לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


מתחת לחזות הלוחמנית מסתתרת נפש אחרת..
Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2011    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2011

הזמנה לפגישה


שבוע אחרי שהוא ספר לי שהוא הולך לטיפול הוא שלח לי סמס ואמר שהוא רוצה להיפגש. אני מודה שההצעה הזו הפתיעה אותי. ביחסים שלנו אני זו שתמיד מציעה להיפגש והוא זה שתמיד אומר "בהזדמנות" ומזכיר שהוא נורא עמוס ומתחמק ממני בנימוס. אין לי טענות. היחסים בסדר, ההתעניינות בסדר, הפגישות בסדר. הכל בסדר אם אנחנו מקפידים לא לגעת בדברים שהוא לא מסכים שניגע בהם. את אלה אני מכירה לפי הקול שלו ולפי זה שהוא נעשה קצר רוח. אז אני מרגישה את המשהו הזה שחוצץ בינינו.

אחרי שסיפר כבר חיכיתי שיגיד שהוא רוצה שנדבר. שנים שאני מתבדחת על זה שיגיע גם היום שלי שבו יעלו אותי על מיטת הפסיכולוג. עכשיו הרגע הזה הגיע. הפסיכולוגים שולחים את הילד לדבר עם האמא, לברר דברים על מה שהיא עשתה ומה שלא עשתה כשהוא היה ילד.

אז כתבתי לו שאני מסכימה.

מאז עוברת לי בראש הרשימה של כל מה שבטח ירצה לדבר עליו, הנושאים שצצים אצלנו מדי פעם בשיחות טלפון או בשיחות מסביב לשולחן: שלא לחצנו עליו מספיק כשהיה ילד, שויתרנו לו, שלא התעקשנו איתו, שהוא מרגיש מקופח, שאחותו מקבלת יותר ממנו, ובתוך כל זה בטח יצוצו להם קטעי זכרונות שלא היה לי מושג שהם מלווים אותו. חלק מהם אני בכלל לא אזכור..

אחר כך הוא יגיד שהוא לא בא בטענות אלא רק רוצה לדעת.

ואני אשב שם ואשמע אותו מדבר ו'מוציא דברים מהבטן' כדברו, ולנימת קולו יתלווה צלצול של כמו נזיפה, ותוך כדי, כשהוא יגיד לי את המשפט ש'הוא רק אומר לי מה הוא מרגיש', רגשי האשמה הבילד-אין האלה שצמודים אלי קבוע, יחלחלו לי לתוך הורידים ולתוך מחזור הדם ויטפסו לי בתוך הגוף מלמטה למעלה עד שיהיה לי חם או אולי קר.

בהתחלה אני אתגונן ואולי גם אתרגז וגם ארצה להגיב מיד למה שהוא אומר והוא יגיד לי ש'הכי טוב שתתני לי לסיים את דברי ואז אני אקשיב לך'. וכשיגיע תורי אני אחפש את המילים להסביר שיש עוד דרכים להסתכל על הדברים ואספר לו מה שהוא יודע וגם מה שהוא לא, ואסביר משהו על התפקיד שלנו כהורים ועל איך דברים בדרך כלל מתגלגלים. כאילו אני מתנצלת.

הוא יסתכל אלי ואני אחפש בעיניו את המבט הזה שכמו אומר 'אני מבין' וארגיש את הדבר הזה עומד בינינו שוב.

נכתב על ידי , 14/11/2011 06:52   בקטגוריות מסעותי עם משפחתי, משפחתי וחיות אחרות  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של shilla ב-17/11/2011 17:55




102,756
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 40 פלוס , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמזונה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמזונה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ