לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עין כחולה


יש לי סודות=] לא גליתי לאף אחד... אבל זאת לא סיבה לקרא לי חסרת רגשות=[

Avatarכינוי:  Yanch

בת: 24

MSN: 



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2018    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2018

בשביל מה צריך PMS?!


הבעיה עם PMS, שכשזה הולך, ואני מביטה לאחור, אני מזדעזעת.

עם כל האהבה שעדיין אין לי לבעלי לעתיד (יהיה אשר יהיה), מה עבר עלי? פוסט שלם לדמות? ועוד..ככה??

נו, אולי כשבאמת אתחתן אני אראה את זה לבעלי, ככה ביום מדוכדך או כשיכעס עלי. מאמינה שזה יצחיק אותו מספיק.

 

עזבו שמצאתי את עצמי בריב מטופש לחלוטין עם מר אורקל. וזה מטופש לחלוטין כי בתכלס, הוא לא ידע שבכלל רבנו. במשך שעות ארוכות בניתי לעצמי בראש דרמה אחת גדולה. רק בערב הבנתי שיצאתי מטומטמת ממש ועשיתי מזבוב פיל. אז עשיתי מה שבן אדם שפוי היה עושה, ושלחתי לו הודעה.

באמת שהצחיק אותי שחשבתי בצורה מצחיקה כזאת.

בואו.

התכתבנו אולי ארבע הודעות? חמש הודעות? באחת מהן לא אהבתי את הטון (!) שבה היא נכתבה (ואיך אפשר לשמוע טונים בהודעה?) אז עניתי ב"טוב".

ואמרתי לעצמי במשך השעות שאחרי, שאיך הוא לא שם לב שהוא לא בסדר, הרי רואים שעניתי בלי מצב רוח.

מזל גדול שבנקודה הזאת היה לי פלאשבק לעבר הלא רחוק, של עצמי, מדברת עם חברות ואומרת להן "תקשיבו, בנים הם טיפשים. הם לא מבינים רמזים. פשוט תגידי לו וזהו".

ואחרי שנרגעתי קצת והבנתי שאני מצפה ממר אורקל הרבה יותר ממה שאני אמורה לצפות מזכר ממוצע, כתבתי לו שנעלבתי מההודעה שהוא שלח.

(ייאמר לזכותי! שמר אורקל הודה בעצמו שחשש שאולי ניסוח ההודעה היה טיפה בעייתי. זה קצת עודד אותי כי זה אומר שלא סתם המצאתי משהו מכלום ובאמת היתה שם בעייתיות קלילה ביותר.).

התבאסתי קצת האמת..

בניתי סיפור שלם, ריב מטורף. רגעים דרמתיים... בזבוז דמעות, באמת.

(סתם לא, אני פשוט צוחקת על עצמי. מתמודדת עם העובדה שיצאתי פארש).

אני גאה בעצמי שאני מסוגלת, בסופו של דבר, לזהות מתי אני ממש מגזימה.

טוב, עד כאן לפינת ההרמה החודשית לעצמי..

מקווה שהמחזור יגיע מהר ויילך מהר. נמאס לי להתרגש מכל דבר קטן.

עד לפעם הבאה,

ביי ביי

נכתב על ידי Yanch , 8/7/2018 02:23  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מכתב לבעלי לעתיד שעוד לא פגשתי


בעלי,

בעלי לעתיד.. איפה אתה כבר?

מוזר לי לכתוב לך מכתב ואני אפילו לא יודעת מי אתה ומתי ניפגש.

אני יושבת לי בחדר, בוכה כמו ילדה קטנה. ראיתי עכשיו סצנת הצעת נישואים וחשבתי לעצמי על איך אתה תציע לי, או שאני לך?

והתמלאתי בכל כך הרבה רגשות.

חשבתי על הרגע שבו לא רק תבקש שאהיה אשתך, אלא שניהיה משפחה. שאתה רוצה שאני אהיה חלק מהחיים שלך, לתמיד. שאתה לא תעזוב אותי, לא משנה מה. שאני חשובה לך, ושאתה אוהב אותי. שאתה תלחם עלי בכל מחיר, אתה תתמוך בי, תרים אותי, תלך לצידי ואם יהיה לי קשה, תלך גם קצת במקומי.. אתה תעשה לי ילדים, ואתה תתווכח איתי למי יש גנים טובים יותר.

אתה תתרגש איתי אפילו עם כמה דמעות כשנכנס להריון, אתה תרגיע אותי בברית, אתה תקום בלילות  בשביל הילד וכשימאס לך פשוט תביא אותו למיטה..

כשאני אבכה, גם אם אתה ממש ממש כועס עלי, אתה תביט בי ותקח נשימה עמוקה ותאמין לי שאני באמת מצטערת.

אתה תדאג לרכב.

אתה תצחיק אותי בכל הזדמנות. וברגעי משבר אתה תמיד תגיד לי שאתה לא כמו אבא, אתה לא תעזוב אותי, אתה אוהב אותי ללא תנאים ואתה בוחר בי, כל פעם מחדש.

מוזר לי, אולי זה ההורמונים והמחזור אבל בלי לדעת מי אתה, אני מרגישה שאני כל כך אוהבת אותך. אני אוהבת את איך שאתה נותן לי להרגיש, את החיוך שלך, המבט שלך. אני אוהבת את הטוב לב שלך, המשפחתיות, החום. אני אוהבת את הבישולים שלך, את הטעמים שאתה מכניס. אני אוהבת את המגע שלך, את החיבוק המרגיע שלך. אני אוהבת את המילים שלך ואיך שהן מלטפות אותי. אני אוהבת שאתה לא לוקח ברצינות את הפחדים והשטויות שלפעמים יש לי בראש ואתה יודע להחזיר אותי לקו הישר. אני אוהבת שאתה לא מקנא(טוב, אולי טיפה מקנא), ושאתה סומך עלי, עלינו.

אני אוהבת את האהבה שלך לטבע, למדינה. אני אוהבת את האמונות שלך, העקרונות שלך(גם אם אני לא מסכימה איתם לפעמים..). אני אוהבת שאתה הולך עם האמת שלך עד הסוף. שאתה חזק. ואני גם אוהבת שאתה לא מפחד להשבר איתי..

אני אוהבת את החכמה שלך, את החכמת חיים, האינטילגנציה המטורפת שכל פעם מאתגרת אותי. אני אוהבת את הרגעים שאנחנו לומדים משהו חדש יחד או מלמדים אחד את השניה. כשאנחנו רואים משהו שלדעתנו מגניב.

אני אוהבת איך שאתה נותן לי להרגיש אישה.

מעניין אם עוד כמה שנים, אנחנו נשב ונקרא את זה יחד וכמה בכלל צדקתי או טעיתי.

אולי תצחק עלי שעד היום אני כזאת? (חכמה?)

אני תוהה ביני לבין עצמי אם כבר פגשתי אותך . ואם פגשתי, למה אני מחכה?איפה אתה..

אני צריכה אותך בעלי.

אני צריכה מישהו יציב בחיים שלי.

 

 

זה הבלוג שלי, ומותר לי לעשות מה שבא לי..

עד לפעם הבאה,

ביי ביי

נכתב על ידי Yanch , 6/7/2018 19:32  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הכתיבה זה כמו תרופת קסם


אני אוהבת לכתוב.

משהו שאי אפשר באמת לקחת ממני.

הכתיבה עוזרת לי לסדר את המחשבות שלי, ולפרוק את מה שיש לי.

אתמול כתבתי. זה היה כמו הר געש של תחושות שעמד להתפרץ החוצה והכתיבה עזרה לי.

כתבתי והוצאתי, מבלי לסנן אפילו לשניה. זה לא יצא יפה, ציורי או ראוי לקריאה אבל זה יצא מבפנים ושיקף בדיוק את מה שהרגשתי באותו הרגע. וזה מדהים, כמו קסם..

התחלתי עם בלאגן בבטן, וסיימתי רגועה. עברו כבר כמה שעות מאז והכל ניהיה הרבה יותר ברור וקל.

מדהים איך כתיבה ללא סינון יכולה להשפיע. זה קצת כמו לחוות ולהרגיש את מה שלא קרה באמת. כמו שחלומות נועדו כדי להתמדד עם פחדים או רצונות שיש לנו בתת מודע.

אני מקווה שהרוגע הזה יחזיק מעמד מספיק זמן, לפחות עד סוף תקופת המבחנים, אחרי זה יהיה לי קל יותר להתמודד.

אחרת, אני באמת אהיה בבעיה...

 

נכתב על ידי Yanch , 4/7/2018 13:37  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לYanch אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Yanch ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ