לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

השחף המגביה עוף הוא זה המרחיק ראות.



Avatarכינוי: 

בת: 24





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2017    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2017

תודה, שלום.


אני פה כבר כמעט 11 שנים. מהתאריך 7.3.2007.

הייתי אז בכיתה ח', ילדה שהתחילה את גיל ההתבגרות, ונכנסה לפה כי חברים שלה פתחו בלוג וזה מה שהיה מגניב אז. זו הייתה רשת חברתית שעם כמה שהיא רחבה, הייתי קוראת את הבלוגים של חברים שלי. עם הזמן התחלתי לקרוא בבלוגים אחרים ולהכיר אנשים חדשים, לרוב אלו היו אנשים שהיו אז באותו חתך הגיל שלי כי אלו גם אנשים שקל יותר להזדהות איתם.

עם הזמן, החברים שהיו במעגל החברתי שלי עזבו, כי בשלב מסוים זה כבר לא מגניב. ואני נשארתי. אני חושבת שכבר אז הבנתי שמצאתי בכתיבה פורקן, יכולת להתבטא ולומר דברים שקשה לי לומר פנים מול פנים.

אני חושבת שמיד אהבתי לכתוב. סביב גיל 10 היה לי יומן, אבל הבלוג הזה הצליח לחדד את האהבה שלי לכתיבה. המקום הזה נתן לי ברמה לומר את מה שאני חושבת, בין אם זה כתוב באופן אתסטי, יפה, מספק, מכוער, מבולגן, עצבני, מקטר, בכייני, מפונק- הכל יכל להיאמר פה. ובאמת שכמעט הכל נאמר פה. כתבתי פה על חוויות, על מוזיקה, על חברים, על משפחה, על הצבא, על אירועים מכוננים, על רגשות. יש פה המון ציוני דרך משמעותיים.

אולי זה היה מעין מרד נעורים, היכולת הזו לומר כל מה שעולה על רוחי ועל מי שעולה על רוחי, בלי שישתיקו אותי. יכולתי לכעוס פה על המשפחה, על החברים (בחלק מהתקופות) וזה היה שלי, ואנשים שקראו פה היו באים לקראתי.

במהלך השנים פתחתי בלוג נוסף, אנונימי. תחילה הוא היה בשביל פאנפיק שכתבתי, אבל חדוות הכתיבה הייתה טבועה בי לעומק, ונורא התלהבתי מכל העניין של פאנפיקים. בשלב מסוים הבלוג הזה היה זהות נוספת שלי, בגלל שהבלוג הזה היה מוכר על חוג חבריי, ולא ידעתי מי קורא פה או לא וכמה, הוא היה בלוג שידעתי שהוא אנונימי ואנשים שאני מכירה לא יקראו בו. תחילה הוא היה קטן, אבל ככל שאימצתי את הזהות הזו לתוכי יותר, וזנחתי את הבלוג הזה, ככה הוא הפך להיות הבמה שלי. אני חושבת שהאנונימיות תרמה רבות, ואני שמחה על כל האנשים שהכרתי דרך הבלוג הזה.

תמיד הצחיק אותי שאנשים שהיו מגיבים קבוע בבלוג האנונימי שלי לא היו מגיבים פה כלל, גם כשהיו נכנסים לפוסטים, והצחיק אותי איך הזהויות וההגדרה הזו מתעתעת בנו שקשה לנו להבחין באותו אדם, כאשר הוא לבוש אחרת.

במהלך השנים יצא לי להכיר פה אנשים. עם חלקם שמרתי על קשר תקופה ארוכה וזה דעך, עם חלקם לסירוגין, עם בחור אחד הצלחתי לחדש את הקשר ולשמור עליו ברמה גבוהה של שיחות על בסיס יום יומי בפייסבוק (היי איתוש), חלקם הטרידו אותי במייל בעיקר בבלוג האנונימי, ועם חלק היה נעים לדבר ולקבל מהם עצות או מחמאות ופשוט להכיר אנשים חדשים בפלטפורמה חדשה.

את האמת, שאחרי שהקהילה הזו הלכה והצטמצמה, תהיתי מתי יגיע היום שבו אני אעזוב. במהלך השנים זה לא קרה ואני חושבת שגם אם הלכתי ועדכנתי פחות, לעזוב לא הרגיש רלוונטי. הבמה הזו תמיד הייתה פתוחה בעבורי, ואני חושבת שיש משהו במומנטום הזה בחיי שבו האתר נסגר שאני אמנם עצובה עליו אבל יכולה להכיל אותו ולקבל אותו בהבנה גדולה יותר מאשר אם זה היה מתרחש בפרק זמן אחר.

ואלו הן מילות הסיום שלי:

אני רוצה לומר תודה לאתר הזה שנתן לי במה להתבטא בה ולומר את שעל נפשי בצורות הכתיבה השונות. תודה על שפתחת בפני צוהר לעולם הכתיבה והכנסת אותי אליו לעומק, תודה על במה ברגעים קשים שבה יכולתי לפרוק, לצמוח, לכאוב, להתבטא, למחות ותודה על שותפות לרגעים שמחים יותר. תודה שהיית לי מקום שבו אני יכולה לתעד את עצמי לאורך השנים- מילדה נבוכה בת 13 שרוצה חברה ואהדה, ומפללת לבן זוג, לבחורה בת 24 שמתמודדת עם אתגרים שונים במהלך השנים, משיגה את המטרות שלה ולאחרונה גם יש לה בן זוג. תודה לקרואים שהגיבו, הביעו אכפתיות והיו מקור השראה ושיוצרים את הקהילה הזו. תודה למי שהפך להיות חבר מעבר, גם אם זה לסירוגין וזה דעך.

 

אני עדיין לא יודעת אם יהיה לי בלוג נוסף. המחשבות שלי נעות בין להתחיל לכתוב על נייר לבין לפתוח עוד בלוג אנונימי. בכל אופן אני אמשיך לעקוב אחרי בלוגים שאני נהנית לקרוא בהם, ובמידה ויהיה לי עוד בלוג, אני אגיד שלום.

למי שמעוניין, אני זמינה במייל ובאמת אשמח לדבר.

 

לסיומה של תקופה ושל שנה, זו הופעה של אמן שהאלבום שלו הפך לבין האהובים עליי השנה.

 

תודה, שלום.

רותם.

 

נכתב על ידי , 29/12/2017 09:55  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של *רותם. ב-2/1/2018 17:31
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , 18 עד 21 , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל*רותם. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על *רותם. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ