לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  רביב דרוקר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2011

רומן זדורוב


יש לי הערכה לעיתונאיות של "מבט שני" קרן נויבך ומיכל קפרא. זה לא מס שפתיים. זו היכרות רבת שנים. אני לא יודע מי במערכת הזאת קיבל את ההחלטה לגבי הסרט על רצח תאיר ראדה, אבל זו החלטה אומללה, נוראית, שאסור למערכת עיתונאית לקבל. "מבט שני" שידרו במשך שתי תוכניות (ובשבוע שעבר הוסיפו אייטם בתוכנית שלישית) סרט של שעה וחצי, שעשו אנשים בצוות ההגנה של רומן זדורוב, כאלו שמאמינים שזדורוב אינו הרוצח.

"מבט שני" עשתה אאוט סורסינג. היא שידרה סרט שלם של גורם אינטרסנטי, בלי לבדוק את העובדות, בלי להתעמת איתן ולמרות שכבר הייתה בידיהם הכרעת דין מנומקת של שלושה שופטים, שגם מפריכה את רוב טענות הסרט וגם קובעת דיעה ברורה ומנומקת לגבי האנשים, שעשו את הסרט. זו לא דיעה מחמיאה במיוחד, בלשון המעטה.

 

הערב ב"מקור" נשדר את סרטו של מיקי רוזנטל על הפרשה. ראיות התביעה, ראיות ההגנה, הספקות, ההסברים וגם מיהם האנשים האלה שהצליחו לתעתע בכל כך הרבה כלי תקשורת. אבל המדיום הטלוויזיוני, אפילו בסרט של 35 דקות, לא יכול לכסות את המורכבות של נושא כזה. לכן, לאלו מכם שראו את הסרט של ההגנה ב"מבט שני" (לקוראים אברי גלעד ויהודה נוריאל, למשל) והשתכנעו שתפרו פה תיק, הנה הטענות המרכזיות של הסרט וההתמודדות של פסק הדין איתם.

 

1. הסרט הראה קטעי וידאו מתועדים מהחקירה בהם הסאונד לא נשמע. הוא ניפח מאוד את הנקודה הזאת ורמז שבעצם ערכו את הקלטת, בישלו אותה וכו'. פסק הדין התמודד עם העניין הזה. התברר שרק דקות מועטות מעשרות שעות החקירה של זדורוב לא כללו סאונד. למה? כי למשטרה יש שיטה מיושנת ומטופשת, מסתבר, להקליט חקירות. היא מקליטה סאונד ווידאו בנפרד. קלטת הסאונד אורכת 45 דקות. קלטת הוידאו יותר ארוכה. כשמסתיים הסאונד הולך טכנאי להחליף קלטת. בינתיים יש שקט. טיפשי, אבל חסר זדון. אין קטע אחד כזה, שנראה מהקשר ההקלטה, שלמישהו היה אינטרס להפסיק אותה בנקודה הזאת. בדרך כלל אלו נקודות סתמיות למדי. בביהמ"ש התברר שמומחה ההגנה, אחד מיוצרי הסרט, בכלל לא ידע שקלטות אודיו של 45 דקות נמשכות לא פעם 47 דקות. הוא אמר בבטחון גמור שאין דבר כזה, עד שהוכיחו לו.

 

2. הסרט טען שזדורוב נמצא דובר אמת בפוליגרף והראה שהחוקרים מטיחים בו שהוא דובר שקר. גם אנשי "מבט שני" השתכנעו וכללו את הטענה הזאת בשאלה לתובעת באולפן. ובכן, לא נכון. זדורוב נשאל שתי שאלות. א. האם רצחת את תאיר ראדה? ב. האם היית מעורב ברצח?

בשאלה הראשונה התקבלה התשובה - אין מימצא. אין מימצא, זה לא אמת ולא שקר, זה כאילו השאלה לא נשאלה. בשאלה השנייה הוא נמצא דובר שקר. החוקרים אמרו לו את האמת לגבי תוצאות הפוליגרף. להגנתם של יוצרי הסרט, יש לומר כי אחד החוקרים העיד בביהמ"ש, שבשאלה הראשונה הוא נמצא דובר אמת. התבלבל. זה בילבל גם את השופטים, אבל גם אם הם חשבו שכך הוא המצב, הם היו צריכים להגיד בסרט - בשאלה אחת דובר אמת ובשאלה שנייה דובר שקר.

 

3. יוצרי הסרט טוענים בבטחון מלא בסרט שתאיר ראדה נרצחה מלהב משונן. המסקנה - זדורוב לא היה יכול לרצוח אותה בסכין היפאנית שלו. בביהמ"ש העיד מומחה ההגנה מטעמם והוא גם דיבר איתנו. ד"ר חן קוגל אמר במפורש - אני לא יודע אם היא נרצחה מלהב משונן או לא. לעתים אפשר לקבוע את זה. במקרה הזה, אי אפשר. זה חלק מהטענות שלי כלפי "מבט שני". מותר לך לשדר את טענות ההגנה, אחרי שבדקת אותן עצמאית, אבל לשדר טענות שאפילו מומחה ההגנה לא טען בבימ"ש?

 

4. יוצרי הסרט טענו בבטחון שתאיר ראדה נרצחה על ידי שני תוקפים בחדר השירותים. הם גררו אותה לתא השירותים מספר 2 בו נמצאה. בביהמ"ש הסכימה ההגנה עצמה שממצאי הזירה מלמדים שראדה נרצחה בתא השירותים בו נמצאה ושני תוקפים? אלוהים יודע מאיפה הם הביאו את זה. השערה.

 

5. יוצרי הסרט הראו שוב ושוב את האמירה של המדובב, שנמצא בתא של זדורוב וניהל איתו את הדיאלוג הבא:

המדובב בחדר מעצר: תגמור עם זה. תגיד שעשית את זה.

רומן: מחר אני אגיד להם הכל, כדי שהם לא יגעו בי הרבה זמן.

ארתור: ככל שתגמור עם זה מהר יותר כל קל יותר יהיה לך. איך אתה לא מבין את זה?

 

היוצרים שכחו להראות את כל המקרים בהם המדובב אומר לו לא להודות, אם לא עשה דבר, שזו מדינה דמוקרטית ולא תופרים פה תיקים. הם גם לא הראו משום מה את רגע ההודאה עצמה. זדורוב, בלי שום לחץ, לוקח את המדובב לקצת המיטה ומספר לו איך רצח את ראדה. אח"כ הוא גם מדגים עליו, בצורה שדומה להפליא לדרך בה נרצחה זאדה, על פי מימצאי הזירה. בעת ההודאה הראשונית, זדורוב משוכנע שהוא מוקלט, אבל לא מוסרט. הוא גם לא מאמין באיכות המיקרופונים המשטרתיים ולכן הוא מדבר בלחש ומוסר את ההודאה, כאשר מפעם לפעם הוא מגביר את הקול ואומר "אני חף מפשע", כדי שהמיקרופונים יקלטו. לצערו, גם הלחישות נקלטו וההדגמה החרישית של דרך ביצוע הרצח הוסרטה.

 

6. יוצרי הסרט העלו איזו תיאוריה מופרכת בניסיון להסביר למה זדורוב נשבר. משהו על עליית רמת הקורטיזון בגוף, הוא לא אכל, מצב רוחו ירד, לחץ הדם עלה, הדופק ירד או עלה, או אלוהים יודע מה. אין שום תימוכין לתיאוריה הזאת. היא נמסרת על ידי אנשים, שאין להם שום מומחיות בתחום והכי חמור - הסרט לא נותן עובדות בסיסיות על הדרך בה נחקר זדורוב. לפי פסק הדין, הוא אוכל מתי שהוא רק רוצה, מוחזר לתא בשעות מאוד סבירות (שעות הערב, למעט פעם או פעמיים שהוא שוהה עד עשר וחצי, אם אני לא טועה), נחקר מעט שעות יחסית ביום, אין אלימות, מעט תרגילי חקירה והוא מוסר את ההודאה הראשונית בכלל למדובב בתא ולא לחוקר משטרתי, מדובב שגם הוא מודה בעדותו במשפט שחש אליו קירבה גדולה.

7. הסרט נוקב בשעת הרצח המדוייקת, 13:22. לפי הסרט, בשעה הזאת זדורוב היה בכלל בשער ביה"ס.יש אליבי. פסק הדין קובע מפורשות שאין שום תימוכין לקביעה הכל כך נחרצת הזאת. זה מסתמך על עדות של תלמיד, שבוודאי לא בדק את שעונו בשנייה בה ראדה הלכה לשירותים. פשוט קשקוש.

 

8. יוצרי הסרט נאחזים ומנפחים התמהמהות של השוטרים בעת השיחזור של הרצח. השוטרים אכן עוצרים להוריד את האזיקים לזדורוב ברגע מאוד לא נכון, ברגע בו הוא צריך לדעת אם להמשיך קדימה או לפנות ימינה. כתוצאה מההשתהות, הוא יכול לראות שלט על דלת השירותים ולדעת כביכול איפה בוצע הרצח, בלי שהוא הרוצח. היוצרים שוכחים לציין כמה פרטים אחרים זדורוב כן ידע בשחזור, שרק הרוצח ידע. חלקם, כמו המנעול מבחוץ שהרוס, רק הרוצח יודע בשלב הזה. אפילו לא החוקרים, כך שהם לא יכולים לשתול אצלו את המידע הזה. היוצרים גם לא ציינו שהשוטרים, שביצעו את השחזור, בכלל לא בקיאים בכוונה בפרטי המקרה. לקחו אותם מתחנה אחרת, נדמה לי חדרה. פסק הדין, אגב, בגלל ההתמהמהות המיותרת, קובע שהוא לא ייחס משקל לעובדה שזדורוב ידע לאן להוביל את חוקריו, אבל מכאן ועד לטענה שעצרו במכוון בנקודה הזאת כדי לכוון אותו, המרחק רב.

 

9. רומן זדורוב יודע, כאמור, גם בחקירה וגם בשחזור הרבה פרטים מוכמנים, שרק הרוצח יכול לדעת. הסרט המניפולטיבי טוען שהפרטים נשתלו על ידי החוקרים וזדורוב, שרוצה לרצות את חוקריו, חוזר עליהם. הנה דוגמא אחת שנאמרה בסרט:

הקריין בסרט (חיים סדובסקי) אומר שרומן הבין תוך כדי השחזור שנשאר עם תאיר בתוך התא, כי החוקר אנטולי אומר לו – סגרת את המנעול ונשארת איתה בתא השירותים? ולאחר מכן שואל, הספיק לך המקום בתא?

זה פרט קריטי. רק הרוצח יודע שהתא ננעל מבפנים אחרי הרצח ושהרוצח טיפס וקפץ מלמעלה. לכן, לסרט חשוב להסביר איך זדורוב ידע את זה, אלא שהדיאלוג שצוטט בסרט לא מדויק. הדיאלוג המדויק הוא זה.

החוקר שואל: איך סגרת את התא?

זדורוב – אני נזכרתי. סגרתי את המנעול. הוא מראה על המנעול הפנימי. ואז החוקר שואל – סגרת את המנעול ונשארת בתא השירותים?

רומן – כן.

 

תשפטו אתם אם זו הכוונה או לא. כאמור, החוקר לא יודע בכלל איך בוצע הרצח, אלא אם כן כולם משקרים. לזה אין אפילו בדל ראיה.

 

10. יוצרי הסרט ניסו להתמודד עם עדות המומחה המשטרתי, ירון שור, ש"בסבירות גבוהה מאוד" עקבות נעליו של זדורוב נמצאו על מכנסיה של תאיר ראדה בתא השירותים. היוצרים החליטו שאלו לא עקבות נעליים בכלל. מה המומחיות שלהם בעקבות נעליים? אפס. המומחה המשטרתי, לעומת זאת, נחשב למומחה בינלאומי והעיד בעשרות תיקי רצח בנושאים כאלה. הוא גם ביצע חקירה חסרת תקדים בסיפור הזה. במשפט עצמו ההגנה לא עירערה בכלל על 5 מ - 6 העקבות שנמצאו בזירה, לדעת שור. מומחה ההגנה (שהוא לא ממש מומחה. המומחיות שלו היא יהלומים) לא ערער עליהן, אבל יוצרי הסרט החליטו שזה בכלל לא עקבות, שזו להב של סכין, שזה כפתור במכשיר הנייד. אין גבול לשרלטנות.

 

11. יוצרי הסרט החליט שהרוצח הוא נער או נערה בביה"ס. שניים לפחות, כאמור. קנאה. טווין פיקס. משהו כזה. יתרה מזאת, המשטרה יודעת את זה, אבל החליטה להתעלם כי זו תיאוריה בעייתית מדי מבחינת הסדר החברתי. תגידו, כמה הזוי יכול להיות בן אדם? ומאיש כזה עיתונאים קונים סחורה? לי לא צריך לספר לאיזה מרחקים לפעמים עיתונאים הולכים כדי לקבל קלטת טובה, אבל עכשיו, אחרי המשפט, עוד לתת לאיש הזה במה לשטוח את התיאוריות הסהרוריות שלו?

 

12. אחרי הסרט, מר סדובסקי בלי בושה אמר לקרן נויבך שהתובעת במשפט הגישה ביודעין עדויות בדויות לביהמ"ש, שהיא גרמה לעדים להעיד עדות שקר, שבתיק יש בכלל מאות עדויות שקר, שהמשטרה והפרקליטות פעלו כאן כמו ארגון פשע מאורגן. לא פחות. אמר ונשאר בחיים. ואיפה הראיות להאשמות כאלה? אין. אם הוא יכול להגיד דברים כאלה ומשרד המשפטים לא מגיש תביעת דיבה, אז באמת שאין פה מדינה.

 

13. בשידור של "מבט שני", שוב ושוב קוראים לחיים סדובסקי "דוקטור". זה גם מה שמופיע בכתובית מתחתיו, כשהוא מדבר. הצופה מבין שהוא דוקטור לאחד הנושאים עליהם הוא מדבר בביטחון כזה רב. אז זהו, שהוא דוקטור, חתן פרס נובל לפיזיקה גרעינית. סדובסקי עשה דוקטורט בהתכתבות בנטורופתיה, באוניברסיטה בחו"ל, שמשרד החינוך לא מכיר בתאריה. אין לו תואר ראשון ואין לו תואר שני, אבל בשביל צופי "מבט שני" הוא דוקטור. נו, באמת. "מבט שני" נותנים כבוד לאלכס פלג, עוד אחד מאנשי ההגנה. המערכת של התוכנית לא מציינת את כל פסקי הדין בהם שופטים שונים קורעים לגזרים את עדות ההגנה של פלג.

 

14. יש גם טענות רציניות להגנה במשפט זדורוב. יש שאלות פתוחות הן לגבי המניע (הסבר אפשרי - זדורוב עצמו אמר למדובב שראדה קיללה אותו. אח"כ חזר בו. בעברו של זדורוב יש התפרצות זעם קשה כלפי אחיו. האם אדם רוצח כי נערה קיללה אותו? האם בכלל קיללה אותו?) והן לגבי טביעות נעליים, שנמצאו בתא השירותים ולא שוייכו לאיש (הסבר אפשרי - אל זירת הרצח הגיעו המון אנשים וכנראה שמישהו מהם השאיר את הטביעות ולא מסר את נעליו לאחר מכן). בעיניי, כל תיק שהיה זוכה לתשומת לב אינטנסיבית כזו, היינו מוצאים בו שאלות פתוחות. גם ברצח רבין יש אנשים שבונים תיאוריות קונספירציה על שאלות כמו "מי צעק סרק סרק?" וכו', אבל רובנו המכריע בטוח שיגאל עמיר רצח אותו. ראיות התביעה במקרה הזה חזקות מאוד, בעיניי. גם ההודאה, גם השחזור, גם ידיעת הפרטים המוכמנים וגם טביעות הנעליים. ביחד, לי אין שום ספק באשמת זדורוב.

14. יש עוד סוג טענות של ההגנה, שראוי להקשיב לו. ד"ר בועז סנג'רו, דוקטור למשפטים, שהתראיין לסרט, מנהל קמפיין ציבורי כדי להפחית את משקלה הראייתי של הודאת חשוד. יש לזה טעמים כבדי משקל (אני נגד, אבל לא יכול לשלול את ההיגיון שבטיעון) ויש מדינות שאכן מייחסות פחות משקל להודאה כזאת. סנג'רו, למשל, טוען שבמחקר אמריקני, התברר שכמעט בכל מקרה של הודאת שווא (הודאה שהתבררה בוודאות מאוחר יותר, על סמך דנא, שהיא לא הודאת אמת), האדם שהודה גם ידע לנקוב בפרטים מוכמנים. במילים אחרות, החוקרים תמיד יודעים לשתול את הפרטים המוכמנים בראשו של הנחקר שלהם. אני לא מתווכח עם מחקרים, אבל בחקירה הזאת, שתועדה באופן נמרץ כל כך, אני חושב שהטיעון הזה יותר חלש.

 

הפוסט הזה היה אמור לגרות אתכם לראות את הסרט הערב. אני מקווה שלא הוציא לכם את החשק...ואם כן, אז בסוף צפוי לנו עימות עם שרון גל, איש ערוץ 10, שעשה בעבר את הסרט "רק תאיר יודעת", שזרע גם הוא ספקות רבים באשמתו של זדורוב, מן הסתם, בעידודם של אותם שלושה 'מומחים'.שרון ואני ניהלנו ויכוחים סוערים ב - 4 השנים הסוערות על המשפט הזה. גם התערבנו על תוצאותיו על ארוחת ערב. בסוף כל ויכוח, כמנהג גברים שטופי טסטוסטרון, העלינו את ההימור. בסוף זה נגמר על 4 ארוחות ערב לטובתי. הוא עדיין לא החזיר. אולי אחרי השידור היום אני אקח את המערכת לאכול על חשבונו.

נכתב על ידי רביב דרוקר , 2/3/2011 16:35  
138 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , תקשורת ומדיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרביב דרוקר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רביב דרוקר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ