לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

תפרחת חתולים




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2007

פז"מולדת חודש ואימות ראשון


אפתח בכך שאת הפז"מולדת חודש שלנו, אם תהיתם, לא חגגנו באופן מיוחד. יש שטענו שאם מישהו יראה אותנו חוגגות פזמ"ולדת אחרי חודש בלבד, יחטיפו לנו מכות רצח. חבל, דווקא חשקתי נואשות בעוגה מהשק"ם.

 

אחרי שהטירונות הסתיימה לה, היה נדמה שבהעדר תכני טירונות נבלה את ימינו ולילותינו במערכים מקצועיים והיבחנות עליהם. את שגרת הלימודים המעיקה קטעו אמנם מה שאמורות להיות "הרצאות חוץ מרתקות", אך למעשה משמשות כזמן להעדר משמעת צבאית ולהתעפצות רבתי. אך שבוע שעבר נוספה לנו ללו"ז פעילות דנדשה שעזרה להפיג את תחושת המיאוס: התרגולים המעשיים. מסתבר שלקורסים שונים ומשונים בבה"ד 11 יש נוסף על התורנויות הרגילות גם "תורנות ראיון" או משהו בזוי בסגנון. מה אומר שאחת לכמה זמן שולפים קורבן תמים מאחד הקורסים ומביאים אותו אל בין ידינו הזוממות להרע. אחרי המתנה מבישה בשממה הבה"דית, מוכנס הקורבן אל חדר בו יושבות כ-10 מאבחנות עם מבט זדוני בעיניים. הקורבן מתיישב מול המפקדת והמתרגלת במה שמסתמן כתחילתה של חקירת שב"כ ארוכה ומייגעת. בזמן שהמתורגל (כך נקרא הקורבן) חושף בפנינו את פרטיו האישיים ביותר, הקהל מגיב בדר"כ בהתעפצות קולנית, צחקוקים ארעיים, התכתבויות קדחתניות ושאר פעילויות מחתרתיות שמזכות אותנו במבטים נוקבים מצד המפקדת. אנחנו אמורים להיות בדממת אלחוט כדי שלא לגרום לקורבן לחשוב שצוחקים עליו ועל מוצאו הקזחי, אך בהתחשב באנשים הביזאריים שהמפקדות שולפות עבורנו מהקורסים בבה"ד, זו לעתים משימה קשה למדי. אגב, מאז תחילת התרגולים גם אסור לנו לדבר עם הקורסים האחרים בבה"ד שמא יהיה חשש לפגיעה בצנעת הפרט. ואח"כ טוענים שלמאבחנות יצא שם של סנוביות. נוסף על כל הצרות, הקירות בין הצוותים בהם נערכים התרגולים הם דקים במידה מטרידה, וקורה לא פעם שבעוד שבצוות אחד נערך תרגול, בצוות השני יש הפסקה. וכך באחד האימותים, בעוד המאבחנת יושבת מול הקורבן עם ארשת של רצינות מקצועית על פניה, החלה מישהי מהצוות הסמוך לצרוח במבטא רוסי כבד:

Rock this party!
Dance everybody!
Make it hot in this party!
Everybody dance now!

השירה המחרידה גררה גל של צחוקים פראיים בצוות שלנו, כאשר המתורגלת עצמה צחקקה אף היא. כמובן שהעובדה האחרונה לא מנעה מהמפקדת לצעוק עלינו מאוחר יותר, שלמתורגלת אין כל דרך לדעת אם אנו צוחקים עליה או בגלל משהו אחר. בתור בן אדם שנכנס למצבי כפית די בקלות, השירה שבקעה מהצוות הסמוך גמרה לי להתקף צחוק שלא שכך בדקות הבאות, וכיוון שהייתי בחזית הכיתה, נאלצתי להסתיר את הפנים שלי עם חומר סודי כך שהמפקדת והקורבן לא יבחינו בי.

 

לפני כל תרגול המפקדת יושבת קצת עם מי שתבצע אותו, שואלת אותה איך היא מרגישה ועוברת איתה בקצרה על החומר. בתגובה לשאלה איך את מרגישה ענתה לה אחת הבנות "אם הוא לא יהיה רוסי אני חושבת שיהיה בסדר". זאת בעקבות מקרה בו בת אחרת מהקורס תרגלה על איזה רוסי מקורס נתיב (קורס שמורכב מעולים, רובם ככולם רוסים), מה שגרר סיבוכים שונים ומשונים באימות. בכל מקרה, הבנות סברו פה אחד שהייתה דרך מעט פחות גזענית לנסח את הדברים בפני המפקדת, אבל לא משנה J . העיקר שאנחנו חבורה של בנות איכותיות בעלות רגישות גבוהה לאנשים. אגב, בחדר אוכל צרחה אחת הבנות מהקורס משהו על "הסובייטים מהשולחן הסמוך".

 

היה לנו גם סיור בכלא 4 שהיה מדכא למדי. האוכלוסייה הגברית בכלא מורכבת בעיקר מדוסים, רוסים ואתיופים שעשו קולות של קופים בכלוב ותקעו בנו מבטים מלאי זימה. אחר כך התחלקנו לצוותים ותרגלנו אימות נתונים על על"מים (עצורים לפני משפט). אנחנו קיבלנו רוסי אחד שנעצר על עריקות ובניגוד למצופה היה חמוד להפליא, שיתף פעולה ואפילו ניסה לעזור למתרגלת. סיפור החיים שלו היה נורא עצוב, בייחוד לאור כך שראו שיש בו פוטנציאל שלולא נסיבות החיים שלו אולי לא היה מתבזבז באופן שכזה. אחרי שבמהלך שבוע וחצי לא קראו לי לתרגל, כבר הייתי סמוכה ובטוחה שהמפקדות קושרות קשר כנגדי ויתנו לי לתרגל בכלא. אך למרבה המזל ניצלתי מגורל זה (למרות שדווקא הייתי מעדיפה לראיין את העצור הזה על פני כמה מהכלבתות בבה"ד 11). וכך רק לקראת סוף השבוע נתנו לי סוף סוף לתרגל. קיבלתי לידי מש"קית ת"ש חמודה שאיחלה לי בהצלחה לפני שנכנסנו, ואמרה לי לא להילחץ ושהיא תשתף איתי פעולה בכל אופן שאזדקק לו. במפתיע, האימות הלך די טוב והמשוב היה חיובי, מה שגרם לי לציפייה לקראת שלב הראיון.

 

כחלק ממערך הרצאות ההעשרה המרתקות שאנו מקבלים, נכנסה אלינו מש"קית חוי"ה להעביר לנו הרצאה על החברה הישראלית. היה זה שבוע קודר ומר מבחינת אחוזי ההתעפצות, ומתוך ידיעה של הצפוי לקרות פילסתי את דרכי אל אחת השורות האחרונות. שעות השינה המועטות בתוספת שעמום גובר והולך החלו לתת בי את אותותיהם, ומבלי ששמתי לב צנחתי לשינה עמוקה. כעבור זמן לא ידוע הרגשתי מישהי מנסה להעיר אותי בכח בלווית מספר צחקוקים מן הסביבה הקרובה. כשפתחתי לבסוף את עיניי מצאתי על ברכיי כרטיסייה כחולה על איזה קווקזי בתורנות מטבח. מסתבר שהמש"קית ראתה שנרדמתי והחליטה לתת לי משהו להקריא, אבל אפילו כשהיא ניגשה והניחה עלי את הכרטיסייה הדבר לא עורר אותי מרבצי.

 

באחד הערבים הודיעו לנו במפתיע שעלינו להסתדר ב-ח' למסדר רס"פ מול המגורים בתחילת שעת ט"ש. כבר חשבנו שעשינו מעשה נפשע עוד יותר מבדרך כלל, וכך נעמדנו דוממים ואחוזי אימה. לבסוף הגיע הרס"פ והודיע בקולו הרועם שבחדר 9 ("החדר שלי, מה כבר עשינו מה כבר עשינו??" היה מה שרץ לי בראש באותן שניות) נמצא חור בקיר עם גללים של חיה בלתי מזוהה המעוררים ריח של צחנה בחדר. יש להקדים ולומר שבמסדר הניקיון שנערך מוקדם יותר הדגשים לחדר שלנו היו "יש אבק על הארוניות והתחלה של ריח צחנה". אנחנו מצידנו חשבנו שמדובר בריח הרגליים המסריחות שפשט במרחבי החדר ואיים לאכל כל חלקה טובה, אך כעת נמצא סוף סוף האשם בריח - חיה בלתי מזוהה! וכך ציווה עלינו הרס"פ להעביר איכשהו שתי מיטות מהחדר שלנו לחדרים האחרים ושאנחנו, בנות חדר 9, נארוז את הדברים שלנו ונעבור לישון בחדרים האחרים עד שמאורת הגללים תיסתם. וכך פילסתי את דרכי אל חדר עם 15 בנות נוספות וישנתי לראשונה מאז תחילתו של הקורס בקומה העליונה, מה שהסתבר כחוויה כיפית למדי. הבעיה היחידה הייתה כשירדתי מהמיטה נאלצתי לנסות שלא לדרוך על אחת הבנות שישנה על הרצפה. מדוע, אתם שואלים? ובכן, הבנות בחדר החליטו לעשות תורנות - כל חודש הבנות שישנות יחד במיטת קומותיים יתחלפו בקומות. וכך חלף לו חודש והגיע הזמן להתחלף, אך אותה מישהי החליטה שהיא אינה יכולה לטפס למעלה כיוון שהיא נמוכה מדי (אפילו שזו שישנה לפניה בקומה העליונה היא בדיוק באותו גובה) והחליטה לעשות הצגות ולישון על הרצפה. כמובן שלא בכך הסתיים העניין והיא אף פנתה למפקדות וטענה שהבנות בחדר מכריחות אותה לישון על הרצפה. ואח"כ היא הולכת וטוענת שממש רע לה בקורס מבחינה חברתית ושהיא רוצה לפרוש אחרי השלב הראשון.

בכל מקרה, אם השיחה על מאורת הגללים לא הספיקה כדי לערער את סמכותיותו של הרס"פ, הרי שמוקדם יותר באותו שבוע הרס"פ מעד על מדרגה והשתטח על הרצפה לעיני כל הקורס, כשאחת המפקדות עוזרת לו לקום תוך שהיא מתפקעת מצחוק.

 

ועוד קצת ממאורעות השבוע החולף:

 

אחת הבנות הבחינה בקורס בלתי מזוהה עם תגיות שחורות ושרוך שחור, וכששאלה אחד מהם איזה קורס הם, הוא ענה לה "קורס זיהוי גופות".

 

ברקת סיימו את הקורס והותירו אותנו כקורס ראיון היחידי בבה"ד (עד שברקת-אפריל הפעורים יגיעו), לא לפני שהם העבירו לנו ספר עם בדיחות פרטיות, שירי מורל ותמונות, שעתיד לעבור בירושה מקורס לקורס. הסתבר לנו שמשהו כמו 18 אנשים מתוך 47 עפו במהלך שלב הראיון, (וזאת עוד לפני הסטאז' בלשכה, שגם במהלכו אפשר להיפסל מראיון) מה שלא החדיר בנו אופטימיות רבה מדי לגבי השלב השני של הקורס. מצד שני, לראות אותם הולכים בגאווה עם השרוך החום והתג של מנהל הגיוס גרם לכולנו לרצות להיות במקומם.

אבל עוד שבוע גם אנחנו ניראה קצת פחות צעירים ונקבל את סיכת עין המאבחן הנחשקת וכפי הנראה גם נקבל סוף סוף חמשוש (!!). אנחנו הולכים לערוך פעילות עם מפגרים ואמרו לנו שאחד הדברים שמשמחים אותם זה לקבל כל מיני דברים כמו כרטיסיות ותעודות. לאור הלהיטות שלנו אחר שרוכים וסיכות למיניהם, תהתה אחת הבנות למה בדיוק זה הופך אותנו.

 

נכתב על ידי עכברת קניון , 24/2/2007 15:37  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  עכברת קניון

בת: 26

ICQ: 97696232 




943
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , יצירתיות , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעכברת קניון אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עכברת קניון ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ