לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


אני אוהבת חתולים

Avatarכינוי: 

בת: 20

ICQ: 295842869 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2015


משהו מוזר עובר על הגוף שלי

עליתי 2.5 קילו ממש מהר. חוץ ממני אף אחד לא רואה, אבל זה עדין מעצבן אותי

כשרק נפרדנו לא היה לי בכלל תאבון, וזכרתי לאכול רק בזכות העבודה החדשה שלי במסעדה. כשמתחילים לעבוד שם יש שבועיים תפריט פתוח כדי להכיר את המנות, אז האחמ"שים תמיד היו שואלים אותי בסוף משמרת מה אני רוצה לאכול, וככה הייתי זוכרת לאכול.

אולי בגלל זה השמנתי.אוכל של מסעדות וזה... לא יודעת. זה מעצבן אותי ואני מאשימה את האקס. אני במגמה של להאשים אותו בהכל עכשיו

 

בטירונות, היה לי ממש חרא.

סבלתי ממש, זו הייתה טירונות נוראית. המפקדות שלנו חשבו שלהיות מפקדת טובה זה להיות חרא בן אדם ולהשפיל כמה שיותר חיילות בדקה. ההערכה שלי כלפי רובן שואפת ל0 (אומגד הרגע חשבתי על אסימפטוטה אחרי שאמרתי את המשפט הזה חחחחח המצב לא טוב).

בכל מקרה, למה אני מספרת על לכם על זה? כי הייתי כל כך בדכאון בטירונות הזו, הרגשתי כל כך חרא, בכיתי המון בלילות, שבפעם הראשונה בחיי הקדים לי המחזור. נכון שאני כבר בת 20, אבל המחזור שלי ממש לא רוצה להיות סדיר. הוא בדכ מאחר. בין מחזור למחזור עובר חודש והלאה. אז בטירונות, כנראה מרוב שהייתי בלחץ ודכאון כל הזמן, הוא הקדים וקרה שתוך שבועיים מהמחזור הקודם קבלתי שוב.

אז שלושה ימים אחרי שנפרדנו זה קרה לי. המחזור שלי הקדים בטירוף, כנראה מאותן הסיבות. זה די פתאטי כשחושבים על זה. הפרידה עשתה לי כלכך רע שאפילו הכל בגוף שלי השתבש. זה כל כך מפגר.

 

אני עובדת ברשת די פלצנית. להיות שם מלצר מרגיש כמו מינימום התחלה של קורס טיס. הם עושים מזה ביג דיל רציני. לא שאני מזלזלת חס וחלילה, אבל הם גם באמת קצת יוצאים שם מפרופורציות. אני לא מלצרית מדהימה, בעיקר כי אין לי עוד נסיון. מבחינת הלקוחות אני טובה, הם בדרך כלל ממש אוהבים אותי והטיפים בהתאם. מבחינת סדר, יעילות ומהירות אני עדין לא טובה. אני לא מהירה מספיק וכשיש מלא לחץ אני שוכחת כל מני דברים קטנים. יש אחמשים שסבבה לי לעבוד איתם כי הם נותנים לי מרווח נשימה ובאמת מעירים לי לעניין, רק כשצריך. ויש אחמשים שלא מרפים ושכל שנייה חייבים להעיר לי וזה משגע אותי. זה מוציא אותי מריכוז ומוריד לי את החשק למלצר. אני לא יכולה כשמציקים לי, אני צריכה את המרווח שלי. עובדה שהיו פעמים שהספקתי להשתלט על המסעדה לבד והכל היה בסדר, אז לא צריך את החפירות שלהם! מחר אני עושה פתיחה עם אחמשית כזאת, שחייבת להעיר כל רגע. היא כבר אמרה לי שהיא חושבת שאני חרא מלצרית, ומחר היא רוצה לעשות לי מבחן תפריט בגלל שחברה שלי שאלה אותי משהו לידה אז היא קבלה את הרושם שאני סתומה (גם כן חברה! מה היא שואלת אותי דברים כאלו ליד האחמשית הכי מציקה בעולם?). בקיצור לא בא לי את מחר, אני כבר אפתח את היום ברגל שמאל אוף.

 

והכי קשה לי זה שגם כשאני בעבודה ואני פחות חושבת עליו, בסוף היום פתאום חסרה לי השיחה הקבועה שלנו לפני השינה. אני כל כך רוצה לספר לו הכל. אני כל כך מתגעגעת אליו

 

וזה לא מגיע לו

נכתב על ידי , 2/3/2015 09:52  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





42,453

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרינה. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רינה. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ