים לעניין", "הם לא מכירים בכלל את החוק".

 

באיזו שעה שלא תעירו אותי, אני אוכל לשלוף לכם אחלה סיפור מהז'אנר הזה. על משרד הבריאות שניסינו להפוך אותו למגדלור של שקיפות, שיתווה את הדרך לכול משרדי הממשלה האחרים וסיימנו בוכים, לבד בחושך (לא לפני שהמנכ"ל הבהיר שאין פרויקט שהוא יותר שמח עליו מזה).

על הצבא, שעד היום לא מוכן לחשוף את הדרך בה הוא משקלל את הקב"א שלנו והשופט, שמסרב לפסוק כבר כמה שנים טובות (רק שלא יקרא את זה ויפסוק בהתאם...). הסיפורים האלו הם הרי הצידוק האולטימטיבי לקיומך כארגון, הם המנוף לגיוס כספים (ולשם הרי מופנות רוב האנרגיות של רוב הארגונים, לא?) ובמקרה הספציפי, הנדיר והתקדימי הזה – זו גם האמת.

 

אלא שפתאום, אני לא סגור איך ולמה, התחיל שינוי. גדול.

 

פתאום העיתונים מפרסמים מדי יום ידיעות על שקיפות. משרד ממשלתי, שמסרב לתת מידע, זו כותרת. ועדה ממשלתית, שמסרבת לרשום פרוטוקולים, זה חדשות (ותודה לרוני לינדר מ"מרקר"). בקשות לקבלת מידע מסוקרות כאילו היו מינימום הלו"ז של בר רפאלי. טוב, אני מגזים, אבל מסוקרות.

 

פרוטוקולים של דיוני ועדות ציבוריות, שכן מתפרסמים, נמרחים לפתע על עמודים שלמים (ריכוזיות, ועדת צמח). הוצאות מעון ראש הממשלה נחשפו וזה אפילו לא הסיפור הגדול, בעיניי. הסיפור האמיתי הוא שהן נחשפו עוד לפני שהשופט בעצם אמר מילה, כלומר, מישהו כבר בשלב הזה הבין שחבל על הזמן, שאין סיכוי לא לפרסם את המידע. אולי בקרוב יאלצו אותם אפילו לפרסם את הקבלות עצמן (בקשה של עמית סגל. מנדלבליט שוב עושה מלחמה נגד. עושה רושם שהוא אימץ די מהר את דפוסי לשכת נתניהו).

 

יותר ויותר שרים מנהלים לו"ז כפול, כדי שחלילה לא תיחשפנה הפגישות האמתיות שלהם. טוב, זה לא במסגרת התופעות החיוביות של השקיפות, אבל אם לחפש בכוח את רבע הכוס המלאה, אז זה לפחות מראה שהם יודעים שיש חוק ועשויים לדרוש מהם לחשוף את זה.

 

במילים אחרות, דיס איז לבני טיים. חשפי, ציפי, חשפי, את יכולה לחולל מהפכה. לא פחות. פה אין לך את מולכו, שמפקח עלייך ובנט שבולש. אפילו איילת שקד תתמוך בך, אם תבטלי סוף סוף את האגרה המטופשת שמוטלת בישראל כבר בשלב בקשת המידע (בדרך, בדרך...). את יכולה לחזק את השיניים של יחידת חופש המידע במשרד המשפטים, אולי לתת לה לפרסם חוות דעת כלליות על סוג מסוים של מידע (פרוטוקולים של ועדות ציבוריות נשמע לי כמו נושא חם לחוות דעת כללית). אולי, אלוהים ישמור, לאפשר להם לנזוף בממונים על יישום החוק, שלא עומדים בלוחות זמנים. שרת המשפטים גם מחזיקה בסמכות להתקין, 15 שנים אחרי חקיקת החוק, תקנות שיגדירו מי זכאי לפטור מתשלום אגרות (עיתונאים, למשל. זה רק 100 שקל, אבל לא מעט עיתונאים עדיין מבקשים שהתנועה (הענייה) לחופש המידע תשלם את מאה השקלים, כי כלי התקשורת שלהם לא יסכים).

 

קשה לחשוב על שרה שפחות מחוברת עם ביצועיסטיות מציפי לבני. הרבה שנים במשרדי ממשלה, מעט מאוד הישגים להציג לציבור. הנה סלוגן חינם לבחירות הבאות – הגברת הראשונה של השקיפות בישראל.

 

נכתב על ידי רביב דרוקר , 14/8/2013 15:16  
34 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , תקשורת ומדיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרביב דרוקר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רביב דרוקר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ