לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


Life is a lesson, you learn it when you're through

Avatarכינוי: 

בת: 24



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2014

מה זה החרא הזה?


אז הנה אני, בת 20, יושבת לי במחשב הנייד הפרטי שלי מנסה לעכל את מה שתקוע לי בראש.

 

האמת שאת הידיעה הזו גיליתי יחסית מאוחר. אתמול ישבתי בפאב עם כמה מחברי הטובים ונכנסנו לפייסבוק לתיוג קבוצתי בשביל צ'ייסר חינם.

ראיתי פוסט של חברה טובה, בלוגרית, על כמה שהמקום הזה בעל משמעות רבה בשבילה. לא הבנתי למה. אני קצת שתויה, המוח לא עובד. אחרי התמקדות קלה בפוסט ראיתי שהוא פורסם באירוע בשם "מצילים את ישראבלוג".

וואט דה פאק? מצילים? מה? למה? ממה בדיוק? ואז הכל התחבר לי בראש בבום. משהו פה לא בסדר.

 

אז אני בלוגרית כבר הרבה מאוד זמן. הבלוג הספיציפי הזה נפתח ב27.2.2007, דבר שהופך אותו לכבר בן 7.

לפני זה היו לי עוד בלוגים שנפתחו ונסגרו.. אז אפשר להגיד שזו השנה השמינית שלי כאן בקהילה הזאת. כן, מגיל 12.

הבלוג הנוכחי ליווה אותי הרבה זמן. מתוארים פה סיפורים כלליים עד מקרים ספיציפיים שלקוחים חלקם מהמקומות האפלים בחיי.

איך מילדה קטנה בת 13 איבדתי הכל. את המשפחה, את החברים ובמובן מסויים גם את עצמי. איך בגיל 14 התמודדתי עם הקשיים שאנשים בדר"כ לא מגיעים אליהם, בינהם סמים. איך נכלאתי בעקבות זה במסגרות למינהן שניסו לתת לי דרך חדשה ואיך יצאתי מכל זה. כן, יש פה הכל. פשוט הכל.

נכון שבשנה האחרונה לא נכנסתי לפה. אפשר לומר שכבר יותר זמן. הסיבה האמיתית לכך היא בלוג נוסף שפתחתי, הפעם אנונימי.

הבלוג האנונימי התחיל כמקום פורקן למחשבות הכי כמוסות שלי והפך בהמשך הזמן גם לבלוג דיאטה [כן, נכנעתי לבינוניות. אבל היי, זה עבד!]. את "בדיחה אישית" הנחתי בצד לטובת המקום ההוא, שבסופו של דבר שימש לי גם כן את אותו מקום פורקן, רק בלי הפחד שאנשים שמכירים אותי ואת הבלוג יושפעו ממה שאני כותבת.

 

קשה לתאר מה הבלוג הזה בשבילי. לא משנה כמה אנסה, לא אגיע למילים המתאימות. אבל אני לא אגזים כשאגיד שהרגשתי שחלק ממני פשוט נלקח ממני. הבלוג אכן היה משהו די מרכזי בחיים שלי. אפילו הספקתי להיות בפעילים תקופה. לא יודעת איך, אבל זה עדיין הישג מסוים. ישראבלוג בכללי הוא משהו די מרכזי בחיים שלי. אני נמצאת כאן כמעט כל יום, אפילו כשלא מדובר בעמדת הכותבת.

גדלתי כאן. נבניתי כאן. איך אני אמורה להפרד ממשהו כזה? זה כמו לאבד בן משפחה. אני לא רוצה להגיד שלום לקהילה הזאת.

 

מה שיפה בבלוג הוא שאתה לא חייב לדבר עם הבן אדם ישירות בשביל להכיר אותו ולהזדהות איתו. זה הקסם כאן. אנשים כותבים על המחשבות והתהיות הפרטיות שלהם בלי כל התחשבות במה זה יגרום או יעשה. זה פשוט לא משנה, זו במה לדעות מכל הסוגים. איפה עוד תראו דבר כזה? בפייסבוק? אולי בעוד משהו שתוכלו לחשוב עליו?

 

ישראבלוג זה הבית. ועל הבית הזה אני פשוט לא מוכנה לוותר.

נכתב על ידי , 29/3/2014 21:39  
הקטע משוייך לנושא החם: למה כדאי להציל את ישרא-בלוג?
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הבוחן העליון ב-26/6/2016 17:30
 





32,219
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נשיות , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לKsen Almighty אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Ksen Almighty ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ