לכתוב זה לראות. |
| 4/2013
חלומותי החלומות הבאנליים
אני יודע שעברו בערך שלוש שעות כי הסתכלתי על השעון כמה פעמים ובכל פעם נלחצתי שהזמן עובר ועוד לא הצלחתי לנסח את הסמס הזה, המתרץ ומסביר למה אני מבריז מהיום הראשון של עבודה שלפי הזכור לי הייתה ממש משתלמת. הסתובבתי בדירה שאנחנו כבר לא גרים בה וזכרתי את הבחור ההוא שסידר לי את העבודה, וממש רציתי לרכך את האכזבה שאני עומד להפיל עליו. אופייני לי לקבוע התחייבויות מקבילות, אבל כבר בחרתי לנסוע לעבוד עם אלי - זכרתי שיום שלישי הזה זה רק אני והוא, והוא צריך אותי. אני מחבב את אלי ויש לי אחריות כלפיו, הבחור השני, ובכן, הוא היה פרי דמיוני, ואפילו לא טרחתי לדמיין לו שם.
ואז יצאתי לרחוב, כי הגיע הזמן, ולמרבה האימה, האוטו שלי לא היה שם - לחץ, חיפושים, ריצות... וכשאני מתחיל לנסח בראש סמס נוסף לאלי, הבנה מוזרה מכה בי - כל החיפוש אחר האוטו, עשיתי בתוכו.
שום הסבר או חקירה, אני לא עומד לנסות להבין למה החלומות המוחשיים והמלחיצים האלה חוזרים על עצמם. אבל אני יודע.
| |
לדף הבא
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סאזורי