לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

יוצאת מארון הקודש


הבלוג של אשתו של אלוהים: על פמיניזם, אקטיביזם, סוציאליזם, זכויות אדם וחווה, פוליטיקה, חברה, תרבות, חינוך, תיקון ושינוי חברתי
כינוי: 

בת: 43





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2009    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2009

יש גם תקווה בתוצאות


 

למשל -

יורם מרציאנו מחוץ לכנסת.

וגם: זה לא שלמפלגת העבודה היו תוצאות גרועות כל כך. בנתיב הל"ה ובקריית ענבים הם סחפו את הבוחרים והבוחרות.

 

לא הצבעתי למפלגת העבודה כמו במערכת הבחירות הקודמת. את קולי לא נתתי גם למרצ, שלה הצבעתי פעמיים. 3 מערכות בחירות בתוך שש שנים (2003, 2006 ו-2009) הן סימפטום לבעיה קשה מאוד. עם שאינו רודף שלום, צדק חברתי וסביבתי הוא עם שימשיך לפגוש את הקלפיות שוב ושוב ושוב, בהפרשי זמן קצרים מאוד, אולי עד שייפול לו האסימון.

 

עם שממשיך להצביע עבור הליכוד הוא עם עם זיכרון קצר. וזו בעיה. הליכוד קיבל קולות רבים יותר בעיירות הפיתוח מאשר קדימה. אני מסתכלת אחורנית ונזכרת אילו הנחתות הוריד נתניהו, כשר אוצר, למשל, על אותם תושבי העיירות מהפריפריה, ותוהה איך זה קורה. אנשים, מתברר, עוד לא עשו את החיבור המתבקש בין צדק חברתי למלחמה, למשל. בין צדק סביבתי לקפיטליזם. בין רמת מוסדות החינוך העיירות הפיתוח לבין פגיעה אנושה ומתמשכת זה עשורים ביכולת הפרנסה בפריפריה. אין מה לאכול, אין איפה לעבוד, אין סיכוי להגיע ללימודים אקדמיים, אבל העיקר שניכנס בערבים ונפוצץ. העיקר שנהיה צודקים. העיקר שתעשיית הנשק, התעשייה הכי גדולה בעולם, תמשיך להרוויח כסף.

 

יש גם תקווה בתוצאות, מלבד זה שיורם מרציאנו לא יישב בקדנציה הבאה בכנסת. הצבעה לקדימה היא לא גרועה כל כך, למרות שהיא הכניסה כמה ח"כים שבעיניי לא ראויים להיקרא ח"כים. מי שרצה את רוחמה אברהם בתור פרלמנטרית - קיבל אותה. ראש ממשלה אישה היא קפיצת מדרגה למעמד האישה בישראל. ואם לבני תהיה מספיק חכמה היא תצליח לעורר תקווה בקרב נשים רבות על יכולתן, כמו שאובמה עשה זאת למיעוטים הגזעיים בארה"ב. בכנסת הבאה יהיו יותר נשים בכנסת, ואני מקווה שהן ישכילו לשתף פעולה ולדאוג לבוחרות - לא רק הכרה בהוצאות מטפלת למעמד הבינוני ומעלה, אלא לדאוג לנשים שהן הרוב במקבלי דמי אבטלה, הבטחת הכנסה ושכר מינימום במשק הישראלי. לדאוג לטיפול של סוגיות רווחה, חינוך, בריאות וכלכלה.

 

עכשיו זה הזמן, לדעתי, למפלגות השמאל לעשות בדק בית ולהגיע למסקנה - שרבים מאלה שהצביעו ואלה שבחרו שלא להצביע - ששמאל צריך להתעסק עם תקווה, עם שלום, עם צדק חברתי וסביבתי. שמאל לא צריך לצאת למלחמות ולתמוך בהן. שמאל אמיתי הוא הציונות האמיתית, זו שדואגת לבני ובנות הבית לחיות, לא רק לשרוד. להתפרנס בכבוד, לחלום חלומות בני הגשמה. חלומות על חינוך ראוי, על שוויון בין כל הגורמים באוכלוסייה מבחינת דת, מגדר, לאום וכיו"ב. שמאל אמיתי לא מגמגם, מתנצל ומעגל פינות. שמאל אמיתי יוצר ברית אמיתית עם הבוחרים והבוחרות שלו. לא משקר, לא מזיע מול המצלמות או המיקרופונים. שמאל אמיתי דואג לילדים שעוד לא נולדו. הוא מחוקק חוקים סביבתיים ודואג שקפיטליסטים חמדנים תאבי בצע שרואים רק את השורה התחתונה בדו"ח הרבעוני לא ימשיכו להרוס את האדמה ולזהם את האוויר. שמאל אמיתי לא יסכים לבנות משכן חדש לראש הממשלה ב-650 מיליון שקל על חשבון שיפוץ מוסדות חינוך, מיגון יישובי הדרום, סל התרופות, קצבאות לנכים ולניצולי שואה, הפעלה של ספריית עיוורים, הקמת מעונות לנשים מוכות, או יצירת מקומות עבודה.

 

השמאל הליברלי, הכאילו סוציאליסטי, שמביט על העם ממגדלי אקירוב, קיבל הלילה מכה. השמאל האמיתי יודע שהדרך עוד ארוכה. ויש סיכוי שנפסיד. שנמשיך להפסיד, כלומר. וזה בסדר. זה לא כזה נורא. להתעורר בבוקר ולהרגיש טוב עם עצמך, עם הבחירה שלך בקלפי, להיות מסוגל להסתכל על עצמך בראי, זה לא נורא. מי שהצביע אתמול למרצ או לעבודה ראוי שיזכור שרק להצביע זה לא מספיק. מי שהצביע לחד"ש - כנ"ל. וגם מי שהצביע לתנועה הירוקה מימד צריך לדעת שלשלשל פתק בקלפי פעם בשנתיים בממוצע זו רק התחלה. אקטיביזם, פעולות ישירות, עבודה עם ילדים ובני נוער - הם אלה שיצילו את העם הזה מעצמו. חבירה לקבוצות דיאלוג יהודיות-ערביות, התנדבות בארגונים לשינוי חברתי שפזורים בכל הארץ - הן שיגרמו לכל אחד ואחת מאיתנו לחיות בשלום, קודם כל עם עצמנו. כי אז נדע שעשינו את כל שיכולנו לעשות. ואז גם ההצבעה בקלפי תהיה פעולה משלימה לעשייה בשטח.

 

שמאל אמיתי לא ישן טוב בלילה. הוא יודע שיש ילדים רעבים, ש-1 מ-7 הם קורבן לגילוי עריות. שההישגים הלימודיים על הפנים. שהאלימות פושה בכל מקום. שאנשים רעבים ללחם מחטטים בפחים בשוק. שמאל אמיתי יודע שיש כל כך הרבה אנשים שצריך להציל. שכל כך הרבה אנשים חולים ומתים בגלל זיהום סביבתי. הוא עסוק כל הזמן בטיכוס עצות ורעיונות איך לקדם שלום, שוויון, חמלה, צדק. הוא ימאיס את עצמו על חבריו ובני משפחתו שיבקשו ממנו לחדול להסתכל על המציאות דרך פילטר פוליטי קבוע. שמאל אמיתי יחפש כל הזמן דרכים חדשות ויצירתיות כדי לשתף כמה שיותר נשים וגברים באידיאולוגיה שלו ובעשייתו. הוא יוותר על בילויים כדי להתנדב עוד שעות בארגון לשינוי חברתי שבו הוא פועל. הוא יילך לאן שיקראו לו - להרצות מול קבוצת אקטיביסטים בבאר שבע, או בצפון תל אביב. הוא יוציא כסף מכיסו כדי לשלם את חשבון החשמל של משפחה חד-הורית שגרה בסמוך לו. הוא יעשה קניות לנער צעיר שמתגייס לצבא ושלהוריו אין גרוש לקנות לו גרביים, תחתונים וגופיות חדשות. 

 

אמה גולדמן אמרה פעם שאם בחירות היו משנות באמת את המציאות, היו מוציאים אותן מחוץ לחוק. יש משהו נכון באמירה הזו, שבקריאה ראשונה נדמית כבדיחה, אבל בקריאה שנייה ושלישית נראית נכונה מתמיד. בחירות יעשו הבדל במפה הפוליטית רק אם הן יהיו פעולה משלימה לעשייה קהילתית, בשכונות, בפריפרייה, בבתי הספר, בארוחות ערב שישי עם המשפחה. אולי, אינשאללה, תוצאות הבחירות שנודעו לנו הלילה יבהירו ללא מעט אנשים את האמת הלא פשוטה לעיכול - רק עשייה משותפת תוביל לשינוי ממשי בדרך שבה אזרחיות ואזרחי ישראל יחיו. 

 

 

נכתב על ידי , 11/2/2009 15:05   בקטגוריות דת ומדינה  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קוראת ב-12/2/2009 23:29



107,126
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , משפחתי וחיות אחרות , דת
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאשתו של אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אשתו של ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ