לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עין כחולה


יש לי סודות=] לא גליתי לאף אחד... אבל זאת לא סיבה לקרא לי חסרת רגשות=[

Avatarכינוי:  Yanch

בת: 24

MSN: 



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2018    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2018

רשימת עדכונים של מחשבות


למרות שאני לא מעדכנת, אני נכנסת הרבה..

אני עוקבת אחרי הכניסות, ספק בציפייה לראות משהו מעניין, ספק להתקל בתגובה, אבל בעיקר נהנת לעקוב אחרי בלוגרים אחרים, לראות איך הולך להם.

את הפוסט האחרון הורדתי, למרות שבתכלס קיבלתי אישור בסוף לפרסם.

לא רציתי לקחת את הסיכון הזה לחשוף בטעות זהות של מישהו, למרות שהוא אישר.

 

החודשים האחרונים היו מהולים בהמון ניסיונות של למידה, המון הסחות דעת, המון ווידויים, שינויים ומה לא.

ואולי אני אעשה את מה שאני הכי אוהבת לעשות, וזה לכתוב ברשימות.

אז..רשימת הדברים שרציתי לכתוב.

1.בהמשך לפוסט הקודם, יצא לי להכיר דרך עמודי הווידויים בפייסבוק, כמה דמויות מעניינות. עם שניים מצאתי את עצמי ב"רומן וירטואלי", עם אחד אפילו זה עבר פעם אחת לעולם המציאותי. השניים האחרים אנשים מאוד מרתקים, כל אחד בדרכו. אף אחד מהם לא פוטנציאל לזוגיות. הרחבתי על זה בפוסט הנסתר אבל בקצרה, נהנתי להכיר כל אחד מהם, נהנתי מהחוויה הארוטית שיצאה לי מזה, מהרגעים הקטנים, מהשיחות העמוקות. נהנתי להרגיש אישה, נהנתי מהתאגר האינטלקטואלי, נהנתי להיות בוחנת ונבחנת. נהנתי.. 

2.עולם הווידויים בפייסבוק דיי מיצה את עצמו בשלב הזה. אבל בתקופת ההתחלה והשיא לדעתי הוצאתי את המיטב ממנו. אהבתי להגיב לפוסטים אנונימיים, בתקווה לתת לאנשים טיפ או עצה לחיי זוגיות/משפחה וכו'. אהבתי לתת "פאנצ'ים". ובתכלס, אהבתי את הלייקים. כן. יש משהו מאוד נחמד להיות "אהוד פייסבוק", נותן אשליה חביבה שאנשים אוהבים אותך. אבל זו בהחלט אשליה.. למזלי, הניסיון הזה אבל יצר משהו אמיתי. אני כבר לא רק הבחורה השקטה מהלימודים, התלמידה הטובה בסהכ אבל לא מצטיינת, זו שאין לה כמעט חברים, זו שנראית סביר מינוס. אני כבר המעניינת, עם הדעות, מחשבות, חייי אהבה טוססים, זאת שאפשר להתייעץ, זאת שאפשר לצאת, הרבה מעבר. בקיצור, עברה "נפתחתי". מי שאני בבית עם חברים, נחשפה כעת לעולם הגדול של האוניברסיטה וזה נחמד. נחמד שאנשים רואים בי צדדים נוספים. זכיתי להכיר הרבה אנשים מדהימים שעזרו לי גם, ויצרתי חברויות חדשות.

3.הציונים שלי לא משהו, נכשלתי בחישוביות. וזה מייאש אותי. אני מקווה ממש שהמרצה איכשהו יעביר אותי בדרך נס. ומצד שני הממוצע כל כך נמוך שאולי עדיף באמת לגשת מחדש ולקוות לטוב. גם הציונים האחרים שעברתי דיי נמוכים, מתחת לממוצע. ואני בונה על הסמסטר הזה כדי להפציץ הבעיה שהסמסטר כבר התחיל וכבר אני רודפת אחרי השלמת פערים ולתת את המקסימום. זה קשה, כי אני מאבדת ריכוז ממש מהר.

4.עליתי במשקל, ממש. ברמה שזה מפריע לי. אני יודעת למה, זה לא רק עיניין של תזונה או הבעיות בבלוטת התריס שלי, זה כי אני לא זזה. ליטרלי. הפעם בשבוע סלסה בלחץ זה כלום. אני כמעט ולא הולכת, התחנה לאוטובוס מתחת לבית, ההליכה באוניברסיטה קצרה. רוב היום אני יושבת/שוכבת ולומדת או נחה. יצא מצב שאני פשוט לא מוצאת את הזמן בשביל פעילות פיזית כלשהי.. וזה ממש ממש מפריע לי. אני לא יודעת איך להכניס זמן לזה כי אני מתפנה בשעות שאמא תקבל התקף אם היא תדע שאני יוצאת מהבית.בעיה.

5.אחד המגיבים האהובים עלי בבלוג יצר איתי קשר בעולם האמיתי. ושמעו, אני חכיתי ליום הזה. באמת. יש אנשים שבאמת מסקרנים אותי, ולא רק כי הם מתעניינים בי אלא כי התגובות שלהם מלאות בהרבה תוכן שזה עושה חשק לדעת מי נמצא בצד השני. אפילו שקלתי בעמצי לשלוח לבן אדם הודעה מתישהו אבל משהו תמיד הסיח את דעתי. השיחות מעניינות, הבחור מצחיק ומרתק. האם יש מקום למעבר? האם אני רוצה מעבר? אני לא יודעת. ואני לא רוצה לדון על זה בפוסט פן יתקבל רושם מוטעה. ולכן, עד שאחליט מה לעשות, אני אשמור על זה ככה.

6.כשהילד שולח הודעה, העולם שותק.

7.ידיד שלי, "נסיכי" הגיע לארץ מאיטליה. אותו אחד שהשלמנו אחרי ניתוק של שלוש שנים כי היתה לו חברה. GOOD OLD DAYS רבותיי.. הבחורה ההיא בהחלט הזויה. אני מרגישה שהיא שומרת משהו לעצמה ולא מגלה לו ואני רק לא יודעת מה. אני מבינה אותה מצד אחד, ואני בעיקר משתדלת להראות לו שהיא פועלת בצורה שמקתבלת על הדעת אך מצד שני, אני מזדהה..

8.גם עם ידיד אחר השלמתי, אחרי שלוש שנים(הניתוקים קראו בטווח מאוד קצר אז). מדהים. מרגש. הבחור שטס איתי לחול בתור ידיד וכל הטיול הרגשתי שטסתי עם איש זר שאני לא מכירה. התנצל. וזה באמת נגע בי. הוא התנצל.. ומיד סלחתי. והתנצלתי בעצמי כי גם אני הייתי לא בסדר. והכל טוב. כמובן לא כמו פעם במדוייק אבל זה עשה לי טוב לסגור את הפינה הזאת, להמשיך הלאה. כבר תקופה ארוכה רציתי לשלוח לו הודעה, הרגשתיש הייתי מאוד ילדותית וחבל שאיבדתי ידיד טוב על שטות רצינית. שמחתי שנתקלתי בו באמצע החיים, באוניברסיטה, ואחרי שישבנו על המבורגר והשלמנו פערים, הגיע הזמן לסגור פינה עם הצלי השלישית שלנו:)

9.וכמובן, איך לא.. גם הבחור שמלפני כמה חודשים כתבתי עליו, כןכן, זה שפגע בי עמוקות, נראה לי כתבתי עליו בחודש אורטובור או נומבמר. זה היה עיניין של זמן עד שהוא היה פונה אלי. הוא לא התנצל אפילו, ואני לא בדיוק סולחת. אבל אני לא רוצה לשמור על קשר עוין עם מישהו מהלימודים, אני מעדיפה ליישר הדורים ולהמשיך הלאה. אני לא מסוגלת לסמוך עליו בשלב הזה, ולא יודעת אם אגיע לזה בכלל. אני עם היד על הדופק. הוא יודע את זה. אני גם בכללי מופתעת שפנה אלי כי הוא ראה בי מינימום שטן קטן. אבל היי..כנראה אנשים לא יכולים לחיות בלעדיי! (סתם, בדיחה לא מצחיקה! ). בסהכ זה דבר חיובי.הוא היה חשוב לי מאוד ולטובת זה הסכמתי לחדש את הקשר. ברור לי שזה שהוא לא התנצל מוכיח שהא לא השתנה אבל זה לא באמת משנה. אני יכולה איתו ויכולה בלעדיו. והכי נכון זה לא למחוק אותו.. דיי, כבר לא ילדים. צריך להתקדם בחיים.

10.אין לי עשר.

 

עד לפעם הבאה,

ביי ביי

נכתב על ידי Yanch , 15/4/2018 23:16  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לYanch אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Yanch ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ