לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  רביב דרוקר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2013

תחקיר "ישראל היום" – כמה שאלות למוטי גילת


בסוף השבוע כתב מוטי גילת טור ביקורתי על תחקיר "ישראל היום" שפרסמנו. ניסיתי להבליג, השתדלתי להכיל, יש לי המון אמפטיה למר גילת. הוא היה כתב חוקר משפיע וחשוב ונאלץ בשנים האחרונות לוותר על כבודו המקצועי. אני לא כותב זאת בלעג. בכלל לא. אני ממש יכול לראות את עצמי באותה עמדה. בתקשורת בה אין רצון אמיתי לכתבים חוקרים, לעתים זה סוג הפשרות שעושים. זו לא גאווה גדולה, אבל אלו החיים. למרות זאת, לא הצלחתי למצוא בעצמי את מידת האצילות המספקת.

 

אז הנה כמה שאלות למר גילת:

 

1. בתחילת הטור שלך אתה כותב: ""ישראל היום" אינו נקי משגיאות ומטעויות. פורסמו בעיתון כמה כותרות וידיעות שאפשר היה לדעתי לוותר עליהן; היו לטעמי יותר מדי חיבוקים של נתניהו, אף שלעיתון מותר לחבק מועמד כזה או אחר".

כמה כותרות מר גילת? אתה מוכן לנסות לנקוב במספר? זה שלוש, שלוש מאות או שלושת אלפים? אלו טעויות, שגיאות, או יד מכוונת, שעוברת על הטקסטים ומטה אותם לכיוון מאוד ספציפי?

 

2. איך קרה מר גילת שלא היה לך מה לכתוב על "ביבי טורס" ושאר התחקירים שעסקו בבנימין נתניהו? מה, הם נראו לך לא חשובים פתאום? גורם שמכיר את החומר שב"ביבי טורס" ואת פרשת עמדי, שאתה פרסמת, אמר לי פעם "ב"ביבי טורס" יש פי 10 יותר חומר מרשיע ממה שהיה למשטרה בפרשת עמדי". על עמדי כתבת מיליון וחצי פעם, למה על "ביבי טורס" לא?

 

3. שמתי לב שהטור שלך ב"ישראל היום" עוסק הרבה ב"אגד" ובמגן דוד אדום. זה חשוב, זה מעניין (האמת, לא תמיד), אבל האם ייתכן שלא הגיע אליך שום תחקיר שקשור לשלטון? אתה יודע, שלטון ממש, ראש ממשלה וכאלה. לא היה לך מה להגיד על מינוי מבקר המדינה, שנתפר על ידי נתניהו? לא הייתה לך מילה רעה על טיפולו, יותר נכון, אי טיפולו של ויינשטיין בפרשיות נתניהו השונות? כלום?

 

4. בטור שלך אתה כותב את הפסקה הבאה (אני מודה, זה המקום שבו לא יכולתי להמשיך לשתוק): אם דרוקר ממש יתאמץ, הוא ודאי ייזכר גם בתצהיר לבית הדין לעבודה, המשתרע על גבי עשרות עמודים, שאותו פירסם בבלוג שלו. על התצהיר הזה חתום אחד ששמו מרדכי גילת והוא מסביר בו, בין היתר, מדוע נאלץ לעזוב בטריקת דלת את העיתון אחרי 32 שנה ומה גרם לו להבין שאין לו מה לחפש בו יותר. עשרות סיפורים יש בתצהיר והם מתארים עיתון מסואב המועל בשליחותו ובתפקידו הבסיסי; עיתון שמצד אחד נחסמים בו פרסומים על צמרת השלטון בישראל, ומצד שני מתנפלים בו על מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס ועל בכירי מערכת האכיפה, שהעזו לגעת בפרות הקדושות של העיתון. עיתון שסימן אותם, שהציב אותם בקו החזית, שיצא למטווח. עיתון אכזרי שנחצו בו כל הקווים.

 

תן לי, מר גילת, לרענן את זכרונך. כשפרשת מ"ידיעות אחרונות" בטריקת דלת, התקשרתי אליך. ביקשתי שתתראיין על מה שקורה בעיתון שאתה כה מבקר היום. לא היית מוכן לשמוע מזה. חשבתי שזה קריטי לסדוק את המעצמה שנקראת "ידיעות אחרונות", אז שלחתי אליך שליחים וחברים, שינסו לשכנע. לשווא. אחר כך שמעתי שאתה מגיש תצהיר לבית המשפט, בסכסוך בינך לבין "ידיעות". שמתי עליו יד ופרסמתי בבלוג שלי. אף עיתון לא רצה לפרסם את התצהיר הזה ומי שממש לא אהב את הפרסום זה, אתה בטח זוכר, אחד, מוטי גילת.

 

לא רצית שיידעו מה כתוב בו, אלוהים יודע למה. ועכשיו לשאלה, הייתה לך הזדמנות חד פעמית להפוך את משפטך למשפט העשור נגד "ידיעות אחרונות". להעלות את עורכיו הבכירים והמו"ל על דוכן העדים, לחקור אותם, להרים פעם אחת ולתמיד את המכסה מעל הדרך בו מתנהלת האימפריה. אני לתומי הייתי בטוח שזה מה שאתה הולך לעשות. שהכתב החוקר העשוי ללא חת ילך עד הסוף, יבין שזו תהיה תרומתו האדירה לדמוקרטיה הישראלית, אבל אתה מר גילת, העדפת לסגור פשרה ללא משפט. העדפת את הכסף על האמת? למה? לא, לא בציניות, למה? אני מבין, פנסיה ופרנסה והכול, אבל מה עם ה"עיתון אכזרי שנחצו בו כל הקווים"?

 

5. עוד פיסקה בטור שלך מתחרה על כתר שיא הצביעות. הנה היא:

 

"אני מתנדב לעזור לו: בדירקטוריון של ערוץ 10, בתפקיד הבכיר והמכובד של יו"ר ועדת הכספים, יושבת כיום העיתונאית לשעבר מיכל גרייבסקי, שעבדה באגף התחקירים של "ידיעות אחרונות". היא תוכל למסור לו הרבה מידע, להכניס אותו לקודש הקודשים של העיתון, לספר לו מה קרה לה למשל כשניסתה לפרסם בשעתו תחקיר על אברהם הירשזון. היא תוכל לתאר באוזניו איך נחסמו בפניה עמודי העיתון, איך התרוצצה מחדר לחדר ומעורך לעורך במאמץ לגרום לפרסום הפרשה. איך ניסתה לפרוץ את הצנזורה על יקיר העיתון. וגם: היכן נקברה בסופו של דבר הידיעה הראשונה שלה בפרשה."

 

הנה השאלה – למה אני צריך לפנות לגרייבסקי? אני הרי פרסמתי בזמן אמת את העובדה הזאת (וגם תחקיר נגד הירשזון). אני שמתי את הראש שלי על המאבק נגד "ידיעות" ואתה? אתה כותב את זה היום, חתיכת אומץ, אה?  7 שנים אחרי. למה לא אמרת מילה בזמן אמת? איפה היית בכל השנים שהדברים הללו, לטענתך, נעשו ואתה המשכת לקבל משכורת מ"ידיעות"? לא שמענו ממך מילה אחת. ידעת והבלגת. שמעת ושתקת. מותר לך, מר גילת, להחליט שנלחמת מספיק ועכשיו אתה רוצה לנוח ב"ישראל היום". מותר לך להתרכז בפרנסה ובפנסיה. רק, עשה טובה, אל תטיף מוסר לאלו שעדיין מנסים.

נכתב על ידי רביב דרוקר , 17/2/2013 17:04  
93 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , תקשורת ומדיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרביב דרוקר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רביב דרוקר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ