לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2018

רעל קדוש


אני יכול "להתעלות" ולדבר רק קודש ורוח, אבל אני ממש סבבה עם לאפשר לעצמי לקונן את קינת הלב השבור, לכעוס ולשנוא מדי פעם.

יאללה, חלאס. זה רעל קדוש. התעליתי מספיק, יש הצפה של רעל, אז שיצא, שישטף. 

 


 

 

אני רוצה לספר כאן שאתמול חבר אחד התקשר אלי ושמע שאני בוכה מאוד. הוא היה בעבודה במרחק שעה נסיעה ואמר שעוזב הכל ובא אלי אם אני רק אגיד. אמר שיעשה כל מה שאני אבקש, שהוא רוצה לעזור, שאני רק אגיד מה אפשר לעשות. שהוא רוצה לחבק ואתי, להיות שם איתי כמו שאני הייתי איתו כל כך הרבה פעמים ברגעי משבר.

 

זה ריגש אותי כל כך מצד אחד, זה משהו שלא שמעתי מאף חבר מעולם, ויכולתי רק לחלוםםםם לשמוע דבר כזה ממך.

נפגשנו. בכיתי. גם שאלתי את עצמי בליבי איך יש אנשים שיודעים להיות חברים טובים ויש אנשים שפשוט לא? וגם אני נכללת באלו שלא, תכלס, במקור שלי. אמרתי לו שאני לא הייתי איתו ברגעי משבר אם הוא לא היה משקף לי ומראה לי ושם בעצמו בשבילי. שהוא נתן לי דוגמא וככה למדתי. הוא אמר לי כל כך הרבה דברים יפים עלי ושאלתי אותו למה אצלי זה קשה. למה קשה לי להביט בעיניים של מישהו במשך חצי שעה ורק לספר לו כמה אני אוהב אותו וכמה טוב אני מוצא בו ואיזה תכונות אני אוהב בו ואיזה חלקים בגוף שלו סקסיים בעיני ומכל כיוון שאפשר... שאלתי אותו בבכי, בדמעות, איך הוא עושה את זה? למה אני מרגיש בושה או מחסום כשאני רוצה להביע את אהבתי?

 

והוא נתן לי הזדמנות. שאל אותי שאלות, הדריך אותי ונתן לי יד והלך איתי בדרך הזו ואיפשר לי לשקף לו איזה אור גדול הוא עבורי. וזה הביך והיה מסרבל אבל אמרתי הרבה דברים שהיה ראוי לומר. שראוי לומר לאנשים שאוהבים.

ואז, אחרי כל הסשן המרגש הזה, הוא הטריד אותי מינית. ככה. זהו. לא רוצה לפרט מה ואיך, אבל יצאתי בתחושה כל כך קשה... כי עד שהרגשתי שיש לי חבר אחד בעולם, חבר אחד שבאמת אכפת לו, ככה הערב הזה היה צריך להגמר.

 

זה הכביד עלי כל כך. חזרתי הביתה בדיוק לאותה פוזה של לפני ובכיתי כל כך... לא רוצה להגיד שהרגשתי חוסר תקווה או יאוש או אכזבה, זה לא אלו... פשוט כל כך כאב לי... כי אני כל כך רוצה משהו אחר... אני כל כך רוצה את זה נקי.... אני רוצה חברות נקיה וטובה, אהבה טובה, מיניות טובה... זה דוחה אותי כמה לכלוך וגועל יש סביב זה.

 

לפעמים אני חושבת לעצמי להתלבש כמו דתיה ולשחק את המשחק הזה רק כדי להרחיק ממני כל מני יצורים ומיניות מלוכלכת וזולה ולא מכבדת ושקרים. נכון, אני יצור מיני, אבל יותר משאני יצור מיני, אני יצור רגשי. ואני צריך אהבה. ואני רוצה ואוהב לאהוב... ומגיע לי טוב. כי אני טובה.

אני רוצה חבר לחיים. לא רוצה את כל החרא הזה. אלוהים, בבקשה שזו תהיה הפעם האחרונה שליבי נשבר ככה. בבקשה תן לי אהבה טובה, נדיבה. תן לי חבר שיראה אותי באמת, שירצה לעשות לי טוב. אני לא חושב שאי פעם האחרון העלה במוחו את המחשבה איך יוכל לשמח אותי ולעשות לי טוב, אבל באמת טוב. אולי הפעם היחידה שבאמת חשב את זה וגם הצליח זה בפעם האחרונה שרצה לפגוש אותי ואמרתי לו באמאשלך תחסוך את זה ממני ואכן חסך. אבל...נו...

 

ובכל זאת אני רוצה לפרט קצת בעניין ההטרדות המיניות-

 

לפני 3 שנים הייתי במצב נפשי מאוד מעורער, מהלך על גבול האי שפיות. שמה לא תמיד הצלחתי להגן על עצמי. לפעמים הצלחתי 20 פעמים להגיד "לא" לגבר ששלח אלי ידיים, אבל בפעם ה21 כבר הייתי מותשת וזה נגמר בפוסטינור.

 

אני רוצה לחדד לכל גבר שקורא את זה, וכן גם לך, בחורה שמבקשת ממך לא לגעת בה באופן מיני, זה ממש מספיק שהיא ביקשה פעם אחת! גם אם זה היה לפני שעה, שבוע, או חודש! אם יש לך ספק שאולי שינתה את דעתה, אתה לא אמור לבדוק את זה עם הידיים שלך. אתה יכול למשל לשאול, הרבה לפני ששלחת ידיים, האם זה בסדר מבחינתה. האם היא רוצה. משהו שיכול נגיד להיות טוב זה להגיד לה שאם היא רוצה אז שזה יבוא ממנה, ככה שגם אם קשה לה להגיד, הרבה יותר יהיה לה קל לשמור על עצמה מאשר כשידיים נשלחות אליה, ובכך יתכן מאוד של-א מכבדות את בקשתה, וכבר עצם זה גורם לסדק בבטחון העצמי, ומתוך כך לפגיעות, ולחוסר יכולת לשמור על עצמה בסיטואציה ולהפסיק אותה. וכן, גם אם היא מעט חרמנית. זה עדיין הטרדה ומבחינתי גם אונס.

 

לפני 3 שנים לא הצלחתי לשמור על עצמי, ואתמול הצלחתי, אבל זה ממש לא מובן מאליו. אצלי זו נקודה רגישה אבל מבחינתי זו צריכה להיות נקודה רגישה אצל כל אחד ואחת! בין אם הצד המוטרד נמצא במצוקה ובין אם לא, אבל בעיקר אם אתה רואה שיש מולך בנאדם במצוקה רגשית, גאד דמט! אל תתיש, אל תנצל. גם ככה הוא בהתמודדות מעל ומעבר ליכולתו להכיל.

 

כל כך מתיש אותי בשעה שקשה לי לנשום ולהתקיים להציב גבול פנימי כזה ולהצטרך לעצור גבר פעם אחר פעם, ולא רק שזה מתיש זה גם שובר את הלב ומעציב כל כך. להציב גבול פנימי זה דבר שדורש המון אנרגיה ונוכחות, ובנאדם במצוקה, במיוחד אם אתה קורא לו חבר/ה, ממש לא צריך את ההתשה הזאתי. וכמובן שאף אחד ואחת לא צריכים עוד אונס לרשימה. ואני אומר רשימה כי לצערי המקרים האלו קורים יותר מדי. לי לפחות וגם לחברותיי ואני יודע שמתמודדי נפש יותר נפגעים בעניין הזה, אולי בדיוק מהסיבה הזו, מתוקף פגיעותם. כמו שקראתי פעם בספר "חזרה ממחר" על איש שיכור שאיבד את ההכרה שלו בבר ואז מלא רוחות רפאים הסתערו על הגוף המוטל שלו כדי לנסות לפלוש אליו. כמו זבובים לחרא, באמא שלי. רואים בנאדם בחולשתו ועטים עליו. הזדמנות לפלוש! אגב, לעוט על פרוד/פרודה טריה לשם סקס/זוגיות נכנס מבחינתי לאותה קטגוריה.

אני ממש שונא את זה ויש לי אפס סבלנות לזה וזה פגע בי באופן מאוד עמוק שבנאדם שהרגשתי שהוא החבר היחיד שלי בימים אלו העביר אותי את החוויה הזאת. אני מאוד מקווה שהוא ילמד מזה ושבאופן כללי לא אצטרך לחוות את זה שוב.

 

 

עוד דבר שאני רוצה לכתוב עליו זה שניהלנו אחר כך שיחה על מה שקרה, והוא התנצל והבין את חומרת הדברים, ואמרתי לו שאני אוהב אותו ושאני סולח. עכשיו, אותו הבנאדם כמה שעות לפני כן אמר לי שאני סלחן מדי כלפי החולשות של האקס המזויין ושהוא בכלל לא תמים והייתי צריך להעיף אותו כבר מזמן. זה העלה לי תהיה ושאלתי אותו האם זה אומר שגם התגובה הרכה שלי אל הסיטואציה שקרתה בינינו בעצם הייתה רכה מדי? האם הייתי צריכה להעיף גם אותו קיבינימט? אה, לא, ברור שלא, כשזה נוגע לאחרים תהיי ביצ'ית שימי גבולות את מלכה מגיע לך הכי טוב בעולם, אבל כשזה אתה, פתאום אתה רוצה להיות אהוב, פתאום אתה רוצה שיבינו אותך, שאתה לא מושלם, שיש לך חולשות, נפילות, תקופות קשות... [ובסדר, יש הרבה צדדים למטבע הזה, ולפעמים זה מאפשר לי דווקא למצוא סליחה לאחרים רק אחרי שיודע כמה הייתי צריך את הסליחה הזו בעצמי, אבל זה צד אחר ממה שאני כותב עליו כעת]..

 

פתאום עלתה לי התמונה הזו, שהלכתי עם אמא שלי לסיבוב אחרי הפעם האחרונה שאבא החטיף לה... והיא אמרה לי שהיא אוהבת אותו. אז זה היה בלתי נתפס בעיני. עכשיו פתאום נתפס.

אני כרגע בעיקר מתפלל לאלוהים שלא ישים אותי בסיטואציות כאלו, שאנשים שאני אוהב פוגעים בי כל כך ואני צריך להקרע בתוך הדיסוננס המשוגע הזה. בבקשה אלוהים תשמור עלי. תן לי אהבות טובות...

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי 36605 , 10/7/2018 00:37  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  36605




77,856

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל36605 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על 36605 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ