לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

שאלות של תרבות


אנחנו חיים בזמנים מיתיים. השינויים המתרחשים בעולמנו פרנסו אֶפּוֹסים עתיקים, ועליהם לכונן אֶפּוֹסים מודרניים חדשים. בתוך החוויה האֶפִּית והמיתית הזו אני חי וכותב את הבלוג הזה.
Avatarכינוי:  אריק בנדק-חביב

בן: 62

תמונה



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2017    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2017

סערה בביצה הישראלית


יהודה ויז'ן כתב במוסף "ספרים" של 'הארץ' ביקורת על ספר שיריו האחרון של רוני סומק "נקמת הילד המגמגם". שם הוא כותב בין היתר -

 

"אתעלם ברשותכם מעובדת היותו של סומק אפיגון מובהק של עמיחי — בכל זאת, הספרות ידעה כבר כמה וכמה גנבים מוצלחים למדי (אף על פי שזה אינו המקרה) — ואתמקד בבעיה העיקרית (או אחת מהבעיות העיקריות) שבשירתו: התחושה המתמדת שלשיריו יש, אם להשתמש בלשונו של הדס, "פיגומים" מוכנים מראש, סט של מחְבּרים אוניברסליים, ששיריו נכתבים כפי שאוהל מתקפל מוקם, היינו באמצעות סדרה של פעולות ידועות מראש שבסופן תתקבל התוצאה הרצויה, אף היא ידועה מראש. אכן, אפשר אמנם, בדיעבד, להצביע לא פעם על "פיגומיה" של יצירה נתונה, אולם שירה אינה יכולה להיכתב באמצעות מתכון. השיר אינו יכול, אפילו לא בַּכוח, להתקיים בטרם נכתב — ומכאן גם חוסר הוודאות האיום שחווה כל משורר בין כתיבת שיר אחד למשנהו, אי־הידיעה מֵאַיִן יבוא שירי, מתי אכתוב שוב, האם אני עדיין משורר וכו'. סומק, שהמיר את האמנות במיומנות גרידא (אגב, מיומנות היא דבר חשוב מאוד בשירה, אפילו תנאי הכרחי, אך אף פעם לא תנאי מספיק), הנושא דרך קבע בתרמילו את פיגומיו מוכנים בשלוף, פטור, כפי הנראה, מייסורים שכאלה. "

 

פסקה זו מייצגת בצורה מלאה את סגנון הכתיבה, שאינו מרחם או בורר מלים "מעודנות", ודעות כאלו, רבות ומנומקות, אגב, תמצאו בכל מקום במאמר. דא עקא, קהילת הבוץ הישראלית, בה כל כותב שיר ומפרסם באינטרנט הוא כבר משורר, ומי שפרסם ספר אחד, זכה ל"השקה" שעלתה לו אגב בוכטות כבר מומחה להנחות סדנאות שירה, מייד התעוררו השפנים והלביאות בעיני עצמן [ אגי משעול, לא פחות.. אבל האמת היא שסגנון הכתיבה שלה נושק סומק, ממשיך את אלתרמן, ולפי ויז'ן כנראה גם את עמיחי, כך שברורה החרדה המיידית והפגיעה ":האישית" ], גידפו, קיללו ולא סתמו את הפה, כולל עתון 77.

שיהיה ברור - אני אוהב את שירת סומק, אני סולד מההגנה שהרפובליקה של השירה מצאה לנכון לבחור בה. כינוי ויזן בשמות גנאי, חיפוש סיבות ביוגרפיות, ראה אצל בן דור, או שימוש במלים קשות כמו אגי משעול [ מצוטט אצל רוגל אלפר ].

 

במקום אחר בטאתי את עמדתי בעד הבוקרת הלגיטימית הזו. ביקורת בה נאמרים דברים הכי מנומקים שאפשר, ונזכרתי [ הכל אישי, מה? ] בתגובות שזכיתי ועדיין זוכה להם כל מיני מבוקרי שירתם [ ודוק, מעולם לא כתבתי לגופם!] החל מ"מבקרים ידועי שם, דרך מי זה החידק הזה שמרשה לעצמו ועד קללות, חרמות ומה לא?!]. ויזן בשל האכסניה החשובה בה בחר, זכה ליחס קצת יותר "מקל", האנשים מנסים לנמק את סלידתם מהבקורת, אך כפי שכתב אלפר בסיום רשימתו:

 

סליחה, אבל למי אכפת מהרגשות של רוני סומק? אור הזרקורים המלטף גם חורך. אם הוא לא מסוגל לסבול את החום במטבח, שלא ייכנס אליו. אדרבה, מאמרו המקצועי של ויזן מזמין לדיון. שיתכבד מי ממגיני סומק ויפרסם מאמר תגובה המציג טיעונים ענייניים בזכות שירתו — מבלי להתחשב ברגשותיו של ויזן. מאבקים רעיוניים — נגד הכיבוש, נגד הלאומנות הדתית והפשיזציה, נגד שירה גרועה, בעד ליברליזם ואתיאיזם — אינם יכולים להתנהל תוך התחשבות ברגשות.

 

וזו דוגמה קטנטנה של מאבקי הזבל בתחום השירה העברית, שמחד מאבדת עצמה לדעת במרשתת ומאידך כותביה הגרפומנים ברובם לא מפסיקים לבזבז כסף על פרסום שיריהם חסרי הערך.

 

 


 

ויז'ן, י [ ישראל, 13.04.2017 ]

רוני סומק, יאיר לפיד של השירה העברית, הארץ, מוסף ספרים

http://www.haaretz.co.il/literature/poetry/.premium-1.4022889

 

בן דור, א, [ ישראל 14/04/2017], על הזיוף שבביקורת , עיתון 77 , http://www.primadonna.im/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%96%D7%99%D7%95%D7%A3-%D7%A9%D7%91%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA/

 

רוגל, א [ ישראל, 23.04.2017] ,

למי אכפת מהרגשות של רוני סומק, הארץ עמוד דעות [ מס' 2 ]

https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.4037768

נכתב על ידי אריק בנדק-חביב , 23/4/2017 14:59  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



האיקו 16


46

 

שפם ארוך לי 
וזנב עבה וצהוב לי - 
החמסין

 

47

 

חייל לבן חייל שחור 
חווה האם שרה ושוב שרה - 
ירייה בראש

 

48

 

פרעוש שחור 
אץ ורץ במבוכי שיערהּ - 
בת 11

 

נכתב על ידי אריק בנדק-חביב , 22/4/2017 12:23   בקטגוריות 2017, האיקו, תשע"ז, סיפרותי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



האיקו 15


43

 

בסטמבולי הבזאר 
קורץ, מפתה, מגלה ומסתיר - 
שלושה הרוגים


44

 

רחש בחש 
מכסה הפח נטרק בחוזקה - 
טקסי בוקר


45

 

זנב מרוט ומהוה 
צלילי נביחות דינגו רעב - 
פורים

נכתב על ידי אריק בנדק-חביב , 20/4/2017 09:33   בקטגוריות 2017, האיקו, תשע"ז, סיפרותי  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שפי ב-21/4/2017 06:37
 



האיקו 14


40

זהב ולבן במרכז 
מקצה ענף הקקטוס הקוצני - 
התחממות

 

41

כסף מנצנץ - 
עוד דרך ארוכה לה 
לחשופית

 

42

דבורה בתוך פרח 
והקקטוס מרעיד מעט קוציו - 
פורים

נכתב על ידי אריק בנדק-חביב , 14/4/2017 22:13   בקטגוריות 2017, האיקו, תשע"ז, סיפרותי  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שפי ב-15/4/2017 06:41
 



אביב חדש מרקד


בשירו המופלא, האירוטי והסמבולי "הקיץ גווע" , השורה האחרונה של הבית הראשון היא כשם כותרת הסטטוס:





עוד על-קירות לבבך מתרפקים ותלוים גבעולים


של שושני אשתקד –


חמדת נפשי! ראי: בין ערוגות הגן ואילניו


אביב חדש מרקד.


 


הנה תמונה שצילמתי של עציץ ליד החלון בביתנו -





ו
האיקו חביב לאביב -


אִבֵּי הנחל 
באביב ירוק וריחני - 
 ושתן חתולים






נכתב על ידי אריק בנדק-חביב , 10/4/2017 09:20   בקטגוריות 2017, תשע"ז, אופטימי  
הקטע משוייך לנושא החם: חופשת הפסח
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

74,829
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר , ספרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאריק בנדק-חביב אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אריק בנדק-חביב ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ