לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

שאלות של תרבות


אנחנו חיים בזמנים מיתיים. השינויים המתרחשים בעולמנו פרנסו אֶפּוֹסים עתיקים, ועליהם לכונן אֶפּוֹסים מודרניים חדשים. בתוך החוויה האֶפִּית והמיתית הזו אני חי וכותב את הבלוג הזה.
Avatarכינוי:  אריק בנדק-חבי"ף

בן: 63

תמונה



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2008    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2008

שארית היום - קאוזו אישיגורו


 

"בשביל כבוד צריך לעבוד"

 

לאחרונה נפל לידיי ספרו של קאוזו אישיגורו, שארית היום המתאר את מסעו של רב-משרתים בריטי באנגליה של שנות החמישים כדי להשיג עובדת בית, גברת קנטון, סוכנת הבית שעזבה עקב נישואים, לבית דארלינגטון הגדול בו הוא עובד, ואשר נרכש על ידי אמריקאי עשיר.

 

ספר מסע, אמנם מסע מינורי, אבל ספר מסע, וכמסורת של ספרי מסע, במהלכו יחול שינוי במספר או ייחשפו פרטים חשובים ומהותיים, שהרי ידוע לנו, שספרי המסע אינם רק מסע ב"עולם" אלא גם "מסע פנימה" אל הנפש.

באותו אתר של הבריטיש קונסיל מופיע הקטע הבא תחת הכותרת: פרספקטיבה ביקורתית -

 

Ishiguro's narratives center on memories and their potential to digress and distort, to forget and to silence the past, and above all to haunt the present. The protagonists of his fiction seek to overcome loss (the personal loss of family members and lovers; the losses resulting from war) by making sense of the past through acts of remembrance.

 

הפואטיקה של אישיגורו היא פואטיקה של זכרונות, וספר המסע הזה הוא גם ספר זכרונות לעבר אנגליה שבין שתי מלחמות העולם, עליית הפאשיזם, במיוחד בבית מעבידו, הלורד דארלינגטון. במשך שלושה-ארבעה ימים בהם סטיוונס נוסע לגברת קנטון [ גברת בן] הוא חוזר אל עברו, ואל האירועים הגדולים שהתרחשו בבית דארליגנטון בעידודו של הלורד דארלינגטון, שמתברר לבסוף כתומך בפאשיזם וככל הנראה גם בנאציזם. אחד הקטעים מוקדש לפיטורי שתי משרתות יהודיות שעבדו בבית דארלינגטון כשמונה שנים, התנגדותה של גברת קנטון, ואי יכולתה לעזוב את העבודה. המשרתות פוטרו בגלל אורחת שהפכה קבועה בבית הלורד והיתה דמות מרכזית במפלגת-ימין פשיסטית בריטית. רק לאחר שאותה גברת התרחקה מביתו הוא נזכר לברר אודות שתי המשרתות.

 

אבל הספר עוסק בשתי שאלות "הרות חשיבות", הכבוד המקצועי. כיצד הוא מתגלם בצורה המלאה ביותר, והדוגמה שאנחנו קוראים היא אותו לילה בו אביו של מר סטיוונס נפטר והוא אינו מתפנה לבקר אותו או לשבת לידו בגלל חובתו המקצועית. מבחינתו הוא מימש את "הכבוד המקצועי" , ממש כפי שאביו ציפה ממנו.

הסוגיה השנייה שעולה בסיפור היא רמתו של רב המשרתים . סטיוונס מציג את שתי המגמות הרווחות במקצועו: הראשונה, כבודו/מעמדו של רב-משרתים נקבע על פי הבית אליו הוא משתייך [המשפחה הגדולה, החשובה] או לפי מידותיו של המעביד ועמדותיו הפוליטיות וכו'. כך, אט אט לאורך מסעו של סטיוונס באנגליה הכפרית של אמצע שנות החמישים, בשבתו ב"שארית היום" , שעות הערב בהן אדם מהרהר על היום שעבר, הוא כותב את היומן האישי שלו, ובו הוא חושף את חייו, את אמונותיו האישיות את תמימותו. הוא מדבר על השפלתו על ידי חבריו של הלורד, ואינו מעז להתלונן על כך כשהלורד מתנצל בפניו. הוא נשלח להסביר לבחור צעיר את "ענין הפרחים והדבורים", כי לאבי הבחור "אין לו זמן".

 

אבל סטיוונס, שגם מוטרד משאלות ההתלוצצות ו/או השנינות שאליה הוא נדרש עם מעבידו החדש, מר פאראדיי, האמריקאי, מתאמן על כך, על השנינות, והאירוניה העמוקה הנוצרת מהדמות כפולת הפנים המוצגת בפנינו מתבטאת במלואה בדוגמאות ל"שנינויות" שהוא מתאמן עליהן, שהן חובתו המקצועית.

 

יש מתח בלתי פוסק בין המחבר, שלדעתי מציץ מאחורי גבו של המספר, לבין המספר ה"תמים", הנאמן לעבודתו ו"אינו באמת" יודע מה קורה סביבו, לכאורה. בשני מקומות בולט במיוחד המתח הזה. הראשון, במערכת היחסים שלו עם גברת  קנטון שנעה סביב התאהבות שלה בו והיעדר היכולת שלו לזהות רגש זה, בשל ההחלטה להיות "מנותק רגשית" . אינני בטוח שזו החלטה מודעת לגמרי, אבל ברור היטב, שהסיפור אותו הוא מספר פעמיים וכל אחד בהקשר אחר, על כך שלא נכנס לחדרה כדי להשתתף בצערה, מצביע על תהליך היזכרות וגם קצת על חוסר מהימנות של המספר ה"תמים" הזה.

 

העלילה השניה היא תהליך חשיפת "דמותו של דארלינגטון", אט אט ומתוך הסתרת מידע. ככל שהוא מתקרב לגברת קנטון כך הוא מעז לספר לנו יותר על הלורד האציל שהוא שירת שהתברר כפאשיסט, נאצי ואולי מאלה שדחפו את צ'מברליין לאותו הסכם שלום עלוב עם היטלר. לורד דארלינגטון, סופו שנזנח על ידי כל חבריו ובני מעמדו עקב ההיסטוריה המפוקפקת שלו, ורב-המשרתים ממעיט בדיבור , כי אסור לדבר על המעביד ומותר לשקר לצורך כך.

אחת האפיזודות המהנות ביותר בספר, היא כשסטיוונס נתקע ללא דלק, מוזמן לביתם של איכרים בכפר נידח, פוגש את אנשי הכפר, והם הממהרים לשפוט על פי החזות ועל פי המבטא שהוא "אישיות חשובה" לא טורח לתקן אותם כשהם חושבים שהוא אישיות רמת דרג, פגש את צ'רצ'יל, לא פחות. רק לקרוא את ההתפתלויות של סטיוונס, יחד עם ההנאה שלו מכך שהוא לרגע נחשב כמו אדונו ז"ל, ותמונת התמימות מתפרקת בבת אחת.

 

נוטים לראות בסטיוונס דמות מנוכרת לעצמה, לרגשותיה. תמצית "איש החובה".

לדעתי, זו ראייה חד מימדית של הדמות, שאמנם מעדיפה להציג את עצמה כתמימה לגמרי, אבל מהצד השני יודעת לנהל צוות ביד רמה, לצותת מאחורי דלתות ולחוות דיעה על המתרחש סביבו, ולהרגיש לעומק.

 

מומלץ ביותר.

 

 


הקישורים מופיעים על פי סדר הופעתם בפוסט ולא עפ"י סדר אלפביתי.

 

 British Council Arts

קאוזו אישיגורו, ביוגרפיה - http://www.contemporarywriters.com/authors/?p=auth52

כמה ביקורות/סקירות/חוות דעת על הספר בעברית -

http://213.8.106.62/gt/book/Mrecommendationpage.asp?id=660

נכתב על ידי אריק בנדק-חבי"ף , 25/5/2008 14:49   בקטגוריות יומן קריאה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




78,121
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר , ספרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאריק בנדק-חבי"ף אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אריק בנדק-חבי"ף ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ