לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

פילבוקס


חוויות, דעות, סיפורי סקס, אירוטיקה ואהבה שכתבתי על גייז וביסקסואלים, שירים שאהבתי ותמונות שאספתי, הכל לפי מצב הרוח והחשק.
Avatarכינוי: 

מין: זכר

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2016    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
2829     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ֳ₪ֳ¡ֳ¨ֳ§ֳ¥ֳ÷. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

דותן: סוף לסיפור


חודש שלם החזקתי את זה בבטן והתלבטתי אם, מתי ואיך לפרסם, אבל הגיע הזמן. דותן, 30, האליל האתיופי החתיך ההורס שמשגע לי את הגוף או החושים כבר חמש וחצי שנים, ואשר לפני כמה חודשים חזרנו לסיבוב נוסף בסאגה הבלתי נגמרת של הקשר ההזוי בינינו, כבר לא. זאת אומרת, הוא חי ושלם נדמה לי, אבל סגרת את הדלת בפניו ושמתי סוף, הפעם סופי, לסיפור שלנו.

תמיד חשדתי שהוא סוג של ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד ולמרות האופטימיות הנאיבית שלי שניסיתי לדון אותו תמיד לכף זכות החשדות היו כבדים. חשדות שהוא משקר לי ושהוא ממש לא מי שהוא מציג את עצמו בכל הקשור למה שהוא רוצה או מרגיש ביחס אלי ולמה שהוא רוצה או עושה ביחס לגברים אחרים.

לפני זמן מה האמת יצאה לאור. היא יצאה לאור משני מקורות שונים. האחד היה דותן עצמו שברוב טפשותו פנה אלי בגרינדר בזמן שבאתי לבקר אותו, בלי שהוא יודע שזה אני כמובן, כי התמונה הגלויה שלי בגרינדר מגלה טפח ומסתירה טפחיים. ניצלתי את ההזדמנות כדי למשוך אותו בלשון ולגלות מה הוא מחפש ועד כמה רחוק הוא מוכן להגיע עם גברים אחרים, אז באותה שיחה התחזיתי למישהו שלא הייתי ובדיתי סיפור שלא היה ולא נברא ודותן הגיב בשקיקה ובהתלהבות למה שהצעתי לעשות לו יחד עם עוד חבר או שניים שכאילו התכוונתי להביא איתי.

המקור השני, זמן קצר אחר כך, היה אחד מידידי הטובים והותיקים ביותר, הבחור מהמדרגות למי שזוכר. היה לנו בעברנו איזה שניים או שלושה סטוצים אבל נשארנו בקשר ידידותי נטול סקס. באחד מביקוריו המשפחתיים של הבחור מהמדרגות באיזור שבו דותן מתגורר, פנה אליו דותן בגרינדר והתחיל איתו. הבחור מהמדרגות עלה על זה שאולי זה דותן שאת פרשת הקשר שלי איתו הוא יודע, שאל אותי אם אכן שמו הוא כך וכך ושלח לי תמונה שדותן שלח לו. בתמונה, שאני מכיר, אחוריו של דותן חשופים והחור שלו רק מחכה לזין שיכנס בו והבנתי שזה הוא. הבחור מהמדרגות גם שלח לי קטעים מהשיחה שלהם ובהנחייתי הוציא מדותן פרטים מסוימים לגבי עברו ומערכות היחסים שלו והציע לו כל מיני הצעות עוד יותר קיצוניות ודותן לא הסתייג ולהיפך. לא רק סקס דותן רצה מהבחור מהמדרגות, אלא היה מוכן לחלופין אפילו למערכת יחסים איתו. מיסטר הייד בכבודו ובעצמו.

ד"ר ג'קיל לעומת זאת, דווקא באותה תקופה גילה סימני התקרבות חמים אלי מעבר לסקס. היה הרבה יותר אישי וחברותי איתי ואף לקח אותי פעם לחתונה אתיופית והכיר לי שם את החברה הכי טובה שלו ואת אחת מבנות הדודה שלו שגם היו בארוע. אם הייתי מתעכב שם עד קצת אולי גם הייתי פוגש את אחיו שאמור היה להגיע לארוע וגם זה אמר לי דותן שישמח לעשות ובחפץ לב, אז איך כל זה מתיישב עם התנהגותו הנסתרת כמיסטר הייד? לא מסתדר.

בעבר, כשהיו לי רק חשדות, קיוויתי שמיסטר הייד שלו הוא רק מייצג של פנטזיות ושהוא לא ממש מממש אותן, אלא רק משתעשע בהם בצ'טים וירטואלים עם אנשים שהוא לא יפגוש לעולם, כי הרי הוא חזר והכביר עלי כל הזמן מילות אהבה וסופרלטיבים שונים. כן, אני יודע שהייתי תמים. ממש תמים.

אחרי שהבחור מהמדרגות סיפר לי מה שסיפר החלטתי לסיים את הקשר עם דותן, אבל בניגוד לשיטתו כל פעם שהוא נפרד ממני, שפשוט נעלם חסם והפסיק לדבר ללא כל הסבר, אני החלטתי להתנהג שונה. רציתי להפגש איתו ובפגישה הזו להטיח את האמת בפרצופו. רציתי לראות את תדהמתו ואת מבוכתו כשיפלו המסיכות. כשנםריד בין האמת לבדיה. רציתי לראות מה יעשה ומה יענה, כי הרי אם אכתוב לו את הדברים בווטסאפ, הוא פשוט יתעלם יחסום ולא יגיב. הרגשתי שאני צריך לעשות את זה בדרך שתיתן לי closure, סגירה. סוף לסיפור.

ניסיתי לקבוע פגישה איתו וכל פעם קרה משהו אחר שהביא לדחייתה. כאילו באיזה חוש שישי הוא הרגיש ששום דבר טוב לא הולך לקרות לו מפגישה כזו. הפגישה נדחתה עוד ועוד עד שהגיע הרגע שהבנתי שאני לא יכול לחכות עם זה עוד ואני עוד מעט מתפוצץ. זה היה ממש ביום הראשון של השנה, יום אחרי ששוב נדחתה פגישה שהיינו אמורים לקיים. זה קרה אחרי קרע חדש עם אשתי, על רקע הריחוק שלי ממנה, זה קרה אחרי שהבנתי שאני חייב לנקות כל מיני רעשים ובחורים מיותרים מחיי והלשאיר רק מה שבאמת עושה לי טוב, על מנת שישאר בי גם משהו טוב לתת לאשתי שהלכה ונדחקה לקרן זוית. אז החלטתי לקחת פסק זמן או לסגור סיפור עם בחורים מסוימים והראשון שבהם היה דותן.

המחשבה הראשונה שעברה בראשי היתה פשוט לנסוע אליו ללא הודעה מוקדמת, להפתיע אותו ולדבר איתו. אם הוא לא יהיה בבית, ידעתי היכן הוא שומר מפתח ויכולתי להכנס לדירתו ולחכות לו שם. יכולתי באותה הזדמנות גם לקחת משם כל מיני דברים שקניתי לו פה ושם, יכולתי גם לחטט לו בבית ולמצוא עוד דברים שאולי הוא הסתיר ממני. יכולתי, אבל לא עשיתי את זה. הבנתי שלא בא לי לבזבז עליו יותר את השעה - שעה וחצי שלוקח להגיע אליו, את הזמן, את המתח, את העצבים. זה הרגע שהבנתי שלא יעזור כלום, זה נגמר. אבל הייתי חייב לעשות משהו. ישבתי וכתבתי לו הודעה ארוכה בווטסאפ בה חשפתי כל מה שאני יודע, וזה נוסח ההודעה:

"דותן נשמה. שנה חדשה היא גם זמן לחשבון נפש. אני לוקח פסק זמן מסיבות אישיות שלי. זו גם ההזדמנות לפתוח בפניך שאני כבר זמן מה יודע שאתה לא כנה איתי ביחס למה שבאמת אתה רוצה או עושה בלעדיי. רציתי לתת לך הזדמנות להסביר או להיות איתי אמיתי לטוב או לרע בפגישה ושיחה פנים אל פנים, אבל הדחיות החוזרות ונשנות של הפגישה שלנו ייאשו אותי כבר.

כאב לי שמצד אחד אתה מציג את עצמך כמי שסקס לא ממש בראש מעייניו ושתקופה ארוכה לפני שחזרנו בכלל לא היית עם אף אחד, בעוד האמת היא שהיתה לך מערכת יחסים בתקופה זו, שגם אחרי שחזרנו אתה מחפש סקס כל הזמן עם גברים אחרים גם באטרף וגם בגרינדר ומתחיל עם גברים עוד ועוד, שאתה מחפש שיפרקו אותך, יעשו עליך אורגיות, יזיינו אותך בלי גומי ויגמרו בתוכך. אני מניח שאם זה מה שאתה מחפש כל הזמן אז לפעמים גם עשית את זה. אלה לא סתם פנטזיות, כי אם אלה היו רק פנטזיות, לא היית ממהר לתת את הטלפון שלך לגברים שדיברת איתם ושרצית שיבואו לזיין אותך, אלא כי באמת רצית שזה יקרה. כמו שאמרת לגברים מסוימים, ואל תשאל איך אני יודע, אבל אני יודע שאמרת להם: "אם אתה רציני אז תתקשר".

זה לא שאסור לך להיות מיני או חרמן ולרצות סקס עם אחרים, אבל למה לשקר ולהציג את עצמך כאיזה נזיר שלא יכול לסבול את המחשבה שיגעו בו או יחדרו אליו אנשים זרים שאין לו קשר רגשי אליהם? למה חוסר האכפתיות לעשות בלי גומיושיגמרו בך אנשים זרים, דבר שמעמיד גם אותי בסיכון? ככה עושים לגבר שאתה אומר שאתה אוהב? ולמה לבקש ממני כל הזמן לקנות לך דברים באמתלות שונות כמו שהארנק באוטו ואחיך לקח לך אותו. זה מה שהייתי בשבילך? שוגר דדי?

ידעתי הכל וחרקתי שיניים. קיוויתי שיום אחד תשים את השטויות מאחוריך, תהיה אמיתי איתי ותרצה באמת רק אותי. הייתי תמים. אתה נימפומן, או בלשונך "שובב" ואני כנראה רק אחד מיני רבים. תמיד חשדתי, אבל עכשיו אני יודע בוודאות. גם משיחות שלך עם אחרים וגם משיחות שלך איתי, כשלא ידעת שאתה מדבר איתי בכלל. הלוואי שפעם אחת אחרי חמש וחצי שנים שאנחנו מכירים תאמר לי את האמת... גם אם היא כואבת... עצוב:"

ידעתי שלמרות מה שכתבתי, הודעה כזו היא פרידה סופית ולא פסק זמן. ידעתי שאין סיכוי שדותן יענה עליה, אבל אני לפחות נתתי לו את ההזדמנות לענות ולא חסמתי אותו, בניגוד למה שהוא עשה לי בעבר. ה - V השני בווטסאפ אישר לי שההודעה הגיעה לדותן. אחרי זמן מה ה- V גם הפך לכחול והבנתי שדותן קרא את ההודעה. מיד לאחר מכן הוא הקפיא את כרטיסו באטרף, אם כי מאז הספיק לפתוח להקפיא ולפתוח אותו מחדש, אחרי שהבין שלא אציק לו יותר. שמתי את הסיפור שלי איתו מאחורי. תם ונשלם.

ואין כמו השיר של יהודית רביץ - סוף לסיפור משנת 1987 כדי להתאים יותר לסגור את הפוסט הזה.המילים של יענקלה רוטבליט :

"שום הפתעות אין בסיפור
שוב הדמעות על האיפור
החגיגה נגמרת
המסכה נושרת
ושוב הדמעות על האיפור
והחיוך שעוד תפור
נפרם משפתותיך
נפרד כבר מעליך
וסוף לסיפור.

כל הקסמים תמו חלפו
כל האורות כבר נאספו
הזמן שאין רופא לו
חמק חלף כמו פלא
ורק הזיעה על הפנים
כובע מעוך ריק משפנים
כל הצופים כבר קמו
כל התשואות נדמו
פרחו היונים.

גם האמת, גם הבדיה
מה שהיה, כמו לא היה
נמוג כהרף עין
ורק אתה עדיין
ושוב הדמעות על האיפור
והחיוך שעוד תפור
נפרם משפתותיך
נפרד כבר מעליך
וסוף לסיפור."

האזנה נעימה:






 


נכתב על ידי , 30/1/2016 09:51   בקטגוריות אהבה נכזבת, אמון, אמת, אסוציאציות, גייז, הבטחות, הפתעות בחיים, חשיפה, יזיזות, מוסיקה, סודות ושקרים, פנטזיות, ציפיות, פרידה, שחורים, שחומים, שנה חדשה, תקווה, תשוקה, אהבה ויחסים  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פילבוקס ב-31/1/2016 05:39
 



אנטומיה של פגישה עם אגוז קשה - 1


פרולוג: פוסט זה נכתב בזמן אמת, בסמוך להתרחשויות ולכן יפורסם בכמה פרקים במהלך היום או מחר. אני עצמי אינני יודע מה יהיה ואיך יתגלגלו הענינים, אז אתם מוזמנים לקרוא את הפוסט כסדרו מהפרק הראשון לאחרון, להיות איתי בזמן אמת או כמעט בזמן אמת ולהגיב תוך כדי. 






דותן, האתיופי היפה המיתולוגי שלי, תפס מרחק ממני בחודש האחרון. אני יכול לנחש מה הסיבות לכך [הן לא קשורות אלי בכלל], למרות שהן לא מצריכות תפיסת כזה מרחק לטעמי. מילא שלא נפגשנו אבל כבר יותר משבועיים הוא אפילו לא ענה להודעות ששלחתי פה ושם. אלה לא היו הודעות לוחצות, חוקרות או חופרות, אלא רק לשמור על הגחלת. שידע שבניגוד אליו, אני לא מתפוגג, לא משנה כמה הוא מקשה על הקשר איתו. אז לפעמים היו אלה הודעות "מה שלומך?" או "שבוע טוב" או שכתבתי לו משהו שקרה לי. לא באתי בטענות ולא שאלתי מה קרה, למרות שביני לביני תהיתי.

 


לפני כשבוע ניסיתי להשיגו בטלפון כשידעתי שלמחרת אני אמור לעבור ליד הישוב המרוחק שבו הוא גר, אך לא הצלחתי. גם הודעה ששלחתי לו לא זכתה לכל מענה לצערי. לפתע לפני יומיים הוא צץ מהאוב ושלח לי הודעה בה התייחס לזה וכתב: "למה לא התקשרת? רק עכשיו קיבלתי את הנייד שלי. מתגעגע."



את ההודעה שלו ראיתי רק כמה שעות אחרי שהוא שלח אותה. פה מייד צצו לי בראש כמה תהיות: מה הבולשיט הזה שרק עכשיו הוא קיבל את הנייד שלו? למה איפה הנייד היה בשבועיים האחרונים? מי היה מחובר לווטסאפ בתקופה הזו מדי פעם ולא ענה לי אם לא הוא? מי קיבל את ההודעות שלי בזמן שהנייד שלו עלאק לא היה אצלו? למה הוא מתגעגע בדיוק? לזין שלי? לסקס? [כי ראיתי אותו בזמן האחרון לפעמים מחובר לאטרף, מה שלא כל כך נפוץ אצלו]. מה הוא מנסה לערבב אותי? התגובה האוטומטית היתה של כעס, אבל לאור מה שלמדתי בסדנה ולאור היכרותי את הנפשות הפועלות, נשמתי עמוק, שמתי את האגו בצד והסתכלתי למטרה ישר בעיניים. הרי אני יודע שחפירות, טענות וכעס רק ירחיקו אותו, אז למה לי?


לא יכולתי התעלם לגמרי מהבולשיט שלו, אז אחרי שנשמתי עמוק כתבתי לו: "האמת שהתקשרתי ביום רביעי בערב אבל לא ענית לטלפון וגם לא להודעות. לא רציתי להפריע, אבל אשמח לשוחח ולהפגש כשיהיה לך נוח... מתי מתאים לך?" דותן לא ענה.למחרת כתבתי לו שיתקשר אלי כי יש לי רעיון, אבל הוא לא התקשר כל היום.



הבוקר התעוררתי בתחושה שחבל לפספס את ההזדמנות להפגש איתו כי אני פנוי היום כל היום, אז בניגוד להרגלי לגשש מה קורה אצלו לפני שאני מציע הצעות, כתבתי לו הודעה חד משמעית: "בוקר טוב, דותן, רוצה לראות אותי היום?"

זמן קצר אחר כך הוא ענה: "היי, בוקר אור. אשמח. מתי יכול? :)"

"אני גמיש היום. בוקר, צהריים, אחה"צ, ערב. מתי אתה יכול?" עניתי.

"מה אתה אומר על סביבות 13:00 משהו כזה? מתגעגע אלייך" כתב דותן.

"זה מעולה. מתגעגע מאוד גם. אצא ב11:30 כדי להגיע ב- 13:00, אם לא תודיע על שינוי. סבבה?" כתבתי לו, מנסה לסגור עניין.



דותן כהרגלו לא סוגר ממש וענה: "אדבר איתך לקראת 11:00". נחיה ונראה חשבתי לעצמי, מניח מנסיון העבר שלא אקבל שום הודעה ב- 11:00 ושוב אשב על קוצים מחכה לשמוע מה הוד מעלתו החליט ואיך שוב השתנו או השתבשו התוכניות להפגש איתו. בכל אופן שאלתי אם הוא רוצה שאביא איתי משהו ודותן רק ענה: "את עצמך ומצב רוח טוב".


"יש ויש" עניתי, תוהה אם עד שניפגש הוא לא יוציא לי את כל הרוח מהמפרשים.


 

שעה 11:00 הגיעה. נכנסתי לווטסאפ ודותן התחבר. הוא לא כתב כלום, אבל ניתן לו להנות מהספק שאולי לא הספיק. אני בכל אופן החלטתי לא לשבת בחיבוק ידיים ושלחתי לו הודעה: "היי, מחכה לשמוע ממך..."

שתי דקות אחר כך דותן הודיע שיהיה בישוב שלו ב- 14:30 [הינה, החלו הדחיות ומשיכת הזמן, זמזם לי באוזן היתוש הטורדני של נסיון העבר המר]. הוא הוסיף ושאל אם בא לי שהוא יכין לנו מרק. בא לי מאוד, מה זאת אומרת? אני דווקא אוהב את ההזדמנויות האלה שנפגשים ולא רק עסוקים בהתחרמנויות וסקס, שיש נופך נוסף לפגישה איתו. הצעתי שגם אני אביא איזה מאכל שהכנתי ונאכל צהריים יחד בכייף. דותן הגיב בחיוב וקבענו לשעה 15:00. בנקודה הזו החלטתי לזרוק עוד בלון ניסוי. ידעתי שאם דותן לא בראש חרמני, הוא עלול בעקבותיו לבטל את הפגישה, אבל רציתי שידע שלא פסה ממני החרמנות והתשוקה אליו. שידע שחוץ מפגישה נחמדה וארוחת צהריים, גם סקס הוא אופציה. שאם הוא ממש לא בראש, שיבטל וזהו. כמובן שהכל היה ברמז בלבד ומתוך היכרותי איתו כתבתי לו: "מעולה, מחכה לטעום מהמרק שלך... וממך ;-)"






והפעם בחרתי בשיר משנת 1989 שעד היום הייתי בטוח, כמו רבים אחרים, שמי שמבצע אותו זה בראיין אדמס, אבל התברר כי טעיתי. חשבתי שאולי בראיין אדמס עשה לו גרסת כיסוי אי פעם, אבל מתברר שגם זה לא נכון. אולי הקול של הזמר הדי אלמוני מבחינתי, ריצ'ארד מרקס, שמבצע את השיר, מזכיר קצת את בראיין אדמס, אבל זה לא הוא. בכל אופן, השיר היה להיט היסטרי בשנת 1989 עם מליוני מכירות בכל העולם ונדמה לי שהוא די מוכר עד היום. אז  אז קבלו את השיר -Richard Marx - Right Here Waiting:

 


 








המשך יבוא...





נכתב על ידי , 3/2/2015 11:03   בקטגוריות אמת, אנרגיה מינית, אסוציאציות, גייז, הבטחות, הומואים, הרהורים, התמדה, חרמנות, יזיזות, מוסיקה, משיכה, סבלנות, פגישה, פיתוי, פנטזיות, ציפיות, שחורים, תמונות, תסכולים, תקווה, תשוקה, אהבה ויחסים, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אז זהו? סיימנו?


המאוהב ישב מולי ועיניו הכחולות היפות עצובות וחוששות. הוא נראה כל כך יפה באותו רגע, עם התספורת החדשה והיפה המחמיאה מאוד לשיער השטיני היפה שלו ועם גופו החטוב הבהיר והחשוף המוצג בפני כאילו אומר לי "קח אותי" ולא מבין למה די. ממש בא לי לתת לו באותו רגע חיבוק ולומר לו ששום דבר לא השתנה ושיהיה טוב, אבל לא רציתי לשקר לו. אדם צריך שתהיה לו מילה.


"אז זהו? סיימנו?" הוא שאל, כשהבחין בהעדר התשוקה מצידי ואדישותי היחסית גם כשמצץ לי וגם אחרי שרכב לי על הזין הזקור, מנסה בכל כוחו להדליק אש בגחלים שכבו מזמן. לא יכולתי לומר לו שכן ולא יכולתי לומר לו שלא, אבל השתיקה שלי אמרה הכל. שנינו ידענו שזהו, מיציתי. ניסיתי בעבר להתנתק ולהפסיק ביננו את הקשר המיני, אבל אחר כך ברגע של חרמנות או ברגע של פיתוי, שוב ושוב חזרתי לפיו המשתוקק ולישבנו החם והמזמין.


כבר זמן רב רציתי שנסיים את זה אחרי שזה שהפך להיות יותר מדי תובעני מצידו. העובדה שהוא התחיל להזדיין מחדש עם אחרים אחרי שנתיים שהיה רק איתי, היתה רק הטריגר ולא הסיבה האמיתית לכך. עכשיו, כשהוא לא תלוי רק בי ובגחמות שלי, היה לי יותר קל לעשות את זה.


"אפילו אם לא תגיד כלום, אני יודע" הוא אמר, כשלא יכולתי להוציא את המילים מהפה. נתתי לו עוד חיבוק פרידה ונשיקה צרפתית אחת קצרה וחזקה, שהיתה הנשיקה הראשונה והאחרונה שלנו במפגש הזה, בו הייתי קריר ומרוחק, ואמרתי לו שלום.


אחרי כמה זמן סימסתי לו שאולי פסק זמן הוא מה שיעשה טוב לשנינו עכשיו. "אולי" הוא השיב והוסיף: "אבל אם תתגעגע לחיבוק או נשיקה, אז תגיד. בכייף אפגש איתך לשבת בחיבוק לשתות קפה ולדבר." לא רציתי להשלות אותו ואמרתי שנוכל לשבת כמו חברים טובים אבל בלי ענין מיני, אך הוא סרב להרפות: "אבל כולל חיבוק ונשיקה". אני, שיודע מה זו נשיקה בשבילו וכמה תשוקה יש בה, עניתי: "בטח חיבוק, but don't push it..."



אולי זה בגלל המאוהב שחששתי לומר לו שדי ומספיק, ואולי בגלל דותן, שממש לא ברור מה קורה איתו ולאן הענינים איתו הולכים, אם בכלל וכבר שבוע שאני כל הזמן מתנדנד בין החשש לכתוב לו וכמה לכתוב לו [כדי שלא להציק] לבין לשתוק [שאולי יחשוב שלא אכפת לי], ואולי זה בגלל דני, התימני הבהיר עם העיניים הירוקות שכבר חודש וחצי לא מוצא זמן להפגש איתי אפילו שהוא מת, ממש מת [עלאק] להיות איתי על החוף בגעש תחת קרני השמש שתואיל בטובה להגיע בין רגעי החורף האלה, אבל כל פעם דוחה ודוחה ודוחה. ואולי זו סתם הרגשה כללית שלי שהכל נזיל, שאין מילה, שהכל על החול המתפזר ברוח. ואולי אני סתם אוהב את השיר המקסים הזה של שלמה ארצי ודודו טסה - לתת ולקחת:


"אדם צריך שתהיה לו מילה,
קצת מקום בעולם,
אהבה לא נשכחת.
וקול אמיתי לתפילה,
ורגע מושלם,
כדי לתת ולקחת,
ולא...לפחד מהפחד."




 
נכתב על ידי , 17/11/2014 12:03   בקטגוריות אירוטי, אמת, גייז, הבטחות, הומואים, התמסרות, חיבוקים, חרמנות, מוסיקה, נשיקות, סקס, פרידה, געגועים, פיתוי, תשוקה, אהבה ויחסים  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פילבוקס ב-17/11/2014 14:10
 




דפים:  
392,856
הבלוג משוייך לקטגוריות: גאווה , סקס ויצרים , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפילבוקס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פילבוקס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ