לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Sombody mixed my medicine, I don't know what I'm on..


כינוי:  x___X

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


8/2009


יש משהו לא אנושי בעיניים שלו, משהו יותר גדול מצבע מיוחד או צורה יפה,
עיניים טובות כאלה. לא כמו של בן אדם.
אולי כמו של כלבים שרצים לעזור לבעליהם במצוקה, בלי שום אינטרסים אישיים או תכונות רעות נוספות שיש לאנשים.
ובעצם, אי אפשר להשוות אותו לכלב כי החוכמה שנמצאת בו למרות שהוא רק בן שנה ועשרה חודשים,
היא חוכמה שלוקח לאחרים לפחות 3 שנים לרכוש.
והפה הקטנצ'יק הזה שאומר את המילים הכי חמודות ששמעתי מעודי,
ויכול כמה דקות אחרי זה להיפתח כמו פה של היפופוטם חמוד מסדרות הילדים-לא כמו של החיה המכוערת הזו, בבכי חמוד כל כך.
והאף הכפתורי שהוא מתפקע מצחוק כלוחצים עליו כמו צופר של הגה.
והגוף הקטנצ'יק הזה שלפעמים מרוב חוכמה ובגרות אני שוכחת כמה הוא קטן, מגיע לי בקושי לירך.
אבל העיניים.
הן מדליקות את כל מי שנמצא סביבו, אי אפשר להיות עצוב מול המבט הזה,
מבט כל כך, כל כך טוב וטהור.
אף פעם לא ראיתי דבר כזה.
וכשהוא חולה, כמו בשבועיים האחרונים..
העיניים שלו חצי עצומות, רדומות-
כאילו..כאילו משהו נכבה בעולם.
וכואב לי הלב, כלכך, לראות מלאך סובל.

והאח הקטן שלי, הוא אולי הגורם המשמעותי שמייצב אותי.
בלעדיו אני לא יודעת מה הייתי עושה עם כל מה שגיליתי על עצמי.
למרות שהוא עוד לא מבין הכל,ולא יכול להגיד כל מה שהוא מבין,
הוא פשוט אוהב. וזה מה שאני צריכה.
נכתב על ידי x___X , 31/8/2009 00:56  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



469
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , המתמודדים , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לx___X אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על x___X ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ