לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הממלכה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


4/2008


נסגרה מרפאת הפליטים בתל אביב. עוד סימן לקשיחות הלב ולהתעלמות מזכויות אדם של מדינת ישראל. גם בלי להכיר לעומק את האמנות שישראל חתומה או לא חתומה עליהן, הנוגעות לפליטים ולזכויות אדם, מקומם לחשוב שעובדים זרים ופליטים נשארים כרגע ללא אפשרות לקבל טיפול רפואי בסיסי.

כמובן שזה רק סימפטום אחד לבעיה כוללת. נראה שאין שום רצון, או עניין, לעזור לפליטים שמגיעים לישראל מסודן. בעיות השעה בישראל חמורות כל כך, שלמי איכפת מעוד כמה אנשים שנמקים במדינה מוכת החולי הזו.שבה גם אזרחים משלמי מיסים, בהגיעם לגבורות, נשכחים מלב מקבלי ההחלטות. כשגרים במדינה אירופאית (שאמנם יש בה פחות בעיות ביטחון), עניין הדאגה לפליטים נמצא די גבוה בסולם הבעיות הלאומיות. לא שבדנמרק אין בעיות ביחס לפליטים. יש המון מה לעשות למענם גם כאן, אבל יש להם כאן זכות לטיפול רפואי, קורת גג ומזון. בישראל אין להם דבר וחצי דבר. כבר כתבתי דבר או שניים על פלאי המדינה היהודית, ואני חוזרת ומהרהרת בכעס על העובדה שכל יהודי מבוסס כלכלית שמגיע לארץ ממדינת רווחה כלשהי בעולם, ורוצה להתיישב בישראל יזכה להטבות מפליגות. ופליט אומלל וחסר כל יזרק לכלבים. באמת לא מפתיע, כשחושבים לרגע על האופן שבו המדינה ומקבלי ההחלטות (וגם הרבה אנשים פרטיים) מתייחסים למיעוטים בתוך ישראל. מה אפשר לצפות ממדינה שרואה בכל מיעוט בעיה ואיום קיומי? איך אפשר באמת לצפות ממדינה שלא לוקחת אחריות על תושביה ואזרחיה, לקחת אחריות על מבקשי עזרה זרים?

הרבה פעמים שומעים בישראל, גם מפי אנשים סתם וגם מפי פוליטיקאים, ש'אנחנו רוצים להיות מדינה נורמלית'. עם ככל העמים, חלק ממדינות המערב הנאורות. לדאוג לזכויות בסיסיות של פליטים ומבקשי מקלט מדיני זה חלק מהחובות והשגרה של מדינה מערבית נורמאלית. אני כל כך מקווה שיהיה איזה שינוי, שיתחילו להתייחס לנושא הזה קצת יותר ברצינות.

 

**********************************************

 

כשאני חושבת על הצב הפליטים בישראל, ובכלל, בעיות הבית שלי נראות כל כך חסרות חשיבות. בית זו בסך הכל קופסא שגרים בה. אבל כל כך חשוב שהקופסא הזו תהיה גדולה מספיק! אנחנו גרים בדירה זעירה, בערך חמישים וחמש מטר מרובע. סלון, חדר שניה, שירותים עם חצי מקלחון ומטבחון קטן. אבא אמא ותינוק. יש לנו את אחד הנופים הכי יפים בקופנהאגן מחלון הסלון. הדירה נמצאת באחד מן האזורים הנעימים והמרכזיים בעיר. אבל צפוף לנו. והדירה מתפרקת. לפני שלושה שבועות ישבתי מול המחשב ופתאום הרגשתי רוח נושבת. חתיכת זכוכית מן החלון נשרה- והדבקתי אותה עם נייר דבק. כשאני הולכת ברגליים יחפות, ננעצים לי מדי פעם שבבי עץ מן הרצפה הרעועה. יש אפשרות שנוכל לקנות את עליית הגג שמעלינו, ולהפוך את הדירה שלנו לדירת שתי קומות מרווחת יותר, עם נוף פנורמי לאגם ואור בכל שעות היום, במחיר מגוחך שגם אנחנו, שחיים ממשכורת אחת, יכולים להרשות לעצמינו- הבניין שאנחנו גרים בו הוא חלק מקואופרטיב, מה שהופך את הדירה לדירה שהיא לא בבעלותינו, אבל עולה לנו מעט מאוד, הרבה פחות ממחירה הריאלי (מעין סידור סוציאליסטי דני). אבל צריך לחכות שנתיים. אפשר לחכות שנתיים בדירה כל כך קטנה? שנינו מתענים בשאלה הזו כבר שלושה ימים, אני חושבת שמה שיכריע את הכף בסופו של דבר זו העצלנות והאיטיות הטבעית שלנו. עד שנצליח לקבל החלטה בטח כבר יעברו שנתיים ואנחנו נקבל את דירת החלומות.

 

 

 

********************************

 

עכשיו זה סגור- אני, אורלה והדני באים לישראל בסוף יוני. האח הידד.

 

נכתב על ידי mishmish in copenhagen , 2/4/2008 11:34  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מישמיש ב-6/4/2008 19:15



כינוי:  mishmish in copenhagen

מין: נקבה




18,215

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmishmish in copenhagen אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על mishmish in copenhagen ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ