בפוסט האחרון שאל אותי "סטרייט?" איפה האישיות של הבחורים שתיארתי אותם. אז קודם כל הסבר טכני קטן. החלטתי להוסיף את הקטע האחרון לפוסט הקודם בשליפה. רובם אם לא כולם הינם בחורים שכתבתי עליהם בעבר, ועל חלקם אף באריכות, אבל הפעם באמת צמצמתי אותם לגיל ומראה חיצוני כי לא בא לי להפוך את הפוסט למשהו ארוך יותר מדי.
ברור שלכל אחד מהם יש אישיות, ולחלק מהם אפילו מענינת, אבל דברים עמוקים כאלה מתבטאים בדרך כלל במערכת יחסים קצת יותר ארוכה מאשר סטוץ. רובם מעונינים בזיון טוב, ולפעמים רוצים לחזור עליו, אבל לא מעבר לכך. אני מניח שגם לנסיבות האישיות שלי יש חלק נכבד בכך. אפילו דני, 25, שכל מפגש איתו היה הכי חם, סקסי, חושני ומלא תשוקה כמו שאני אוהב, ושיש לו חוש הומור נפלא ותמיד היה כייף איתו, הבהיר לי לא אחד שזה רק סקס. אז מסתבר שגם סטוץ או יזיזות שהם רק סקס לא צריכים להיות קרים ומיכניים.
אבל נשאלת השאלה למה אני כל כך משטיח את הבחורים האלה לגילים ולמראה חיצוני? למה אני פחות ופחות כותב על אופי ורגשות. והשאלה הזו קשורה כנראה איכשהו לדותן, 28, המיתולוגי שהשבוע מלאה בדיוק שנה לפעם האחרונה בה פגשתי אותו... ביום הולדתו הקודם. דותן, שלקח לי את הלב וחתך אותו לחתיכות. דותן שלימד אותי שאסור לסמוך על כלום, שמילה זו לא מילה וש what you see is not what you get, דותן שהופיע בחיי ונעלם כלעומת שבא כמו חזיון תעתועים [פטה מורגנה] של הלך צמא במדבר שמדמיין לעצמו מעיינות ועצים וכשמגיע אליהם מגלה שזו בסך הכל עוד דיונה במדבר הנצחי. אז אחרי דותן, סגרתי את הלב ונתתי פיקוד לזין.
ולדותן אני מקדיש הפעם את השיר שכל כך הרבה שומעים בזמן האחרון ושאני לא נלאה מלשמוע שוב. אני תוהה מתי אוכל לחשוב עליו בתור בחור שהכרתי פעם, בלי לחוש את הכאב שמתלווה למחשבה הזאת.
Gotye (feat. Kimbra) - Somebody That I Used To Know[2011]
למרות זאת פה ושם יש בחורים שמעוררים בי רצון למשהו מעבר, אבל זה נשאר רק בגדר משאלת לב. השבוע היתה לי שיחה מענינת עם אלי, 30 ומשהו, יזיז [לשעבר?] ותיק שנראה צעיר בהרבה מגילו. עם אלי היתה הרבה התלהבות בהתחלה כשרק הכרנו ואחר כך משהו דעך שם, משהו שלא היה ברור לי עד הסוף למה הוא קרה. בשיחתנו האחרונה השובע כתב לי אלי שכל פעם שהוא מתחיל לצאת עם בחור חדש הוא אומר לעצמו שאם לא ילך איתו הוא רוצה לנסות להיות איתי עד הסוף לתקופה קצובה וקצרה, כי הפנטזיה שלו להרגיש איתי כמו שאישה מרגישה עם הגבר שלה. נחמד לשמוע שאני מושא הפנטזיות של בחור נערי חמוד בהיר ומושך כמו אלי, אבל ניסינו בשיחה זו לרדת לעומק הענין, למה הסקס ביננו התחיל לצלוע עם הזמן וכבר לא היה טוב כמו בהתחלה. ידעתי שזה לא בגלל שהחידוש פג או שאני פחות נמשך אליו אחרי שהשגתי אותו, אלא שזה משהו אחר. תוך כדי השיחה, אחרי שאלי אמר לי: "אני נותן הגוף אבל לא את הנשמה שלי" הבנתי, וההבנה הזו באה מהמקום של הפנטזיות שאלי עורר אצלי והיה הרבה יותר מסקס בלבד. אלא מרצון לאינטימיות עמוקה מאוד, ידידות, חברות, יזיזות בלעדית. אלי גם עורר בי קצת יותר מקורטוב של רגש, אבל זו היתה גחלת לוחשת בלבד שקרירותו של אלי שפכה עליה מים קרים ובסופו של דבר הורידה את מפלס התשוקה שלי כליוו. השבתי לאלי במילים: "אז אתה צריך את הסקס קר מיכני וכמה שפחות אינטימי.. אולי זה מה שהפריע לי..." ואלי השיב במילה אחת: "כנראה.....".
ואחרי כל ההקדמות, קצת על האישיות של הבחורים שהזכרתי. על חלקם אין לי מושג ירוק ועל חלקם אני יודע קצת יותר. אני מניח שחדי העין שביניכם יבחינו שעל על רובם אם לא כולם כבר כתבתי פה ושם בבלוג והפעם אתן להם גם את השם שהדבקתי להם.
[*יזיז תיק בן 43 חטוב בהיר חלק שלא ראה אותי כבר כמה חודשים ומת להפגש?] - זהו שי, מוסיקאי, עדין, נעים הליכות, קליל וחם, למרות ארופיאיותו הבהירה שלא תמיד מזוהה עם חום בסטריאוטיפ המצוי. אני מכיר אותו כבר מעל שנתיים ותמיד יש לנו שיחה נעימה על החיים והעיסוקים שלנו לפני הסקס ותבדרך כלל הוא גם מצוייד באיזה ג'ויינט שעוזר להכנס לראש טוב. השבוע זה גם קרה. ראינו קצת אולימפיאדה, עישנו קצת, דיברנו קצת ואז פיו צללל לי על הזין וידי צללה על הישבן החלק בהיר מטריף שלו. אחרי כמה זמן כבר עברנו למיטה לזיון חזק וטוב.
[*יזיז נערי רזה שחיף חלק שחום בהיר בן 23 שגר לא רחוק ממני ומת לקבל ממני כבר שבוע אבל לא היה לי זמן להפגש איתו?] - זהו נתי, מובטל שלא מוצא את מקומו בחיים וחי אצל ההורים. האמת שהוא מבוגר בכמה שנים מגילו המוצהר, אבל נראה בקושי בן 17 - 18. נתי הוא ערסון שחיף גבוה, שתמיד כייף לעשות לו טיזינג קל שמביא לו את הסעיף לפני הסקס, במיוחד אם כשאני מתקשר אליו שירד והוא עונה לי אני כבר יורד ואז במיטה אני מבקש ממנו שירד לי כמו שהבטיח ואת זה כמעט אף פעם הוא לא עושה [לא אוהב]. נתי נמצא עמוק בארון ויש לו זין פצפון ומדי פעם איזה חברה שמחזיקה אצלו כמה חודשים לפני שהוא בא לבקש ממני "מסאז'" כי "כואב לו הגב" אבל יודע שיקבל יחד עם המסאז' גם את הזין שלי עמוק בישבן הקטן והנערי שלו. אני גם אוהב לאיים על נתי בדבר שהכי מפחיד אותו: נשיקה עם גבר. איכשהו שיצא שלא כתבי הרבה על האישיות שלו, אולי בגלל שזה לא ממש הצד החזק שלו...
[*בחור חדש בן 27 שחום סקסי רזה חם שהייתי איתו לפני שבועיים בגעש ודיבר איתי על נסיעה נוספת לשם השבוע?] – זהו ארז שאני בקושי מכיר אותו. כמה שיחות באינטרנט ובטלפון ופגישה אחת נוטפת חרמנות וסקס. בחור רב פעלים שעובד עובד ועובד בעבודות סטודנטיאליות מצויות, מנומס, מבטיח ומקיים. אהבתי את דבקותו במטרה שסימן לעצמו כנראה לפני שנתיים ואיכשו חזר לממש אותה איתי. היתה ביננו כימיה טובה שלא חרגה עדיין למחוזות אחרים וככל הנראה לא תחרוג.
[*בחור בן 21 חמוד נערי רזה שלקח לי שלוש וחצי שנים מיום שנפגשנו פעם ראשונה עד שזיינתי אותו] – זהו רז, פעיל הומו גאה שכנראה חובב גברים מבוגרים. נעים הליכות, תקשורתי וחמוד. בדרך למיטה אנחנו מדברים על עניני יום יום, אפילו על פוליטיקה ועניני הצדק החברתי, אבל בחזרה בדרך כלל משתררות שתיקות קצת מביכות. כשהוא חרמן הוא שולח לי הודעה וכשאני חרמן אני שולח לו. נמאס קצת להזדיין רק במיטה אז בזמן האחרון אנחנו מדברים על אפשרות לנסוע יחד לגעש. אולי זה גם יקרה.
[*בחור בן 25 שחום אקזוטי גוף רגיל קצת מלא, ידיד טוב ויזיז לשעבר(?) שבמפגש האחרון שלנו הרגשתי שאני כבר לא חרמן עליו, אבל שולח לי הודעות אין ספור בזמן האחרון כמה הוא מת להפגש איתי?] – זהו פדרו האינדיאני. בחור קשוב, מבין, סימפטי ומלא אמפטיה. פעמים רבות כשהתייסרתי ביסורי עם דותן המיתולוגי, פדרו היה סוג של כומר עבורי ששיקף לי במראה לא מחמיאה את מה שקורה, אבל מעולם לא שפט. אני יודע שפדרו מאוד נמשך אלי, אני פחות, אבל יש בלהיטות הזו שלו כלפי משהו מלהיב. לא חשבתי שהיא תביא אותנו למיטה שוב, אחרי שבפגישתנו האחרונה לא הרגשתי שמץ של משיכה כלפיו, אבל השבוע היה לפדרו יום הולדת. ביום הולדתו דיברנו כמה פעמים אבל שכחתי מזה לגמרי. כמה שעות אחר כך נזכרתי וכתבתי לו: "היי, שכחתי לגברי! איזה סנילי אני! יום הולדת שמח פדרו :)" והוא השיב: "אני חולה עליך... תודה... ממש רוצה לראות אותך היום". כמה שעות אחר כך הייתי אצלו וזיינתי אותו כמו שכבר מזמן לא זיינתי. חזק, ארוך עמוק וחם כמו שהוא אוהב. כשחזרתי שלח לי שלח לי פדרו: "היית מעולה היום, תודה :)"
[*בחור בן 25 בהיר חטוב שמדבר איתי כבר שלוש שנים בהפסקות, אבל דיבורים על ריק, ושבחודש האחרון מפציץ אותי בהודעות חרמניות, אבל מצד שני עוד לא החליט אם בא לו להזדיין איתי מאחורי הגב של החבר שלו?] – על הבחור הזה עוד לא כתבתי. עדיין לא נתתי לו גם שם. אולי אעשה לו טקס מתן השם, אחרי שאני אזיין אותו...חחח... אם זה יקרה או שהוא ימשיך לזיין לי את השכל עוד ועוד בלי להפגש, בתור איזה מושא פנטזיות חרמני בלבד. אגב, קיבלתי ממנו קובץ שבו הקליט את עצמו מפנטז בקול על סקס איתי... וזה היה מחרמן!
[*בחור בן 23 רזה גבוה, שזיינתי פעמיים כשהיה חייל ונסעתי אז לשטחים כדי לעשות את זה, ופתאום פנה אלי השבוע אחרי שלוש שנים של שתיקה והתחיל לחפש מחדש את הזין שלי?] – זהו צוף. אין לי מושג מה אופיו ומה אישיותו כי כשנפגשנו הוא לא ממש הרחיב בדיבור. נפגשנו, הזדיינו. אחר כך נפגשנו שוב והזדיינו שוב. זיון אחד היה טוב והשני לא ממש. הנסיעה המפחידה בשטחים בדרך אליו זכורה לי יותר. כל רכב עם לוחית זיהוי ערבית כבר דמיינתי שהוא רכב של מחבלים שעוד רגע ירססו אותי ביריות. לא יודע מה קרה אבל זמן מה אחרי פגישתנו השניה, צוף שם אותי ברשימה השחורה שלו באטרף. לא יודע מה קרה ששלוש שנים אחר כך הוא הוציא אותי מהשחורה, הודיע לי שעבר לגור בת"א ורוצה להפגש איתי. אולי יום אחד אכיר אותו קצת יותר טוב ואולי לעולם לא, אלא אהיה עוד זין בשרשרת הכלים שטחנו ויטחנו את ישבנו הקטן והרך.
[*בחור בן 28 רזה נעים ומחרמן בטירוף, אבל מישהו שהסקס איתו היה קצת מתסכל כי קשה לו לקבל והיה קשה לי לגמור כשנפגשנו, אך הוא יצר איתי קשר מפתיע אחרי תשעה חודשים שלא דיברנו?] – זהו שניר. בחור אינטליגנטי, סימפטי, דיסקרטי, ארוניסט, חכם. בחור שלמד את המקצוע שאני עוסק בו, אבל פרש לעסקים אחרים. הוא לא חתיך הורס אבל הוא סקסי בטירוף. לא מסוגל אפילו להסביר לעצמי את עוצמות המשיכה שהוא מעורר בי ולמה זה ככה. לשמחתי גם אני מושך אותו. לצערי זה לא יקרה כל כך הרבה כי הבחור מנהל את שעשועיו בשעות לילה מאוחרת ואני לא ממש זמין בשעות כאלה, אבל אולי יום אחד זה יקרה.
רציתי לכתוב קצת על האופי של הבחורים והעשות מהם קצת יותר מפלקט שטוח, אבל איכשהו הדרדרתי תמיד לעניני חרמנות וסקסיות. מה לעשות? סה לה וי.
ופה מצאתי להכניס את השיר "החיים בורוד", במקור של אדית פיאף, אך כאן בגרסה של גרייס ג'ונס משנת 1977:
חודש וחצי עבר מאז הגילוי של דני, 25. השתדלתי מצד אחד לתת לו את הספייס שלו, אבל מצד שני לשמור על איזה זיק של תקשורת, שידע שהוא חשוב לי גם מעבר לאינטרסים. שיבין שלמרות שאנחנו לא יכולים להזדיין ומי יודע אם אי פעם נזדיין שוב, אכפת לי ממנו וממה שקורה לו. הסמסים האחרונים ביננו הוחלפו לפני כשלושה שבועות, ערב נסיעתי לאיטליה, הוא לא הרחיב לגבי המצב שלו ואמר רק "בינתיים בסדר" ועברו לכמה חילופי דברים על הנושא האהוב עליו באמת, כדורגל.
דני לא היסס ללגלג אז על אהדתי לנבחרת איטליה שהפתיעה וניצחה את גרמניה בחצי גמר אליפות אירופה, ואמר שהם סתם אפסים. ידעתי שאת הגמר אראה כבר באיטליה וחיפשתי לי שם את מרכז האקשן בכיכר העיירה המנומנמת שלידה הייתי. הכיכר היתה מלאה בתי קפה שכולם הוציאו החוצה מסכי טלוויזיה לנוחיות הקהל ואיתרתי לי את המקום בו התגודדו האוהדים הכי קולניים שמן הסתם היו גם הכי צעירים וחמודים. בדרך לשם עוד הספקתי להתעטף בדגל איטליה שקניתי באיזה דוכן ולמרוח על הלחיים את פסי הירוק-לבן-אדום של דגל איטליה, כיאה לאוהד מדופלם והצטרפתי לחגיגה. האוהדים לא הפסיקו לשיר מול המסך עליו התחילה איטליה לחטוף שער אחר שער. כשנחתם המשחק ב- 4:0 לטובת ספרד, הם גם העיפו זיקוקים כאילו לקחו כרגע את האליפות. אוהדים אמיתיים הם כאלה שממשיכים לעודד ולהתלהב גם כשהקבוצה שלהם מפסידה ונהניתי לראות את המשחק לידם, כשאני חצי מעיף מבט על המשחק וחצי עליהם, הנה כמה תמונות:
ולכבוד נבחרת הכדורגל של איטליה ה- Squadra Azzurra, השיר Azzuro, במקור של Adriano Celentano משנת 1968, אך כאן בביצוע נבחרת הכדורגל של איטליה גרסת 2004:
כשחזרתי לארץ הייתי די עסוק בהשלמת פערים בעבודה וכמובן גם בטחינת ישבנים של בחורים חמודים, אבל לבסוף סימסתי לדני סמס זהיר. כתבתי שאני חושב עליו ושאלתי מה שלומו ואיך הוא עובר את התקופה הזאת. דני השיב למחרת בהודעה שקצת ריגשה אותי, ללא שום סיבה נראית לעין: "מה קורה אביב? גם אני חשבתי עליך. שאלה קשה שאלת. לא יודע איך לענות. יום אחד הכל כרגיל ויום אחר אני בדיכאון. חוסר וודאות כי עוד לא נבדקתי. פחד נוראי. מצד שני אני משתדל לשדר עסקים כרגיל שאף אחד לא יידע. לא נעים." השבתי לו בקשקושים על איטליה ובתקווה שתקופת חוסר הוודאות אצלו תסתיים לטובה בקרוב. אמרתי לו שיחזיק מעמד ושיתקשר כשיוכל. לסיום שלחתי לו חיבוקים.
עם דני אני לא יכול לדעת ממש כיצד להתנהג. מצד אחד הוא שונא דביקות רגשנית, שאני נוטה לפעמים לגלוש אליה, אך מצד שני אני בטוח שכמו כל אדם במצב קשה הוא צריך את ההרגשה שאכפת לי ממנו. דני עמוק בארון והוא עובר הכל לבד, מה שמקשה עליו עוד יותר. חוץ מהנשא המנייאק ששכב איתו בלי לגלות לו, אני כנראה האדם היחידי בעולם שחולק איתו את הידיעה על מה שעובר עליו. רציתי שידע שהוא לא לבד, שגם אם לאור המצב הוא לא חווה אינטימיות בזמן האחרון, החיבוק שלי שמור לו. כרגע וירטואלי, אבל אם רק ירצה הוא יקבל גם את החיבוק האמיתי והחם שלי.
ולדני, שאני מקווה לפגוש, גם אם זה לא לסקס, אני מקדיש את השיר של U2 משנת 2005 - Sometimes you can't make it on your own:
כבר מעל חודש לא כתבתי בבלוג. כל פעם שהתחלתי לגלגל במוחי רעיון חדש לפוסט, עד שהגעתי למחשב כבר אבד לי החשק לכתוב אותו. הרגשתי מרוקן מאנרגיות. רציתי רק לזיין ולשכוח מכל מה שהעכיר את מצב רוחי. לזיין הצלחתי ואפילו לא מעט, אבל מצב הרוח לא ממש השתפר.
ידעתי שהגיע הזמן לסייע בסדנת מהות חדשה של הומניקיישן, לחוש שוב את חדוות הנתינה, האהבה, האיכפתיות ושיתוף הפעולה שאני תמיד חש במקום ההוא, אבל לא מצאתי את הזמן לכך.
לשמחתי, אחד מידידי החדשים מהסדנה העלה לפייסבוק שלו את הקליפ הזה שצילם Matt Harding ב- 71 אתרי צילום ברחבי העולם אליהם הוא נסע בשנת 2012. בכל המקומות האלה סחף מאט אנשים בלי גבולות דת גזע מין ולאום, לרקוד איתו ברחוב. הכל בקלילות, ידידות ושיתוף פעולה לצלילי השיר Trip the light של Garry Schman ששרה Alicia Lemke.
אני לא יודע מה אתם חושבים על זה, אבל כששמעתי וראיתי את זה חשתי שאני מתחיל להתמלא אנרגיות חיוביות ומצב רוח טוב. שבת מהנה לכולם.
בקרוב אחזור לכתוב על עלילותי בחודש ומשהו האחרון ובכלל...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
באריכות, אבל הפעם באמת צמצמתי אותם לגיל ומראה חיצוני כי לא בא לי להפוך את הפוסט למשהו ארוך יותר מדי.