לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

~


כינוי: 

מין: נקבה

Google:  litos.mail

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2007    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2007

פטנט 15 הדקות


סליחה רגע, זה פוסט של עקרת בית נואשת*. להלן: 1. תאור מצב (אכן, תמונות קשות) .2.הבעיה (כנראה). 3. הגילוי (המסעיר) 4. המהפך (או שלא).

 

1.

בזמן האחרון הבית שלי קצת יצא לי משליטה. עם כל הנסיעות בחגים, לארוחות משפחתיות ולטיולים ולחברים, לא מצאתי זמן לנקות, או לעשות כביסה, או לנגב אבק, או לטאטא. הזנחתי גם את המקרר על שלל השאריות החגיגיות שמתיישנות בו לאיטן, את העציצים, את בקבוקי הליטר וחצי הריקים, את ערימות הבגדים על המיטה, ואת המכונית שלי, שאפשר לשנות לה את השם ל"חולית", ולהפוך אותה לדיונה.**

 

2.

הבעיה עם מצבים מדורדרים היא שנורא קשה להחלץ מהם. ג'יפה היא כמו בוץ. כמה שאתה דורך בו יותר, הוא נעשה דביק יותר. כמה שאתה מנסה לעבור דרכו - אתה שוקע יותר. כמו בחומרים מסיסים*** מקום מבולגן אוסף לתוכו עוד ועוד בלאגן. כשאני עומדת מול הבית שלי אין לי מושג איפה בכלל להתחיל, אז במקום להתחיל אני מכינה קפה, ורואה משהו בטלויזיה*, לוקחת את הכלבה לטיול והולכת לישון. במילים אחרות - אני מנסה להתחמק, מקווה שאולי הג'יפה תעלם מעצמה כשלא אהיה בבית, ועל הדרך גם תשטוף כלים. זה לא עובד.

 

מה שעצוב הוא, שהחיים בג'יפה הופכים אותך לג'יפה בעצמך. זה משהו שמקרין מבחוץ פנימה. בפאנג שוואי אמרו את זה קודם, ומליון סינים לא טועים. לא שאני איזו אסטניסטית, אבל אני אוהבת כשיש ריח טוב, ולהלך יחפה על מרצפות נקיות, ושהצמחים ירוקים ושמחים, וכשהכיור ריק). אז כשהכל מלולכך ומוזנח אני מתבאסת, וכשאני מתבאסת אני כועסת, וכשאני כועסת לא כיף לי בכלל, ואז אני מחפשת פתרונות. 

 

3.

טריק 15 הדקות הוא טריק שמצאתי באינטרנט****. ניסיתי אותו אתמול והתמכרתי. תקשיבו, זה שוס. בוחרים חדר, (אני למשל בחרתי את המטבח. היו לי שלושמאות כלים בכיור (פלוס סירים שמנוניים), שני מליון כלים במתקן הייבוש, ג'יפה מרוכזת על הגז, צמחים עצובים על אדן החלון, אוכלים מסוגים שונים על הדלפק, ואוכל ששכחתי לאכול לפני כמה ימים ונשכח במיקרוגל.... איכס). מכוונים טיימר לרבע שעה (אפשר בנייד, וביננו, מה זה רבע שעה? זה כלום. זה בדיחה. לא היה לי ספק שברבע שעה אני לא אסיים אפילו חצי מהכלים שלי, אבל אם הייתי צריכה לעשות יותר מזה לא הייתי אפילו מתחילה), שמים איזו מוזיקה טובה (או משהו מעניין ברדיו), ויוצאים לדרך.

פסיכולוגית, זה קל, כי אתם מגבילים את עצמכם לרבע שעה בלבד. זה הכל. מה שמספיקים - יופי, ומה שלא יחכה לרבע שעה של מחר. זה נחמד, כי רבע שעה זה באמת כלום זמן, אבל בתכלס - אתם לא מאמינים כמה מספיקים ברבע שעה!!!

נסו ותופתעו גם אתם. ווא. כמה הספקתי. כיביתי את השעון ועמדתי שוב במקום שבו עמדתי קודם. רסיסים מנצנצים נפלו מהשמיים. כינורות נגנו. זה היה רגע  מדהים.

 

4.

זה לא שקרה איזה מהפך. זה לא שפתאום כל הבית שלי מצוחצח, מסודר או נקי. אבל הרגע שאחרי רבע שעה הראשונה ההיא היה כמו דחיפה במדרון. הוא נתן לי את הכוח להמשיך הלאה. היום עשיתי את אותו הדבר בסלון. במשך רבע שעה בלבד פיזרתי את ערמות הדברים שאני משאירה שם (תיקים, כובעים, דואר וחשבונות ולימודים וכלי כתיבה. אחר כך פירגנתי לעצמי עוד רבע שעה ורוקנתי את התיק שלי משטויות. אז נכון - לא הספקתי לנקות באמת, אבל כשאגיע לזה, זה כבר יהיה הרבה יותר מהיר וקל. זה, וגם - אני כבר לא מתוסכלת ולא כועסת עלי ולא מרגישה מוזנחת או חסרת אנרגיה. בקרוב יהיה פה שמייח. כיפאק היי!

 

 

* לא ראיתי מעולם (אין לי כבלים, ומעולם לא היו לי).  בקרוב בדיוידי, בהמלצת נ'.

** צ.בלם, ד.בלם קדמי, מיסב אחורי מימין, מצת, צינור בלם קדמי, סה"כ 1000 שקל ועוד ידה נטויה. אוף איתה.

*** הידרופיליים נמסים בהידרופיליים, הידרופוביים נמסים בהידרופוביים, like like like. (כולם אוהבים להיות עם שכמותם).

**** פליליידי הוא אתר דביק, מקושקש ובלתי נסבל בעליל, אבל אני דגה מתוכו בזהירות טיפים כאלה טובים.

 

 

 

נכתב על ידי , 10/10/2007 01:24  
23 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לLitos אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Litos ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ