לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


כאילו שבכל רגע אתה צריך לאמר לעצמך: "זה כך כי רציתי שזה יהיה כך. רציתי שזה יהיה כך או שאני מת."

כינוי: 

בת: 32





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


5/2007

חג הוא לא חג ושינה היא לא שינה בחדר שלי


משחק כתיבה של דנה הבננה

החדר שלי בשלוש מילים: ריק מאדם ומלוכלך

החדר שלי בשלושים מילים: בחדר כזה אי אפשר להעלות הצגה או לערוך נשף ריקודים. אי אפשר לסעוד בו סעודת חג. בחג הרצפה המשורטטת בחום וצהוב עולה על גדותיה והוא נדחק למרפסת עוד בטרם נחגג!

החדר שלי בשלוש מאות מילים: מה שאני עושה בחדר שלי מקבל את הגוון והטמפרטורה של החדר הזה. זה חדר שהשינה משתלטת עלי בכל פעם שאני נכנסת לתוכו ואין לי ברירה אלא להכנע לה-כי המיטה עומדת במרכזו ועליה מצעים עם פרחים וסביבה צעצועים שחוקים משימוש- סירות וספינות ומפה על הקיר והתוכנית התמידית לעזוב אותו ולסגור את דלתם של חדרים אחרים בארצות אחרות או בסיפורים אחרים. נכנסתי לחדר עם החפצים שלי והפכתי את עצמי לכפויה בתוך תא שנע בין ביתיות למעבדת נפץ למכון שינה וחוזר חלילה. לא כיף לארח פה למרות שהתנאים הם נכונים. הטמפרטורה קבועה והקירות ריקים. בשעון המוזהב השעה תמיד עשרה לחמש. זמן לכוס תה במרפסת. יש לטאטא את האבק. להחליף את המצעים. לפתוח את החלונות והדלתות. להכניס אור לבית לפני שהשמש שוקעת. לתלות צדפים מהחוטים מהרהיטים. מכונת התפירה מקולקלת. הפטיפון לא מנגן. הנורה נשרפה ולא הוחלפה.
סביבי ערמות דוממות של ספרים. את הספרים האלה כבר קראתי ואשוב לקרוא שוב ושוב. האוצרות שלי מונחים סביבם ובתוכם והם לא פרחים או מכתבים או רשימות כי אם זרעים ומילים מתות מבוזבזות. את אלה התכוונתי לאסוף לתוך קופסא שתזרח בפינת החדר ותהיה המוקד לכישרון וחוסר כישרון (מוחלפים תדירות זה בזה כמו במשחק) לזיכרון מדויק ושיכחה מוחלטת (נלחמים תדירות זה בזה ולעולם לא מכריעים), חלומות יפים שהגשמתי וחלומות שלא אגשים (אף פעם).
בחדר כזה, מה עלי לעשות? המחשבות שלי מתרכזות בצמצום האור לנקודה אחת עיקרית. לשכלול מנגנון ההרדמות. אני חושבת על זרועות זרות מונחות על הכתפיים. על הווה אחר בחדר אחר בארץ אחרת. והחלום אובד לי שוב ושוב.

מה אפשר לעשות בחדר כזה. אין לי מראה להשקיף בה או דיוקן להביט בו. יש לי חלון גדול ובו אין נוף. המראות הם הזיכרון שלי את מה שראיתי מחוץ לחדר הזה, ומתחת לאור החזק אין להם מקום להדהד!


על הרצפה זרועת הפלסטיק אני בונה מכשיר מכני שדרכו אסתכל והחדר שלי יראה לי דרכו כמו ארמון, או כמו חוף ים נטוש.

נכתב על ידי , 30/5/2007 02:10  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לננוק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ננוק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ