לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


אני אוהבת חתולים

Avatarכינוי: 

בת: 21

ICQ: 295842869 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2016


בשישי לפני שבועיים נכנסה אישה מבוגרת לחנות, שאלה אם מישהו יודע לדבר רוסית. ניגשתי אליה בחיוך ואמרתי שאני.

היא אמרה לי שהזכרון שלה לא כל כך טוב, ושהיא עשתה שבוע שעבר בדיקת ראייה והיא לא זוכרת איפה, אבל זה היה בקניון, ושבחור בדק אותה. אמרתי לה שזה לא אצלינו כי יש אצלינו רק אופטימטריסטיות בנות, אז יכול להיות שזה באופטיקה הלפרין בקומה למטה. היא שאלה איזו קומה ואמרתי לה קומה אפס, היא התנצלה ושוב אמרה שהזכרון שלה לא כל כך טוב, ושהיא כמעט בת 80. אמרתי לה שהכל בסדר, חייכתי ואיחלתי לה יום טוב.

אחרי שתי דקות היא שוב נכנסה לחנות - "מישהו פה יודע מדבר רוסית?" הייתי קצת מבוהלת, ניגשתי אליה בחיוך ואמרתי לה שאני. היא אמרה לי שהזכרון שלה לא כל כך טוב, ושהיא עשתה שבוע שעבר בדיקת ראייה והיא לא זוכרת איפה, אבל זה היה בקניון, ושבחור בדק אותה. אמרתי לה שזה לא אצלינו כי יש אצלינו רק אופטימטריסטיות בנות, אז יכול להיות שזה באופטיקה הלפרין בקומה למטה. היא שאלה איזו קומה ואמרתי לה קומה אפס, היא התנצלה ושוב אמרה שהזכרון שלה לא כל כך טוב, ושהיא כמעט בת 80. אמרתי לה שוב שהכל בסדר, חייכתי, ואחלתי לה יום טוב. 

זה קרה 4 פעמים באותו היום. רציתי לצאת ולעזור לה אבל זה היה יום שישי ובימי שישי יש תוהו ובוהו בחנות, אפילו לפיפי לא היה לי זמן לצאת.

ביום ראשון שהיה עכשיו באתי לעבודה בבוקר, והיא נכנסה לחנות. "שלום את יודעת רוסית?" חייכתי ואמרתי לה שכן. היא סיפרה לי שהיא הזמינה משקפיים והיא לא זוכרת איפה, אולי אצלינו. רציתי להראות לה שאני לא סתם מנפנפת אותה אז שאלתי למספר תעודת הזהות שלה וחיפשתי אצלינו במערכת, ולא מצאתי. הסברתי לה שהיא לא קנתה אצלינו בטוח, אז כנראה שזו בחנות אחרת בקניון. היא שאלה איפה עוד יש חנויות, ואמרתי לה שיש את הלפרין בקומה למטה, והסברתי לה איך להגיע והיא יצאה. תוך כמה דקות חזרה לחנות, ואותו הסיפור. בפעם השלישית שהיא נכנסה לחנות הלכתי איתה חצי דרך והסברתי לה איך להמשיך. בפעם הרביעית הלכתי איתה עד להלפרין ואז רצתי בחזרה לחנות כי היינו אני ועוד אופטימטריסטית אחת באותו הבוקר.

בדרך לשם היא התנצלה כמה פעמים והודתה לי שאני הולכת איתה, חייכתי אליה ואמרתי לה שוב שהכל בסדר ושאני עושה את זה בשמחה. היא סיפרה לי שהיא הייתה רופאה, אבל הזיכרון שלה כבר לא טוב ושהיא יצאה לפנסיה. היא עלתה לארץ ב1995, צחקתי ואמרתי לה שהייתי בת שנה כשהיא עלתה.

אחרי איזה 20 דקות היא שוב נכנסה לחנות. הפעם בליווי של אחד העובדים מהלפרין. הוא אמר לנו שהבן שלה בגרמניה, כנראה שהיא לבד בארץ.

אני הייתי בשוק שהיא ככה מסתובבת לבד. נשבר לי הלב ורציתי לבכות, לא שזה היה עוזר לי או לה. הוא יצא איתה, וחשבתי לעצמי שהוא בנאדם טוב. היא לא חזרה יותר מאז באותה המשמרת.

נכתב על ידי , 2/2/2016 10:32  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





44,608

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרינה. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רינה. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ