לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

עניינימים


לראות את התמונה הקטנה
Avatarכינוי: 

בת: 47

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28      

2/2010

סיכום יום ראשון בחדר כושר


 אני מרגישה כמו התלמידה החדשה והלא ממש מקובלת, ולא יודעת עוד מה עושים ולאן הולכים. מזל שמדובר במנוי זוגי ולא הלכתי לבד בפעם הראשונה.

 

 בחיי שניסיתי, אבל נאלצתי לוותר על הקרוס טריינר לאחר 2 דקות. העניין הוא כזה: יש לי מפרקים מאוד רגישים ועדינים, במיוחד הברכיים. זה לא בעיות ברכיים במובן המקובל של המילה, ואני יודעת שקרוס טריינר לא מפעיל לחץ על הברכיים, אבל כל פעולה שדורשת כיפוף ויישור של הברכיים כואבת לי לאחר זמן מה. כאב שחולף אחרי דקה-שתיים במקרה של זמן קצר (נגיד לעלות 3 קומות במדרגות. פעולה שאני עושה פעמיים ביום), או נשאר וצץ גם למחרת במקרה של זמן ממושך.

 

 אז חזרתי אל ההליכון הישן והטוב, ואז נזכרתי בבעיית הקורדינציה ושיווי המשקל שלי. כלומר אפשר היה לקרוא לזה בעייה עם היו לי שמץ של קורדינציה ושיווי משקל, אבל אין. זה אומר, למשל, שאני לא יכולה להסתכל בטלוויזיה תוך כדי הליכה, אלא אם כן אני מחזיקה בידיות של ההליכון (דבר שאני לא רוצה לעשות), אחרת אני מאבדת את שיווי המשקל. הדרך היחידה שלי לא למעוד הוא להתרכז בלוח הבקרה של ההליכון. ולא, זה לא גורם לזמן לא לזוז, כמו שטען בן זוגי. אני נוהגת להציב לעצמי יעדי מרחק וזמן ואז כל פעם אומרת לעצמי שיש לי רק עוד 200 מטר להשלים 2 ק"מ או רק עוד דקה וחצי עד לרבע שעה. ככה כל פעם יעדים חדשים, וזה דווקא מעביר לי את הזמן יותר טוב.

 

 מחר אולי אלך לשיעור בפעם הראשונה. נראה אם יהיה לי אומץ. וכמובן שאחזור לספר איך היה.

נכתב על ידי , 15/2/2010 22:12  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



277,213
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , אקטואליה ופוליטיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmichaly אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על michaly ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ