לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  רביב דרוקר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2009

האם לחשוף את המקור?


 העיתונים דיווחו שביהמ"ש הורה לי לחשוף מקור עיתונאי. זו נשמעת כמו ידיעה דרמטית וקיבלתי לא מעט טלפונים מודאגים. המצב העובדתי קצת שונה.

 רקע קצר - לפני כשנתיים, בעיצומה של השביתה של ארגון המורים העל יסודיים, שידרתי שרן ארז פגש את סמנכ"ל משרד החינוך, מנחם כהן בבית קפה בתל אביב. ארז שירטט באוזני כהן איזו קומבינה פוליטית מורכבת, ששפכה אור חדש על השביתה. לדעתי, לא היה בדברים בכלל כדי להכפיש את ארז, אלא את השותפים הפוליטיים לקומבינה, אבל ארז תבע אותי ואת חדשות 10.

 השידור שלנו התבסס על אדם שישב בסמוך לארז במקרה בבית קפה. הוא שמע את מה שארז אמר, רשם על נייר את הדברים והעביר לגלעד עדין, אז מנכ"ל חברת החדשות. עדין העביר אותם לי. אני התקשרתי למנחם כהן. הוא אישר באוזניי שהדברים נאמרו. פירסמתי.

 הפסקה קצרה.

 אני מניח שהרבה עיתונאים שותפים לפנטזיה של הליכה לכלא לאחר סירוב לחשוף "גרון עמוק". אני בטח פלירטטתי עם הפנטזיה לא פעם, למרות שאני פוחד פחד מוות מהכלא. בלעתי כל מילה שנכתבה על עיתונאית ה"ניו יורק טיימס", שנכנסה לכלא אחרי שסירבה לגלות מי המקור, שהדליף לה שוולרי פליים היא סוכנת CIA. היא בסוף יצאה מהכלא אחרי שראש לשכתו של סגן הנשיא הודה שהוא המקור.

 בקיצור, מזמן נשבעתי שאם ביהמ"ש יורה לי לגלות שם של מקור, אלך לכלא. אלא שפה מדובר בסיפור הרבה פחות הירואי. ראשית, זה לא מקור שלי, אלא, כאמור, מקור של גלעד עדין. חוץ מזה, למיטב הבנתי, הסיכום עם המקור היה שאנחנו נעשה כמיטב יכולתנו לא לחשוף אותו, אבל הוא מיוזמתו אמר שבמקרה הכי גרוע יסכים לבוא להעיד. בהתאם לסיכום, הגישו עורכי הדין של הערוץ בקשה לביהמ"ש להעיד את אותו מקור בדרכים שונות, שלא יחשפו את זהותו. לצערנו, ביהמ"ש דחה את הבקשה. עכשיו, הערוץ יצטרך להחליט האם לערער, לוותר על עדות המקור או לנהל דיאלוג עם המקור ולשאול אותו אם יהיה מוכן להעיד.

 מה אני חושב? אני נגוע.

 המחשבה שרן ארז ינצח בתביעה הלא צודקת הזאת מוציאה אותי מדעתי. את מה שהוא אמר באותה פגישה אני, כאמור, אישרתי עם בן השיח שלו לאותה פגישה, סמנכ"ל משרד החינוך, מנחם כהן. אחרי שהוא אישר לי את הדברים, כהן התקשר אליי. הוא ביקש שלא אשדר, שהוא אישר לי את הדברים. ממש לא הייתי חייב להיענות לבקשה. הוא אישר את הדברים מבלי שהיתנה את שיחתנו בחיסיונה, אבל מתוך רצון טוב נעניתי לבקשה ולא שידרתי את העובדה הזאת. אח"כ הוא הלך לשרת החינוך וסיפר לה מה רן ארז אמר לו. התוכן היה זהה. למה אני מלאה אתכם בכל הפרטים האלה? כי כנראה שעכשיו, לצורך התביעה, הוא שינה את גישתו. המחשבה הזאת, שהזיגזוג שלו וטוב הלב שלי פלוס הרצון לגונן על מקור של גלעד, יסתיימו בסוף בניצחונו של רן ארז, היא מחשבה באמת לא נעימה. כבר עברתי פעם חוויה כזאת עם דן תיכון ואני עדיין מרגיש לפעמים את הכוויה.

נכתב על ידי רביב דרוקר , 8/7/2009 12:52  
64 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , תקשורת ומדיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרביב דרוקר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רביב דרוקר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ