לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

שאלות של תרבות


אנחנו חיים בזמנים מיתיים. השינויים המתרחשים בעולמנו פרנסו אֶפּוֹסים עתיקים, ועליהם לכונן אֶפּוֹסים מודרניים חדשים. בתוך החוויה האֶפִּית והמיתית הזו אני חי וכותב את הבלוג הזה.
Avatarכינוי:  אריק בנדק-חביב

בן: 59

תמונה



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2014    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ֳ÷ֳ·ֳ¥ֳ¥ֳ₪ ֳ¬ֳ©ֳ¹ֳ¸ֳ ֳ¬ֳ©ֳ¥ֳ÷ ֳ§ֳ£ֳ¹ֳ₪. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .




שיהיה ברור לגמרי - אני נגד שיח הנקמה המסתחרר לו ומשתלהב בעוצמות שלא יאומנו עכשיו ברשת, בכל צורותיה ומופעיה. נקמה כפי שנאמר יותר מפעם היא הכי טובה כשהיא מוגשת קרה. הנקמה וצרחות האספסוף דורש הנקמה הם הביטוי הכי מפחיד של חולשה, איבוד עשתונות, מדינה ואזרחים שחוזרים לעבר של "יד תחת יד" וגו'
במקום שאין בן אדם היה אדם, עצה טובה לכל מוטרפי הדם, ריח הדם ומילוי איזה חור רגשי אצלם.
הציטוט משירו של ביאליק "על השחיטה", נקמת דם ילד קטן וכו' שאף הוא רץ ברשת כביטוי להשד יודע מה, אמנם קשור בדיוק ל"אנטי מעשי נקם", הוא שייך לעולם אחר, לא למדינה עצמאית, בעל צבא חזק אלא לעיירה נידחת אצל הצאר העוברת פוגרום נורא בחסות השלטון, ואולי השיר עצמו משקף איזו ידיעה היסטורית של גורל היהודים כאשר נטלו את החוק והנקמה בידיהם.
בלי נקמה, בלי דם, בלי לרצוח, להרוג, לפוצץ ולהשפריץ צבע על בתים. ערביי ישראל אינם שק החבטות של הימין הפרוע והמתלהם חובב מראות הדם, ריח הדם והריגוש הכמעט מיני בעקבותיו. 
יש להתאבל על רצח השלישייה, יש לנסות לפעול כדי למנוע מקרים דומים, יש לשמור על קר רוח, יש לברר כשלונות של רשויות שלטון שאבדו את הדרך, לצערנו.
שלומית חברון פרסמה בפייסבוק

Photo: ‎נערים מתים יהודים וערבים זה דבר נורא.‎
נכתב על ידי אריק בנדק-חביב , 4/7/2014 20:20   בקטגוריות מות הישראליות הישנה, שאלות של תרבות, תקווה לישראליות חדשה, תשע"ד, אקטואליה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



המדינה שלי, ודוק - המדינה


המדינה שלי קיימת בשטחי 1967, היא טרם פרצה "ימה וקדמה צפונה ונגבה". 


המדינה שלי, בשנים ההן, ידעה שחיתות, אבל לא מהסוג של אולמרט, ביבי, דנקנר. בעצם הדנקנריזם היה מפלגתי ופוליטי, וההסתדרות שלטה בכל, לצערנו.


היא לא היתה מפוארת


לא היו בה גשרי מיתרים


בית משפט עליון מפונפן או כנסת בנויה כאיזה היכל לאלים יווניים


שר החינוך לא היה אחד פירון המאחצן את משרדו ואת עצמו ללא הכרה


ילדים ב- 1967 ידעו לקרוא אות מנוקדת


שמעו הרבה על השואה


למדו הרבה היסטוריה.


 


במריבות הגדולות שלי עם אבי ואמי, המריבות האידיאולוגיות, בהן הם תקפו אותי על הקצנת יתר, התנכרות ללאום, חוסר הבנה של "מה זה להיות-לחיות בגלות" [ בהחלט דור בשואה ], האשמתי אותם, את "מגש הכסף" בעיצוב המדינה המושחתת בה אני חי, המדינה בה היחיד צריך לוותר עבור המדינה [ פאשיזם לייט ], ובכלל להגיד תודה ששומרים עליי, מגינים עליי ושאר ירקות.


 


בכיבוש ירושלים הייתי בן 13, היום אני בן 59


אז לא היתה לי תקווה שיגיע שלום. זכורים לילות מפוחדים בגלל המסתננים, הפידאין וקרבתנו לכפר הערבי מעבר לגבול. הגבול אליו נעו כמו מסוממים ילדים וצעירים מהסביבה, והוחזרו לישראל, כן הוחזרו, לא נטבחו ולא נרצחו.


כמה הלכו ולא חזרו, אבל בגלל אהבה.


 


אינני מיואש. מה רע לי? יש לי עבודה, משכורת סבירה + משפחה ראויה להערצה, אח שכול = ממש הדגם "האידיאלי" של הישראלי המתון, אמנם מצד שמאל. 


אבל


המדינה שלי אבדה את המצפון החברתי שלה, המדינה שלי הפכה מדינה של רודפי בצע, המדינה שלי מפחידה בזלזול שלה בבני אדם ובחייהם, והמדינה שלי עדיין שולטת על מיעוט שמסרב לקבל אותה.


 


אולי, אולי יקרה משהו, אולי האנרגיה הנאספת אצל מוטרפי הגבעות המשיחיים ואצל ארגוני הפלסטינים תתפוצץ, ואז .. אולי אז.. מטורללי הימין הישראלי, החולמים על בית וגינה בזול, עם עבד ערבי בצד יבינו שהגיע הזמן לאסוף את החרפה שלהם.


 



וזו כמובן האירוניה והמציאות בשלמותה.

נכתב על ידי אריק בנדק-חביב , 3/5/2014 19:36   בקטגוריות אישי, מוקדש לאחי, תקווה לישראליות חדשה, אקטואליה, ביקורת  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אריק בנדק-חביב ב-5/5/2014 08:21
 



חירותי - 4


האם ישנו קבוע חירות ביחס אליו אפשר לבדוק את חירויות בני האדם?

מהו קבוע החירות הזה?

או האם יש קבוע שיעבוד או שלילת חירות ביעחס ארליו אפשר לבדוק שיעבוד בני אדם?

מהו קבוע השיעבוד הזה?

נכתב על ידי אריק בנדק-חביב , 7/4/2014 12:47   בקטגוריות דהקונסטרוקציה, תקווה לישראליות חדשה, שאלות של תרבות, אקטואליה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ועוד על חירות


פילוסופים רבים, הוגי רוח ומתלקקים מעצמם כמו כל מיני רבנים "נאורים" מקשקשים עצמם לדעת על מושג החירות.


אצלנו במיוחד אוהבים לדבר על "חירות" בגלל שיש לנו "חג חירות"


אבל


העבדים אצלנו היא עובדה קיימת, בלתי נסבלת אמנם, ורבים אוהבים להסיט עינם הצידה, לא לראות.


העבדים חיים במושבי הבקעה, בשכונות בדרום תל אביב, בבתי זקנים רבים.


לא פעם אני נדהם מהדיסוננס התודעתי - המכוון או האקראי של דוברים גדולים על החירות.


גם מוטרפי הגבעות, ההוא איתמר בן גביר ואחרים ידברו בפסח על חירות, אבל חירותם שלהם, שבתפיסה המסוכנת של ראשית המאה העשרים, משקפת את "האגו" הלאומי והזכות לממשו אפילו על חשבון בני אדם אחרים.


מדברים, מדברים והאירוניה חלשה ודקה מדי מכדי לעבור את הגסות האלימה והדכאנית של התנועות הלאומיות-הימניות הללו.

נכתב על ידי אריק בנדק-חביב , 5/4/2014 08:25   בקטגוריות דהקונסטרוקציה, שאלות של תרבות, תקווה לישראליות חדשה, תשע"ד  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מדינה יהודית?


מה זו מדינה יהודית?

מדינה שיש בה רק יהודים?

מדינה שמתנהלת על פי ההלכה היהודית?

פנים רבות לה ליהדות, איזה פנים בדיוק יהיו פני המדינה היהודית?

בשיח הנוכחי הכיוון חרדי-לאומני עם ניחוח גזעני משהו.

זו לא המדינה היהודית לפי תפיסת עולמי.

ובכלל

מדינה ישראלית-דמוקרטית, זה החשוב מכל.

נכתב על ידי אריק בנדק-חביב , 20/3/2014 06:39   בקטגוריות אישי, תקווה לישראליות חדשה, תשע"ד  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
68,006
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר , ספרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאריק בנדק-חביב אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אריק בנדק-חביב ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ