לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מיומנה של הומואית


סיפורים על החיים ההומואים שלי D:

Avatarכינוי:  הומואית

Skype:  homoit@hotmail.com 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2011

שלושה הומופובים טיפשים, שני אתרי פורנו גיי וטירון נלהב אחד


אני תמיד אומרת שבכל העולם הזה, אין דבר יותר מוזר ומשונה ממה שאנשים יכולים להיות.

 

השבוע זה היה לי ברור יותר מאי פעם, כשהמין האנושי הוכיח לי שוב שהוא בלתי צפוי כמו מחיאות כפיים בהופעה של אמיר פיי גוטמן.

 

נתחיל מהמקרה המפתיע הראשון. אחי הגדול.

 

עברו שלוש שנים מאז שסיפרתי לו עליי, והתגובה שלו הפתיעה אותי ביותר ממובן אחד. מצד אחד הוא היה תומך ואוהב, ומצד שני גינה את העניין והציג דעות חשוכות שלא ציפיתי ממנו. מצד שלישי הוא נתן לי להתארח אצלו כשהיה מצעד הגאווה בירושלים, מצד רביעי הוא עשה לי שיחה מאוד ארוכה על כמה הוא מתנגד לכל הקונספט והמשיך לדבר על בחור הומו שגרם לו להרגיש מאוד לא נוח... לא ידעתי מה לחשוב! הוא בעד? הוא נגד? זה כל כך בלבל אותי.

 

עד שניהלנו את שיחת הטלפון הבאה.

 

אחי: סיס [קיצור של sister, ככה הוא קורא לי]... אני חייב לספר לך, את לא תאמיני.

הומואית: מה העניין?

אחי: שלושה חברים שלי מהישיבה ואני ניהלנו שיחה, ובין השאר דיברנו גם על... אה... נו... את יודעת... זה... אממ... מיניות

הומואית: הו?

אחי: כן, ואם לדייק, דיברנו על הומוסקסואליות. הם התחילו לומר דברים ממש מגעילים על גייז

הומואית: כמו מה?

אחי: הדברים הרגילים, את יודעת... כלומר אני מסכים עם חלק מהדברים שהם אמרו. שהם חולים, שזה לא טבעי, כל הדברים האלה... כלומר, אני מאמין שגבר צריך להיות עם אישה.

הומואית: כן, אני יודעת שאתה מאמין בזה... *לא מתווכחת אבל לא מרוצה מהכיוון של השיחה*

אחי: לא, רגע! את לא מבינה! איך שהם התחילו לומר את הדברים האלה, אני הרגשתי ממש לא נעים! כלומר... אני הרגשתי שהם מעליבים אותך, כי הם בעצם כאילו מדברים עלייך ואומרים שאת חולה ושאת כל הדברים האלה. אבל הם לא ידעו, אז אמרתי להם "היי, היי, תפסיקו עכשיו עם הדברים האלה, יש לי אחות שהיא גיי" [באנגלית זה נשמע הגיוני יותר]

הומואית: *לא מאמינה למשמע אוזניי*

אחי: והם המשיכו וזה היה פשוט נוראי... סיס, את לא תוכלי להאמין איזה שטויות יצאו להם מהפה!

הומואית: *רוצה להתערב שכן אוכל?* מה הם אמרו?

אחי: תראי אני יודע שאת לא מסכימה עם דעתי ואני מחשיב את עצמי כאדם מאוד ליברלי יחסית, ואפילו שאני חושב שזאת מחלה וזה לא טבעי, אני לא שונא הומואים! וכן, יש כאלה שלא בוחרים בזה ובאמת נולדים ככה אז זה לא באשמתם וזה מטומטם לשפוט מישהו בגלל זה. אבל הם התחילו לומר שכל ההומואים והלסביות הם אנשים שטחיים וחרמנים וסוטים ושהם בוחרים לחיות בסדום ועמורה כל החיים שלהם, כאלה שטויות שלא הייתי מוכן לשמוע...

הומואית: אז מה אמרת להם?

אחי: אמרתי להם בדיוק ככה, שאחותי היא גיי והיא בכלל לא כמו שהם אומרים ושהיא בן אדם נורמלי לגמרי! היית צריכה לראות איך הם הסתכלו עליי. שאלתי אחד מהם שממש היה אנטי-גיי כזה, שאלתי אותו "תגיד אתה בכלל פגשת הומו בחיים שלך?" והוא אמר לי "כן, פגשתי! אחד!"

הומואית: *נחירה*

אחי: נכון??? אז אמרתי לו "כן? אז אתה שופט מוסרית קהילה שלמה על אנשים שמעולם לא פגשת? ככה זה עובד?" ובשלב מסוים אני כל כך התעצבנתי עליהם וכל כך כעסתי שפשוט הפסקתי את השיחה והם שינו נושא.

הומואית:

*לא הצלחתי למצוא מילים*

אחי: אני אמרתי להם, אמרתי שאת בן אדם מדהים ושאני מעריץ אותך ולא אכפת לי שאת גיי, לא גיי, ושהם בכלל לא יודעים על מה הם מדברים והם לא מכירים בכלל אנשים כאלה אז שלא ידברו בכלל.

הומואית: אני... וואו, תודה לך! כלומר... אני כל כך מעריכה את מה שעשית ואני כל כך גאה בך, אין לך מושג אפילו כמה!

אחי: מה חשבתך, שאני אתן לאנשים לדבר ככה? לא שתקתי, הגנתי עלייך ועל הכבוד שלך ושל הקהילה ונאבקתי בשבילך!

הומואית: תודה, זה באמת חשוב לי ואני נורא מעריכה את זה!

אחי: הכל בשבילך, סיס!

*רגע הולמרקי מרגש*

 

זה באמת הפתיע אותי. הבן אדם חי במקום שזה מאוד לא מקובל בו, והעובדה שהוא לא מתבייש ומדבר על זה ככה ומגן עליי... אני כל כך גאה בו. אני הייתי בטוחה שזה נושא רגיש אצלו, שהוא לא מדבר על זה עם אף אחד ושהוא מסתיר.

 

אני עדיין מתקשה להבין איך הוא באמת התמודד עם כל העניין... או איך הוא מתמודד איתו עכשיו. לא ברור אם הוא בכלל מבין, או אפילו אם הוא רוצה להבין או שהוא מעדיף להדחיק. וזה לא עוזר שבקושי יוצא לנו לדבר, וכשכן יוצא לנו- אנחנו לא מספיקים להגיע לנושאים עמוקים כאלה לפני שאנחנו מפסיקים את השיחה מסיבות כאלה ואחרות.

 

אני מניחה שאי אפשר באמת לדעת איך אנשים חושבים, אה?

 



 

מילא משפחה שמתנהגת באופן לא צפוי. אבל בוודאי תסכימו איתי שהיחידים שמפתיעים יותר מבני משפחה הם זרים מוחלטים! נכון?

 

ומה יכול להיחשב כזר מוחלט יותר מאורח פולני אצלנו בבית?

 

עליי להרחיב מעט יותר.

 

לפני כמה פוסטים דיברתי על כך שאמא שלי מאחרת מורים פולנים אצלנו בבית לאחר שהיא שהתה שבוע אצלם בפולין. היא תכננה שאשאר בבסיס בסופ"ש הזה [אם להיות כנים, גם אני תכננתי], ולכן נתנה את החדר הגיי שלי למורה הפולני ההומו.

 

הייתי חייבת לשאול אותה איך היא למעשה יודעת שהבן אדם הומו, והיא אמרה לי שהיא לא יודעת. רק שזה מה שהתלמידים שלו אמרו לה. תיארתי לעצמי אדם מופנם ושקט וקיוויתי שחדרי יחזיק מעמד.

 

במהלך השבוע בבסיס קיבלתי דיווחים פה ושם על האורחים שלנו. אחד הדיווחים המעניינים יותר היה על הפולני ההומו [בואו נקרא לו פולי, מה דעתכם?] שהשתמש במחשב שלי וגילה דבר מעניין מאוד.

 

זה העניין- בעוד לרוב האנשים יש סמן עכבר רגיל המזכיר חץ לבן שמשתנה ליד עם אצבע בכל פעם שהוא עובר על קישור... לי יש סמן עכבר שנראה כמו סימן של שני זכרים מאוהבים שמשתנה לשני זכרים מזדווגים בכל פעם שהוא עובר על קישור [כן אפילו הסמן עכבר שלי גיי]. קשה לתאר או אפילו לדמיין את זה, באמת צריך לראות כדי להבין. אבל היו סמוכים ובטוחים שלא ניתן לטעות בדבר המשמעות של הסימן הזה. בייחוד אם אתה, אחרי הכול, הומוסקסואל.

 

לא חשבתי לשנות אותו טרם הגעת האורחים, דבר שהוביל לתגובה מאוד שעשעת. על פי דיווחה של אמא שלי, הוא ניגש אליה כשלחייו אדומות כעגבנייה מיוחמת, ופניו מביעות רגש שנע בין מבוכה היסטרית לצחוק כמעט בלתי נשלט כשהוא מנסה למלמל את השאלה "וואט איז דיס...?". אמא לא יכלה לספר על המקרה בלי להתפקע מצחוק כל מילה שנייה. "אמרתי לו שלבת שלי יש חוש הומור מיוחד!" היא סיפרה, מפרטת לי את תגובתו. בנוסף לדיווח הזה, היא גם סיפרה לי שהחדר שלי מריח מדהים, והסיבה לכך היא השימוש המוגזם של הבחור בקרמים ותחליבים.

 

על כל פנים, דבר אחד הוביל לאחר, תורנות של סוף השבוע במטבח בוטלה גם אחרי שהשתכנעתי שאין סיכוי שזה יקרה [כתוצאה מכך התחלתי לשקול לסגוד לישות שמיימית כלשהי כי מה עוד יכול להסביר את זה], ואני חזרתי הביתה מוקדם מן המתוכנן.

 

אני מודיעה לאמא שאני לא נשארת בבסיס בסופ"ש כחמש שניות לפני שאני פותחת את הדלת ונכנסת אל ביתי החם, התיק עדיין על גבי, כולי קופצנית ועליזה כיאה למישהי שבדיוק חזרה משבוע מפרך אך מספק בבסיס הצבאי שלה. אמא לא נתנה לי אפילו לנשום לפני שהיא קראה לאורחים שלנו.

 

אמא: פולי! קאם הייר, מאי דוטר איז באק פרום דה ארמי! קאם מיט מאי דוטר!

הומואית: הם כאן?

פולי: *יוצא מהחדר שלי, ולעיניי נגלית דמות אדם גדול מימדים קירח. בהחלט לא מה שציפיתי* הו הלו! סו נייס טו מיט יו! *לוחץ את ידי*

הומואית: נייס טו מיט יו טו... *וואו איזו לחיצת יד חזקה*

פולי: [ומחליפה לעברית] אני כה מצטער, השתלטתי על החדר שלך!

הומואית: אה לא זה בסדר, אמא אמרה לי, אני לא נשארת לישון כאן.

אמא: יש לה את הבית של אבא שלה, זה בסדר היא ידעה שאתם באים!

פולי: יש לך חדר מאוד נחמד, מאוד... מיוחד!

הומואית: תודה, שמחה שהוא לטעמך.

פולה [הפולנייה השנייה]: איך בצבא? את עובדת קשה?

הומואית: *נותנת לה לחשוב שכן*

פולה: טוב, אנחנו יוצאים, נחמד לפגוש אותך!

פולי: כן, נחמד לפגוש!

הומואית: נחמד לפגוש אתכם גם! *אני מאמינה שסיכמנו שהפגישה ההדדית הייתה נחמדה לכל הנוגעים בדבר*

פולי ופולה: אנחנו זזים! לילה טוב! *עוזבים את הבית*

אמא: הומואית, את יכולה ללכת לחדר עכשיו. הם יחזרו מאוחר.

הומואית: תודה! *רצה לחדר, שבאמת הריח מקרמים ותחליבים, מתיישבת על המחשב... נכנסת באופן אוטומטי להיסטוריה של האינטרנט, סתם כדי לוודא שאף אחד לא חיטט לי באתרים או בבלוג או משהו כזה... מביטה באתרים שנכנסנו אליהם היום...*

  

או. מאי. פאקינג. גאד.

 

תדעו לכם שכל פרט ממה שאני עומדת לספר לכם, הוא אמת לאמיתה. אי אפשר להמציא דברים כאלה, פשוט אי אפשר.

 

הומואית: *קוראת את כותרות האתרים שנכנסו אליהם היום* מה לכל ה... GAY PORN TUBE...? הארדקור גיי סקס...? גייבויז אונליין לייב שואו...? *נכנסת, לא מאמינה למראה עיניי*


כמובן שעשיתי את הדבר הנאות והמוסרי ביותר שכל אדם אחר היה עושה אילו היה במצבי, על מנת לשמור על צניעותו של האורח.

 

הומואית: אמאאאאאא!!! בואי מהר!!!!!

אמא: *צועקת מהסלון* משהו דחוף??

הומואית: *צועקת בחזרה* לא, לא במיוחד! חשבתי פשוט שתרצי לדעת שפולי נכנס לאתרי פורנו גיי במחשב שלי!

אמא: מה?! *רצה מהסלון לחדר שלי* את עובדת עליי, נכון?

הומואית: אמא, אני לא הייתי כאן כל השבוע. האתרים האלה הם מהיום.

אמא: *מסתכלת מקרוב, לא כל כך מצליחה להבין* לא. נכון. לא נכון!!! לא יתכן, לא, אין, לא יכול להיות!!!

הומואית: אני אומרת לך שכן! הנה תראי, כתוב פה! *לא נושמת מרוב צחוק*

אמא: *קוראת* גיי בויז, גיי פורן טיוב, גיי... וואי אני לא מאמינה!

הומואית ואמא:

 

אמא: רגע, מה זה? "ביצים שעירות ענקיות 2"?

הומואית: מה, זה?

אמא: תיכנסי לזה!!!

הומואית: *מצייתת ואנחנו צופות בסרטון של גברים מבוגרים מזדיינים במקום ציבורי*

אמא: את בטוחה שזה לא שלך...?

הומואית: איכס אמא! זה ממש לא הטעם שלי! והסברתי לך כבר שהאתרים האלה הם מהיום!

אמא: *נראית בשוק טוטאלי* הומואית, זה פשוט לא אמיתי.

הומואית: חכי, יש פה עוד! *נכנסות לכל האתרים שהוא היה בהם, ביניהם גם אתרי פורנו של נשים מבוגרות* טוב, לא לגמרי ברור מה הוא אוהב, אבל אני חושבת ש"מבוגרים" די מסכם את זה.

אמא: *צופה איתי כבר בסרטון הרביעי או החמישי* את בטוחה שאין דרך שהוא יגלה שראינו את זה?

הומואית: אני אמחק את זה. וחוץ מזה, אם הוא לא חכם מספיק בשביל למחוק את ההיסטוריה, הוא לא חכם מספיק בשביל להבין שמישהו הסתכל בה.

אמא: אוי לא! איך אני אביט לו בעיניים עכשיו???

הומואית: נו זה רק פורנו, אמא.

אמא: אני מניחה אז שהוא באמת גיי, נכון? כלומר איזו עוד סיבה יש לו לצפות ב... *מצביעה על הבחור שבאותו רגע העניק מין אוראלי לאדם מבוגר מספיק להיות סבא שלי. כן, כאילו הסיטואציה לא הייתה מספיק ביזארית, גם צפיתי בפורנו גיי עם אמא שלי *

הומואית: אבל יש פה גם אתרים של נשים מבוגרות. אולי הוא בכלל דו-מיני...?

אמא: טוב, די, מספיק, זה לא יפה מה שאנחנו עושות.

הומואית: *מאיפה המצפון הזה הגיע פתאום?* היי, בואי נבדוק אם הוא ביקר בעוד אתרים אתמול ושלשום! *בודקת את ההיסטוריה ומשתנקת* אני לא מאמינה!!!

אמא: מה???

הומואית: זה...! היי! מה, אלה האתרים שלי!!! מהמועדפים שלי!!!

אמא: מה זה, גם פורנו?

הומואית: האמת שלא, למרות שהשם מטעה אני מודה... אבל זה לא משנה את העובדה שהוא נכנס לאתרים שלי! *האמת שגם לאתרי הפורנו שלי אבל אמא לא באמת צריכה לדעת שאני צופה בהם. למרות שהיא יודעת וכבר דיברנו על זה והרגע ראינו ביחד מציצה בין שני גברים למען השם*

אמא: אין לי מילים.

הומואית: תבטיחי לי שתרתיחי את הסדינים, טוב? *בודקת עוד קצת בהיסטוריה* יואו, תראי! הוא חיפש "גיי תל אביב"! וגם "גיי" בעיר שלנו! אני חושבת שהוא רצה לנסות למצוא מקומות לקרוזינג!

אמא: אבל אין לנו דברים כאלה...

הומואית: אמא, את יודעת בכלל מה זה קרוזינג בקהילה הגאה?

אמא: נו כן, ספינות ש-

הומואית: לא, לא, לא... לא קרוזינג מהסוג הזה. אני מדברת איתך על שוטטות, חיפוש אחר סקס אנונימי במקומות ציבוריים! כמו בגן העצמאות?

אמא: יש לנו דברים כאלה בעיר???

הומואית: לא עד כמה שידוע לי. חבל שהוא בזבז אנרגיה, הוא היה יכול לשאול אותי והייתי אומרת לו שהוא מבזבז את הזמן שלו... *אני נאנחת במרירות מופגנת*

אמא והומואית: *צופות בעוד סרטון, אני לא ממש בטוחה לשם מה*

אמא: את יודעת, זה קצת עצוב. אבל מובן. אין לו אישה, אין לו ילדים, הוא נמצא בארץ זרה, בודד...

הומואית: אמא, תפסיקי למצוא לו תירוצים.

אמא: טוב אני לא יכולה יותר, תצאי מזה. *קמה והולכת*

הומואית: כן, אוקיי, בסדר... *לא באמת יוצאת, ממשיכה לצפות בסרטונים. הבן אדם הזה באמת אוהב את הפורנו שלו, סרטון אחד לא הספיק לו*

 

אחרי זה היא התייסרה דקות ארוכות, כי מצד אחד היא מתה לספר למישהו [בערך לכל העולם] ומצד שני היא יודעת שזה לא יהיה בסדר. "זה המבחן האמיתי שלי" היא אומרת. רוצה לבדוק אם היא באמת בן אדם טוב או שברגע האמת היא מתגלה כמתחזה כמו כולם שחוטאת בלשון הרע.

 

אני מעולם לא התיימרתי להיות קדושה, לכן אתם קוראים שורות אלה.

 

הייתי רוצה לומר שהסיפור של פולי נגמר כאן... אבל הוא לא. בערב כשהייתי אצל אבא שלי, אמא התקשרה לספר לי את החדשות הכי חמות. לקח לה כמה שניות לפני שהיא הצליחה לעצור את הצחוק המתגלגל שלה ולדבר בשפה צלולה.

 

"הומואית..." היא התנשפה, "הוא... הוא מצא... הוא מצא את..." והיא שוב נכנסת להתקף של צחוק. שמעתי אותו ברקע, ולא הבנתי מה קורה.

 

"מה, הוא מצא מה???" רק לא את הפורנו הגיי הפולני שלי, רק לא את הפורנו הגיי הפולני שלי, רק לא את הפורנו הגיי הפולני שלי...

 

"הוא מצא את הפאות שלך!!!" היא צעקה רגע לפני שאיבדתי אותה להתקף צחוק היסטרי נוסף.

 

וואו, תודה לאל שזה לא- רגע, הוא מה?

 

"הוא שם אותן עכשיו ומצטלם איתן!!!" אני שומעת קולות של צחוק ברקע, ויכולה רק לדמיין איך הוא נראה עם הפאה על ראשו. אה כן, יש לי פאות בחדר. שאריות ממסיבות פורים וכנסי אנימה... מזכירות משהו בין דראג קווין למלכת סאדו מאזו לקליאופטרה. אז זה רק מתאים שמלכה פולניה תשים אותם על ראשה. והיי, אם כבר, אז למה שלא יקחו את זה עד הסוף?

 

הומואית: תגידי לו שהוא יכול גם לשים את צעיף הנוצות שלי!

אמא: *מדברת עם פולי ברקע* קח, הבת שלי הציעה!

פולי: הו תודה רבה!

אמא: אתה רוצה שנמצא לך גם שמלה?

פולי: כן, כן! *צחוקים נוספים*

הומואית: *מה לעזאזל קורה בבית שלי...?*

אמא: אתה רוצה ללכת ככה לארוחת ערב עם *לא באמת שמעתי מי*?

פולי: כן!!! *כולם צוחקים שוב ברקע*

אמא: אני מצלמת לך הרבה תמונות, הומואית!

הומואית: חסר לך שלא!!!

 

כחצי שעה מאוחר יותר קיבלתי עוד שיחת טלפון ממנה, כשהיא פשוט אומרת "החלטתי להביא לך משהו טוב יותר מתמונה! צאי החוצה לכביש!"

 

הומואית: *יוצאת החוצה ורואה את פולה יוצאת ראשונה מהמכונית* ערב טוב.

פולה: מקווה שלא אכפת לך, הבאנו את פרדי מרקורי!

הומואית: פרדי מרקורי...? *ואז פולי יצא מהמכונית, עם הפאה שלי*

פולי: הפתעה!!!

הומואית:

 

פולי: בואי, בואי נצטלם! *לוקח אותי ופולה מצלמת אותנו ביחד*

פולה: מקסימים!

הומואית: אתה נראה... אתה נראה... *אלוהים, תן לי את הכוח לא למות מצחוק עכשיו*

פולי: אני מאוד אוהב את זה, אני רגיל לקרחת אבל עכשיו אני פשוט... *מנפנף את השיער המזויף קדימה ואחורה*

הומואית: מאוד הולם אותך!

פולי: תודה לך, תודה רבה רבה! את מוזמנת לבוא לפולין מתי שאת רוצה!

הומואית: תודה! *לא הולך לקרות!*

פולה: יש לנו חדר בפולין בשבילך, הוא לא גיי כמו שלך אבל הוא גיי מספיק!

פולי: כן, אז תבואי!

הומואית: אוקיי! *עדיין לא הולך לקרות!*

 

 

כן.............. אין לי באמת תגובה מתאימה לזה

 

 

ואם כבר באנשים זרים עסקינן, תנו לי לספר לכם על הטירון שפגשתי.

 

למי שלא יודע, חלק מהעבודה שלי בצבא כוללת גם מפגש עם טירונים בסוף הטירונות שלהם. זאת משימה מפרכת ומייאשת, ולעתים רחוקות מתגמלת. אז נכון, יוצא לי לראות פה ושם טירונים חמודים [ובזה בעצם מסתכם התגמול] אבל המחיר הנפשי שזה גובה ממני גבוה לאין שיעור.

 

והפעם זה היה מתיש במיוחד... עבודה שהייתה אמורה לקחת שעתיים וחצי בהגזמה, לקחה 7 שעות עם הפסקת פיפי באמצע. כל הטירונים היו חבורה מזיעה של פרחחים רועשים שהזכירו לי למה ויתרתי על האפשרות ללכת בדרכה של אמי ולעסוק בהוראה.

 

אבל לפעמים יש אירועים יוצאי דופן. מצאתי עצמי יושבת מול הכיתה השנייה עם שתי הבנות האחרות אחרי שסיימתי להעביר שאלון לכיתה הראשונה.

 

בת1: *פונה אליי* רואה אותו? זה שם? הוא? עם התחבושת על היד?

הומואית: מה איתו?

בת2: הו. מו

הומואית: *הומו או לא, הוא נורא חמוד* איך אתן יודעות?

בת1: חכי, הוא יבוא, תגידי שהוא לא.

חמוד: *מגיע לשאול בנוגע לטופס*

הומואית: *מניחה שהוא יכול להיות הומו... אבל אין בו משהו שצועק את זה*

חמוד: *מסתכל עליי ופתאום ניגש אליי* וואו, איזה חזק!

הומואית: מה? *קולטת שהוא מסתכל על כיסוי הדסקית הגיי* אה, תודה.

חמוד: את הכנת? *בוחן אותו מקרוב*

הומואית: לא, אמא קנתה לי.

חמוד: בוא'נה, זה אחד הטובים...

בנות: *מסתכלות עליי במבט ה"אמרנו לך שהוא הומו"*

חמוד: אז... *מסתכל על הדגל הצבעוני* מה זה?

בנות: *הבעת תדהמה שמתארת רק מחשבה אחת... "אז הוא לא הומו?"*

הומואית: מה זאת אומרת? זה כיסוי דסקית *בוא נראה מה אתה יודע*

חמוד: לא, אני מתכוון לזה, זה... זה... זה... נו... *מושך את זה כמה שהוא יכול*

הומואית: זה...? *עוזרת לו*

חמוד: זה ה... נו זה הזה של... של ה... *ולבסוף* של גאווה!

הומואית: נכון מאוד! *מברכת אותו*

בנות: *מסתכלות עליו ואז אחת על השנייה... אולי הוא בכל זאת הומו?*

חמוד: וואי, שמעי אני הכי בעד. הכי בעד! ובאמת, כל הכבוד לך! *לוחץ לי את היד... רגע, לוחץ לי את היד?!*

הומואית: *מסמיקה* באמת?

חמוד: באמת!

הומואית: באמת באמת? *המוח שלי קצת נשרט כי הוא ממש חמוד והמילים לא הסתדרו לי בראש*

חמוד: ...באמת. חברה שלי היא דו-מינית.

בנות:

*"חברה שלי?!"*

הומואית: אה... מגניב.

חמוד: כן אז כל הכבוד, באמת!

הומואית: תודה...

 

אני חושבת שזאת פעם ראשונה שאדם זר לחץ לי את היד ככה סתם.

 

אכן... אנשים יכולים להיות בלתי צפויים.

 

אני חושבת שזאת המסקנה הכללית מהפוסט הזה, לא כך? אז כמה נוח שבדיוק עכשיו, אחרי הסקת המסקנות והמשל והכול, הפוסט מגיע לסיומו.

 

רק עוד דבר קטן אחד לפני שאסיים [כי הבטחתי וזה למען מטרה טובה]:

 

קצת יאוי לשיפור מצב הרוח. רואה? לא שכחתי אותך. אתה חשוב לי ואכפת לי ממך ולאידיוט הזה לא מגיע שתירק לכיוון שלו, אתה מבין? מקווה שתמצא אהבה ואושר וכל הדברים האלה שכולנו מחפשים. אוהב אותך ונמצא כאן בשבילך תמיד!

 

אוקיי, אז איפה היינו? אה כן, הפוסט נגמר!

 

המשך יום שבת הומואי, עליז ושמח לכולם, שמרו על עצמכם ותזכרו לבחוש ב לשתות שוקו חם מתחת לשמיכת פוך, שלא תחטפו צינון חלילה!

 

מצב רוח:  שמחה


 

נכתב על ידי הומואית , 19/11/2011 15:33  
34 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




107,619
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , גאווה , זכויות אדם
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להומואית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הומואית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ