לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

פילבוקס


חוויות, דעות, סיפורי סקס, אירוטיקה ואהבה שכתבתי על גייז וביסקסואלים, שירים שאהבתי ותמונות שאספתי, הכל לפי מצב הרוח והחשק.
Avatarכינוי: 

מין: זכר

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2014    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ֳ₪ֳ÷ֳ®ֳ£ֳ₪. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

אתה מדהים!!!



כבר יותר מחודש אני חורק שיניים ולא בא בשום דרישות אל דותן, השחרחר המקסים המיוחד והחמקמק שלי. אני לא מוכיח אותו על כל הפעמים שהבטיח משהו ולא קיים, על כל ההזדמנויות שהיו והתפספסו, על כל השתיקות ביחס להודעות שלי, דווקא ברגעים שהתגובה שלו היתה חשובה כל כך. אני לא שואל אותו יותר "למה?" ואני לא בא בטענות על התנהגותו, אני רק נותן לו פה ושם הצעות הגשה כמו שיש על אריזות של מוצרי מזון.כמו למשל ליידע אותו על זמנים ומועדים שאהיה פנוי ועל אופציות שקיימות, כמו למשל לומר לו שאני לצידו אם הוא צריך עצה או סתן חיבוק. שידע שאני שם, חושב עליו, נמצא בשבילו, שהאפשרות קיימת.


 

נראה לי שככה הוא לא מרגיש שאני מלחיץ אותו עם הדרישות הרגילות שלי לוודאות, לבהירות, להחלטיות, לתקשורת סדירה ורצופה. לא נורא. צריך טונות של סבלנות לבחור המיוחד והבעייתי הזה ואני מארגן את כל מאגרי הסבלנות שלי בשבילו. אני הרי לא יכול לשנות אותו באמת, אבל אני בהחלט יכול לשנות את ההתייחסות שלי להתנהגות שלו.


 

אז אני כבר הרבה פחות כועס או מתייסר. למדתי להכיל את ההנהלות הבעייתית שלו. לקבל אותה, גם אם אני לא מסכים איתה וחושב שהיא טעות קולוסאלית. בינתיים, כדי לא להיות מתוסכל, אני לא מתנזר. פוגש בחורים, מכיר גם אנשים חדשים ונהנה מהחיים.



יש לי פינה חמה בלב לדותן, פינה שמסתתרת מאחורי חומות של קרח, אשר חומת הקרח של משחקי הכס קטנה עליהן. אבל בכל חומה יש שער ולכל שער יש מפתח. זה המפתח ללב הסגור שלי, רק שהפעם שמתי עליו מנעול קומבינציה מתוחכם מאוד שהמפתח לבדו לא יספיק. האם דותן ישכיל להשתמש במפתח? האם יצליח לפצח את מנעול הקומבינציה? אינני יודע.

 




 

אני בינתיים לוקח מהקשר עם דותן את מה שיש. אם זו תגובה, סבבה. אם זו שיחה, גם סבבה. אם זו פגישה נטולת סקס, סבבה, ואם יהיה גם סקס לוהט גם סבבה. לא דורש, לא לוחץ, לא מלחיץ. אינני יודע אם הגישה הזו תניב את התוצאות המקוות, אבל אני יודע שהגישות הקודמות בהן נקטתי בכל סיבובי מערכת היחסים השברירית שלנו בעבר, לא צלחו. אז אולי הפעם יהיה אחרת, ואולי לא. מקסימום זה יצליח.

 

 

בדבר אחד אני כבר רואה הצלחה, וזה בהתייחסות שלי לדברים. למרות שדותן אכזב אותי לא מעט גם בסיבוב הנוכחי מאז חזר לחיי, אני נשאר שלו ורגוע (יחסית) ואני מגיב ברוגע. לפעמים בא לי לצעוק ולנער אותו, לפעמים אני רואה את הטעויות בהתנהלות שלו או את הפתרונות לבעיות שלו באור בהיר מאוד, אבל לא נדחף ולא מתעקש.

 

 

אני נותן לדותן לדעת שכשירצה לדבר על זה הוא יזכה בעזרה שלי. אני מיידע אותו שאני כאן בשבילו מחזק אותו ומחבק אותו וירטואלית בתקופה הקשה שעוברת עליו עם הפיטורים וכל מה שכרוך בכך. שידע שיש לו אדם נוסף בעולם. שהוא לא חייב להתמודד עם זה לבד, אם רק ירצה. השבוע סבלנותי הניבה גם איזו הצלחה פורתא. אחרי התעלמויות מכמה הודעות שלי, שלא באתי לכך בטענות, כתב לי דותן: "אתה מדהים!! לא מצליח להבין למה זכיתי בך! אבל - אתה מדהים!"

 

זה מה שהזכיר לי שיר שאני מאוד אוהב Lonestar - Amazed משנת 1999:

 


 


נכתב על ידי , 14/12/2014 08:32   בקטגוריות אגו, אכזבה, אכפתיות, אמת, אסוציאציות, גייז, הרהורים, התאפקות, התמדה, התחלות קשות, חרמנות, מוסיקה, מחמאות, משיכה, סבלנות, עידוד, פיתוי, ציפיות, רגשות, שחורים, שנות ה- 90, תובנות, תקווה, תשוקה, אהבה ויחסים, אדישות  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פילבוקס ב-15/12/2014 19:38
 



היא באה השמש


 

אחרי שבוע סוער, סגרירי ורווי גשמים, הגיע יום שישי ואז היא באה - השמש, ממש כמו בשיר. ידעתי שבבית אני לא נשאר ביום יפה כזה ואני חייב לצאת החוצה ולספוג כמה שעות של שמש, רצוי בלווית מישהו נחמד.


 

ראשית פניתי לידידי הבלוגר, עלם החמודות שמזמן לא פגשתי, ושאלתי אם הוא פנוי לקפה ושמש על הטיילת אבל לצערי הזמנים שלנו לא הסתנכרנו.


 

אחריו עליתי מדרגה והחלטתי שבמקום לתפוס סתם שמש על הטיילת בבית קפה בתל אביב, אני יכול לנסוע לתפוס אותה גם בגעש.  מאחר ולא הייתי בראש חרמני במיוחד, פניתי לידידי הסטודנט העובד והלומד, בחור גבוה ונאה, בן 28 חטוב, זהוב, ובעל קעקועים יפים, שבעבר נהגתי לנסוע איתו לפעמים לגעש ולחטוף תסכולים רבים. למה תסכולים? כי אי שם בפרה-הסטוריה. היה לנו איזה סטוץ וחצי שהחל בבדיקת סחורה מביכה בחדר מדרגות, אבל מאז למורת החרמנות שמתעוררת לפעמים מצידו או מצידי , לא קרה ביננו כלום. בימים שכבר הגענו לגעש, הוא היה אחוז תזזית למצוא בחורים ולהתחיל איתם, מה שהיה מצליח לו די בקלות, ואני הייתי עסוק בלהרגיע אותו ולהזכיר לו שבא איתי ומה יש לו לחפש אם אני לידו.

 

 

בניגוד לכל הסיכויים ולמרות כל זה נשארנו ידידים, גם כשעברה לי החרמנות כלפיו. בקיצר, כבר הרבה זמן שהוא טוען שרוצה לנסוע איתי לחוף געש. אולי הוא מחפש טרמפ נוח עם מישהו שלא יבוא אליו בדרישות מיותרות ושאםשר יהיה גם לדבר איתו בין בחור לבחור, אבל לא הסתדר לנו. הוא עובד או לומד כשאני פנוי ואני עסוק כשהוא פנוי. בנוסף לכך ידעתי שתמיד הוא מחפש לנסוע בימי שישי או שבת, ואילו אני עושה זאת בעיקר באמצע השבוע. לכן כשקרה המקרה הנדיר שיכולתי לנסוע לגעש ביום שישי, הצעתי לו. באותו שלב גם לא הייתי במוד חרמני, ובאמת שרציתי רק כמה שעות של שמש עם בחור נחמד לצידי. חשבתי לתומי ישהוא יקפוץ על המציאה, אבל הוא חשב שזה יום קריר מדי ולא ממש התלהב מהרעיון.


 

כשראיתי שככה אני לא אראה היום שמש, שלחתי הודעה נוספת, בלי לחשוב יותר מדי על התוצאות, ליזיזי הותיק דני, התימני הרזה הבהיר בעל העיניים הירוקות. בניגוד להרגלי אפילו לא שאלתי אותו מה הוא עושה ואם בא לו להפגש. אפילו לא הצעתי לו לנסוע לגעש כי יש יום יפה. ממש לא חשבתי בכיוון, כי מעולם לא נפגשנו בימי שישי ולמיטב ידיעתי ביום שמש כזה הוא בדרך כלל משחק כדורגל עם חברים.


 

אבל לי ולדני יש איזה אישו סביב מזג האוויר. בתחילת היכרותנו יצא לנו המון להפגש בגשם. זה כבר הפך לריטואל שבמקום לומר לו שאני חרמן ומה איתך, הייתי רק אומר לו שיורד גשם, וכמה שעות אחר כך היינו מוצאים את עצמנו מתגלגלים באיזה צימר חמים ונעים ועושים סקס נפלא. בשנים האחרונות זה נגמר. מרגע שהבחור גילה את נפלאות חוף געש, לא בראש לו בכלל להפגש בצימרים. תקופה ארוכה גם לא היה בראש שלו להפגש לזיונים, אם כי פה ושם התגלגלנו לסיטואציות מיניות כאלה ואחרות. בתקופה הזאת גם כשהוא היה בא איתי לגעש, הוא היה מבהיר מראש שזה בשביל הכייף והים ולא לזיון.


 

אחד הסממנים המובהקים לכך שהוא חרמן לזיון או לא, היתה ההתארגנות שלו לפני הפגישה. פסיבי כידוע, לא ממש יכול לקפוץ לסקס ספונטני בלי הכנות, אם הוא רוצה להמנע מהפתעות לא נעימות במהלך הזיון. דני הוא בחור כזה וכדי להזדיין היה עושה ניקוי עמוק ויסודי של שעה שעתיים עד שהיה שבע רצון מהתוצאות. כשהוא לא היה בראש לסקס, הוא היה מבהיר לי שהוא לא מתארגן. במקרים האלו, שהפכו להיות הסטנדרט בינינו בשנה - שנה וחצי האחרונות, הייתי יודע שיהיה קשה יותר לפתות אותו. ידעתי שגם אם אצליח, זה יקרה לא עד הסוף ולא באופן שאני הכי אוהב, אלא אם הוא יהיה מסטול מהתחת ויתן לי להתפרע בלי חשבון. בגלל שאלה היו הנסיבות, הסקס המלא איתו על החוף, הסקס המלא והטוב שידענו בעבר, הפך להיות חזיון נדיר.

 

 

ובחזרה ליום שישי בבוקר. בסך הכל שלחתי לו הודעה תמימה בה כתבתי: "סוף סוף קצת שמש". דני לא היה ער באותו זמן בכלל, ורק כשפקח עין אחרי כמעט שעתיים, קיבלתי ממנו תשובה: "תכלס. בא לים לחטוף דלקת ריאות?"

"כן. לספוג קצת שמש" עניתי.

"מוכן לקחת את הסיכון? רוב הסיכויים שמפוצץ שם וסתם נתבאס".

"יהיה ריק נראה לי, בגלל שלא חם" כתבתי לו, למוד נסיון מרתיעתם של הומואים מרביצה על החוף בשמש חורפית של 19 - 20 מעלות.

"טוב, יאלהה, מתי אתה יוצא?" שאל דני.

"עוד רבע שעה" עניתי לו.

"רוצה לחשוב על זה? תכלס, אני בראש לשעתיים ככה ולחתןך, אז אולי חבל לך על הנסיעה?"

"שעתיים זה סבבה" עניתי לו ורבע שעה אחר כך יצאתי לדרך.


 

דני אמר שיודיע לי מאיפה לאסוף אותו, כי יש לנו שתי נקודות מפגש קבועות בשתי ערים שונות, אבל לא הבין שאני כבר בדרך. כשהתבררה אי ההבנה, ידעתי שאצטרך לחכות לו. לא נורא, אני תמיד רגיל לחכות לו. הבחור, מה לעשות, הוא מאחר כרוני. אחר כך, כשההמתנה התמשכה והלכה והבנתי ממנו שהוא "מתארגן", כבר לא היה אכפת לי לחכות ורק התפללתי שהשמש לא תסתתר יותר מדי מאחורי העננים שהחלו להצטבר באופן מבאס למדי. זה לקח לו כמעט שעתיים. כן, אין בזה שום טעות. חיכיתי לו כמעט שעתיים. שתיתי קפה, שמעתי מוסיקה ואפילו נמנמתי קצת כשבינתיים נתתי לקרני השמש הנעימות לחמם אותי מבעד ל- sun roof שלי באוטו, שנדיר שאני משתמש בו. תוך כדי המתנה, התחלתי גם להכנס למוד חרמני, כי אם באה השמש ודני הלך להתארגן אז הבנתי כבר שמה שיותר עמוק יותר כחול.


 

כשהגענו לגעש הבנתי שצדקתי. אכן הומואים פוחדים מיום שמש חורפית. אם אין מינימום 28 מעלות ואם אי אפשר להצלות כמו סאטן שלוק, הם לא באים לחוף בחורף. לנו זה ממש לא היה אכפת. להיפך. שמחנו שהחוף היה כמעט ריק. פרט לרביעית רוכבי סוסים לבושי מדים כלשהם ולאיזה חרדי מחמד שבא לעשות טבילה [השתגע בקור הזה לטבול בים?] או שמא בא להציץ עלינו, לא היה שם אף אחד. אז ברגע שהיינו לבד, הרשינו לעצמנו להתפשט ולהפקיר את גופינו לקרני השמש החורפית הנעימות.


 

ריבוי העננים קצת הדאיג אותנו בתחילה, אבל הרוכבים הלכו לדרכם, החרדי הטובל נעלם מהאופק, העננים זזו הצידה, ואני ודני זרמנו בכייף שלנו זה עם זה, זה על זה, וזה [אני] בתוכו של זה [הוא]. אחרי סיבוב ראשון שדני גמר ואני לא, חששתי שהוא לא ירצה סיבוב נוסף, אבל אחרי הפסקה מסוימת, קצת ג'וינט לחימום האווירה וכמה ליטופים נעימים ונשיקות עמוקות ולוהטות, הענינים החלו אט אט לחזור למסלולם.


 

היה סקס מעולה הפעם. הוא התמסר לי כפי שלא התמסר כבר זמן רב. הוא ממש רצה והשתדל. כשגמרתי בעוצמה על הגב שלו, הוא אמר היה מרוצה, ואמר לי את זה. נשארנו עוד זמן קצר להתרגע על החוף ולתפוס עוד כמה קרני שמש נעימות ויצאנו לדרך חזרה. דני אמר לי שחייבים למצוא עוד יום כזה של שמש בשבוע הקרוב, ואני שמחתי. יש לי תחושה שהענינים איתו מתחילים לחזור למסלולם ושכשנגיע לגעש בעתיד, אז שוב לא רק הים יהיה כחול אלא גם הזין שלי והישבן שלו יהיו, ומה שיותר עמוק בתוכו. 

 

 

וכמו שכל הפוסט הזה מרמז מתחילתו, השיר בו בחרתי הפעם הוא שירם של אריק איינשטיין ושלום חנוך - מה שיותר עמוק יותר כחול, מאלבומם המעולה "שבלול" משנת 1970:


 


 

 


נכתב על ידי , 30/11/2014 08:41   בקטגוריות אינטימיות, אירוטי, אמת, אנאלי, אנרגיה מינית, אסוציאציות, גייז, גמירות, הומואים, התמדה, התמסרות, התפרפרויות, חופש, חושניות, חרמנות, יזיזות, ים, געש, ישבנים, ליטופים, מוסיקה, משיכה, נשיקות, סקס על החוף, פגישה, פיתוי, ציפיות, צעירים, רזים, שחומים, שמש, שנות ה- 70, תימנים, תקווה, תשוקה, אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



התנזרות מחורמנת


 

 

לא זוכר כבר את היום שחיכיתי למישהו ובזמן ההמתנה לא הזדיינתי עם אחרים, אבל החתיך ההורס גרם לי לחכות לו כל השבוע, מאותו יום שנפגשנו והזדיינו. להמתנה הזו היה כמעט יוצא מהכלל כשברגע של חולשה קבעתי להפגש עם גל, 25, בעל אחד הישבנים היפים שזיינתי וגם אחד מיזיזי מעת לעת כבר 6 שנים. אם היינו נפגשים, מזדיינים וגומרים, לא הייתי יודע מה זה להפגש עם החתיך ההורס כשאני טעון על סף פיצוץ, אבל כשכבר ארזתי את עצמי לצאת לדרך אליו, התברר לי שדני, 27, התימני הרזה מוכן להפגש ולנסוע לגעש. למרות שידעתי שלא יהיה סקס ממש עם דני, הוא הסופרטראמפ שגובר על כל יזיז אחר. כך יצא שבמקום לפמפס את ישבנו ההורס של גל, מצאתי את עצמי מתמזמז ומתחרמן על החוף עם דני, בלי לזיין אותו ממש ובלי לגמור.

 

כך התגלגלו הענינים שיכולתי - בראשי לפחות - לומר לחתיך ההורס: "הנשק טעון ונצור המפקד". זה מביא אותי לעוד נקודה שמתחילה להתגבש במערכת היחסים ביננו. עלאק "מערכת יחסים". כולה פגשתי את הבחור לסטוץ אחד ודמיוני העשיר כבר קורא לזה "מערכת יחסים". ווטאבר. בכל אופן, החתיך ההורס יצר איזו משוואה לא מאוזנת ביננו. בעוד שממני הוא דורש להתאפק ולהטעין את המצברים, הוא עצמו לא מבטיח להמנע מסקס עם אחרים, אלא המקסימום שהוצאתי ממנו זה שהוא "ישתדל". אין לי אפילו מושג אם מאז שהזדיינו הוא נפגש עם אחרים או לא. סביר להניח שכן, כי כששאלתי אותו הוא ענה לי "אולי". זו עוד טקטיקה שלו שבה הוא מנסה להחזיק אותי במתח. אגב, לא רק לגבי השאלה אם פקד את ישבנו מישהו אחר מאז שנפגשנו הוא נשאר מעומעם, אלא גם לגבי עצם השאלה מתי נפגש. גם כשדיברנו על יום מסוים זה תמיד נשאר על "אשתדל" ו"נסתמס" ולא קביעה חדה וחלקה של מתי בדיוק נפגשים.

 


השבוע דחיתי כמה וכמה הצעות ונמנעתי ליזום מפגשים עם בחורים שמאוד בא לי עליהם. בנוסף, התמזל מזלו של החתיך ההורס, ואולי גם מזלי בעצם, שלמרות שברגע של חולשה שלחתי הודעות לכמה יזיזים טובים ונחשקים, לא הסתייע להפגש איתם. רגע החולשה חלף ולא המשכתי לנסות. כך, הזדמנויות שאולי היו שם, חלפו בלי שיקרה איתם כלום. בנוסף, אמרתי לכמה יזיזים שבכל זאת פנו, כי אני בסוג של פסק זמן בתקופה הזו והם קיבלו זאת בהבנה.


 

אי אפשר לשנות הרגלים בין רגע. אמנם התנזרתי מזיונים, אבל אחרי יום אחד של היעדרות, חזרתי לאטרף. דיברתי עם אנשים, התחרמנתי מכל מיני אופציות שלא התממשו, אבל כשמישהו כבר הציע להפגש, נמנעתי. עניין של טיימינג. כשהציעו - הייתי איתן בהחלטתי לחכות לחתיך ההורס, וכשלרגע התייאשתי ממנו - לא מצאתי מה שרציתי. אבל, מסתבר שהחתיך ההורס שם עין על מה שאני עושה והתלונן: "כל היום אתה באטרף. אני אתחיל לחשוד שאתה מפזר את זרעך אצל אחרים". אמרתי לו שאני מחכה לו והוא ביקש שאבטיח שאני מתאפק ואפילו לא משפשף. הבטחתי, וכשהבטחתי ידעתי שאם אכן אפגוש אותו למחרת, אז גם אקיים.

 


שורה תחתונה, לא הזדיינתי עם אף אחד מאז שפגשתי את החתיך ההורס והביצים שלי נטענות עוד ועוד עם כל יום שחולף. היום הוא ההזדמנות האחרונה שאני מתכוון לחכות לו. אם אראה שאנחנו לא נפגשים היום, אולי אקח פסק זמן מפסק הזמן ואשחרר את הר הגעש שהצטבר לי בתחתונים. זה מה שמזכיר לי את  הצעיר המתמיד, 24,  שלא אמר נואש. הוא משאיר לי עקבות באטרף מדי פעם ואתמול אף כתב לי שהוא מתגעגע לזין שלי ברמות. עניתי לו שהזין שלי אומר תודה, ואז הוא נזכר שיש גם אדם שמחובר לזין והוסיף שהוא מתגעגע גם לגבר שמחובר לזין הזה ולאיך שהוא מזיין. הודיתי לו על המילים מחממות הלב והזין ורשמתי לפני את החרמנות שלו שלא פגה, וחשבתי שאולי, אם החתיך ההורס יבריז גם היום, יהיה זה הצעיר המתמיד שיזכה איזה ביקור חם לגרון ולישבן, ואולי מישהו אחר...

 





ולסיום, השיר שבחרתי הפעם, והמבין יבין, הוא שיר משנת 1979, Supertramp - The Logical Song:


 

 


 

 

 


נכתב על ידי , 2/10/2014 09:46   בקטגוריות אירוטי, אמת, אנרגיה מינית, אסוציאציות, גייז, הומואים, הרהורים, התאפקות, התחלות חדשות, התלבטויות, התמדה, התנזרות, התפרפרויות, חיפוש, חרמנות, יזיזות, מוסיקה, משיכה, סבלנות, פגישה, פיתוי, ציפיות, צעירים, שנות ה- 70, תמונות, תקווה, תשוקה, אהבה ויחסים  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פילבוקס ב-3/10/2014 00:18
 




דפים:  
348,509
הבלוג משוייך לקטגוריות: גאווה , סקס ויצרים , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפילבוקס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פילבוקס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ