לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הממלכה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


2/2011

סוכנת מזיקה


 כשהייתי בחופשת לידה עם אורלה, הצטרפתי לקבוצת אמהות- קבוצה של אמהות טריות, שגרות באותו איזור וילדו פחות או יותר באותה תקופה ונפגשות פעם בשבוע- לתמוך, לדבר, להחליף חוויות ולחלוק בעיות. רובן של האמהות בקבוצה לקחו חופשת לידה בת שנה. אני הודעתי שחופשת הלידה שלי תהיה בת שבעה חודשים, שלאחריהן אחזור ללימודים. ואכן, כבר אחרי חמישה חודשים בבית, נורא נורא רציתי כבר לחזור ללימודים, נמאס לי קצת להיות אמא במשרה מלאה. האמהות בקבותה לא ממש הבינו אותי. החוק הדני מאפשר לי להיות בבית עם ילדי שנה שלמה, ואני לא מנצלת את האפשרות הזו? אני ממהרת לחזור ללימודים אחרי שבעה חודשים בלבד, ומדווחת להן כבר אחרי חמישה חודשים שאני בשלה לסיים את חופשת הלידה שלי? האם אני באמת אוהבת את הילד שלי?

 

*****************

"השגרה [ללא חיתולים]המתוארת היא כל כך נעימה וקלה עד שמאליה מתעוררת, לפחות אצל מי שכבר גידל את ילדיו בחיתולים, תחושה של החמצה." כך כותבת רחל טל שיר בטור שלה בהארץ, על הורים שמגדלים תינוקות ללא חיתולים.בי מתעוררת, לעומת זאת, תחושה של זעם למקרא הטור הזה. והכעס הזה נובע מתחושה נוראית של backlash, תחושה שמה שהשיגו הרבה פמיניסטיות במאבקים של שנים, מנסה עכשיו טל שיר למחות בהינף חיתול בד צואה, ובטקטיקה מוכרת של הצפת אמהות טריות ברגשי אשמה.

כן, אני יודעת טוב מאוד שחיתולים מזיקים לסביבה. אני יודעת שהם עלולים לגרום פריחה בטוסיק. שלשימוש בחיתולים יש מחיר סביבתי בעיקר. אבל, מצד שני, לאי-שימוש בחיתולים יש מחיר, גבוה בעיני בהרבה, והוא אבדן העצמאות שלי. טל שיר טוענת שהשימוש בחיתולים הוא אנוכיות מצד ההורים, שעושים זאת כדי להרוויח עוד זמן לשתיית קפה ולגלישה באינטרנט (וקראית מאמרים מטופשים כמו שלה, אני אומרת), או לחלופין, גוועלד-לבנות לעצמם קריירה. כל אלו דברים שאסורים ומזיקים בתכלית לגידול ילדים שמחים ומאושרים.

ובכן, ברור לי שיש ילדים שמחים ומאושרים בלי חיתול, וברור לי שיש גם הורים לילדים כאלה, שמאושרים ושמחים עם הבחירה שלהם. יופי. אבל הדרך הזו גובה מחיר אישי- תינוק לא מסוגל לשלוט בצרכיו עד גיל שנה וחצי בערך- זו עובדה פסיולוגית. אז אפשר באמת לעקוב אחרי סימנים, לזכור מתי בערך התינוק עושה את צרכיו- אבל זה דורש השגחה צמודה על התינוק, עד גיל שנה וחצי לפחות. ומישהו צריך לשמור על התינוק הזה עד אז. אני לא חושבת שיש מעון שיסכים לקבל ילד בן פחות משנה וחצי ללא חיתול- זה דורש יותר מדי תשומת לב, שמבחינה מעשית אין למעון יום לתת. מטפלת יחידה- זה עולה המון כסף, שרק לאנשים עשירים כנראה יש. אה, כן, אמא יכולה להישאר עם התינוק בבית. ברור שאמא. כך זה תמיד בסופו של דבר. למרות שטל שיר מכוונת את רוב הטור 'להורים', ברור שמי שבסופו של דבר נשארת בבית היא האמא. גם בתרבויות השונות ברחבי העולם, אותן מזכירה טל שיר. תרבויות בהן האמא ברוב המקרים נאלצת, בין השאר מסיבות כלכליות, לוותר על חיתולים ולהישאר בבית. לא מתוך בחירה, אלא מתוך כורח.

 

 

*****************

 

הפמיניזם בעשורים האחרונים קורא בהרבה מקרים להחירה חופשית- לאו דווקא לקריירה לנשים. לתת לנשים לבחור את עתידן ומסלול החיים שמתאים להן. יש נשים שרוצות קריירה, יש נשים שנכון להן לבחור בטיפול בבית ובילדים. לכולן צריכה להיות אפשרות לעצב את חייהן כרצונן- אלו החיים שלהן. גם אני חושבת שכל אחת צריכה לבחור את אורח החיים שמתאים לה. וברור לי שיש נשים שרוצות לגדל את ילדיהן ולהקדיש להן את רוב זמנן. אבל החברה שאנחנו חיות בה- גם בישראל וגם בדנמרק- עדיין מאותת לנשים, ברמזים עבים, מה רצוי שיעשו. כן, הן יכולות לצאת לעבוד, הן יכולות לצאת ללמוד, כמובן שהן יכולות לבחור את כל זה- אבל רק כדאי שידעו, שיותר כדאי להן לטפל בילדים שלהן. שאמנם יש קריירה ואינטרנט ובתי קפה, שמאוד מאוד מפתים, וכמובן שמותר להן לבחור בהם אם הן באמת באמת רוצות, אבל שידעו שאת מחיר הבחירה הזו ישלמו לידיהן, הוא כבד מאוד מאוד. 

גם אחרי שנראה כי האישה משוחררת ובחרה את הדבר הנכון בשביל עצמה, כוובלים אותה ברגשי אשמה, על שלא בחרה את הדבר הנכון בשביל הילדים שלה. המנגנון הזה מאוד מאוד אפקטיבי, ולא ממש מופעל על גברים שבוחרים קריירה. במסווה של חופש בחירה, שוויון ופמיניזם על פני השטח, יש צעד ענק אחורה, אל עבר ערכי משפחה 'מסורתיים', מקוריים. עכשיו, כשנתנו לכן, הנשים, השכלה והרחבנו את אופקיכן אנחנו מצפים מכן להבין את חשיבות ערכי המשפחה. מתוך בחירה שלכן. מתוך ציפיה שלא תעמדו ברגשי האשם.

הטור הזה של טל שיר מכעיס אותי כל כך כי הוא בדיוק מפנים את השיח הזה. כי ברור שהוא מופנה, אפילו שלא במודע, לנשים. שהוא נועד, יחד עם מכלול של תופעות אחרות, לעורר בנשים רגשות אשמה שיובילו אותן אל חיק הבית החמים, בו הן יטפלו בתינקן הרך במשך כל שעות היממה, ואחר כך גם יצאו לשדה ללקט עשבים טבעיים לשאר בני המשפחה, לא לפני שהן כמובן טחנו קמח, שאבו מיים זכים ואפו במו ידיהן (בטמפרטורה של ארבעים ושתיים מעלות, כן?) לחם אורגני ומבריא.

 

 

בפוסט הבא- גם דנמרק לא חפה מבעיות! 



 

נכתב על ידי mishmish in copenhagen , 8/2/2011 11:12  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של mishmish ב-9/2/2011 11:14



כינוי:  mishmish in copenhagen

מין: נקבה




18,211

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmishmish in copenhagen אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על mishmish in copenhagen ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ