לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

פילבוקס


חוויות, דעות, סיפורי סקס, אירוטיקה ואהבה שכתבתי על גייז וביסקסואלים, שירים שאהבתי ותמונות שאספתי, הכל לפי מצב הרוח והחשק.
Avatarכינוי: 

מין: זכר

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2014    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ֳ¹ֳ§ֳ¥ֳ®ֳ©ֳ­. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

היא באה השמש


 

אחרי שבוע סוער, סגרירי ורווי גשמים, הגיע יום שישי ואז היא באה - השמש, ממש כמו בשיר. ידעתי שבבית אני לא נשאר ביום יפה כזה ואני חייב לצאת החוצה ולספוג כמה שעות של שמש, רצוי בלווית מישהו נחמד.


 

ראשית פניתי לידידי הבלוגר, עלם החמודות שמזמן לא פגשתי, ושאלתי אם הוא פנוי לקפה ושמש על הטיילת אבל לצערי הזמנים שלנו לא הסתנכרנו.


 

אחריו עליתי מדרגה והחלטתי שבמקום לתפוס סתם שמש על הטיילת בבית קפה בתל אביב, אני יכול לנסוע לתפוס אותה גם בגעש.  מאחר ולא הייתי בראש חרמני במיוחד, פניתי לידידי הסטודנט העובד והלומד, בחור גבוה ונאה, בן 28 חטוב, זהוב, ובעל קעקועים יפים, שבעבר נהגתי לנסוע איתו לפעמים לגעש ולחטוף תסכולים רבים. למה תסכולים? כי אי שם בפרה-הסטוריה. היה לנו איזה סטוץ וחצי שהחל בבדיקת סחורה מביכה בחדר מדרגות, אבל מאז למורת החרמנות שמתעוררת לפעמים מצידו או מצידי , לא קרה ביננו כלום. בימים שכבר הגענו לגעש, הוא היה אחוז תזזית למצוא בחורים ולהתחיל איתם, מה שהיה מצליח לו די בקלות, ואני הייתי עסוק בלהרגיע אותו ולהזכיר לו שבא איתי ומה יש לו לחפש אם אני לידו.

 

 

בניגוד לכל הסיכויים ולמרות כל זה נשארנו ידידים, גם כשעברה לי החרמנות כלפיו. בקיצר, כבר הרבה זמן שהוא טוען שרוצה לנסוע איתי לחוף געש. אולי הוא מחפש טרמפ נוח עם מישהו שלא יבוא אליו בדרישות מיותרות ושאםשר יהיה גם לדבר איתו בין בחור לבחור, אבל לא הסתדר לנו. הוא עובד או לומד כשאני פנוי ואני עסוק כשהוא פנוי. בנוסף לכך ידעתי שתמיד הוא מחפש לנסוע בימי שישי או שבת, ואילו אני עושה זאת בעיקר באמצע השבוע. לכן כשקרה המקרה הנדיר שיכולתי לנסוע לגעש ביום שישי, הצעתי לו. באותו שלב גם לא הייתי במוד חרמני, ובאמת שרציתי רק כמה שעות של שמש עם בחור נחמד לצידי. חשבתי לתומי ישהוא יקפוץ על המציאה, אבל הוא חשב שזה יום קריר מדי ולא ממש התלהב מהרעיון.


 

כשראיתי שככה אני לא אראה היום שמש, שלחתי הודעה נוספת, בלי לחשוב יותר מדי על התוצאות, ליזיזי הותיק דני, התימני הרזה הבהיר בעל העיניים הירוקות. בניגוד להרגלי אפילו לא שאלתי אותו מה הוא עושה ואם בא לו להפגש. אפילו לא הצעתי לו לנסוע לגעש כי יש יום יפה. ממש לא חשבתי בכיוון, כי מעולם לא נפגשנו בימי שישי ולמיטב ידיעתי ביום שמש כזה הוא בדרך כלל משחק כדורגל עם חברים.


 

אבל לי ולדני יש איזה אישו סביב מזג האוויר. בתחילת היכרותנו יצא לנו המון להפגש בגשם. זה כבר הפך לריטואל שבמקום לומר לו שאני חרמן ומה איתך, הייתי רק אומר לו שיורד גשם, וכמה שעות אחר כך היינו מוצאים את עצמנו מתגלגלים באיזה צימר חמים ונעים ועושים סקס נפלא. בשנים האחרונות זה נגמר. מרגע שהבחור גילה את נפלאות חוף געש, לא בראש לו בכלל להפגש בצימרים. תקופה ארוכה גם לא היה בראש שלו להפגש לזיונים, אם כי פה ושם התגלגלנו לסיטואציות מיניות כאלה ואחרות. בתקופה הזאת גם כשהוא היה בא איתי לגעש, הוא היה מבהיר מראש שזה בשביל הכייף והים ולא לזיון.


 

אחד הסממנים המובהקים לכך שהוא חרמן לזיון או לא, היתה ההתארגנות שלו לפני הפגישה. פסיבי כידוע, לא ממש יכול לקפוץ לסקס ספונטני בלי הכנות, אם הוא רוצה להמנע מהפתעות לא נעימות במהלך הזיון. דני הוא בחור כזה וכדי להזדיין היה עושה ניקוי עמוק ויסודי של שעה שעתיים עד שהיה שבע רצון מהתוצאות. כשהוא לא היה בראש לסקס, הוא היה מבהיר לי שהוא לא מתארגן. במקרים האלו, שהפכו להיות הסטנדרט בינינו בשנה - שנה וחצי האחרונות, הייתי יודע שיהיה קשה יותר לפתות אותו. ידעתי שגם אם אצליח, זה יקרה לא עד הסוף ולא באופן שאני הכי אוהב, אלא אם הוא יהיה מסטול מהתחת ויתן לי להתפרע בלי חשבון. בגלל שאלה היו הנסיבות, הסקס המלא איתו על החוף, הסקס המלא והטוב שידענו בעבר, הפך להיות חזיון נדיר.

 

 

ובחזרה ליום שישי בבוקר. בסך הכל שלחתי לו הודעה תמימה בה כתבתי: "סוף סוף קצת שמש". דני לא היה ער באותו זמן בכלל, ורק כשפקח עין אחרי כמעט שעתיים, קיבלתי ממנו תשובה: "תכלס. בא לים לחטוף דלקת ריאות?"

"כן. לספוג קצת שמש" עניתי.

"מוכן לקחת את הסיכון? רוב הסיכויים שמפוצץ שם וסתם נתבאס".

"יהיה ריק נראה לי, בגלל שלא חם" כתבתי לו, למוד נסיון מרתיעתם של הומואים מרביצה על החוף בשמש חורפית של 19 - 20 מעלות.

"טוב, יאלהה, מתי אתה יוצא?" שאל דני.

"עוד רבע שעה" עניתי לו.

"רוצה לחשוב על זה? תכלס, אני בראש לשעתיים ככה ולחתןך, אז אולי חבל לך על הנסיעה?"

"שעתיים זה סבבה" עניתי לו ורבע שעה אחר כך יצאתי לדרך.


 

דני אמר שיודיע לי מאיפה לאסוף אותו, כי יש לנו שתי נקודות מפגש קבועות בשתי ערים שונות, אבל לא הבין שאני כבר בדרך. כשהתבררה אי ההבנה, ידעתי שאצטרך לחכות לו. לא נורא, אני תמיד רגיל לחכות לו. הבחור, מה לעשות, הוא מאחר כרוני. אחר כך, כשההמתנה התמשכה והלכה והבנתי ממנו שהוא "מתארגן", כבר לא היה אכפת לי לחכות ורק התפללתי שהשמש לא תסתתר יותר מדי מאחורי העננים שהחלו להצטבר באופן מבאס למדי. זה לקח לו כמעט שעתיים. כן, אין בזה שום טעות. חיכיתי לו כמעט שעתיים. שתיתי קפה, שמעתי מוסיקה ואפילו נמנמתי קצת כשבינתיים נתתי לקרני השמש הנעימות לחמם אותי מבעד ל- sun roof שלי באוטו, שנדיר שאני משתמש בו. תוך כדי המתנה, התחלתי גם להכנס למוד חרמני, כי אם באה השמש ודני הלך להתארגן אז הבנתי כבר שמה שיותר עמוק יותר כחול.


 

כשהגענו לגעש הבנתי שצדקתי. אכן הומואים פוחדים מיום שמש חורפית. אם אין מינימום 28 מעלות ואם אי אפשר להצלות כמו סאטן שלוק, הם לא באים לחוף בחורף. לנו זה ממש לא היה אכפת. להיפך. שמחנו שהחוף היה כמעט ריק. פרט לרביעית רוכבי סוסים לבושי מדים כלשהם ולאיזה חרדי מחמד שבא לעשות טבילה [השתגע בקור הזה לטבול בים?] או שמא בא להציץ עלינו, לא היה שם אף אחד. אז ברגע שהיינו לבד, הרשינו לעצמנו להתפשט ולהפקיר את גופינו לקרני השמש החורפית הנעימות.


 

ריבוי העננים קצת הדאיג אותנו בתחילה, אבל הרוכבים הלכו לדרכם, החרדי הטובל נעלם מהאופק, העננים זזו הצידה, ואני ודני זרמנו בכייף שלנו זה עם זה, זה על זה, וזה [אני] בתוכו של זה [הוא]. אחרי סיבוב ראשון שדני גמר ואני לא, חששתי שהוא לא ירצה סיבוב נוסף, אבל אחרי הפסקה מסוימת, קצת ג'וינט לחימום האווירה וכמה ליטופים נעימים ונשיקות עמוקות ולוהטות, הענינים החלו אט אט לחזור למסלולם.


 

היה סקס מעולה הפעם. הוא התמסר לי כפי שלא התמסר כבר זמן רב. הוא ממש רצה והשתדל. כשגמרתי בעוצמה על הגב שלו, הוא אמר היה מרוצה, ואמר לי את זה. נשארנו עוד זמן קצר להתרגע על החוף ולתפוס עוד כמה קרני שמש נעימות ויצאנו לדרך חזרה. דני אמר לי שחייבים למצוא עוד יום כזה של שמש בשבוע הקרוב, ואני שמחתי. יש לי תחושה שהענינים איתו מתחילים לחזור למסלולם ושכשנגיע לגעש בעתיד, אז שוב לא רק הים יהיה כחול אלא גם הזין שלי והישבן שלו יהיו, ומה שיותר עמוק בתוכו. 

 

 

וכמו שכל הפוסט הזה מרמז מתחילתו, השיר בו בחרתי הפעם הוא שירם של אריק איינשטיין ושלום חנוך - מה שיותר עמוק יותר כחול, מאלבומם המעולה "שבלול" משנת 1970:


 


 

 


נכתב על ידי , 30/11/2014 08:41   בקטגוריות אינטימיות, אירוטי, אמת, אנאלי, אנרגיה מינית, אסוציאציות, גייז, גמירות, הומואים, התמדה, התמסרות, התפרפרויות, חופש, חושניות, חרמנות, יזיזות, ים, געש, ישבנים, ליטופים, מוסיקה, משיכה, נשיקות, סקס על החוף, פגישה, פיתוי, ציפיות, צעירים, רזים, שחומים, שמש, שנות ה- 70, תימנים, תקווה, תשוקה, אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



רוצה אותך בחורים שלי



כבר חודשים רבים לא פגשתי את השרמוט הנערי השחום בן ה- 29 הזה שאני מכיר כבר 6 שנים  on-and-off. בפעם האחרונה שראיתי אותו זה היה בסוג של אורגיה קרה ומנוכרת אצלו בבית. הוא הזמין אותי והוא הזמין עוד כמה בחורים. אני לא אוהב במיוחד אורגיות ולא אהבתי במיוחד את הבחורים שזיינו אותו, ולא את אווירת הקור והניכור שהיתה שם. הרגשתי זר ומוזר כמו דג שזרקו אותו ליבשה. אולי חלק מהזרות נבעה מכך שהגעתי כשגבר אחד כבר היה עסוק בטחינת ישבנו הקטן. אולי אם הייתי מגיע ראשון, הייתי מרגיש שונה, אבל רק אולי. אחרי זמן קצר ואחרי שגם אני זיינתי אותו קצת, הרגשתי שממש נמאס לי מכל הסיטואציה והלכתי. הוא אפילו בקושי אמר שלום. היה עסוק בקבלת זרגים מכל הכיוונים. יצתאי אז בתחושה שלא בשבילי הדבר הזה ולא בשבילי הבחור הזה. 

 

 

על הרקע הזה הפתיעה אותי ההודעה שקיבלתי ממנו אתמול בערב אחרי כמה חודשים של נתק מוחלט: "מה קורה?" הוא שאל.

"סבבה, בבית, בדרך למקלחת" עניתי לו.

"רוצה אותך בחורים שלי", הוא הוסיף.


אבל לא יכולתי להענות לבקשתו. פשוט לא הרגשתי חרמן, או שמא לא הרגשתי חרמן במיוחד עליו, אז כתבתי לו: "יכול לצאת, אבל לא מרגיש חרמן...". המצחיק הוא שבטעות שלחתי את ההודעה קודם לבחור אחר שלא פגשתי כבר שנה או שנתיים, אבל סבבה. מיד כשגיליתי את הטעות כתבתי לבחור השני: אופס, טעות" ואני מקווה שהבין ושאולי יזכר בי שוב ויצא מזה טריגר למשהו אחר... אולי...

 

 

והפעם, החורים שהבחור השחום הזה רצה שאכנס לתוכם, הזכירו לי את השיר Soundgarden - Black hole sun, משנת 1994:


 


 



נכתב על ידי , 27/11/2014 14:16   בקטגוריות אורגיות, אירוטי, אכזבה, אמת, אנאלי, בין תדמיות למציאות, גייז, הומואים, חרמנות, יזיזות, ישבנים, מוסיקה, פיתוי, שחומים, תסכולים, תשוקה, אהבה ויחסים  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב.הנדל ב-28/11/2014 06:39
 



געגועים לזין



אחרי שדותן הודיע לי על געגועיו, אמרתי לו שזו ההודעה הכי מפתיעה שקיבלתי כבר זמן רב ואולי פעם נוכל לשבת ולדבר בכנות ופתיחות והוא יספר לי מה קרה כמו שני אנשים בוגרים שמשהו, בלי ספק, מחבר ביניהם. לקח לדותן לילה שלם לענות אבל בבוקר הוא ענה לי: "אני רוצה סקס איתך. ליהנות. דיבורים בהמשך." הסגנון המברקי היה קצת מאכזב, אבל זה דותן. התרגלתי, ועניתי בפשטות: "גם אפשרי. תמיד היה לנו חיבור טוב. מתי?"

 

אחרי חילופי דברים נוספים התברר שזה יקרה למחרת בבוקר או מחרתיים בבוקר. דותן היה אמור להודיע לי. אחר כך הוא שאל מה בא לי וביקש שאהיה חופשי. אמרתי לו שבא לי הכל ושהגוף שלנו כבר יודע את הדרך לבד. גילגלתי את השאלה חזרה אליו כששאלתי אם יש לו משהו מיוחד לעשות שלא עשינו. דותן התחמק שנית וביקש שאני אציע.

 

תכלס, זה לא היה משנה מה הייתי כותב, כי נראה לי שהוא בסך הכל ניסה לדרבן איזו חרמנות בדיבורים. כתבתי לו משהו בשליפה, באותה מידה שיכולתי לשלוף משהו אחר: "סקס מול מראה, אם תוכל לארגן מראה בחדר [ואכן הוא ארגן...], סקס כשאתה על הגב, רק כי עוד לא עשינו את זה [ווואלה זיינתי לו את הצורה על הגב], שתתיישב עלי פעם עם הפנים אלי ופעם עם הגב [התיישב ועוד איך], וכמובן כל התנוחות האחוריות שהן הכי כייף... [היה כייף, אבל לא משוחרר עד הסוף]".

 

"תביא ג'ל סיכוך ונעשה מה שתרצה" ענה דותן ואז הוספתי גם שבא לי לעשן ג'וינט, להתמסטל קצת בזמן הסקס, כי אני במיוחד אוהב לעשן כשמוצצים לי [והוא אכן נתן לי לעשן, למרות שלא סובל עישון, אבל הרשה לי לעשן רק בחדר האמבטיה, כשהזיין שלי לא בפה שלו, ושהוא בכלל לא היה לידי, וזה ממש לא היה לעניין]. הוא אמר שמתאים לו אותו מסטול טוב ומשוחרר [רק שבסוף ההתמסטלות הזו לא שיחררה אותי איתו אלא דווקא עצרה משום מה], והוספתי שבא לי לפני הכל להרגיש חיבור חם ואינטימי עם נשיקות, ליטופים והמון מגע.

 

שוב לקח לדותן חצי יום לענות [כנראה שככה זה כשמשהו לא ממש מסתדר עם התסריט שלו] אבל בסוף הוא שאל אם אפשר מחר בבוקר. למחרת בבוקר גם קבענו את השעה, אבל רגע לפני שקבענו טרח דותן להדגיש: "לא ליצור אשליות. אני רוצה זרימה. זיון טוב כמו שאנחנו אוהבים. אני די מוגבל בזמן. יש לי משהו כמו שעה. מתאים?"

"שעה זה טוב. אין לי אשליות. אני בא ליהנות" כתבתי לו וכמה שעות אחר כך כבר הייתי אצלו, שם רחוק בפריפריה, כמעט שעה וחצי נסיעה ממני.

 

הופתעתי שזכרתי את הדרך טוב גם בתוך הישוב הקטן בו הוא גר, ואפילו את המשעול שמגיע לדירתו זכרתי. הוא הופתע שלא הייתי צריך הסברים, אז אמרתי לו שדברים טובים זוכרים היטב. הפעם, בניגוד לכל הפעמים הקודמות, לא הרגשתי רטט. לא צביטות בלב ולא ערגה בנפש. הרגשתי כאילו באתי לסטוץ עם יזיז ותיק שהחליט לחדש את זיונינו אחרי הפסקה ארוכה, שבאתי לזיין בחור שחור סקסי הורס, שנראה אפילו עוד יותר טוב ממה שהיה. אבל למרות הכל, הרגשתי קצת לא שם. היה קשה לי להפריד בראש בין דותן של פעם שכל פגישה איתו היתה מלווה סערת יצרים ורגשות לבין הפגישה הפעם שהרגישה כמו שני אנשים חצי זרים שמשחקים משחק של "בוא נזדיין כאילו לא היה ביננו כלום פעם".  זיינתי אותו טוב טוב, אבל לא מספיק. לא הגעתי לשיאים שהייתי רגיל איתו וקצת התאכזבתי מכך. תהיתי אם יהיה לכך המשך.

 

אחרי הסקס דיברנו גם קצת. שיחררתי כמה מועקות שרבצו עלי מהפרידה האחרונה והוא הסביר שכשהרגיש שאני קצת לוחץ וטוטאלי מדי, הוא נרתע. להיות חם ואינטימי קל לו, אבל מבחינה רגשית קשה לו להשתחרר והוא הרגיש שאני הופך להיות יותר מדי רגשי. לך תבין אנשים. אני דווקא חשבתי שכל הסחף לכיוון הרגשי, בא מהצד שלו, אבל אם הוא לא היה שם, אז WTF? לא התאמצתי להכנס לראש הבלתי מובן שלו, העיקר שהייתי ברור והוא עצמו אמר שאני תמיד ברור ואילו הוא הבעייתי. נו טוב, אז מה עושים עם זה הלאה?

 

"אתה רוצה להמשיך ולהפגש שוב?" שאל אותי דותן.

"כן, "היה לך ספק בכלל?" עניתי בפשטות.

דיברנו עוד והפעם החלטנו לא להכנס לשום הגדרות של מהי מערכת היחסים ביננו או אם בכלל יש מערכת יחסים. החלטנו פשוט להפגש כשמתאים לשנינו וליהנות, ומה שיהיה מעבר לכך יהיה. רק דבר אחד ביקש דותן ממני: "תהיה סבלני איתי ורק טוב ייצא מזה". עניתי לדותן שאין לי בעיה עם סבלנות, יש לי רק בעיה עם חוסר בהירות, כי אני צריך שהדברים יהיו ברורים, כי אם קובעים פגישה אני צריך להערך אליה, לארגן ארגונים ולהמציא תירוצים לנסיעות הארוכות אליו, ובמצבי זה לא פשוט אם ברגע האחרון דברים משתנים. דותן הבין את הנקודה ורק ימים יגידו איך באמת זה יתנהל.

 

באותו יום, זמן מה אחרי שכבר יצאתי ממנו, שלחתי לדותן שתי הודעות קצרות: "תודה על הכל. שמח שבאתי. יום נפלא" ו- "מקווה שנהנית". דותן לא ענה אלא כעבור יום שלם, כשכתב לי במילה אחת: "מאוד!!".  עד כאן הכל היה לא רע, אבל למחרת כבר התחילו השיבושים, כשדותן ביקש ממני בקשה תמוהה, שמייד הביאה לי תחושה דז'וו לא נוחה בעליל: "תוכל להביא לי ג'ל כמו שלך ופופרס? תוכיח שיכול לסמוך עלי!! לא נוגע בזה ולא פותח מלבד איתך! מה אומר?"

 

הבקשה שלו קצת הרגיזה אותי כי בסיבוב הקודם שלנו לפני 8 - 9 חודשים, כבר השארתי אצלו בקבוק ג'ל ענק שעלה לא מעט כסף וגם בקבוק פופרס שעלה סכום נכבד נוסף, כאילו שיהיה לנו כשאני בא, והוא ניתק אז קשר, אז שוב? פה עשיתי את הטעות הטקטית שלי כשנתתי לכעס לשלוט בי במקום שאשלוט בו. אמנם ניסיתי לרסן את עצמי ולהגיב באופן מדוד כשעניתי: "כבר השארתי לך פעם... זה צריך להיות בדירה" אבל כנראה שהעקיצה היתה גלויה מדי. דותן נעלב וענה בציניות: "לי לא השארת. לא חשוב. טעות שלי לבקש. תיהנה ושבת שלום". בין השורות קראתי משהו אחר כמו: "שלום שלום ואל תבוא לי בחלום". התעלמתי מכך ועניתי כאילו בנונשלנטיות: "אבל אין בעיה, אני יכול להביא. סומך עליך ומחכה להפגש איתך שוב. שבת שלום."

 

אינני יודע אם הוא לא ירגיש איזו עקיצה חבויה ב"סומך עליך" הזה ונראה לי שחירבשתי את הקשר איתו שוב. הייתי צריך להיות חכם ולא צודק. טעיתי. האם הוא יתן לנו עוד הזדמנות או שזהו זה? אני אמנם כבר לא מאוהב בו ואין לי רגשות אליו, ומה שמעסיק אותי ביחס אליו כרגע זה רק ההנאות והזיונים. האם נזכה עוד זיון? האם הזיונים הבאים, אם יקרו, יהיו טובים יותר. האם, לפחות בסקס, נחזור להרגיש את הניצוצות שעפו ביננו בעבר או שתם ונשלם שוב הקטע עם דותן. החלטתי לשתוק. לחכות ולראות האם יהיו שני קווים להודעה האחרונה ששלחתי לו בווטסאפ או ששוב היא תשאר קול קורא באפילה, אם הוא  כל כך כועס שחסם אותי שוב...

 

למה אני צריך את זה בכלל? כי כשהענינים איתו זורמים, דותן הוא זיון הסטרי. חד וחלק. גוף השוקולד החלק שלו, חיוכו הביישני, עיניו הכהות ישבנו העסיסי החם והחור הלוהט שלו כשהזין שלי מפלח אותו עמוק חזק וטוב, שווים הכל. הפוטנציאל למשהו רגשי מעבר לסקס בלבד תמיד נמצא שם וזה בכלל יכול לשדרג את כל העניין. לכן אני מקווה שזה לא נגמר שוב. ואם נגמר, אז פאק איט. אולי יחלפו להם עוד אי אילו חודשים אולי שנים, עד שדותן יזכר בי שוב, יצטער על נמהרותו, או שסתם יתגעגע לזין שלי כמו הפעם ויבוא לו לזכות בעוד זיון מעולה שתמיד נהנה ממנו איתי, ואז נזדיין שוב. ואולי לא.

 

שורה תחתונה, אני לא רוצה לפספס את ההזדמנות לעוד משהו איתו, גם אם המשהו הזה הוא רק עוד זיון. הגעגועים למה שיכול היה להיות תקועים אי שם, מה שמביא אותי לשיר הזה משנת 1997, בלדת של להקת רוק במיטבה: Aerosmith - I Don't Want to Miss a Thing

 



נכתב על ידי , 31/10/2014 18:19   בקטגוריות Aerosmith, אינטימיות, אירוטי, אמת, אמון, אסוציאציות, ג'וינט, גייז, הומואים, הדחקה, הפתעות בחיים, התמסרות, התפרפרויות, זין, חושניות, חרמנות, טעויות, יזיזות, געגועים, כעס, מוסיקה, משיכה, סבלנות, סקס, פגישה, פיתוי, פנטזיות, צעירים, רגשות, שחומים, שחורים, תקווה, תשוקה, אהבה ויחסים  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פילבוקס ב-1/11/2014 15:23
 




דפים:  
348,910
הבלוג משוייך לקטגוריות: גאווה , סקס ויצרים , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפילבוקס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פילבוקס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ