עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד

בקרתי פה, מה שלא קורה כל כך הרבה

ואז נזכרתי שרציתי לשים פה שירים של ללה - משוררת הודית מלפני 500 שנה שריגשה אותי לאחרונה

את הספר שכחתי אצל חברה ביום שישי אז אביא מהמבחר המצומצם שברשת

ומכיוון שהיום הוא היום

אקדיש אותם לאקס אקסטרימיסטית האחת והמיוחדת

שהגיעה לגיל של מהות החיים

אוהבת אותך

הִתַּשְׁתִּי אֶת עַצְמִי בְּחִפּוּשִׂים.

אַף אֶחָד אֵינוֹ מוֹצֵא אֶת זֶה בְּמַאֲמַצִּים.

לַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ כֹּל כַּד מָלֵא,

אַךְ אִישׁ אֵינוֹ שׁוֹתֶה.

*

בְּכָל מַחְשָׁבָה שֶׁחָשַׁבְתִּי,

הַלֵּל נִסְתַּר

בְּתוֹךְ רֹאשִׁי.

*

יֶשְׁנוֹ אֲגַם כֹּה זָעִיר

שֶׁזֶּרַע חַרְדָּל יָכֹל הָיָה לְכַסּוֹתוֹ

בְּקַלּוּת, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן כֻּלָּם שׁוֹתִים מִמֶּנּוּ.

עוֹדָם נוֹפְלִים לְתוֹכוֹ, נוֹפְלִים וּנְמוֹגִים

כִּמְעַט בְּטֶרֶם יַגִּיעַ שׁוּב זְמַנָּם לְהִוָּלֵד.

כמה זמן לא כתבתי פה...

היום נכנסתי לחפש שיר שהדפסתי פה פעם, נוצר לי פה ארכיון מדהים של תקופת חיים שלמה, רק צריכה את הסבלנות והפתיחות לחזור ולקרוא אחורה.

החיים - כמו שחיים, כוללים הכל. אולי תנוח הרוח ואכתוב יותר מתישהו.

בינתיים אפנק אותכם בשני שירים של המשורר הסופי חפיז (מתורגמים מפרסית):

אני כמעט לא נותן למילה "לא" לחמוק

מתוך פי

כי זה כל כך ברור, נפשי,

שאלוהים קרא "כן! כן! כן!"

לכל תנועה מוארת ביקום

לזמן מה / חפיז

כולנו הגענו למקום הנכון.

כולנו יושבים בכיתה של אלוהים.

ובכן,

כל שנשאר לנו לעשות, יקיריי,

הוא להפסיק

לזרוק כדורי נייר לזמן מה.

השירים מוקדשים לדנג'ה ליום הולדתו