לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



Avatarכינוי: 

בת: 26

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2015    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2015

פוסט עדכון


עבר הרבה זמן מאז העדכון האחרון. האמת אין הרבה שינוי. להיות אשת איש קבע זה לא קל והדברים לא משתנים לאורך שנים..

אז אני אם חד הורית. כן. אני מתעוררת איתה בלילה, אני מכינה לה אוכל, אני מאכילה אותה, אני מתעוררת איתה בבוקר, אני מלבישה מחליפה ולוקחת אותה לגן ובסוף היום אני גם אוספת אותה ולוקחת אותה לגינה. לא אני לא מתלוננת. ממש לא.. אני סתם רוצה חיים חוץ מחיי העבודה - בית - ילדה - ניקיונות לפסח. אני רוצה גם לרגע לשבת ולא לעשות כלום. לשבת להרגע, לנוח, לישון. ככה סתם באמצע היום. אבל ברור לי שזה לא יקרה.. לא עם בעל שבצבא סביב השעון. אני משלימה עם זה.. כי אין לי ברירה אחרת. בעלי עובר מרכז הערכה לסגן אלוף. אני הכי תומכת. גם אם זה אומר לבטל את עצמי כרגע.

 

~מדברים על החמור והוא מתקשר~

 

גם זה נדיר אם אני מקבלת טלפון ממנו באמצע היום. נדיר מאוד.

 

אז לולה בת שנה ושלושה חודשים. היא התחילה ללכת ללא תמיכה בגיל 11 חודשים. אפשר היום כבר ללכת איתה יד ביד :-)

היא התחפשה השנה לכיפה אדומה:


 

היא עושה יצירות בגן. מחזיקה צבע ביד וצובעת, מקשקשת, מדביקה מדבקות.

היא אוכלת לבד. היא כל כך רוצה לאכול לבד שהיא נאבקת בי להחזיק את הכפית. מתקשה לקחת מהצלחת אבל בכל זאת רוצה להיות זו שאחראית על האוכל שנכנס לפה שלה גם אם זה כלום והריצפה אוכלת יותר ממנה.

היא בנדיטית. עושה קפיצות ראש מהספה ואין עליה פחד. היא מחייכת לכולם וגורמת לאנשים ברחוב לדבר איתה (ואיתי) ולפתח שיחות. אני שונאת את זה. לא אוהבת לדבר עם אנשים ברחוב.. לא עם כולם. לא תמיד. קיצר עדיף אל תעצרו אותי ברחוב כדי לדבר.

 

אני בדיאטה כבר שבועיים. ירדתי 2 קילו בינתיים. אתמול במסגרת ניקיונות לפסח מדדתי בגד ים מלפני 10 שנים (!)

והוא יושב עלי יחסית לבגד ים ישן דווקא די טוב אבל אני צריכה לרזות עוד.


 

זה משהו שהעלה לי את מצב הרוח לאור העובדה שאני מסיימת את עבודתי בחברה שהתחלתי לעבוד בה לפני 3 שנים.

היום היה לי שימוע, המנהל אוהב אותי מאוד וגם יעזור לי להתברג במקום אחר. בינתיים מה שקורה זה שהפרוייקט שלי ניגמר, ואני צריכה למצוא משהו חדש. לא מעיפים אותי כי הייתי לא בסדר או משהו.. אז עכשיו אני בחיפושים אחר עבודה.

במאי אני טסה לחו"ל לחתונה של בן דוד שלי.. עד אז אני חייבת לרזות לפחות 6 קילו.. אז אין שוקולדים, אין חטיפים ובטח לא מצות.

אני שומרת על זה. האמת? למרות שהמחלת נפש שיש לי עם שוקולד אני דווקא מחזיקה את עצמי די טוב. אני לא רואה עכשיו שוקולד כמשהו מאיים. בגלל התוצאות שאני רואה על עצמי (נכון בינתיים זה רק 2 קילו אבל עלי מייד רואים 2 קילו יותר או פחות).

 

יותר מידי זמן עבר מאז הפוסט האחרון... חבל.. אני צריכה להתמיד יותר.

 


 

נכתב על ידי , 18/3/2015 11:54  
21 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סתם כותב............ ב-20/4/2015 20:28
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , פילוסופיית חיים , נשיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסתם כותבת.. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סתם כותבת.. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ