לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

שאלות של תרבות


אנחנו חיים בזמנים מיתיים. השינויים המתרחשים בעולמנו פרנסו אֶפּוֹסים עתיקים, ועליהם לכונן אֶפּוֹסים מודרניים חדשים. בתוך החוויה האֶפִּית והמיתית הזו אני חי וכותב את הבלוג הזה.
Avatarכינוי:  אריק בנדק-חביב

בן: 61

תמונה



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2016    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2016

קנקן - מרעה


מרעה [ התקבל אישור מהמשורר לפרסם כאן]
-

בְּעוֹלְמֵי הַפַּחַד 

עוֹלָמוֹת הַדְמָמָה 

שׁוֹתְקוֹת, שׁוֹתְקִים הַכְּבָשִׂים 
 

שָׁכְחוּ הֲבָרָה יְחִידָה

מֶה   

     מְדֻבְלָל צַמְרָם 

דָּבַק בָּם הָרֶפֶשׁ

וְהָרוֹעֶה אֵינוֹ רוֹאֶה

מוֹבִיל אֶל עוֹלָמוֹת נְשִׁיָּה

רוֹאִים, רוֹעִים רְחֵלִים

לִפְנֵי גּוֹזֵז נֶאֶלְמוּ.
זה היה הכינוי ליהודי אירופה שהובלו את המשרפות, בורות הירי ושאר  מקומות גיהנום.
העוצמה ההיסטורית נמצאת בתשתית השיר הזה, שלכשעצמו מתוחכם מאוד, שלם מאוד, ומפרק ומאיין [ האמנם?] את המטאפורה בהשימו "גוזז" במקום "טבח".
כלומר -
השיר האירוני הזה מורכב משתי רמות משמעות - האחת הגלויה, שסופה די מגוחך, כל הפחד בגלל גזיזת הצמר, הרמה הסמויה נשענת על הביטוי "כצאן אל הטבח" ומפרקת אותו ממש לגורמים, והגוזז, הגוזז הוא זה שגזר זקנים, השאיר עירום ועריה - הקדמה ל..
הקישור לישעיהו -
ישעיהו נ"ג, ז´: "נִגַּשׂ וְהוּא נַעֲנֶה וְלֹא יִפְתַּח־פִּיו כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל וּכְרָחֵל לִפְנֵי גֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו"
המקור הנבואי רק מחזק את טענתי בדבר חתרנות השיר וכפל המשמעויות האירוני שבו. התקבולת המשלימה משירת ישעיהו מבחינה היטב בין ל- טבח לבין - גוזזיה, שהרי מהטבח לא יקום האחד ומגזיזה יקום גם יקום.

מקור השיר - פורום זמ"ש
 

נכתב על ידי אריק בנדק-חביב , 23/8/2016 21:00   בקטגוריות 2016, הגיגים על שיר, שנת תשע"ו, שיר ביום, סיפרותי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מאיר הלוי לטריס [ Letteris] את אחי אני מבקש


 

את אחי אנכי מבקש

 

שִׁירָתִי אַחַי כָּעֵת לֹא יִשְׁמָעוּ,

לָמוֹ אֵת שִׁירַי הָרִאשׁוֹנִים שַׁרְתִּי;

אֹהֲבַי וְרֵעַי אִישׁ לְעֶבְרוֹ תָּעוּ

לִבָּם לֹא יֶהֱמֶה לִי בָּדָד נִשְׁאַרְתִּי.

עַתָּה בֵּין הָמוֹן זָר נְגִינוֹתַי נָעוּ

גַּם בִּתְהִלָּתוֹ שִׂמְחַת לֵב חָסַרְתִּי

וְאַחַי הַשּׂרִידִים בְּמוֹ נַפְשִׁי נִקְשָׁרוּ,

אִם עוֹדָם חַיִּים בַּתֵּבֵל נִפְזָרוּ![1]

 

אני פותח את הסקירה או הבעת הדעה או השרבוט סביב השיר הזה בדבריו של קלוזנר. רבות אני מותקף על כך שהביקורת שלי "אכזרית", שאני מתעלם מהאדם ורגשותיו שמאחורי השיר. הנה לכם דוגמה לקטילה מדהימה של שירת משורר שלמה, בטיעון שגדולתה בהיותה "צינור מעבר" משירת העולם לשירה  העברית. [ לטרוס נפטר ב- 1871, כשנתיים לפני לידת ביאליק, ויתכן שהיה מקור לא אכזב לשירת ביאליק], בבקשה:

 

יצירתו של לטריס איננה מתאפיינת במקוריות או איכות יוצאת דופן. עיקר חשיבותו בייבוא השירה האירופית הקלאסית אל עולם השירה העברית; רוב שיריו הם תרגומים-עיבודים או חיקויים של משוררים גרמנים, צרפתים ואנגלים. לדבריו של ההיסטוריון וחוקר הספרות יוסף קלוזנר, "לטריס נתגלה גם בתרגומים כמשורר אמיתי, אף אם לא כמשורר גדול. (...) יש לו, ללטריס, גם שירים ליריים נאים, שיש בהם רגש אמיתי, צער העולם ולפעמים גם אש-דת. (...) הסגנון של לטריס הוא קל ונעים, והלשון המקראית שלו צחה ורכה; ובזה מתבארת הצלחתו בשעתו: מה שנחשב בשנות הארבעים והחמישים של המאה ה-19 כראש משוררי זמנו. ואולם אין בלשונו הפיוטית ביטויים וציורים מקוריים שיהיו נחקקים ונחרתים בלבבות. וזוהי סיבת הדבר, שזמן מועט אחר פטירתו נשתכח מן הלבבות. אד"ם הכהןמיכ"ל וגורדון השכיחוהו מפני שבשיריהם היו עזוז הרעיון ומקוריות המבע גדולים הרבה יותר".

מקצת שיריו המקוריים של לטריס עוסקים בנושאים לאומיים, ואלה זכו להצלחה גדולה. במיוחד התפרסם שירו "יונה הומיה", שהיה מושר בציבור בכינוסים ובהתאספויות עממיות שנים רבות אחר שהתפרסם. 

 

האמת, קלוזנר צודק, ובכל זאת מרגש לקרוא שיר מלפני 150 שנים, דובר בשפתך, ללא המורכבויות הביאליקאיות, משהו יותר לכיוון רחל, והפשטות אליה היא נצרכת כמשוררת כדי להשמיע את קולה.  השיר בנוי משמונה טורים המתחלקים לזוגות באמצעות החריזה: אב לכל אורך השיר. התבנית הזו בונה משמעות עומק נוספת לשיר, לתחושת הפירוד הגדולה, ובוודאי יש בשיר התייחסות נרמזות אם לא ישירות לסערה הפוליטית, החברתית, התרבותית והכלכלית שעוברת על יהדות מזרח אירופה ובאוסטריה בה גם חי. בחייו על פי ויקי, הוא היה דוגמן-בית של "התלוש" שפיתח אח"כ ברקוביץ. [ ראה פתח דבר לספרו של שקד על הסיפורת העברית, 1889-1980] , נע ונד ממקום למקום ללא קשר עמוק במיוחד, כאשר שכלו וידיעת הלשונות שלו מצליחים לפרנסו בקושי רב.

 

אני מעתיק לכאן קטע קטן מדברי עמינדב דיקמן על לטריס כמתרגם, דברים המצביעים על קלוזנר כקצת פרובינציאל חסר השכלה כללית -


 

אם תצליחו להגיע לספרים האלה [ דורש מינויים, חלקם בתשלום ] תקראו, זה מרתק.


 


מקור - פרוייקט בן יהודה

ביוגרפיה - ויקיואנד,

שקד, גרשון - הסיפורת העברית 1880-1980, [1976]

זמן יהודי חדש, כרך 3, עמינדב דיקמן - עמ' 94 ואילך

 


נכתב על ידי אריק בנדק-חביב , 21/8/2016 23:21   בקטגוריות 2016, הגיגים על שיר, פרוייקט 365, שיר ביום, שנת תשע"ו, סיפרותי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אריק בנדק-חביב ב-22/8/2016 08:32
 



רחל מורפרגו - קול ברמה נשמע


 

קול ברמה נשמע

 

אֵלִי אֵלִי צוּר גֹּאֲלִי

הַבֵּט וּרְאֵה וּשְׁמַע קוֹלִי,

אֶבְכֶּה אֶזְעַק וְאֶתְחַנַּן

חוּס נָא חֲמוֹל עַל עַם נִפְעָם.

 

הוֹאֵל הָקֵם אֶת אָהֳלִי

כִּי אֵין דּוֹרֵשׁ אֵין עוֹזֵר לִי.

בָּנִים יָשׁוּבוּ לִגְבוּלָם

עֲלֵי רֹאשָׁם שִׂמְחַת עוֹלָם.

 

אָנָּא שָׂא נָא כֹּבֶד פִּשְׁעָם

חִישׁ נָא הָרֵם בְּחִיר הָעָם.

לֹא עוֹד תִּבְכִּי, כִּי אֵל חָנַן:

 

אִם יִתְמַהְמַהּ לוֹ אֲיַחֵל

בֵּיתוֹ יִבְנֶה חוֹמוֹת וָחֵל

וּבְשִׁיר חָדָשׁ תָּשִׂישׂ רָחֵל.

 

ישמחו השמים ותגל הארץ

ליל ראש חדש בול ה'תרט"ו.*

 

סונטה על פי כל הכללים ובה בקשה לאלוהים לעזור להמוני "ילדיו" לבנות את ביתם. מדוע דווקא בתאריך הזה? אולי כי התחילה כבר תסיסה של עלייה לארץ, שהרי שני עשורים וחצי אח"כ קמות מושבות הברון, אולי כי בנו האהוב של בן דודה [שד"ל ] אוהב גר הלך לעולמו, או מכיוון שאהבה לכתוב שירי געגועים ואהבה לציון, כריה"ל.

כיוון שהיתה איטלקיה, וכיוון שהיתה משכילה מאוד לא מפתיעה אותי הבחירה בדגם הסונט הפטררקי, בו שני הבתים הראשונים ישנה הפנייה הכללית ובשני האחרונים המעבר לקונקרטי ביותר והוא - המשוררת עצמה, רחל. כשברור שהיא מכוונת לכ ההיסטוריה היהודית-תרבותית-מיתית שלח השם "רחל". מרתק כמובן לראות את השימוש הדומה של רחל המשורת בשמה ככלי לקפיצה מעבר לזמן אל העבר בשירה "רחל".:

 

הֵן דָּמָהּ בְּדָמִי זוֹרֵם,
הֵן קוֹלָהּ בִּי רָן –
רָחֵל הָרוֹעָה צֹאן לָבָן,
רָחֵל – אֵם הָאֵם.


כדאי לשים לב לחתימת השיר, לראשי התיבות המודגשים.

 

 


תנ"ך החודש נקרא גם ירח בול, בפסוק: "וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו..."[3]. שם זה בא אולי מבלילת המספוא לבהמה וייתכן שקשור למילה מבול או למילה יבול., ויקיואנד

מקור - פרוייקט בן יהודה

 


נכתב על ידי אריק בנדק-חביב , 15/8/2016 19:45   בקטגוריות 2016, הגיגים על שיר, שיר ביום, שנת תשע"ו, סיפרותי  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של mp3songstoo ב-19/8/2016 20:37
 



רחל מורפורגו - להבין משל ומליצה


להבין משל ומליצה

 

הִנֵּה זָרַח הַשֶּׁמֶשׁ עַל שָׁלֹש מִינִים

רִאשוֹן יָבִיא פִרְיוֹ זֵיתִים רַעֲנַנִּים

שֵׁנִי עָלָה כֻּלּוֹ חָרוּל קִמְשׁוֹנִים,

לַשְּׁלִישִׂי כִסָּה שִׁמְשׁוֹ שַׂר הַפָּנִים:

 

ה'תקפ"ח, 1828

נאמר על שלש בתולות שנארסו ביום אחד

 

השיר שלפנינו הוא שיר מרושע לגמרי, כי כבר נאמר שאין יפה ככלה בחתונתה, אז נכון 3 ארוסות, אבל גם אירוסין הם קשר הדורש גט. שם השיר - להבין משל ומליצה, רומז לנו שהשיר הוא בעצם משל, והמשפט תחת התאריך, שהינו חלק מהביוגנזה של השיר, אומר מפורשות מיהם שלוש המינים.

אז נסכם - היפה, המכוערת, וזו אשר אין לראות פניה.

מבחינת הפרוזודיה זה שיר מושלם. בית אחד בן 4 טורים. חריזה אאאא, שאפשר אם רוצים אפילו למצוא קשר משמעותי ביניהם: מינים רעננים קמשונים הפנים, ר"ל המינים עצמם רעננים [ 3 ארוסות צעירות, אולי] אבל פניהם קמשונים, קוצים ... אפילו המשקל הקל - יאמבוס מוסיף לווית שעשוע ואולי ציניות לשיר הזה.

 

אני מזמין אתכם לקרוא את דברי יהודה ויזן לגבי שאלת אמהות רחל המשוררת ביחס לשירה העברית. יש לו כמה השגות נהדרות.

 

רחל אמנו? האם רחל המשוררת היא באמת האם המייסדת של השירה העברית?

רחל המשוררת נחשבת לאם המייסדת של השירה העברית המודרנית. במלאת 80 למותה, תוהה יהודה ויזן אם אכן זה כך

 


 

מקור - פרויקט בן יהודה

ביוגרפיה -

ספור תולדות המחברת  

מאת יצחק חיים קסטליוני, ס"ט, פרויקט בן יהודה

מט"ח - תקציר קצר, בו מוכרזת מורפורגו כמשוררת העברית הראשונה

יפה ברלוביץ, המשוררת רחל מורפורגו, ספרים ופרסומים

יהודה ויזן, רחל אמנו? וואלה תרבות

נכתב על ידי אריק בנדק-חביב , 12/8/2016 13:29   בקטגוריות 2016, דהקונסטרוקציה, פרוייקט 365, שיר ביום, שנת תשע"ו, סיפרותי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מנחם מנדל דוליצקי - אם אשכחך


 

אִם אֶשְׁכָּחֵךְ / מנחם מנדל דוליצקי 

 

 [מי שעוקב אחריי יודע שכבר הקדשתי פוסט אחד למשורר זה[1]]

 

צִיּוֹן תַּמָּתִי, צִיּוֹן חֶמְדָּתִי,

לָךְ נַפְשִׁי מֵרָחוֹק הֹמִיָּה;

תִּשְׁכַּח יְמִינִי אִם אֶשְׁכָּחֵךְ, יָפָתִי

עַד תֶּאְטַר בֹּר קִבְרִי עָלַי פִּיהָ.

 

תִּדְבַּק עַד מוֹתִי לְחִכִּי לְשׁוֹנִי,

אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, בַּת צִיּוֹן הַנְּשַׁמָּה;

יִיבַש לְבָבִי מֵחֳלִי, מֵעֹנִי,

אִם תִּיבַשׁ עַל עָנְיֵךְ דִּמְעָתִי הַחַמָּה.

 

יֵהָרֵס בֵּית חָמְרִי, תְּהִי נַפְשִׁי לִכְלִימָּה,

אִם יָסוּר מֵעֵינִי מַרְאֵה הֲרִיסוּתֵךְ;

יְהִי גְרוֹנִי כַמָּק, אֲכוּל עָשׁ וְרִמָּה,

אִם קוֹלִי לֹא אֶשּׂא לִבְכּוֹת עֱנוּתֵךְ.

 

לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ צִיּוֹן, לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ תַּמָּתִי,

אַתְּ, כָּל עוֹד אֶחִי, תּוֹחַלְתִּי וְשִׂבְרִי,

וְעֵת כִּי אָמוּתָה, בָּךְ תָּמִיד, יָפָתִי,

תִּהְיֶינָה שִׂפְתוֹתַי דֹּבְבוֹת בְּקִבְרִי.

 

 

שיר געגועים, נאמנות והקרבה שלמדתי כילד, וכירושלמי , שרנו אותו ללא הרף. מה שנקרא גרסא דינקותא. השיר קיטשי, מלא במליצות ובהגזמות רטוריות שמטרן להדמיע את השָׁר ולבנות מצב רגשי-תודעתי חזק. רק לדעתי, בעוד שירי ציון של יהודה הלוי, שמהם מושפע דוליצקי, ללא ספק, בתבנית הרטורית והפרוזודית הנוקשה שלהן מצליחים להחריג את שירי ריה"ל מהקיטש הסנטימנטלי. שיר זה חסר כל מודעות עצמית, מרחק ממושא הכתיבה והערצת "המלים היפות". לכן הוא קיטש מולחן שנעים לאוזן ונתקע בראש. :-)

 

 

 


 

 

[1]שלא יצא הניר חלק, מנחם מנדל דוליצקי,  דצמ' 2015 - http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=33456&blogcode=14473021

מקור - פרויקט בן יהודה

ביוגרפיה - ויקיואנד

נכתב על ידי אריק בנדק-חביב , 10/8/2016 22:01   בקטגוריות 2016, שיר ביום, שנת תשע"ו, סיפרותי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

73,123
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר , ספרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאריק בנדק-חביב אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אריק בנדק-חביב ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ