את החייל היפה שלי הכרתי רק לפני קצת יותר מחודש אבל נדלקתי בגדול. החמוד המקסים הזה יצא כאילו מתוך איזו פנטזיה שלי: עולה מאחד ממדינות בריה"מ לשעבר, חטוב/רזה, בהיר, חלק, בלונדיני, עיניים ירוקות-כחולות, פה מתוק וחיוך מדהים.
המשיכה ביננו היתה הדדית וממש ממגנטת. הוא אוהב את הלוק שלי ואני את הלוק שלו. הוא מת על הנשיקות שלי ולא רק על הזין, ומוכן להתנשק איתי שעות, אני מוכן להצמד לשפתיים היפות כל כך שלו ולמלא את פיו בנשיקות רטובות חמות ממושכות כמו שהוא אוהב. הוא אוהב אותי דומיננטי ואני אוהב אותו מתמסר והחיבור בין הזין שלי לישבן שלו פשוט סוף.
בשעות שאנחנו נפגשים אנחנו פוצחים במחול אירוטי בלתי פוסק על המיטה, בג'קוזי, ובעוד מקומות, בתנוחות כאלה ואחרות עוד ועוד ועוד. אין בעיות של התנוחה הזו כן והתנוחה הזו לא. אין בעיות של "קשה לי" או "כואב לי", כי גם כשהיה לו קצת קשה וקצת כואב, הוא המשיך לתת לי את כל כולו ולענג אותי בלי להפסיק. אחר כך הוא אמר לי שעוד יומיים אחרי הזיון הוא המשיך להרגיש את הזין שלי כאילו בתוכו, למרות שהיה כבר בצבא ומרוחק עשרות קילומטרים ממני.
ברור שלא הכל דבש. תמיד ככה זה אצל הבחורים שהקראש שלי כלפיהם הוא הכי גדול ושהסקס איתם הכי מוצלח. דווקא הם יהיו אלה שתקשורת טובה ורציפה אינה דרכם, דווקא הם יהיו אצלה שישאירו אותי תמיד בחוסר וודאות אם נפגש ומתי נפגש. דווקא הם, שבפגישה כל כך טוב איתם, אז בין פגישה לפגישה כל כך רע, כל כך חסר, כל כך אין. לא שיחות חולין, לא "היי מה נשמע, התגעגעתי" לא חרמנות מילולית, לא כלום. בין פגישה לפגישה השיחות שלנו די חד צדדיות. אני כותב והם שותקים. רק כשמתקרב מועד הפגישה הבאה, יש איזו תגובה מצידם, כי בשבילם אני כנראה איזה סקס טוב למתי שבא להם ולא יותר מכך. דווקא אלה שאני מוכן להתנזר ולהתאפק בשבילם מתוך ידיעה שנפגש, הם אלה שאין טעם להתאפק בשבילם, כי בסוף ישאירו אותי פעמים רבות עם הזין ביד, כשיודיעו שלא יסתדר, שהם לא פנויים, שצץ משהו ששכחו וכו'.
כך גם החייל שלי, אבל אני כל כך רוצה אותו שאני חורק שיניים וסובל, בגלל שאני יודע שבסוף הסבל הפיצוי יהיה מתוק כל כך. נכון שאני מוותר בכך על משחקי האגו, אבל זין על האגו, העיקר להיות איתו, לנשק אותו, להזדיין איתו, כי זה כל כך טוב.
נפגשנו רק פעמים ספורות אבל כולם היו טובות והרבה יותר מכך. אחת הפגישות היתה הסקס הכי טוב שהיה לי אי פעם, או לפחות אחד הטובים ביותר שהיו. אלה היו שלוש שעות של שכרון חושים. שלוש שעות כמעט ללא הפסקה של מגע, חיבוקים, נשיקות, ליקוקים, מציצות, זיונים, חיבוקים ליטופים נשיקות ועוד זיונים. היתה גם התמסטלות תוך כדי, אבל כזו מהסוג הנעים שלוקח את הסקס לגבהים עוד יותר גבוהים. זה היה משהו טוטאלי. משהו מדהים. משהו שרק גרם לי לרצות עוד.
החייל שלי הוא לא ממש שלי. הוא קודם כל של הצבא, אחר כך של החברים שלו שלוקחים אותו לבילויים בחופשות הקצרות שלו, אחר כך הוא גם של המשפחה שלו, של העייפות שלו, ושל אני לא יודע מה עוד. אבל למרות כל הקשיים, בסופו של דבר אם אנחנו מוצאים כמה שעות גנובות של חסד, זה טוב. או כמה שזה טוב.
הספק עדיין מנקר בי ללא סוף בכל פעם שלא מצליחים להפגש, בכל פרק זמן שחולף בין חופשה לחופשה שלו אני תוהה האם בחופשה הבאה הוא עדיין ירצה. האם הוא לא ירגיש שמיצה את הפנטזיה הזו. האם אני לא מעיק עליו מדי בדרישות שלי. אם אשתוק לא יקרה כלום כי הוא פסיבי בנשמה, אז אני חייב ליזום, אבל אולי אני יוזם יותר מדי?
אני כל הזמן בודק אם הגחלת לוחשת עדיין אצלו כלפי ולא רק אצלי כלפיו. על מי אני עובד? גחלת אצלי? אצלי זה אף פעם לא פחות מאש להבה, כי כשאני נדלק אז אני נדלק. כל פעם שהוא לא עונה לי או עונה ביובש, אני מתחיל לחשוב שהינה זה נגמר. הינה מהר מאוד אני אגלה שכבר לא בא לו. שהוא כבר לא שם ורק אני עדיין חם, לוהט ומפנטז עליו ללא הרף.
החייל שלי הוא גם די שתקן. יותר מגיב ממדבר. אבל אפילו כשהתגובה שלו היא "כן" או "גם אני" לאיזה משפט של תשוקה שכתבתי לו, אני נרגע. לזמן מה. אני נושם קצת לרווחה. עד הפעם הבא. אני רוצה שיחשוק, אני רוצה שיאהב. אני רוצה. אבל מה לעזאזל הוא רוצה? ליהנות? לענג אותי? ליהנות מזה שהוא מענג אותי? [הוא אמר לי משהו כזה בערך] לחרפן אותו עליו ולהרגיש שיש לו את הכוח הזה ביד? לא חושב שהוא מקדיש לזה הרבה מחשבה.
אז בין פגישה לפגישה אני לפעמים יוצא למסע מטורף של סקס לשם סקס עם אחרים, כדי לשחרר קצת את הקיטור שבפנים. אני משתחרר ונהנה גם מזה או לפחות מחלק מזה, אבל הייתי זורק הכל בשביל שיהיה לי רק קצת יותר אותו. וואחד קראש יש לי עליו, דמאיט.
ולחייל היפה שלי, שהוא לא ממש שלי, אני מקדיש את השיר היפהפה Soldier של Gavin DeGraw משנת 2012:
אין לי מושג מה הכוונה במשפט הסתום הזה מתוך השיר של Foster the people , אבל הוא הזכיר לי משום מה שהגיע הזמן להתייחס לכמה מהריגושים/יזיזים/יחסים/היכרויות שהעסיקו אותי בחודשים האחרונים ושלא כל כך כתבתי עליהם.
דני, 25, בריא
אחרי שהטלתי את הפצצה על מה שקרה לדני, הבחור שהחשבתי ליזיז המוצלח ביותר שלי, הגיע הזמן לספר מה קרה אחר כך.
אז ככה, אחרי חודש של כדורים לא הכי נעימים ואחרי שלושה חודשים של התנזרות מסקס, דני נבדק ונמצא בריא לחלוטין.
חודש אחרי זה גם נפגשנו ונסענו יחד לגעש. היה טוב, אבל ברמה בינונית משהו ביחס למה שאנחנו רגילים. אני לא כל כך ייחסתי לזה חשיבות אבל שתי דקות אחרי שהורדתי אותו בביתו התקשר אלי דני והתנצל שלא היה במיטבו אחרי כמעט חצי שנה שלא נפגשנו ושמצטער שהיה בינוני קצת והבטיח שיפצה אותי בפעם הבאה. אמרתי לו שהיה בסדר ושנהניתי ושאין לו מה לדאוג. אחר כך חלפו להם כמה שבועות עסוקים קצת בהם לא דיברנו ובסופו של דבר כששלחתי לו הודעה הוא אמר שכבר חשב שויתרתי עליו אחרי המפגש הלא כל כך מוצלח ההוא. הופתעתי ואמרתי שאני לעולם לא אתפוגג סתם ושאם יפסיק להיות טוב למישהו מאיתנו, פשוט נגיד את זה בלי לשחק משחקים.
למרות כל זאת, ארגון המפגש הבא עם דני לא הלך להיות משהו כל כך קל. יתכן שזה נבע מהשביזות הכללית שלו מעולם ההומואים, אשר לטענתו הוא ניתק אותו קשר מוחלט, חוץ מהקשר הרופף משהו איתי. דני, שתמיד ראה עצמו כדו - מיני שיקים יום אחד משפחה עם בחורה, עבר לשחק במגרש הנשים. לקח לנו עוד חודש חודשים רווי נסיונות כושלים והברזות לארגן מפגש נוסף, שהתקיים לבסוף בשעות הקטנות וההזויות של איזה לילה מטורף שבו החלטתי שאני פוגש אותו ויהי מה. היה כייף מדהים. על המיטה, בעמידה, בג'קוזי ובמקלחת. שנינו נהנינו מאוד מהמפגש מהשיחות, הצחוקים וכמובן שמהמגע הטוב והמוכר. דני אהב ששברתי את הריטואל המוכר שלנו בסקס והלכתי לתנוחות שאולי פחות קל לו להתחיל איתן, אבל הוא אהב כל רגע. גם אני.
אחרי שלוש שעות של פינוק נפלא, אמר לי דני שממש שיחקתי אותה ושההפסקה הארוכה מהמפגש הקודם היתה באמת גדולה מדי. אני יודע שלאחר שיחזור ללימודים באוניברסיטה דווקא יהיה לו הרבה פחות זמן פנוי, אבל אני עדיין מקווה שדווקא אז הוא ישכיל למצוא לנו את הרגעים קטנים של חסד האלה שבהם בכל זאת נצליח להפגש ולהינות כפי שאנחנו יודעים כל כך טוב כבר למעלה משנתיים.
דר, 33, מאוהב
דר, או כפי שקראתי לו בעבר: דאריו [החלטתי לעברת לו את השם] הוא מערכת יחסים לא פתורה. אנחנו מכירים כבר מעל 3 שנים, והיינו בתקופה זו יזיזים לעת מצוא. למה הכוונה? לפעמים נפגשים יותר ולפעמים עוברים כמה חודשים. מתנתקים וחוזרים, אבל בסך הכל יזיזים אם כי לא רק מזדיינים אלא גם משוחחים שיחות ארוכות עם ובלי קשר לפגישות וגלויים מאוד זה עם זה.
בחצי השנה האחרונה מאז שהתחלנו לעבוד במקום עבודה אחד, כל הענין הפך להיות סבוך יותר. בשלב ראשון הקרבה והזמינות המיידית יצרו איזה סוג של פנטזיה פורנואית מצויה של סקס ספונטני בעבודה. של יחסי פיתוי [בעיקר מצידו] ונסיונות התרחקות מפעם לפעם או החלטות להפסיק את זה [מצידי], ואולם עוצמת הפיתוי היתה חזקה מההחלטות המושכלות וההגיוניות.
למרות שהוא יודע שאני פרפר ולמרות שאמרתי לו שעדיף לו שימצא מישהו אחר שיתן לו את מה שהוא מחפש ולא רק פירורים, מהר מאוד הבנתי שהוא מפתח כלפי רגשות עזים ביותר. לבסוף הוא גם פשוט אמר לי שהוא אוהב וכמה שהוא אוהב. הוא יודע שזו אהבה חד צדדית ומבחינתו זו התמסרות מוחלטת, אף שהוא יודע שמבחינתי זו תשוקה שבאה והולכת. אני גלוי לב עם דר כמעט לגמרי ואנחנו מתייעצים רבות על בעיות כאלה ואחרות, אבל את תקרת הזכוכית של ליבי החסום הוא לא יצליח לפרוץ ואת רצונו שאכן אהיה הגבר שלו [ואולי רק שלו] הוא יודע שלא יצליח לממש, למרות שבכל הזדמנות קורא לי "הגבר שלי"...
דין, 21, מנער לחייל קרבי
את דין הכרתי כנער חמוד חלק והורס בן 17 וקצת. בארבע השנים שאנו מכירים, הוא העלה על גופו מסת שרירים נאה והתחטב לגברבר צעיר וחתיך לא פחות.
דין אמר לי שאני היזיז הותיק ביותר שלו, היוצא דופן ביותר שלו [הוא נפגש בעיקר עם צעירים בני עשרים ומשהו] ובכלל שהייתי אחד הראשונים שלו.
דין חייל קרבי ולא יוצא לנו להפגש הרבה, רק פעם בכמה חודשים ובפעם האחרונה זה קרה בשבוע האחרון והיה כייף גדול ומחרמן במיוחד כשהשתרעתי על גופן היפה מול המראה והחלקתי את הזין הפועם שלי בין פלחי ישבנו שקיבלו אותי בתשוקה גדולה עד הפורקן הנפלא.
אחר כך במקלחת הסתבנות ארוטית משותפת, היה עוד קצת כייף ;)
גבע, 37, וואוו
אחרי הפגישה הראשונה שלי עם גבע לפני כחודשיים חשבתי שהוא לא רוצה אותי. מה אני כבר יכול לחשוב על בחור שאני יושב לידו על אותה ספה, עושה כל מאמץ להתקרב אליו למגע כלשהוא, אבל לא זוכה לשום שיתוף פעולה? בסופו של דבר אחרי שדיברנו קצת ושתינו משהו ואחרי שהוא אמר שלי שהוא עייף, הבנתי שזה לא ילך ונפרדתי ממנו לשלום. משהו בגבע משך אותי מאוד, למרות שהוא לא הטיפוס הרגיל שלי. גבע שחום, גברי, שעיר במידה ולא צעיר, אבל חושני מאוד והרגשתי איזו משיכה אינסטינקטיבית אליו. הצטערתי שזה כנראה לא היה הדדי והבנתי שכנראה הוא פשוט לא נמשך אלי, אבל אחרי כמה ימים כששוחחנו התברר לי שטעיתי בגדול. גבע הסביר שהייתי הפגישה הראשונה שלו אחרי שסיים זוגיות ארוכה כמה חודשים קודם לכן ופשוט לא הרגיש נכון באותו ערב לעשות איתי משהו, אז הוא שמר נגיעה ותפס מרחק והציע שנפגש שוב ואמר שהפעם הוא יהיה בראש אחר.
המפגש השני היה סקסי בטירוף ועורר בי תחושות דז'ה וו מדהימות לבחור שונה לחלוטין, שעשה שמות בגופי ובליבי, ואני מתכוון לדותן, למרות שהם לא דומים בכלל. דותן שחור עור וגבע רק שחום לייט. דותן צעיר בעשר שנים מגבע, ופשוט בחור יפה, ואילו גבע נאה וחושני אבל לא הייתי אומר שיפה. דותן מבולבל וגבע יודע בדיוק מה הוא רוצה. דותן ניחן בתלתלים שחורים ארוכים ויפים ואילו גבע קצוץ שיער, גלאח כזה. דותן חלק וגבע שעיר, דותן גבוה וגבע ממוצע. אז איפה הדז'ה וו?
זה היה משהו שלא קשור כלל למראה חיצוני, אלא לאופן הדיבור הרך והשקט שלו, למילים בהן השתמש גבע, ולאופן שבו זרם הסקס שלנו. זה היה דומה באופן שהרטיט אותי. החל מהאופן שבו התחלנו להתחרמן, המשך באופן שבו הוא קיבל את הזין שלי לתוכו, הלחישות שלו לאוזני תוך כדי זיון ועוד כאלה קטעי דברים קטנים. לרגע נדמה כאילו שניהם אומנו ע"י איזה מאסטר אחד שהנחה אותם מה לעשות כדי לענג גבר והם עושים כמעט אותו דברים. היו הבדלים קטנים באופן בו דותן אהב שאני מחרמן אותו לפני חדירה לבין האופן שבו גבע אהב את זה, והיתה את העובדה הקטנה שאצל דותן היינו פכחים גמרי ואילו אצל גבע עפנו על ענני הג'ויינט, אבל ההתנהלות הכללית היתה דומה מאוד.
במפגש הבא שלי עם גבע נדהמתי שוב. הפעם גבע אמר לי שהוא מחכה לי ערום ומשומן במיטה, ביקש שאפשוט את בגדי בכניסה לדירה שלו, אכנס לחדרו ערום ופשוט אחדור לתוכו. זה היה אחד לאחד כמו המשחקים שדותן אהב לשחק לפעמים, וזה היה מחרמן בטירוף. אלב גם אם משחק כזה הוא משהו לא נדיר במיוחד, כששמעתי את גבע אומר לי צמד מילים מסויים רגע לפני החדירה, ביטוי שמעולם איש לא השתמש בו מלבד דותן, הרגשתי שאני נמס. זמן קצר אחר כך כשלהטתי בתוך ישבנו הסקסי, זה גם קרה. היה וואוו מוחלט.
אמנם הדז'ה וו לעבר תרם את שלו, אבל גבע לקח אותי בסקס הזה למקומות מדהימים לא פחות. מקומות חדשים. מקומות שונים. מקומות שלו. ללא מועקות. ללא רגשות. ללא כאבים. רק עונג מושלם.
ואחרי שהזכרתי את השיר החמוד הזה בתחילת הפוסט, הנה הוא לפניכם Foster the people - Pumped up kicks[2010]:
לאנשי השורה התחתונה שאין להם כוח להתפלספויות ארוכות: עברו לתקציר שבסוף הפוסט.
פתאום אחרי שנים קרו להם שני מקרים לא כל כך מובנים, שאין קשר או שמא יש קשר בין האחד לשני. דוק של מסתורין עוטף אותם, ואני אדם שלא אוהב מסתורין ולא אוהב סימני שאלה. אני רוצה תשובות, ואני מקווה שאקבל את התשובות שלאלות שהמקרים האלה עוררו בפני לפני שאוכל יותר מדי סרטים.
הכל החל בהודעה שנחתה בכרטיס שלי באטרף לפני קצת יותר משבועיים. ההודעה התקבלה מכרטיס שלא היה מוכר לי, שהיה נטול תמונות ואשר נפתח בתקופה האחרונה. היא היתה קצרה וכללה רק את שמי האמיתי וסימן שאלה אחריו. גם התשובה שלי היתה קצרה: "היי, מי אתה?" והמענה של הבחור המסתורי היתה "תנחש"...
הסתכלתי על הפרטים וזה לא התאים לי לשום דבר כמעט. לפי הכרטיס שלו הבחור היה צעיר בשנות העשרים, נמוך, שיער שטיני ארוך והעיד על עצמו שהוא קצת נשי. אטרף מיקם אותו במרחק של עשרות קילומטרים ממני. פה אני צריך להסביר למה הפניה הזו, שאולי חלקכם קיבלתם פניות דומות לא פעם, נראתה לי מוזרה כל כך. הסיבה פשוטה: אני כמעט אף פעם לא מוסר באטרף את שמי האמיתי. יש בחורים שמכירים אותי אפילו שנים ועדיין יודעים רק את שמי הבדוי. אני לא חושב שאפשר לספור על אצבעות ידי את כמות הבחורים שיודעים את שמי האמיתי והתחלתי לפשפש בזכרוני מי זה יכול להיות.
זיק של זכרון החל לנצנץ בי: מאור, אבל כמה פרטים עדיין לא התאימו. מאור היה הסטוץ הראשון שהיה לי אי פעם, היזיז הראשון והאכזבה הראשונה. זה היה לפני כמעט 5 שנים, ואחרי חודש הרגשתי שזה לא זה וחתכתי ממנו, למרות שהוא היה בחור בן 24, נערי-נשי, חלק, חמוד, שחום, מושך, עם שיער שטיני ארוך גולש. לא ידעתי מה בדיוק ה"זה" שהיה חסר לי אצלו, אבל כשמצאתי את זה אחר כך, כבר הבנתי.
"מאור?" שאלתי אותו בתגובה, אך הוא ענה: "מי זה מאור בכלל?".
"מישהו שלא ראיתי כבר כמה שנים טובות. יש רק מעט בחורים שיודעים את שמי. ניסיתי לחשוב מי מהם בן ... וגובה ... שיכול להיות עכשיו במרחק ... ק"מ ממני. כמובן שאם הנתונים בכרטיס לא מדויקים אז הכל ניחושים חסרי בסיס."
"טוב אז זה לא אני אני אתן לך רמז הייתי חייל כשהכרנו. זה היה לפני שלוש שנים. נפגשנו יותר מפעם אחת, שמי הוא XXX".
פה כבר איבדתי לגמרי את ההקשר. ידעתי בוודאות שלא היה שום XXX בין החיילים שהכרתי, בוודאי לא לפני 3 שנים, בוודאי לא בתיאור ההוא של בחור נמוך נשי ורזה עם שיער ארוך. טוב אולי לא היה לו שיער ארוך בצבא, אבל בוודאי שאין מצב ששכחתי מישהו שנפגשתי איתו כמה פעמים ובטחתי בו עד כדי כך, או שנסחפתי איתו עד כדי כך, שאשכח אותו. ליתר בטחון חיפשתי ברשימותי בין כל פרטי הבחורים בגיל צבא שהכרתי בתקופה ההיא ולא מצאתי שום דבר דומה בכלל. הבנתי שאו שהוא סתם משחק איתי משחקים או שחלק מהפרטים שכתובים בכרטיס שלו או שאמר לי, פשוט אינם נכונים. כל נסיונותי לקבל פרטים נוספים נענו בתשובה שאני חופר. שאלתי אותו מה היה הניק שלו או הטלפון שלו אז, כדי לעשות את ההקשר, אבל הוא אמר שלא זוכר את הניק והחליף את הטלפון מזמן. הוא נתן לי איזה מספר שכביכול היה לו א, אבל גם המספר הזה לא היה רשום אצלי בשום מקום. "יש לי רק את הזיכרון של הזין שלך והגוף הרזה שלך" אמר מאור בתשובה לשאלה מה הוא יכול לספר לי על מה שהיה ביננו ולא הסכים למסור פרטים נוספים.
הגעתי למבוי סתום וביקשתי לדבר איתו בטלפון, אולי קולו יזכיר לי משהו. מאור ביקש את המספר שלי ומסרתי לו אותו, אבל לא יכולתי לדבר איתו באותו זמן ואחר כך הוא המשיך להתחמק מהשיחה או מפגישה בתירוץ כזה או אחר, למרות שאמר שישמח להפגש. הבנתי שרק ברגע שאפגוש אותו, אשביע את סקרנותי, אבל גם מאור הבין את זה והחל לפקפק אם אני באמת רוצה לחדש איתו קשר או שזה רק בגלל הסקרנות שלי. אמרתי לו שכנות שלסקרנות יש חלק גדול בענין, אבל שלפי התיאור שלו ולפי האמון שנתתי בו בעבר, אני מאמין שיכול לצאת מזה משהו טוב. מאור השיב שהוא לא מאמין בשחזור מערכות יחסים, ועניתי שאני לא מדבר על שחזור אלא על שדרוג, והוא אהב את האופטימיות שלי.
בשבועיים הבאים המשכנו לדבר פה ושם. רוב הזמן הוא היה רחוק ממני ואז שמתי לב לעובדה מעוררת מחשבה. המרחק שהוא היה ממני לכיוון צפון או לכיוון דרום התאים בדיוק לשני מקומות. המרחק הזה לכיוון אחד התאים בדיוק הישוב שבו גר דותן המיתולוגי כשהכרנו ובו גרים עדיין חלק מבני משפחתו ואילו לכיוון השני המרחק התאים בדיוק לישוב בו גרים הוריו של מאור. האם מישהו מהם משחק איתי משחקים? האם זה בכלל בחור שלישי ורק באופן מקרי המרחקים האלה מתאימים? חיפשתי סימנים לאופן הכתיבה של דותן, אבל לא מצאתי. כמובן שדותן בכלל לא מתאים לתיאור כי הוא גבוה שחרחר ובכלל לא נשי, אבל לך תדע מה הקשר בין בפרטים בכרטיס לבין המציאות. התענינותו של הבחור בקשרים שהיו לי בעבר עוררו את המחשבה שמא זה באמת מישהו שהיה לי איתו קשר בעבר ומשום מה מעדיף להסתתר ולא לחשוף את עצמו. דותן? מאור? מישהו אחר? לא ידעתי עדיין.
לפני ימים ספורים תוך כדי שיחה מענינת נוספת שהיתה לי עם הבחור באטרף קיבלתי SMS ממספר בלתי מוכר: "שבת שלום, מה שלומך?" עניתי שאחלה ושאלתי מי מדבר. הבחור ענה: "אם אין לך את המספר שמור אז כנראה שזה לא משנה, אבל זה מאור". עם מאור לא הזדיינתי כבר כמעט חמש שנים מאז יזיזתנו הקצרה נדמה לי שבשלוש השנים האחרונות לא דיברתי איתו בכלל. מה קרה שדווקא עכשיו בעיתוי מוזר הוא בחר לחדש את הקשר? כששאלתי אותו ישירות אם הוא דיבר איתי באטף בימים האחרונים, ענה מאור בשלילה ואמר שכבר שנים שאין לו כרטיס באטרף. הוא גם סיפר לי שהזוגיות שלו הסתיימה לפני שנה ושבמקרה נתקל במספר הטלפון שלי והחליט לשלוח לי הודעה. שיהיה.
הצעתי שנפגש לקפה וכמה ימים אחר כך באמת נפגשנו אצלו לקפה. הקפה התגלגל לנגיעה והנגיעה לסקס. אהבתי את ישבנו הרך הנעים והחלק, אבל תך כדי זיון נזכרתי למה בעצם ניתקתי איתו את הקשר לפני חמש שנים: הבחור פשוט קר כמו דג. לא מלטף, לא מתנשק, לא מחבק, לא מפרגן, אפילו לא מוצץ. לא היה שמץ של אינטימיות בסקס הזה. הוא אמר שהוא לא זכר את הזין שלי כזה גדול ונראה לי שכל מה שעניין אותו זה להרגיש אותו בתחת. התלהבותי דעכה וחתכתי די מהר. כשנרגעה החרמנות הפיזית הבנתי שהוא לא השתנה בכלום בחמש שנים שחלפו והוא לא הבחור שארצה להיות איתו בקשר קבוע. מאור אמר לי כשנפרדנו: keep in touch, אולי יהיה עוד איזה סטוץ איתו ואולי לא, אבל אני לא רואה שום מקצה שיפורים לאיזה שהוא קשר קבוע איתו.
ומה עם הבחור המסתורי? ממשיך לשחק איתי. אמר שאולי נפגש ביום מסוים ולא ענה לי להודעה או שתיים ששלחתי לו בקשר לכך. אולי הוא ישאר מסתורי ואולי דווקא אם ארפה ממנו הוא יחפש אותי שוב. אוף, אני שונא סימני שאלה ומת מסקרנות לדעת מה הסיפור שלו...
תקציר לאנשי השורה התחתונה: יום אחד קיבלתי הודעה באטרף מבחור מסתורי מכרטיס לא מוכר וחסר תמונות. ההודעה נקבה בשמי האמיתי שמוכר רק למעטים והבחור טען שנפגשנו כמה פעמים לפני 3 שנים כשהיה חייל. לא ידעתי מיהו וגם שמו לא אמר לי כלום. התיאור [אך לא הגיל] התאים ליזיז הראשון שלי מאור מלפני 5 שנים. המרחק ממני לפי המיקום באטרף התאים לדותן המיתולוגי לכיוון אחד ולמאור מכיוון שני. סוג השאלות יכול להתאים לשניהם. סגנון כתיבה לא מזוהה. במקביל קיבלתי סמס מפתיע ממאור שלפתע חידש קשר אחרי שנים שלא דיברנו. הוא טען שהוא שהוא לא דיבר איתי באטרף ואין לו בכלל כרטיס כבר שנים. אין לי מושג מי המסתורי ומה המשחק שלו. בינתיים פגשתי את מאור לקפה שהמשיך לסקס. גיליתי שהוא לא השתנה כלל ולמרות ישבנו הסקסי, הקרירות המיכנית שלו לא התאימה לי אז ולא מתאימה לי גם היום.
כל הענינים האלה הביאו אותי לשני שירים. הראשון שמוקדש לבחור המסתורי, הוא למעשה נעימה משנת 1960 Shadows - Man of mystery:
והשני שמוקדש למאור הקר כדג, הוא משנת 1974 Billy Preston - Nothing from nothing:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
