לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

יוצאת מארון הקודש


הבלוג של אשתו של אלוהים: על פמיניזם, אקטיביזם, סוציאליזם, זכויות אדם וחווה, פוליטיקה, חברה, תרבות, חינוך, תיקון ושינוי חברתי
כינוי: 

בת: 38





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2006    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2006

זה התחיל באונס קבוצתי


הכרתי פעם בחורה, לפני כמה שנים טובות, שכשהיתה בת 20, אחרי שהשתחררה מהצבא, החליטה לעבור לגור בתל אביב. תלשה מספרי טלפון ממודעות ברחוב, עיינה במודעות במקומונים. התקשרה לאחד המספרים, קבעה להיפגש עם דייר שחיפש שותף/ה לראות את הדירה. הגיעה, חייכה. אמרה נעים מאוד. לחצה יד. עשתה סיבוב בדירה. לא שמה לב שהוא נעל אחריה את הדלת. כשיצאה מחדר השינה הפנוי-המיועד לה - פתאום ראתה אותו עומד מולה, הזין שלו שלוף. "תשארי עוד קצת", הוא ביקש. היא נשתלה במקום, הלם מוחלט, לא יכלה לומר מילה. לא היתה מסוגלת לזוז, לא היתה מסוגלת לצעוק. הוא התחיל לאונן מולה, ואז התקרב אליה. הוא חשב שאם היא לא בורחת, כנראה שהיא רוצה את זה. התקרב. התחיל לחכך את עצמו עליה. "את נהנית?", הוא שאל. היא התחילה לדמוע, עדיין לא מסוגלת לזוז. הוא גמר ואז שאל אם היא רוצה להיכנס לדירה בסוף החודש. פתאום התעשתה, לקחה את הדברים שלה ורצתה לצאת. גילתה שהדלת נעולה. התחילה לצעוק "תפתח את הדלת!". הוא קצת נבהל, לבש את המכנסיים, ניגש לדלת ונתן לה ללכת. היא ברחה לרחוב. רחוב ראשי בתל אביב, איזור דיזינגוף סנטר. שלוש שעות הסתובבה ברחובות, לא הפסיקה לבכות. אף אחד לא ניגש אליה לבדוק למה בחורה בת 20 מסתובבת ברחוב נקרעת מבכי. אחרי שנירגעה קצת, הגיעה לבית של הוריה, כבר היה מאוחר. נכנסה לחדר בשקט, התקלחה שעה. קצת לפני חצות היא התקשרה אליי ושאלה (אני לא אשכח את השאלה שלה): "אלה, אם בחור שאת לא מכירה מאונן עלייך, אפשר להתלונן על זה במשטרה?".

 

באותו לילה היא ניגשה לתחנת המשטרה עם אביה, התלוננה. שוטר לא נחמד במיוחד תיחקר אותה. שאל אותה "למה נכנסת לבית שלו?", ו"למה לא צעקת?" וגם: "בחורה יפה כמוך צריכה ללמוד לא להסתובב לבד בתל אביב, ההורים שלך לא הסבירו לך את זה?". למחרת דיברנו, ונתתי לה את מספר הטלפון של המרכז לנפגעות תקיפה מינית. היא התקשרה וקיבלה טיפול נפלא, תמיכה מקצועית. אחרי החקירה שלה, זימנו גם אותי לחקירה, מאחר והייתי הראשונה שהיא דיברה איתה על המקרה. רצו לשמוע מה אמרתי לה, לאמת את הדברים שלה. 3 שעות ביליתי במשטרה, ניסו להכשיל אותי פה ושם, את העדות שלי קראתי ארבע פעמים ותיקנתי דברים לא מדוייקים עד שהסכמתי לחתום עליה ("גברת, יש עוד אנשים שאנחנו צריכים לחקור היום, אין זמן, תחתמי כבר").

את הבחור מדיזינגוף לקחו לחקירה. עשו עימות. הושיבו אותה באותו חדר איתו, מתנדבת מהמרכז לנפגעות לתקיפה מינית ליוותה אותה, הכינה אותה לפני העימות. הבחורה התעקשה לאורך החקירה והעימות שהיא רק באה לראות חדר להשכרה. הבחור אמר שהיא הזמינה את זה, שהיא היתה מאוד נחמדה ושהיא רמזה לו שהיא מעוניינת, שהיא חייכה אליו והוא עשה הכל בהסכמה. הוא הודה בכל ההאשמות, בסופו של דבר, אפילו התנצל חצי התנצלות. בחור בן 30 אולי, היום יכול להיות שכבר יש לו משפחה משלו. עברו כבר שמונה שנים מאז.

המשטרה העבירה את הפרטים לפרקליטות עם המלצה להעמיד אותו לדין. הפרקליטות, כעבור כמה חודשים ארוכים, החליטה לסגור את התיק מחוסר עניין לציבור. ואני תוהה איזה ציבור בדיוק לא היה מעוניין להעמיד אותו לדין. אני מאוד אשמח לפגוש את הציבור הזה. יש לי כמה מילים חמות לומר לו על אותה בחורה, שלקח לה תקופה מאוד ארוכה לחזור לעצמה, והיא, מה, בסך הכל מישהו אונן עליה.  

 

ולמה אני כותבת את זה? כי מקודם קראתי בויינט על פרשת התעללות מינית ארוכה ואכזרית בנערה בת 13. זה התחיל באונס קבוצתי. אחר כך היא ניסתה להתאבד. הערב נעצרו גבר ואישה בחשד ::שהתכוונתו לדקור את הנאנסת:: כדי למנוע ממנה להעיד.

מעשי ההתעללות - שכללו חטיפה, כליאה, אונס, מעשי סדום - ::נמשכו כחצי שנה::. אחד החשודים שנעצר טען כי הנערה היתה מוכרת כ"קלה להשגה".

 

המושג "קלה להשגה" מעצבן אותי בכל פעם מחדש. הזילות הנפשעת הזו, התיוג הזה של נערות צעירות ורכות בתור קלות להשגה - מצביע על העברת האחריות והאשמה על הנערות-בחורות-נשים שמותקפות בכל יום, כל יום. הן, לכאורה, מזמינות את הפגיעה, ככה לפחות עובדת המחשבה המעוותת של אותם נערים-בחורים-גברים. היא שתתה אלכוהול, אז מותר לחגוג על גופה. היא התלבשה בצורה פרובוקטיבית, אז זה בסדר לחפון לה את התחת ולהטריד אותה. היא רכנה מעליך עם גופיה קטנה וחייכה במתיקות, אז היא בטח רוצה סקס עכשיו, על הרצפה, כאן ומיד. היא הזמינה אותך לקפה, אז זה נחשב להזמנה מפורשת לסקס.

 

וגם, נגיד, בחורה או אשה מפתה ומתחרטת, ואומרת "לא רוצה" גם אחרי שהקונדום מולבש על איבר זקור. וגם אם בהתחלה שיתפה פעולה והתחרמנה בלהט אבל אחרי כמה רגעים החליטה שהיא לא רוצה יותר. וגם אם אחרי זיון אחד, היא החליטה שהיא לא רוצה זיון שני. וגם היא מוכרת כאחת "קלה להשגה" - האם גופנו הפקר? האם מותר לאיזה שהוא איש להפקיע את זכותנו על הגוף שלנו?

הבחורים מנשר, שהתעללו בנערה בת ה-13, שהיום כבר בת 15, חשבו שכן. שמותר. ב-18 הזדמנויות שונות לאורך חצי שנה, הם חשבו שכן. שמותר.

 

רוב מקרי התקיפה המינית והאונס קורים עם אנשים שלקורבנות התקיפה יש היכרות מוקדמת איתם. המקרים שמעת לעת מפורסמים בתקשורת על אנסים בסמטאות חשוכות ובפארקים, הם דווקא המקרים הפחות שכיחים. נערות, בחורות ונשים מותקפות מינית על ידי אנשים שהן מכירות - בני משפחה, חברים, שכנים, מכרים, מפקדים בצבא, קולגות בעבודה. היכרות מוקדמת בחלק מהמקרים של תקיפות מיניות, מעשי אונס והטרדות מיניות מילוליות/פיזיות פוגעות לעתים בביסוס האשמה. היא הזמינה אותו אליה, והוא אנס אותה בחדר השינה שלה - פה תהיה בעיה להוכיח שזה לא היה בהסכמה. היא נזכרה מאוחר מדי להתלונן - אולי היא בודה מלבה. היא שתתה איתו בפאב, ויש לפחות 20 אנשים שיעידו שהם עזבו יחד - אולי היא רצתה את זה.

 

זה לא ייגמר אם לא נספר. נערות, בחורות ונשים בקרבנו נאנסות כל יום, מותקפות מינית, מוטרדות מינית. כולנו אובייקטים. גופנו מופקע מאיתנו, החברה עדיין מתייחסת לנשים כאל רחם להשכרה, כאל כלי לסיפוק צרכים. נערים, בחורים וגברים מטרידים ומתקיפים נשים כל הזמן. הסיפור של הבחורה בת ה-20 בתחילת הפוסט הוא הסיפור של כולנו, במינונים שונים. עוד לא קרה שפגשתי בחורה שלא הוטרדה או הותקפה בחייה. אין דבר כזה. כולן - כולנו - מוטרדות ומותקפות. זה לא ייגמר אם לא נספר, ונצעק, ונזעק עד השמיים, ונעמוד על רגלינו האחוריות ונדרוש צדק. ונדרוש שיפסיקו להביט בנו כאל סחורה, כאל סוג ב'. אסור לנו לתת יד לתפישות מוטעות. אני שומעת לא פעם על בחורות שבעצמן פוגעות באחיות שלהן ומתייחסות בעצמן לנשים אחרות כ"קלות להשגה". את השפה הזו אנו צריכות להוקיע גם מעצמנו, אסור לשתף פעולה עם השפה הזו. פשוט אסור. כי היום זה הן, מחר זה אתן, אנחנו. אם אנו בעצמנו לא נעמוד על זכותנו להיות שוות ולקבל יחס שווה והוגן, אל לנו לבוא בתלונות לנערים, בחורים וגברים שמתייחסים אלינו בחוסר כבוד ופוגעים בנפשנו ובגופנו.

נכתב על ידי , 20/2/2006 23:21   בקטגוריות רצח, אלימות, נשים  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של תמרי ב-19/12/2007 23:29



105,302
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , משפחתי וחיות אחרות , דת
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאשתו של אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אשתו של ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ