לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

שאלות של תרבות


אנחנו חיים בזמנים מיתיים. השינויים המתרחשים בעולמנו פרנסו אֶפּוֹסים עתיקים, ועליהם לכונן אֶפּוֹסים מודרניים חדשים. בתוך החוויה האֶפִּית והמיתית הזו אני חי וכותב את הבלוג הזה.
Avatarכינוי:  אריק בנדק-חביב

בן: 61

תמונה



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2016    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2016

לשבר ולבכות - רחל


לְשַׁבֵּר וְלִבְכּוֹת

 

לְשַׁבֵּר וְלִבְכּוֹת עַל גַבֵּי שְׁבָרַי – 

זֶה חֶלְקִי הָאָיֹם, גוֹרָלִי.

יַד אַחִים טוֹבָה לֹא תוּשַׁט אֵלַי,

לְהָגֵן מִפָּנַי עַל שֶׁלִּי.

 

יַד אַחִים טוֹבָה לַשָּׁוְא בַּלֵּילוֹת

מְשַׁוֵּעַ אֵלַיִךְ נִיבִי.

כּמוֹ עַל הַר הַזֵּיתִים אַעְפִּיל לַעֲלוֹת

וּקְבָרוֹת מֵעֶבְרֵי נְתִיבִי.

 

שיר קורבני מובהק, לטעמי, האירוניה הטיפוסית של רחל נעלמת ממנו לגמרי, בשל כאביה, או בדידותה או אומללותה. הדגש לדעתי נמצא ב- לשבר. הפועל בבנין פיעל, אחד מהכבדים, שאם הוא בעל משמעות דומה לבנין הקל, הרי הוא מצביע על נמרצות, תוספת כוח, מאמץ או אפילו כוונה רצינית ביותר. שהרי לשבר אינו רק לשבור, אלא היינו אומרים - לרסק לרסיסים.

והשיר פותח בתנועה הזו, בצורת המקור, שאולי לא מציינת פעולה שקרתה אבל את תחושת העומק של הסבל והרצון לשים סוף סופי, מוחלט לגמרי.

"יד אחים" היא האשם, אותה יד טובה ומנחמת שנעלמה ממנה, אותה יד שצריכה להיות בזמן שכמו המשיח היא עושדה מסלול הפוך [ שתי שורות סוגרות].

ברור שהשיר בין שני הבתים כתוב היטב מבחינת המבנה, המשקל וגם החרוז. פרוזודיה מושלמת. משקל אנפסט [ VV-] חריזה אבאב, וכל בית מחזיק תכן מסויים.

החריזה משמשת כמכפלת רקומה ומעוטרת, שמטרתה שמירה וחיזוק של התכנים בתוך הבית:

שברי - אלי; גורלי - שלי [ אני, אני, אני] ובבית השני : לילות - לעלות; ניבי-נתיבי [ ההיבט הפואטי -היצירתי בשיר אומללות זה].

 

 


 

מקור - פרוייקט בן יהודה

אורי מילשטיין, 15.6.2002, שבת -רחל והשמאל - בגידת החברים, ארץ הצבי*

* אין בקישור זה ביטוי להסכמה שלי עם דברי מילשטיין, שהוא אחיינה של המשוררת, אלא כיוון שאין זה שיר ראשון של רחל בבלוג שלי, חשבתי להביא טקסט המרחיב ידיעה עליה, גם אם הוא מימין . 

נכתב על ידי אריק בנדק-חביב , 25/11/2016 11:23   בקטגוריות 2016, פרוייקט 365, שיר ביום, תשע"ז, סיפרותי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שפי ב-25/11/2016 12:54
 



סוֹף דָּבָר / יהודה ליב גורדון


 

סוֹף דָּבָר / יהודה ליב גורדון

 

   (לשרה שפירא)

 

לֹוֶה אָנֹכִי; חוֹבוֹתַי

עָצְמוּ מִשַּׂעֲרוֹתַי –

שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן וְהַפֵּאָה,

וּבְרֹעַ מַעֲמָדִי

אֵין לְאֵל יָדִי

לְשַׁלֵּם גַּם עֲשָׂרָה לְמֵאָה.

 

וּבְכֵן הַמְּעַט אֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי

יַסְפִּיק לָךְ לְתַשְׁלוּמֵי מנְחָתֵךְ,

וְאֶת יֶתֶר הַשִּׁירִים הִנַּחְתִּי

לְמַתְּנַת-דְּרָשָׁה בְּיוֹם חֲתוּנָתֵךְ,

אֶפֶס כִּי תְמַהֲרִי לִמְצֹא לָךְ חָתָן

בְּטֶרֶם יִקְרְאוּנִי לִסְעֻדַּת לִוְיָתָן.

 

   יְהוּדָה הַלֹּוֶה.

 

בעיני זה שיר יפהפה. מעין שיר מוסר ותוכחה, אבל כלפי עצמו. כלפי חוץ הוא בהחלט מעין הלקאה עצמית, עד אשר מגיעים לשורה השלישית בבית השני, המעלה את האפשרות שהחובות הינם שירים. שהרי שרה שפירא הכירה את יל"ג והם קיימות תכתובת בת שנה ביניהם. :

"

שרה שפירא שרה שפירא שהתכתבה עם יל"ג ונודעה בשירים עבריים שכתבה , פרסמה מאמרים קצרים בעיתונות התקופה . א בהספד שפרסמה שרה שפירא בשנת , 1897 על אחד ממשכילי הזמן שמת בטרם זמנו , היא מונה את שבחיו כאוהב השפה העברית , כמשתתף תדיר בכתבי העת העבריים וכפעיל למען החייאת השפה העברית . הכותבת רואה עצמה כחלק מן החוג הפנימי והפעיל של אוהבי העברית , ומתוך התיאור מתגלה גם ההווי המיוחד של המשכילים המקפידים על הדיבור העברי . מתוך : המליץ , , ( 10 . 1 . 1898 ) 37 גליון . 288 יהודה ליב בן עקיבא דאווידאוויטש ז"ל אבל כבד לחובבי שפת עבר : אחד מחבריה היותר נאמנים חלף מאתנו ואיננו , בן דוד מת בן ארבעים ושלש שנים וביום הראשון ח' טבת לסדר "ויספדו שם מספד גדול" הובל למנוחה . מי מהקוראים העברים לא שמע את שמע בן דוד ומה גם במקום מושבו אדעססא , סופר וקורא , מורה ותלמיד ידעוהו ויכבדוהו .  אל הספר

הקיבוץ המאוחד
אם כך, הגישה הליצנית משובבת נפש, היא מרחיקה את דימוי המשורר הסובל והמתענה ומעלה דמות שנונה, בעל הומור ואירונית בהחלט.

 

יש לחזור וללמד את ילג, את שיריו הקטנים והנפלאים.

 


מקור - פרויקט בן יהודה

שרה שפירא - קול עלמה עברייה

 

נכתב על ידי אריק בנדק-חביב , 21/11/2016 20:22   בקטגוריות 2016, הגיגים על שיר, פרוייקט 365, תשע"ז, סיפרותי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אבוי לאיש - ר' שמואל הנגיד


אֲבוֹי לְאִישׁ  

ר' שמואל הנגיד

 

אֲבוֹי לְאִישׁ אֲשֶׁר נֵעוֹר

וְלֹא רָאָה נְתִיבָתוֹ

וְאַשְׁרֵי אִישׁ אֲשֶׁר יִישַׁן

וְעֵינַיִם בְּלִבָּתוֹ.

 

השיר הוא בן שני בתים :

 

אֲבוֹי לְאִישׁ אֲשֶׁר נֵעוֹר /  וְלֹא רָאָה נְתִיבָתוֹ

וְאַשְׁרֵי אִישׁ אֲשֶׁר יִישַׁן / וְעֵינַיִם בְּלִבָּתוֹ.

 

פשוט, אהה. כן בהחלט. שימו לב לשימוש הלא מודרני במילה "ליבה" שהיא לב, מהות, זהות.

 

שימו לב לאפשרות הקריאה הזו:

 

אֲבוֹי לְאִישׁ אֲשֶׁר נֵעוֹר / וְאַשְׁרֵי אִישׁ אֲשֶׁר יִישַׁן 

וְלֹא רָאָה נְתִיבָתוֹ / וְעֵינַיִם בְּלִבָּתוֹ.

 

פשוט נפלאה המשחקיות הזו, המודעות העצומה אליה. תפארת הפתיחה - נעור - נתיבתו, חרוז מבריח - לבתו - רצף החריזה: נעור-נתיבתו-לבתו, אם כי תפארת הפתיחה קצת "מצ'וקמקת" ומבוססת יותר על המצלול הבדומה ולא על תבנית החרוז הקשיחה. במקביל ל- או ישנו מצלול ה- שי"ן החזק : איש, אשר, ואשרי איש אשר ישן - מול המצלול הזה - בתו - המציינת קישור ללב ולדרך.

 

יפה פה

 

 



 

מקור - פרוייקט בן יהודה

ביוגרפיה - ויקיואנד

נכתב על ידי אריק בנדק-חביב , 18/11/2016 14:29   בקטגוריות 2016, פרוייקט 365, תשע"ז, סיפרותי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יהודה ליב גורדון [יל"ג] הבת השובבה


הַבַּת הַשּׁוֹבֵבָה / יהודה ליב גורדון

 

   מַה-תִּתְהַלְלִי בָּעֲמָקִים?

   זָב עִמְקֵךְ הַבַּת הַשּׁוֹבֵבָה.

   (ירמיה מ"ט, ד).

 

בְּעֵמֶק הַשָּׁרוֹן שׁוֹשַׁנָּה פֹּרַחַת,

נוֹתֶנֶת רֵיחַ טוֹב וּמְלֵאָה נַחַת,

בִּגְאוֹן קוֹמָתָהּ וּבִשְׁלַל צְבָעֶיהָ

כִּבְתוּלָה עוֹלָה מִן הָאָרֶץ מַרְאֶהָ.

 

– שׁוֹשַׁנִּים וּפְרָחִים הֲדַר עֲמָקֵינוּ

בִּהְיוֹתֵנוּ יוֹשְׁבִים עַל אַדְמָתֵנוּ,

עֵת אֵת וּמַחֲרֵשָׁה עוֹד לֹא זָנַחְנוּ

וּלְמֹאזְנֵי מִשְׁקָל יָדֵנוּ שָׁלַחְנוּ! –

 

וּבְכַרְמֵי עֵין-גֶּדִי בִּמְחוֹלַת מַחֲנַיִם

תֵּצֵא בַּת יִשְׂרָאֵל יְפַת פַּעֲמַיִם;

בַּת עַמִּי-נָדִיב מַעֲדַנֹּת טוֹפֶפֶת

כְּשׁוֹשַׁנָּה חַיָּה לָעַיִן נִשְׁקֶפֶת.

 

וּצְעִיף הַצְּנִיעוּת עַל טֹהַר פָּנֶיהָ

תַּשְׁמִיעַ הוֹד קוֹלָהּ, תַּשְׁפִּיל עֵינֶיהָ:

"בָּחוּר, אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בַּיֹּפִי,

תֵּן עֵינְךָ בַּמִּשְׁפָּחָה אֵין בָּהּ דֹּפִי".

 

בִּשְׁתַּיִם אֵלֶּה הִתְפָּאֵר יִשְׂרָאֵל

עֵת נֵר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ עוֹד יָהֵל

וּבְלִבּוֹ הִתְנוֹסְסָה רוּחַ אֲבוֹתָיו:

בַּהֲדַר עֲמָקָיו וּצְנִיעוּת בְּנוֹתָיו.

 

פִּתְאֹם רוּחַ מַשְׁחִית, רוּחַ שִׁדָּפוֹן

נֵעוֹר מִבָּבֶל, בָּא מִיַּרְכְּתֵי צָפוֹן,

בִּמְקוֹם כָּל הַבִּרְכַּיִם כּוֹרְעוֹת לַבַּעַל

וּכְבוֹד הַנָּשִׁים עַל מִזְבְּחוֹתָיו יַעַל;

 

רוּחַ מַשְׁחִית זֶה, רוּחַ זִלְעָפוֹת

מִשֵּׂאתוֹ תּתְעַלַּפְנָה הַבְּתוּלוֹת הַיָפוֹת,

עָבַר בַּשָּׁרוֹן וְחָלַף בִּיהוּדָה,

נָגַע עַד שַׁעַר עַמִּי בַּת-צִיּוֹן הַשְּׁדוּדָה.

 

וּבְצֵאת בַּת יִשְׂרָאֵל בַּשָּׂדֶה לָשׂוּחַ

פָּגַע בָּהּ פִּתְאֹם וַיִּתְקְפֶהָ הָרוחַ,

וּבְחֵיק הָעֵמֶק הִיא נָפְלָה כָּרָעָה,

בּוֹסְסָה שׁוֹשַׁנָּיו וּצְעִיפָהּ קָרָעָה.

 

מִנִּי אָז צְנִיעוּת בַּת יִשְׂרָאֵל חָדֵלָה

וּכְבוֹד אָבִיהָ לָאָרֶץ חִלֵּלָה,

גַּם מֵעֵמֶק הַשּׁוֹשַׁנִּים גָּלָה יְקָרוֹ

נָס לֵחוֹ, פָּג רֵיחוֹ, פָּנָה הֲדָרוֹ.

 

כולם יזכרו ליל"ג את "על קוצו של יוד" ולא יקראו את שאר שירתו. שלטעמי, השירים שקראתי, קריאה גם בימינו אנו, ומלאת חכמה , אירוניה וכן, גם קיטש - מה יש, שצעירים יכולים לרוות ממנה נחת.

כך השיר הזה, בן תשעת הבתים, והציטוט מירמיהו. חמישה בתים מוקדשים לצניעות של בת ישראל וארבעה בתים לרוח המשחית מהמזרח ומהצפון. מנערה טהורה המלמדת עלם דרך בדרכי גבר ואשה -

"בָּחוּר, אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בַּיֹּפִי,

תֵּן עֵינְךָ בַּמִּשְׁפָּחָה אֵין בָּהּ דֹּפִי". 

אל אחת שבחיק העמק מתהוללת, צעיפה קרעה.

ואני ככה נזכר לי בשירתו האירוטית הפרועה של ביאליק, בסיפור "מאחורי הגדר" העמוס עד כדי טירוף בסמלים זכריים-פאליים שרק  מחכים להזדמנות להשפריץ זרעם, או בדמות האהובה "הרוחנית" כמו שהיטיב עדי צמח לתאר, ושואל את עצמי - האם באמת היו אלה אנשים כלכך "טהורים" מבחינה מינית על פי היהדות [ ביאליק בטוח שלא ]?

אבל שיר לטעמי מקסים, מצחיק עד דמעות, היום 2016, בהחלט.

 

 


 

מקור - פרויקט בן יהודה

ביוגרפיה - ויקיואנד

נכתב על ידי אריק בנדק-חביב , 13/11/2016 19:15   בקטגוריות 2016, פרוייקט 365, שיר ביום, תשע"ז, סיפרותי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ליאונרד כהן ז"ל


תוצאת תמונה עבור סוזן+לאונרד כהן

 

 

 

בלילה בלילה, בשקט רב הלך לעולמו ליאונרד כוהן.

כוהן היה אחד המגדירים הטובים ביותר של שנות ה- 60 עד ה- 80 של המאה העשרים.

ליד בוב דילן שזכה בנובל, הרי כוהן [ גם יהודי ] הוא טרובדור אמיתי, משורר עם ספרי שירה.

 

הנה אחד השירים הכי אהובים עלי -

 

ביצוע השיר סוזנה ביוטיוב.

 

מלות השיר בתרגום נעמי שמר מ- שירונט:

 

סוזאן

 מילים ולחן: ליאונרד כהן
תרגום: נעמי שמר
קיים ביצוע לשיר זה   



סוזאן אותך לוקחת אל ביתה ליד הנחל 
קול סירות אתה שומע כשתנוח לרגליה 
דעתה טרופה עליה ולכן תרצה אליה. 
תפוזים ותה הכינה שבאים מארץ סין הם 
ואם אז תרצה לומר לה כי ליבך הוא ריק וזר לה 
היא תסחוף אותך כמו נחל, היא תאמר לך בלחש 
כי תמיד שלה היית.. 

אם תרצה איתה לנסוע, כעיוור איתה לנוע 
בסוזאן תוכל לבטוח, כי נגעה בך באצבעות רוחה. 

ספן אחד ידעתי שפסע מעל המים 
שהרבה לראות בעוני ממרומי מגדל הסבל 
וכשראה כי יורדי הים אותו יבינו 
הוא אמר: "היו כולכם כספנים במצולה" 
ובעצמו הוא תם לגווע עוד בטרם השמים 
נפקחו אליו כמו שער צללו כמו עופרת 
בלב ים. 

ותרצה איתו לנסוע כעיוור אחריו לנוע 
הן רק בו תוכל לבטוח, כי נגע בה באצבעות רוחו. 

אז סוזאן אותך לוקחת, מובילה אותך לנחל 
לבושה סחבות הדר היא מיריד הסמרטוטים 
החמה כדבש זורחת על הליידי מהנחל 
היא מראה לך דברים שם על אשפה צומחים פרחים שם 
גיבורים בתוך הגומא, ילדים בתוך הבוקר 
משוגעים לאהבה הם, אך לנצח ישוועו 
כשסוזאן בהם מבטת. 

ותרצה איתה לנסוע, כעיוור בעקבותיה 
בסוזאן תוכל לבטוח כי נגעה בך באצבעות רוחה.
נכתב על ידי אריק בנדק-חביב , 11/11/2016 08:55   בקטגוריות 2016, פרוייקט 365, שיר ביום, סיפרותי, תשע"ז, אישי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

73,837
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר , ספרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאריק בנדק-חביב אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אריק בנדק-חביב ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ