לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לכל סיר יש מכסה, וגם לכל פח אשפה


בלוג זה מספר את סיפורו של טובלרון, מתכנת גאון על סף שיגעון שהחליט לפני כמה שנים לעזוב את המרוץ המטורף עם העולם, והיום בונה את האימפריה שלו והצטרף למירוץ אחר לגמרי.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2017    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2017

הרבה


קראתי עכשיו מה קרה איתי לפני שנה, מהם ההתמודדויות שכתבתי עליהן, וזה כיף כי אני רואה איך פתרתי את רובן, בעבודה קשה וחכמה, ואיך חלק מהאתגרים היו שם כדי שאוכל להתקדם. הכלי הכי חזק שיש לי עכשיו, הגיע בעקבות פיצוץ שהיה צריך להגיע לפני כמה חודשים, ואז הגיע אלי המשפט: "בעקבות הצורך מגיע עוד".

 

הייתה לי שיחה עם חבר לפני יומיים, ביקשתי ממנו שיעזור לי עם לשאול את השאלות שאני לא יודע לשאול, והוא נתן לי שאלה שלא שאלתי, ובעקבות זה היתה לי התפקסות, אתמול לאורך כל היום שיחררתי 150 אירועים ריגשיים מהחיים האלה והקודמים, שמשפיעים עלי, בעיות סמויות וגלויות, מעולם לא חשבתי שאעשה דבר כזה ובכזו עוצמה וכמות.

 

כשהייתי אצל ד2' היינו מטפלים בנושא או חצי נושא והייתי יוצא שבור, לפני שנה טיפלתי ב 15 בעיות סמויות באגן שלי, עברתי את היכולת של הגוף להתמודד, ולקח לו חודש להתאזן מחדש, ועכשיו עשיתי ביום אחד שווה ערך לטיפול של שמונה שנים, מאוד מעניין מה יהיו התוצאות. ואני יודע שיש לי עוד כמה ימים כאלה, לא חסרים דברים, וכדי להגיע לכול מה שאני רוצה, צריך לנקות בכול חדר מעופש.

 

על הדרך גיליתי כמה טכניקות חדשות לטיפול וכמה עקרונות חדשים לטיפול, "בעקבות הצורך, הגיע עוד".

 

כל יום זה הרפתקאה, הולך לישון ומחכה לבוקר, שזה טוב, אני זוכר מה זה שאין לך בשביל מה לקום, לא מקום טוב.

 

 

טובלרון

נכתב על ידי טובלרון , 19/10/2017 12:51  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שיחה קשה


המגבלה שלי בתור בן אדם ובתור מטפל ובעיקר בטיפול שאני עושה לעצמי, זה השאלות שאני שואל, זה שאני צריך לשאול את השאלות הנכונות, ואם אני לא יודע לשאול את השאלות, אני לא אגיע לכול האמת, זאת אומרת אני מוגבל מהמגבלות שלי. הרמתי טלפון לחבר מירושלים להתייעצות לגבי בעיה שאני מנסה שנים לפתור ואני מתקדם מאוד לאט, כמובן שאני רחוק מאוד מאיפה שהתחלתי אבל אני לא קרוב למטרה שלי וכמו כל מטרה שאני מציב היא גדולה בטירוף.

 

השיחה הייתה קשה, אני רוצה לשמוע רק את האמת, והגעתי לאמת שכבר ידעתי, ואולי העדפתי לשים בצד, הוא שאל אותי מה החלום שלי, אמרתי לו שיש לי שלושה: אקזיט, שינוי עולם הרפואה, ועוד משהו. הוא אמר שאקזיט ושינוי עולם הרפואה כבר עשיתי, זה רק עניין של זמן, אמרתי לו שאני יודע את זה, בראש כבר עשיתי את זה, ואז נשאר העוד משהו, והוא אמר שזה כנראה החלום האמיתי, אני לא הסכמתי איתו, קשה מהצד להבין את הדרייב האין סופי שיש לי, אני לא מזלזל בדבר הנוסף, אבל הוא לא מה שגורם לי לקום בבוקר. כשמגיע אני מהעתיד הוא תמיד מדבר על הדבר הנוסף, ואומר לי שאני טוב בזה ברמה שאני לא מבין בכלל, כנראה זה המקום שיש בו הכי הרבה עבודה.

 

זה חשוב מידי פעם להתמקד מחדש, וטיפלתי בכמה דברים חדשים, אני פותר בעצמי כ 20 דברים כל יום, לא הבנתי איך סיימתי צבא, רק היום אני מבין את המחיר הכבד של שלוש שנים לקבל פקודות ממפגרים, שזה אחד הדברים שהכי קשים לי, והיום אף אחד לא אומר לי מה לעשות, יקח לי עוד חודשיים לתקן את הנזקים של הצבא, קיבלתי הרבה מתנות, אחת מהן זה מתנת הריפוי.

 

היום הייתי אצל אמא שלי, כמו מסדר חולים, כל אחד בא עם הבעיה שלו שאני אסדר. ואני, אוהב את זה.

 

טובלרון

נכתב על ידי טובלרון , 18/10/2017 01:23  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פריצות דרך


יש לי מטופל שהוא גם חבר, היה איתי בצבא, המקרה הכי קשה שאני מטפל בו, בעיות עיכול קשות, ומלא בעיות מסביב, במשך שעה הצלחתי להשאיר אותו צף מעל המים, עם התקדמות מועטה, ואז אחרי שנה שלמדתי עוד ועוד מצאתי שיש לו דבר שנקרא sibo, והדבר הזה מפרק אותו, מאז שמצאתי את זה אנחנו עושים התקדמות מטיפול לטיפול. בעקבות הטיפול הקשוח הזה נכנסתי לדבר שנקרא רפואה פונקציונלית, ואחד הדברים שאני מטפל בו ובאחרים זה המעבר מהדם לתאים של חומרים. מבחינת הרפואה הרגילה, יכולות להיות בעיות ספיגה, בקיבה או המעי, אבל ברגע שהגיע לדם, זה מגיע לתאים, וזה לא נכון. מסתבר שהוא שנים רב עם הרופאים על זה שהבעיות שלו הן במעבר לדם וממערכת העיכול, והוא יכול להיות מאוד אינטסיבי, הייתי צריך לשלוח אותו מוקדם כמה פעמים כי הוא היה יותר מידי (אני צריך לבקש ממנו להשאיר את האינטסיביות בבית כי זה לא תפקיד שלי להתמודד עם זה). אז רופאים היו מגרשים אותו בצעקות מהמשרד שלהם.

 

עכשיו הוא אומר לי שפעם ראשונה אחרי עשרים שנה שמה שהוא ידע אני מראה לו את זה בבדיקות ומטפל בו בזה, ופעם ראשונה שהוא רואה את האור בקצה המנהרה.

 

טובלרון

נכתב על ידי טובלרון , 16/10/2017 02:05  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  טובלרון

בן: 38

MSN: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

52,137
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , עבודה , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לטובלרון אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על טובלרון ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ