לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


אני והחיים שלי... [כמו שכולם אומרים...]


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2007

כמה קטעים עצובים =[


1 "אני אוהב אותך"
"גם אני אוהבת אותך,
הכי הרבה בעולם.."
הם היו הזוג הכי מושלם שיש,
פשוט השלימו אחד את השני.
כולם רצו אהבה כמו שלהם..
עד ש.. עד שהוא הכיר את ההיא..
זו שכישפה אותו.......... \ =
נתי לא ידע מה לעשות, הוא
כל כך אהב את שירן, אבל..
נטלי פשוט כישפה אותו,
הוא כל כך נמשך אלייה,
כל כך רצה אותה , -
והוא החליט לנסות ,
הוא לא יכל להילחם בזה.
הוא התקשר לשירן
וקבע איתה בשעה שבע.
שירן שמעה משהו מוזר
בקולו, היא לא הבינה
מה קרה לו || : @ ! .
היא לא הייתה רגועה,
הבינה שקרה משהו.
וחיכתה.. כל כך חיכתה
לשעה שבע. בשבע וחמישה
הוא בא לאסוף אותה,
היא התקרבה להביא
לו נשיקה, אבל הוא
היה מרוחק, כאילו לא שם.
הוא נסע לחוף הים,
החנה את האוטו ,
וביקש ממנה לצאת.
הם התיישבו ופשוט
שתקו, שניהם שתקו .
אחרי כמה דקות שירן
אמרה "מאמי, מה קרה לך?
אתה נראה לי ממש מוזר"
הוא כל כך שנא את עצמו
על מה שהוא היה צריך
לומר לה , הוא הביט בה ,
בפנייה היפות, בעינייה
החומות, בשפתייה הרכות.
ופשוט לא האמין שהוא
עומד לעשות את זה \ =
"תקשיבי.. אני לא יודע
איך להגיד לך את זה..
אני רק רוצה שתדעי
שאני אוהב אותך, 3>
תמיד אני אוהב, בלב
שלי יש פינה רק בשבילך,
אבל..................... |: "
"מה? תגיד לי כבר, נו נתי
אין לי כוח למשחקים.. דבר"
הוא לקח נשימה עמוקה ואמר
לה: "הכרתי מישהי אחרת..
אני מצטער.. אין לי מה להגיד
לך, אני לא יודע איך להסביר
את זה, אני \ ; ............"
"שששש.. אל תדבר יותר..
אני הבנתי אותך" : [ .
היא ברחה משם עם
דמעות בעיניים, הרגישה
שחרב עלייה עולמה ; (
חזרה הבייתה, נעלה את
עצמה בחדר ולא יצאה..
שלושה ימים היא ישבה
בחדר, לא ענתה לטלפונים,
לא אכלה ולא ישנה. רק בכתה.
לא הבינה למה זה קורה לה | ;
"הכל היה כל כך מושלם ,
לא קרה כלום בינינו ,
למה הוא עשה לי את זה"
היא חשבה [ !!!!! ] .
נתי בינתיים התגבר
על מה שהוא עשה,
הוא ונטלי חברים
כבר שבועיים O = # .
שירן לא ענתה לו לשיחות.
הוא רצה לומר לה שוב כמה
שהוא מצטער, אבל הוא
התייאש בסוף ,חשב שהיא תבין.
"נתי, בוא כבר, הולכים."
"שנייה נטלי, אני מתלבש"
הוא ונטלי יצאו , יום שישי,
כל החברים נפגשים. נכנסו
למעודון, ופתאום הוא ראה
את שירן, גם נטלי ראתה אותה.
היא הביאה לו נשיקה והביטה
על שירן במבט של שטן ||| = $ .
שירן ראתה את זה, הרגישה
את המחנק בגרון, היא לא
רצתה לבכות ליד כולם ; [
ברחה למעלה, נתי רץ אחרייה,
הוא הבין שהוא לא היה צריך
לוותר על האהבה שלהם.
לפתע כולם שמעו זעקה
מחרישת אוזניים, נתי צרח
ולא הפסיק לבכות - ,
שירן נדרסה , הוא ראה אותה
מפרפרת על הכביש, והרגיש
שהוא עומד למות : (( ^ % .
עכשיו אין לו שום סיכוי
להחזיר אותה אליו \\ =
עברו השנים.. נתי ונטלי התחתנו,
היא נכנסה להיריון , בלילה הוא
שכב לישון, ודמותה של שירן
התגלתה לו בחלום, פעם ראשונה
שהוא חולם עלייה מאז מותה..
"נתי, הולכת להיות לך בת, אם
אתה באמת אהבת אותי, תקרא
לה בשמי, תקרא לה בשמי ותקבל
ממני מתנה, תקרא לה בשמי....."
הילדה נולדה, למרות התנגדותה
של נטלי, הם קראו לה שירן ( =
נתי לא הבין מה המתנה ששירן
דיברה עליה בחלום, באמת שהוא
לא הבין | ; . כששירן גדלה, נתי
הביט בבתו ודמעות עלו בעינייו,
היא הייתה פשוט העתק של אהבת חייו.
הוא הרגיש שאהובתו קמה לתחיה,
ועכשיו הוא ישמור עלייה מכל משמר.
שירן כבר גדלה, היא בת 17.
יש לה חבר, היא מביאה אותו
היום לארוחת ערב כדי שיכירו
אותו. "אני כל כך מתרגש, =
הילדה שלי כבר אישה." חשב נתי.
"אבא, אמא, תכירו, זה נתנאל.
חח אבא יש לכם את אותו השם"
נתי הרגיש מועקה אדירה בלב,
הוא לא הבין מה זה, אבל ההרגשה
הייתה רעה........................ O ;
שירן ונתנאל יצאו לבלות , יום שישי
בערב, כל החברים נפגשים.
נתי לא יכל לישון בשקט,
המחשבות הפריעו לו \ ;
עד שלבסוף הוא נרדם..
ושוב חלם על שירן.
"נתי, המתנה שלך כבר הגיעה"
היא צחקה. הוא קם בבהלה,
שמע צרחות בחוץ, רץ למטה
וראה את בתו שרועה על הכביש.
הוא צרח : "שירן!!!! לא, בבקשה לא.
אל תעשי לי את זה!! תחזירי לי את
הילדה שלי!!! בבקשה ממך..!!!"
באותו הערב, הוא הבין את הטעות,
הבין כמה שהוא פגע בה , והיא
התנקמה בו ,נקמה אכזרית , הוא
החליט שאין לו יותר למה לחיות ,
פשוט לקח סכין וחתך את עצמו..
רגע לפני שנעצמו עינייו הוא אמר בשקט,
" אני אוהב אותך" ופתאום הוא
שמע לחישה שקטה , "גם אני
אוהבת אותך.. הכי הרבה בעולם.."

 

2 היא נכנסה לכיתה,
כולם הסתכלו עליה,היא
לא ידעה למי לפנות,עם
מי לדבר-כי לא הכירה אף אחד. אז תפסה מקום ריק וישבה.
רעות נכנסה לכיתה,התקדמה לעברה ואמרה "חמודה זה המקום שלי!"
היא אמרה בלחש "אה סליחה לא ידעתי"
וקמה,ואז דור עצר אותה, ופנה לרעות "זה
לא המקום שלך!!! אני הייתי פה הראשון בכיתה ואת לא ישבת פה" רעות אמרה לו "מה אתה מתערב בכלל? מה אתה מגן עליה? היא כולה חדשה פה" הוא חיקה אותה "כולה חדשה פה.." ובגלל זה את צריכה להתייחס אליה מגעיל?".
רעות רתחה "מה כבר עשיתי?!??! וואי אל תחפור לי באמא ש'ך.." דור עשה לה פרצוף. פנה אל ההיא ושאל אותה "את בסדר?" "כן" היא ענתה לו.
\"תודה." "בכייף,היא סתם מרימה ת'אף זאתי.. איך קוראים לך?" "נעמה" דור חייך,"נעים מאד,דור" דור היה ילד יפה,החיוך שלו כבש את נעמה בין רגע,
וכנראה גם שנעמה כבשה אותו אם הוא התייחס אליה ככה. דור עבר לשבת ליד נעמה. בשיעור הוא הסביר לה למי כדאי לה להתחבר ולמי לא. ואז הוא שאל עליה "למה עברת ללמוד פה בכלל?" -"כי עברנו דירה,מראשון לבאר שבע,אז יצא ככה.." "אהה ובביצפר הישן היית מאד קשורה?" הוא שאל. "ת'אמת לא ממש. היו לי שם 3 חברות טובות,אבל כל השאר היו צבועות."ניגמר השיעור,הפסקה. דור שאל את נעמה אם היא רוצה ללכת לשתות משהו,והיא אמרה שכן. הם שתו,צחקו יחד,מה לא? התקרבו השכבה של כיתה יא', דור אמר לה "או,תזהרי מאלה,הם מחפשים רק לחרמן בנות.."-"אזהר,מבטיחה" איזה ילד שעבר שם קרץ לה עין. צלצול,הם נכנסו לכיתה שמחים,ואז ליאת קפצה על דור "דור נשמה שלי!!!!!! כמה זמן לא ראיתי אותך מתחילת החופש הגדול,התגעגעתי!!!!" ונתנה לו נשיקה לפה. נעמה התקדמה לעבר
המקום שלה,קצת מאוכזבת. דור לא התייחס לליאת,הוא היה יותר שקוע בנעמה שהלכה,עזב את ליאת והתקדם אליה,"היא לא חברה שלי
או משהו! היא סתם אוהבת לתת לי נשיקות בפה" ואז הוסיף בלחש "נו שרמוטה את יודעת.." עברו חודשיים מאז,דור ונעמה נהיו ידידים ממש טובים, ודור אמר לה "נעמה אני צריך לדבר איתך על משהו.." "דבר,"היא אמרה לו
"תקשיבי,אני לא יודע אם אני הולך להרוס את הידידות בנינו או לא,אבל אני ממש חייב להגיד לך את זה,אחרת אני אתפוצץ" "נו..?" "תקשיבי,אני
אוהב אותך,אני אוהב אותך מהרגע הראשון שראיתי אותך" היא הסתכלה עליו,הוא הוריד את הראש באכזבה,הוא הסתובב, ואז היא משכה אותו. "גמאני" "לא באמת נעמה אני לא נפגע או משהו אם את לא אוהבת אותי גם" "גמאני!!!" "מה אמרת?" אמר דור באושר
"גמאני אוהבת אותך" הם התקרבו,והתנשקו. נעמה הייתה מקובלת בגלל דור, ואותו אחד מיא' שקרץ לה, מאור,בא אליה ואמר לה "כפרה את ממש יפה" "תודה" היא אמרה לו בחיוך. "יש מצב בנינו?" היא ענתה:"יש לי חבר" "נו..?" "מה נו? יש לי חבר.."
"אז מה,גמלי יש חברה" "נו אז שיהיה בהצלחה" "תודה" היא הסתובבה לכיוון השירותים,
מאור הלך אחריה, היא באה לפנות לכיוון של הבנות,אך מאור משך אותה
לכיוון של הבנים,וסתם לה ת'פה. הוא הכניס אותה לאחד התאים וניסה להוריד לה את החולצה,
ילד שהיה שם במקרה,תפס את מאור,
ונעמה ברחה,ראתה את דור וחיבקה אותו בכל הכוח שלה. "מה קרה?" אמר דור.
"הוא הוא הוא.. " "מי?! מה קרה?" הוא היה קצת יותר מודאג.
"הוא הוא ניסה ל..אנוס.. אותי" "מה?!!!!" צעק דור. "מי?!?!??!!?!"
"מאור,מיא',בשירותים" דור רץ לעבר השירותים, הייתה שם שלולית דם,ואותו
הילד שתפס את מאור היה בתוכה, דור עמד שם,המום. "הוא רצח אותו" אמר בלחש, "את מי רצחו?" אמר המנהל שעבר שם.
ואז ראה הכל. "מי עשה את זה?" "מאור,מיא',הוא ניסה לאנוס
את חברה שלי,והוא הגן עליה" הצביע עליו. מלא ילדים התאספו שם.
המנהל הרחיק את כולם
והזעיק אמבולנס ומשטרה. דור פנה לעבר הכיתה "אתה נשאר כאן"
אמר המנהל "בעצם,לך תקרא לחברה שלך,"
דור רעד,נכנס לכיתה,וסיפר לנעמה. נעמה החלה לבכות, "הוא סה"כ הגן עליי,איך הוא הספיק לרצוח אותו בכזה מהירות?!
ואיפה הוא עכשיו?" "זה לא חשוב עכשיו," אמר דור, "המנהל קורא לך"
היא צעדה לשירותים,ראתה אותו על אלונקה."לא אשכח את מה שעשית בשבילי.." אמרה לנער. בתחנת משטרה היא סיפרה הכל. אותו הנער היה עדיין בטיפול נמרץ בתקווה להציל אותו, את מאור תפסו,ואת העונש שלו הוא קיבל. אותו הנער ניצל אחרי שבוע ימים, נעמה באה לבקר אותו,אמרה לו "תודה"
אמר לה "לא הייתי נותן לו לאנוס אותך.." "אני לא יודעת מה היה קורה אם לא היית שם.."
"אני אוהב אותך" "מה?,איך אתה יכול לאהוב אותי אם אתה לא מכיר אותי?" "תאמיני לי שאני מכיר אותך," "תשמע,אני מאד מאד מודה לך
שהצלת אותי,באמת,אבל יש לי חבר ואני אוהבת אותו," נעמה הרגישה מבולבלת,מה היא תעשה? הוא הציל אותה,והיא חייבת לו, והוא אוהב אותה,אבל מצד שני,יש לה חבר,והיא אוהבת אותו.. "אני מבין.." הוא אמר.
"אבל אם אתה רוצה אנחנו יכולים להיות ידידים" "זה לא אותו דבר,אולי נהיה ידידים,אבל כשאראה אותך עם חבר שלך אני לא אוכל לחיות עם זה.." היא הורידה ת'ראש. באותו יום קרה משהו מזעזע,דור עבר תאונת דרכים,
"כמה צרות יכולות לקרות לי?! כמה??! משהגעתי לפה אני רק סובלת" היא בכתה, ליד המיטה של דור,שהיה על קביים, "נו מה זה לא כזה רציני,אני עוד חודש על הרגליים" הוא חייך, "יפה שאתה אופטימי,אבל זה לא מה שאמרו הרופאים...." "הם סתם מגזימים" הוא אמר. "אני מעדיפה לחזור לראשון,תאמין לי.." "אה לא טוב לך איתי?"
"מה אתה חושב?.." "לא יודע.."
"ברור שטוב לי,אבל העיר הזאת עושה לי מזל רע!" "תעשי מה שבא לך.." הוא אמר בפרצוף חמוץ. עבר חודש,דור חזר ללכת רגיל.
הוא ונעמה היו מאושרים ביחד. כל מי שראה אותם קינא ורצה גם אהבה כזאת. "עוד שבוע יש לדור יומולדת, מה אעשה בשבילו?" שאלה את מעיין,חברתה. מעיין אמרה לה בשקט,ונעמה הנהנה. כל אותם ימים נעמה לא התייחסה לדור, דור? חשב שבגלל שיש לו יומולדת
והיא לא רוצה לעשות לו כלום
אז היא מתרחקת,הוא התקרב אליה,והיא אמרה שיש
לה דברים לעשות, היום הגדול הגיע,נעמה נכנסה לכיתה עם בלונים וחיבקה את דור, "חשבת ששכחתי אותך?" דור חייך. נגמר היום,נעמה הציעה לו שהילכו לבית שלו לראות איזה סרט בווי.או.די ומשם לקניון. זה היה היומולדת ה-16 שלו. הם הגיעו לבית שלו. הוא נכנס לחדר,והיההמום. כל החדר היה מוצץ בנרות
ריחניים,במיטה היה עלים ריחניים בצורת לב, ובאמצע המיטה היה הקדשה :"לא צריכה כלום מאשר אותך, נתת לי חודשים מדהימים. אני כ"כ אוהבת אותך,המוןמזל טוב. נעמה"
דור חיבק אותה באושר. וגרר אותה למיטה,כי חשב שזה רמז למשהו.
"לא" הורידה נעמה את הידיים של דור מהמותניים שלה שעלו טיפה למעלה.
"אה סליחה אני מצטער ראיתי את זה וחשבתי.."
"מצטערת שחשבת ככה.." היא קטעה אותו. הוא הוריד ת'ראש,
"היי,אל תהיה עצוב,אתה לא ידעת,אני אוהבת אותך למרות הכל" הוא נשקאותה.
כל היומולדת הם היו מחובקים, וראו סרט יחד. ופתאום שמעו רעשים, "מזה היה?!" שאלה נעמה בבהלה. "אין לי מושג" ענה. "אני פוחדת.." "אולי זה סתם רעשים מהטלוויזיה" "אתה חושב?"
"כן בטח מי זה יכול להיות?" נגמר הסרט,ונעמה הלכה לבית שלה, היו עדיין רעשים,זה היה עידן-הילד שהציל אותה-, הוא היה עם סכין ביד. מלאה בדם.
"הבהלת אותי!!!! מזה? מה עשית!?" "כלום סתם,חתכתי לעצמי את הורידים"
"מה ? למה?" הוא שתק. היא צעדה לבית שלה, חלמה על דור שלה. למחרתבבוקר, היו צלצולי טלפון בלי הפסקה, זו הייתה אמא של דור, "דור נרצח אתמול" אמרה בקול מוחנק מדמעות. נעמה לא יכלה לנשום,התמונות של הסכין הדהדו בראשה,עידן, הכל התערבב. היא התקשרה לעידן,
"למה עשית את זה?"היא בכתה.
"למה עשיתי את מה?!" הוא אמר. "אתה רצחת את דור! אני יודעת!" היא רעדה בקולה. "מה?!?! למה את חושבת שרצחתי אותו?!!" "הסכין,הדם,אתה רצחת אותו" "לא אני לא ! אני באמת חתכתי ת'ורידים שלי"
"אני לא מאמינה לך. אני מתקשרת למשטרה" המשטרה עצרו את עידן.
"אני נשבע לכם! אני לא עשיתי את זה" הוא אמר בקול צרוד. "היא ראתה אותך עם הסכין" "הפלילו אותי! אני לא הייתי עושה את זה,אני לא רוצח"
עידן היה בתחנת משטרה המון זמן,לא היו סימנים למישהו אחר שרצח את דור.
נעמה לא אכלה באותם שבועות אלו. היא לא עיקלה את זה.
היא רק בכתה כל היום, עבר עוד שבוע,עידן עדיין עצור.
ונעמה חלמה חלום מוזר,דור היה בחלום,והוא אמר לה "לא נעמה,זה לא עידן,זה לא הוא" ואז היא התעוררה בבהלה!
אמרה לעצמה "זה היה דור? זה לא עידן? מה?" היא הרגישה מבולבלת. אבל החליטה ללכת לפי החלום. היא הלכה לתחנת משטרה. באמצע הלילה. וסיפרה להם על החלום,הם צחקו עליה. היא חזרה לבית,למחרת בבוקר היה כתבה בעיתון
"מאור זריהן,נער בן 17 וחצי,ברח לפני מספר שבועות מכלא הנוער."
נעמה זרקה ת'עיתון על הרצפה.זה היה הוא,היא רעדה, "זה היה מי?" שאלה אמה.
"הוא." היא הצביע עליו. את חושבת ש.. יו,זה באמת יכול להיות,בואי מהר לתחנת משטרה" היא לקחה איתה את העיתון. שתיהן סיפרו להם על ניסיון
האונס,הדקירות בשירותים,ואולי זה היה הוא הן שיערו. המשטרה לקחו את
זה בחשבון. וחקרו את העניין, החיפושים החלו. ולא מצאו אותו. והתחילו לחשוד שהוא ברח מהארץ,אבל איך? אין עליו גרוש.
אבל הם חשבו אולי הוא סוחר סמים. המשטרה היו תקועים בפרשה,ולא יכלו להשאיר
את עידן בתחנה. ולכן שיחררו אותו,אבל הוא במעצר בית. נעמה הלכה אליו לבית, ושאלה אותו: "עידן,אתה אוהב אותי נכון?"
"אני כבר לא יודע,אחרי שהאשמת אותי.." "תראה,אני עדיין חושבת שאולי אתה עשית את זה. אני עומדת פה ומתה מפחד מימך,אתה צריך להבין אותי,
ותגיד לי מה עשית שם עם הסכין?"
"אמרתי לך,חתכתי ת'ורידים" והראה לה ת'סימנים בידיים.
"אבל,למה?" "כי ראיתי אותו מנסה להוריד
לך ת'חולצה,ולא יכולתי לעמוד בזה ששכבתם..אז, " "לא! לא שכבנו,הוא רצה,אבל לא!"
"מה? לא שכבתם?" "ממש לא." טוב אני לא רוצה לדבר עליו. כואב לי כל כך.אני רוצה שתעזור לי למצוא את הרוצח, זה ההוא שדקר אותי.."
"מה?" "אני לא יכול יותר,אני יספר לך עכשיו ת'אמת..
הלכתי אל דור,כמו שסיפרתי ידעתי שאתם שם,מסקרנות, של מה אתם עושים,ואז ראיתי את מאור,הוא אמר לי
פיייי הם שוכבים אה?' שאלתי אותו 'מה אתה עושה פה? תלך מכאן!'"
"אלו הרעשים ששמענו.." היא אמרה.. "כן,ואז הוא לקח סכין וחתך לי ת'ורידים.. ולקח את הסכין,את הלכת,נכנס לבית דקר דור בכל כוחו,והביא לי את הסכין ליד,הייתי המום,מהכאבים בידיים,ממנו. ואז ראיתי אותך,לאידעתי מה להגיד" נעמה עמדה שם,המומה ממה שגילתה, "יכולנו לתפוס אותו אם היית מספר לי באותו רגע! עכשיו איך נמצא אותו איך?!" עידן לא יידע מה להגיד.
למחרת בבוקר,התקשרו אל נעמה,"תפסנו את החשוד" נעמה חייכה,הלכה למשטרה עם עידן ושניהם סיפרו להם את כל הסיפור.
מצאו שערות של מאור בכניסה לבית של דור,ועל זה
הוא נעצר לגמרי,אחרי כמהחקירות הוא נשבר,והעבירו אותו לכלא נוער יותר קשה. נעמה הרגישה הקלה,שהוא לא בסביבה,
עידן ונעמה נהיו ידידים טובים למרות הכל. נעמה עדיין לא התגברה על דור,והיא עדיין אוהבת אותו, עידן בא אליה יום אחד, וראה מלא קרטונים,
"מה? את עוזבת?" "כן," היא חייכה "כדאי "?שמהר אלך מהעיר הזאת,
חזרה לראשון
"אבל,אני אתגעגע.." "גמאני,אבל אין מה לעשות..
המקום הזה לא טוב לי,גם אבא שלי מרוויח פחות פה.." עידן חיבק אותה. נעמה נפרדה מכולם,מהביצפר,מהמורים
מהרחוב,ומהקבר של דור,בפעם האחרונה.
"דור,יקר שלי,מדהים שלי, כנראה שזאת הפעם האחרונה שאני פה, כי לא אוכל לחזור לכאן שוב שיקרה לי משהו, אני אוהבת אותך,ותמיד אהבתי, בחיים לאתבין את זה, גרמת לי לחיות
חוויות שבחיים לא אשכח, עצוב לי לדעת שנרצחת ביומולדת שלך, עצוב לי כל כך,אני מתגעגעת,נורא. אוהבת אותך,תמיד,נעמה" ' גמאני אותך 'היא שמעה קולות מהקבר. היא נבהלה ורצה משם במהרה אבל הרוח השיגה אותה, ונכנסה בנעמה הייתה כמו פסל. לא זזה, הרוח שלטה עליה. היא צרחה "שמע ישראל!!!",והכל נעלם,הרוח נעלמה. היא יצאה משם במהרה. וידעה שהיא לא תחזור לשם בחיים. היא רצה אל האוטו של אמא שלה והמשפחה שחיכו לה עם המזוודות, והזדעזעה לגלות,שכולם שם ללא רוח חיים.

נכתב על ידי סתם עוד אילנית אחת , 20/5/2007 15:21  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  סתם עוד אילנית אחת

בת: 22

ICQ: 277143570 




1,506
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מגיל 14 עד 18 , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסתם עוד אילנית אחת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סתם עוד אילנית אחת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ