לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של קזנובה מורדוכי

הבלוג הזה מוקדש באהבה להפקות המזרח ולסרטים המשובחים שלהם.פה ננתח ונדסקס את הסרטים של הפקות המזרח.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2006

קרבן האהבה -1


"קרבן האהבה "הוא הסרט הראשון של הפקות המזרח.



תיאורו באתר החברה הוא כזה:

תקציר העלילה  
"אבי (אבי ביטר) ומרקו (ירמי קדושי) חברים יתומים החיים בשכונת עוני בדרום תל אביב ומתפרנסים מעבודות סבלות, באחד הימים מכיר אבי בחורה צפונית בשם מאיה (אילנה מן), בין השיניים מתפתח רומאן, אך הוריה של מאיה שגידלוה ברמת חיים גבוהה הסתייגו מאהבתה לאבי בגלל דעותיהם השליליות לגבי החברה המזרחית. עקב הלחץ החברתי והרקע התרבותי השונה של השיניים דוחה מאיה את אבי ומחליטה להיענות לחיזוריו של דני (דני חדד) בחור צפוני המקורב להוריה של מאיה, אבי לא יכול לספוג את ההשפלה ומסתבך בקטטה עם דני ומכאן חייהם של אבי ומרקו הופכים לסיוט אשר מכניס את אבי לכלא וגורם למרקו להישאר לבד מול המציאות הקשה והמרה בשכונה. ."
אם כן אפשר להבין מתוך התקציר של הסרט את העלילה בקווים כלליים אולם מצפיות חוזרות ונשנות בסרט אפשר לגלות רבדים נסתרים המסתתרים בסבטקסט של השחקנים.(אחד הרמזים החשובים לכך זו העובדה שהסרט יצא בשנת 1993 בתקופת הסכמי אוסלו).

הסרט נפתח במרקו(ירמי קדושי)שמנסה להעיר את אבי חברו לעבודה ולחיים לאחר שניסה לתקן את הרכב ששבק חיים.

אבי מתעורר מצעקותיו של מרקו, ניתן לראות כי אבי ישן כאשר הוא לבוש כבר במקטורן, סימן למוכנותו לחיים, והבנתו כי החיים הם ארעיים. אבי מתיישב, מצית סיגריה (קנט ארוך), ומצווה על מרקו שיכין לו קפה.  אבי מסתייג מן הקפה שהוכן לו. הוא פונה למרקו בטרוניה כי זהו "קרח של קפה" ומאחל לו כי "שבגירושין שלך יכינו לך כזה קפה"- פאראפרזה על האיחול העממי: "בחתונה שלך...", הבעת הסלידה מן הקפה היא הרמז הראשון לסגנון החיים הראוותני נגדו יוצא מסיקה בסרט- עלייה במספר הזוגות המתגרשים, כמו גם בעליית מספר בתי הקפה ה"מתוחכמים", ומיני משקאות קפה קר למיניהם, שהיו אופנתיים בתקופת עשיית הסרט.

מרקו, המייצג את תמימותם של תושבי שכונת העוני, נושא בשורת איוב: הרכב התקלקל. תוך שהוא מפויח הוא לועס מלפפון. כשרואה אותו אבי, הוא צוחק עליו ומכנה אותו "אידי אמין דאדא", (אידי ימין דדה" במקור)הרודן האוגנדי המפורסם. בנוסף, אומר אבי למרקו, כי "רק חמור אוכל מלפפון על הבוקר"- קשה להתעלם מן הרמיזות הפוליטיות בסצנה זו: בדאגתו למצב המשטר, אבי ביטר משתמש בדוגמאות לרודנים מן העבר- החמור- רמז לקיסר הרומי קליגולה, שמינה בטירופו את סוסו לקונסול. "אנחנו מאחרים" מתרה בו מרקו, כרמז לבהילות שבצורך בשינוי שיטת הממשל (וזה המקום לציין, שבמקרה, או לא במקרה, שיטת הממשל בארץ אכן שונתה כעבור שנתיים!- האם לסרט יש חלק במהפך הפוליטי?). בסצנה הבאה נראים אבי ומרקו יוצאים מהדירה בשכונת העוני (נווה צדק), שם הם פוגשים את עמו זכי (יצחק ענף ז"ל).  עמו זכי הוא כבר אדם זקן, ולמרות זאת, הוא אינו שוכח "לתת כבוד", לאבי, ודורש שיבואו אליו לבית הקפה שלו. מרקו חוזר לטפל במנוע של הרכב, ואילו אבי נכנס לתא הנהג, ומגע הקסם שלו , בבחינת "דאוס אקס מכינה", מפעיל את המכונית. כאן אנו מתוודעים לחייהם  האמיתיים של אבי ומרקו. הם אינם מצרים על מצבם הפיננסי, אלא יודעים להנות מן החיים הפשוטים. ברקע מתנגן שירו של אבי ביטר- "פרפר הלילות", שיר מלא שמחת חיים ואהבה. עם סיום השיר, אנו מתוודעים למאיה (אילנה מן), כאשר אבי עוצר את רכבו וחוסם את יציאתה מן החניה של בית מלון . מאיה וחברתה מנסות לברר למי שייך הרכב החוסם. ימין מסיקה מראה לנו בסצנה זו רק את השואלות- משמע, יש שאלות- אך תשובות אין. במקום תשובות מראה לנו מסיקה "שוט" (מונח בצילום) של בית המלון עומד דומם. אל מול ה"צפוניות" העשירות וחסרות האונים, מגיע בעל הרכב, הלא הוא אבי, ה"דרומי" העני, אך עם זאת, חסר הדאגות והשמח, ובידו עיתון. בזמן שמאיה צועקת עליו, מפגין אבי שקט נפשי משל היה נזיר זן בודהיסטי. השאלה הראשונה אותה שואל אבי לאחר שוידא שמאיה נרגעה, היא מהיכן היא ירשה את היופי שלה. הווית הכבוד חשובה מאין כמותה לאבי ביטר, ומעל לכל- כיבוד הורים (כידוע, זהו אחד מיסודות הקונפוציאניזם- אבי ביטר מראה במשחקו איכויות רב תרבותיות)- ולכן הוא מנחש כי היופי של מאיה מקורו באמהּ. מאיה מתעלמת משאלה זו, כמו גם מדרישתו של אבי להזזת הרכב בתמורה למספר טלפון. כאשר היא מתעלמת מנסיונו של אבי ליצור עימה קשר, אבי מסיט את נושא השיחה בהצביעו על העיתון ובאומרו: "תראי, יצחק רבין נהיה כנר".

מה עומד מאחורי משפט מסתורי זה, שלכאורה, הוא סתום וחסר משמעות?

להזכירכם, הימים הם ימי הסכמי אוסלו, בהם הפיגועים השתוללו בארץ, והארץ בערה. האם ימין מסיקה טוען בסרטו כי הממשלה לא עשתה די למנוע את הפיגועים? ההקבלה כאן היא ברורה- מסיקה וקדושי משווים את רבין לנירון קיסר, שזכור לדיראון עולם כזה שניגן בכינור על חורבותיה של רומי הבוערת- כך גם רבין מנגן אל מול מדינת ישראל השסועה. אבי מתרצה להזיז את רכבו לאחר שחברתה של מאיה מאיימת עליו. "אם יש לך סניגורית, אני רואה שהעניינים מסתבכים" (לשם השוואה, ניתן לראות כי בסרט "בכבוד שלי", אבי כבר איננו מאוים על ידי "עורכי דינים"). בעוד אנשים כמו אבי ביטר מנסים לפתור כל תסבוכת על ידי הומור וטוּב לב, הרי שהצפוניים ישר יפנו לערכאות משפטיות, מבלי לנסות להבין את הסיפור האנושי שמסתתר מאחורי כל אדם. הסצינה מסתיימת עם תקווה להמשך הדרך- אבי ביטר מזיז את רכבו, וכשהוא שואל את מאיה לשמה, היא נעתרת ועונה לו. אבי נוסע משם תוך שהוא קורא לעברה "להתראות, מלכת היופי"- לעג מובהק לצפוניים, אצלם הכול נמדד בתארים ועל פי מראה חיצוני.

 

המשך יבוא...

נכתב על ידי , 14/10/2006 14:42  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי: 

בן: 62

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקזנובה מורדוכי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קזנובה מורדוכי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ