לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

משהו טוטאלי


מקסימום נתאהב

Avatarכינוי:  Betterman

בן: 23





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2017


החדר כבד והמיטה משתקת

כשאצא מפה לא יישאר שום זכר

כמה נמוך אפשר לרדת

ואף אחד לא יזכור שהייתי פעם ילד

 

המילים שלך שפרצו לנו דרך

הן המילים שגם בנו בסוף את הגדר

וכל אצבע תקועה בסדק

שהולך ונפתח ונפער ונשפך לבאר

 

המעיין הזה היה נקי

כשהגענו לראשונה

ועכשיו הוא נראה כמו פצע יבש

את קוברת פחדים

אני קובר מחלות

והדרכים שלנו עוד מסרבות להיפגש

 

שירים שלא הבנתי פעם

עכשיו אני חורט על הקיר

המנגינות הכי יפות הן גם הכי פוצעות

והדם הניגר עוד מעט ילבין

 

ובכל היופי השקט הזה אין מנוח

ואיך מכירים שקט אם אף אחד לא צועק

אני קושר את הקשר, אני לוחץ את ההדק

ואיך מקשיבים אם אף אחד לא מדבר.

נכתב על ידי Betterman , 28/4/2017 12:48  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ליד המיטה שלה


שישים אלף סכינים צורבות בבשר

ליד המיטה שלה ליד המיטה שלה...

 

 

אני חוזר לבית של ההורים כדי להיות בדיכאון.

בקיבוץ יש לי יותר מדי דברים לעשות, יותר מדי דברים שעושים לי טוב ואנשים שאני שמח לפגוש.

בבית של ההורים אני אוכל יותר מדי ולא יוצא מהמיטה כל היום. בקיבוץ אין לי את הפריבילגיה הזאת. אני חוזר הביתה כדי לשנוא את כולם, כדי לעשן הרבה יותר מדי, לישון עד מאוחר ולהשאר עייף, כדי להזיע בלילה. בקיבוץ אני ישן טוב מדי.

אני לא יכול לשרוד בלי לחזור לבית של ההורים מדי פעם. אני חייב את הדיכאון הזה.

 

 

היא עזבה את החדר בטריקת דלת.

וראתה ונגעה ונפלה יד הפחד סגורה בברזל.

הסכין על הירך מהפחד בלילות.

הסכין על העיניים לעצור את הדמעות.

כולם הולכים הביתה, כולם הולכים הביתה.

נכתב על ידי Betterman , 21/4/2017 12:11  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Betterman ב-21/4/2017 17:24
 



התקף


אנחנו דור בהתקף חרדה

אבל זה בסדר

עוד מעט זה יעבור

נכתב על ידי Betterman , 12/4/2017 04:34  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Betterman ב-17/4/2017 13:10
 



פחדים


הפחדים שלה מיתמרים בחדר כמו עשן

הם מכסים הכל והיא לא רואה שום דבר מעבר

אפילו לא זכר למה שהיה קודם

עכשיו היא נושמת רק אותם.

הפחדים שלה מיתמרים בחדר ומתעמרים בה

כמו המורים ששנאה בבית ספר

שהכריחו אותה לעמוד מול כל הכיתה

שבעצם אמירת שמה בקול

חשפו את כל נקודות התורפה

וגם עכשיו הם חושפים הכל

הם עוברים על הפצעים הפתוחים

נוגעים

חורכים

פותחים צלקות.

והיא יושבת לבד בחדר

נאבקת לא לצעוק

לעצור את הדמעות

לפני שיטביעו את הכל

והגוף כל כך חלש וכבד

ונדבק למיטה

ומתוך כל הבליל הזה

דווקא אתה.

פתאום אתה שולח לה הודעה

"היי, מה נשמע?"

אתה חתיכת בן זונה

לא, לא שאתה עושה משהו בכוונה רעה

להפך, אתה כל כך טוב

אבל גם כולך עצמך

ואתה רוצה אותה

ומתעלם מהפחדים

מהשדים

כאילו שהם לא שם

והיא, סתם מאבדת את זה מפעם לפעם

ואתה, דווקא אתה, תצליח להבריא אותה

תגיד, מה עם הפחדים שלך?

עזוב, עזוב. אף אחד לא רוצה לדעת

למעשה זה ברור,

אתה חושב שהיא תוכל להבריא אותך

חדשות לא טובות,

היא לא קוסמת או רופאה

רוב הסיכויים שהיא אפילו יותר דפוקה ממך

אז אל תדבר בקלישאות

לא יכול להיות שאתה עוד פה

אתה לא יכול להלחם במה שאתה לא יכול לראות

אז תפסיק לנסות בנאדם!

ותציל את עצמך! תציל את עצמך!

עוד לא מאוחר.

לא. עוד לא מאוחר

והיא אולי עוד תחזור לעצמה

תביית את הפחדים שלה

תיתן לעשן להתפוגג

למילים להפסיק להדהד

ותחזור להיות מי שהיא רוצה להיות

הרי זה לא יכול להמשך ככה

פעם בכמה חודשים לשרוף הכל

ולמה

בגלל קולות ישנים שלא נעלמים

קולות שמנסים לכלות אותה?

הם לא מבינים?

בלעדיה הפחדים האלה לא קיימים

הם צריכים אותה

יותר משהיא צריכה אותם

זה לא סתם

זה לא סתם שהוא נשאר לחכות לה

לא, הוא לא מתעלם מהשדים

הוא יודע שהם שם

והוא מפחד מהם, בדיוק כמוה

אבל הוא מפחד יותר להפסיד אותה

אז הוא מחכה

שהיא תקום מהמיטה

ותענה.

נכתב על ידי Betterman , 11/4/2017 18:48  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מינה סתם ב-15/4/2017 23:58
 



שיישרף הכל בלחש


בכל רגע הכל נהיה מורכב יותר ויותר
ואני עצמי הולך ומתפרק
הולך ונסגר
ונשבר
לאלף חלקים
חלק מהם קטנים כל כך ונעלמים בפסים שבין הבלטות
חלק עפים מתחת לספה וכנראה שלעולם לא ימצאו
ואני פוחד
שככה לעולם לא אחזור להיות שלם
שסופי הוא רק להמשיך להיעלם
בתוך עצמי
ולא להמצא
אלא אשם
במלוא חומרת המעשים
בלהרגיש יותר מדי או מעט מדי
בלאהוב אבל לא להיות מסוגל להאהב
מכור לכאב
ולפחדים
בלספור שדים לפני השינה
רוצה לסלוח
אבל כשאני נעמד מול עצמי
אני לא זוכר על מה
מה עשיתי
במה אני אשם
או איך הגעתי לכאן
ומי אני
מי אני
מי אני
נכתב על ידי Betterman , 5/4/2017 22:43  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Betterman ב-7/4/2017 20:41
 





15,480
הבלוג משוייך לקטגוריות: אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לBetterman אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Betterman ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ