לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סוכן זוטר, מקסימום לבלר


ומאז הוא חי בפרדוקס, שם יש לו בית קטן עם גינה והרבה שקט נפשי.

Avatarכינוי: 

בן: 49



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2008

מלחמת המואזינים בלוד


התכוונתי בכלל לכתוב על משהו אחר (איפשהו שם היתה צפויה להופיע השורה "האושר הוא החלטה"), אבל כשנכנסתי לדף העריכה ראיתי את הנושא החם של ישרא (מתיחות בין יהודים לערבים בערים מעורבות), וזה הזכיר לי תהליך מעניין שמתרחש לעיניי (או יותר נכון לאוזניי) בשנים האחרונות. אין כאן תובנה מאירת עיניים או משל פואטי, סתם אנקדוטה קטנה מאיזור הסְפר של מלחמת התרבויות, ישראל 2008.

 

שלוש שנים אני גר כאן, בפאתי לוד. כל כך קרוב עד שכשמשתררת דממה יחסית, כמו למשל בשישי אחה"צ או לפנות בוקר, אפשר לשמוע בבירור את קולות המואזינים שנישאים על הרוח. מאז שהגענו לכאן אני שומע גם, לקראת כניסת השבת, קול שירה בעברית בוקע מרמקולים אי-שם בעיר שחורבה לה יחדיו. רק אחרי כמה חודשים, כשבסוף השיר החל להישמע קול גבר מברך "שבת שלום, לוד", הבנתי שזה סוג של מואזין יהודי שמודיע על כניסת השבת.

(מה שמוזר הוא שהקול ששר את השיר הוא קול נשי. הם לא שמעו על "קול באישה ערווה" בלוד?)

 

בחודשים האחרונים, בכל אופן, חלה הסלמה הדרגתית. קודם כל, המואזין היהודי הצטייד ברמקולים חזקים יותר. חוץ מזה, עכשיו השיר הזה נשמע פעמיים: פעם לקראת השקיעה, כמקובל, ופעם נוספת לפני זה, בעת הקריאה לתפילה האחרונה-שלפני-השקיעה של המואזינים במסגדים. אפשר לשמוע את ה"אללה אכבר" מתחיל, ונבלע מיד על-ידי העליונות הטכנולוגית של היאהוד.

 

בתחילת השבוע הזה, כשעיד-אל-פיטר והסליחות התמזגו, הקרב על אוזני הלודאים הגיע לשיא חדש, בגרסת הדו-קרב של "חג כל החגים". נכנסתי לחדר-השינה, שחלונו פונה הישר אל לוד מעבר לשדות, בסביבות אחת בלילה, מלווה בקולות תפילה בערבית (או שמא שירה? עד סוף ימיי אצטער שלא למדתי את השפה הזאת, וכנראה עד סוף ימיי לא אלמד אותה). אחרי זמן-מה נשמעה תגובה יהודית הולמת, כש"חטאנו לפניך" החל לבקוע בלופ מהרמקולים של הישות הציונית. ככה זה נמשך זמן מה, גלים גלים.

 

אני לא יודע מי משך באיזה חוטים ומי עקר למי את התקעים (והאם רק דמיינתי את קולות הפיצוץ העמומים?), אבל אחרי חצי שעה או שעה חזר השקט לשכון בגזרת לוד. לעת עתה.

 

אני מניח ששני הצדדים העבירו את המשך השבוע באגירת רמקולים קדחתנית, ועוד מעט בטח יישמעו כאן התוצאות. מקווה שזה יסתכם בהרעשת אודיו.

 

יום אחד, אני מדמיין, אשכור גם אני מערכת הגברה ואשגר אל חללו של הפצע המוגלתי המכונה לוד את הקריאה לתפילה שלי, למשל זה, או זה.

 

 

בינתיים, עד שיבוא האקטיביסט שיממש ולא רק יפנטז, ניפרד בשיר אופטימי פחות וריאליסטי יותר:

 

 

 

(...)

שבת שלום, לוד


 

אתם רואים? הכל בגלל שייבשו את ייבוא הגראס   

 

נכתב על ידי , 10/10/2008 14:40  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מרמיט ב-16/10/2008 20:49



51,201

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למרמיט אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מרמיט ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ