לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

שאלות של תרבות


אנחנו חיים בזמנים מיתיים. השינויים המתרחשים בעולמנו פרנסו אֶפּוֹסים עתיקים, ועליהם לכונן אֶפּוֹסים מודרניים חדשים. בתוך החוויה האֶפִּית והמיתית הזו אני חי וכותב את הבלוג הזה.
Avatarכינוי:  אריק בנדק-חבי"ף

בן: 63

תמונה



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2008    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2008

מותו של הרכלן - הדס מטס, תאונת עבודה, הוצ' אגס, 288 עמ'


 



מי לא מטפח בעומקי קרביו ציפייה אנושית לגמרי, שהרכלן/ית, זה אשר משתמש בכל פיסת מידע כנשק או כאמצעי להשגת מטרותיו ייעלם, ימות, יפגע, יפצע?

ברוב המקרים זה לא קורה, אבל לפעמים זה קורה. אצל אגאתה כריסטי זה קורה [אזכור משעשע לכך בתאונת עבודה] וגם אצל הדס מטס זה קורה.

 

בספר המדליק שלה , תאונת עבודה [2008], הוצ' אגס, 288 עמ', הרכלן, המניפולטור, מת בתאונת עבודה, ככה קבע מאיר ניב החוקר האחראי מטעם המשטרה, וענין מותו של שלום גוטמן הועבר למשרד העבודה.

 

אה, למי שלא יודע על מה אני מדבר, הספר הוא ספר בלש-מתח בו בחורה בשם אנה-חנה-חני שסובלת מדמיון מפותח ופאראנויה נשלטת, יחסית לא מקבלת את קביעת המשטרה וסגירת התיק, ומחליטה לחקור בעצמה את נסיבות מותו של שלום גוטמן, שהרי לא יתכן, שאדם ששלט על כל כך הרבה מידע אישי לא נרצח אלא החליק לו בגלל הפסקת חשמל על המדרגות ושבר את המפרקת.

האמת, שהדס מייד מכניסה את הקורא לתוך מסגרת סיפור המתח-הבלש. אנחנו מקבלים קדימון מורט עצבים, איך חני בורחת מהרוצח, המחשבות, הרגשות שלה והכעסים על המגפים המחודדים שמכאיבים לבהונות הדוויות. מה שקורה בסוף- בשביל זה צריך להגיע לסוף, כלומר להתחלה שנמצאת בסוף הספר. 

 

חני היא שמספרת לנו את סיפור החקירה, כלומר, המחברת לא יכולה להשתמש באף תחבולה מהמקובלות בספורי בלש, של פריטי מידע שנשלפים ברגע האחרון כדי להסביר את הפתרון, כאן הקורא מקבל "אוןליין" בזמן אמת את המידע. האמת, סיטואציית הסיפור קצת מוזרה, שהרי לא נכתב ההקשר של "סיפור הסיפור", ולטעמי יש משהו קולנועי מאוד בסגנון הכתיבה הזה. המחברת לא טורחת לייצר "סיטואציית היגוד", אלא זמן הסיפר הוא ככל הנראה הזמן בו חני בורחת מהרוצח ועד אשר היא ניצלת באורח פלא, כמעט.

 

הבחירה של החזרה בזמן  מ- 22.12.05 ל- 6.11.05 מעניינת מכיון שהיא, לכאורה, האקספוזיציה לזמן הסיפור האמיתי, הזמן בו אנחנו פוגשים את חני רצה במבואה-לובי של חברת ההדרכה שבה היא עובדת כמנהלת רשת המחשבים. הדס משחקת היטב ביסוד המאייך את הזמן, כשארבעת חלקי הספר מתפתחים או לפי התאריך או לפי נושא אחר. כך, התאפשר למחברת לפתח את הדמות של חני, הנוירוטית, הרוסיה שמסתירה את היותה רוסיה, הרווקה שכנראה "מתה להתחתן" , יחסה למין, לגברים. הדמות של חני אותי הצחיקה כל הזמן. הויתורים הקטנים שהיא מוותרת לעצמה, התדהמה האוחזת בה בכל פעם שהיא מגיעה לפתרון, ההורים המקסימים שלה והעין החדה, אך האוהבת, בה היא מתארת את עמיתיה לעבודה, החוקר ואהובה נתי, הצעיר ממנה, ברוח "הטרנד" ושינוי הצייטגייסט ביחס ליחסי נשים-גברים.

 

העלילה מתפתחת בהתאם לאופי של חני ולהתקדמות החקירה שלה. די ברור לה שהכל תלוי בקורבן ובאופי הדוחה שלו. כשהיא מקבלת את המחשב שלו מהמשטרה ומתחילה לקרוא את ההתכתבויות שלו, כשהיא מגיעה לבית של ענת, מנהלת החשבונות וקוראת את התכתובת שלה עם שלום גוטמן, היא מבינה שלכל אחד ואחת, אולי אפילו לה, היתה סיבה ממשית להרוג את שלום גוטמן, שהרי ברור לה שהוא נרצח. כך בעצם הקורא פותר יחד עם חני את התעלומה פעם אחר פעם, כי בכל פעם שהיא מזהה מניע אמיתי ואת הרוצח היא אצה-רצה לחוקר מאיר ניב לספר או, או לבוס שלה גדעון דגן על כך. דגן גם טורח לעדכן אותה בסיפור הידוע המשמש מקור לפתגם "זאב-זאב". כך כל מנהלי הדר הדרכה טובה נחשדים ברצח . הסיבה ליכולת של חני לזהות מי "האשם" נמצאת ביכולת שלה לקרוא את השרת של החברה שרושם כל תנועה-פעולה בכל מחשב, וכך היא יכולה לדעת מי, למשל, היה בבנין בזמן הרצח, אם היה וכו'

 

הסיפור מתייחס לעולם ההי-טק, והידע הרב של חני בשרתים, תחזוקת מחשבים, עבודה באינטרנט, כולל מידע על הקשר בין קבצי PDF לשינויים במיקרוסופט, מאפשר לה תנועה רחבה בתוך הבנין וחיטוט במקומות "אסורים" , למשל המרתף המפחיד, וכן ידע משמש כאחד האמצעים לפתרון ה"סיבוך העלילתי" כיוון שהוא מזמן את חני לעימות עם הרוצח. זה מאוד מצא חן בעיניי, זה הזכיר לי את הספר של בתיה גור "הרצח בחוג לספרות", שגם בו ידע עמוק בספרות ובתורת הספרות, היכרות עם אנשי האקדמיה וחוקרי ספרות, היכרות של רכילויות פנימיות ומניעים אישיים הצליחו ליצור תמונה אמינה של קבוצה אנושית הפועלת על פי החוקים המאפיינים אותה, ובמובן מסויים מאפיינת גם את החברה החיצונית או לפחות חלקים מסויימים בה.

 

המניע לרצח די הפתיע אותי. הוא קשור בטבורו לאופי של גוטמן, ולא לאופי של הרוצח. עם זאת, היתה לי תחושה קלה של חוסר אמינות בדיאלוג של חני עם הרוצח ובדרך בה הוא דיבר אליה או החליט החלטות כאלה ואחרות.

 

כרגיל העברית בספר עדכנית ביותר. יש הפעלה טובה של מירב משלבי הלשון של העברית, הלשון מאפיינת היטב את הדמויות או את המסיכות שהן עוטות. בעייה אחת היא המהירות בה הסלנג הישראלי משתנה, והחשש העמוק שאולי חלק ממילות ה"סלנג" לא תובנה על ידי קוראים בעתיד.

 

מומלץ מאוד לקריאה. 

המלצות קריאה נוספת על הספר -

סיגלית בן ישראל -

 http://www.global-report.co.il/sfarim/?l=he&a=244163

אתר ההוצאה

http://www.aggas.co.il/

 

 

נכתב על ידי אריק בנדק-חבי"ף , 13/5/2008 18:08   בקטגוריות יומן קריאה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




78,221
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר , ספרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאריק בנדק-חבי"ף אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אריק בנדק-חבי"ף ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ