לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

World Renown



Avatarכינוי:  Jack Johnson

בן: 28

Skype:  jack.israblog 



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

5/2017

שבור רגל, לב וזין


האמת שאני בעיקר שבור רגל, ולא לב וזין. פשוט אהבתי את הביטוי. גם את הכאבים ברגל מאוד קל להסביר-

 



אז כן. באופן טבעי אני זקוק לכמה ימי התאוששות.

 

ביום ראשון חזרתי לכרמיאל לכמה ימים והחלטתי לרוץ את המסלול הקבוע שלי. כמו בפעם הקודמת, החלטתי תוך כדי הריצה להאריך את המסלול להר חלוץ, ובכך להוסיף לעצמי עוד חמישה-שישה קילומטרים. בפעם הקודמת שעשיתי את זה הרגשתי נפלא. תחושת הישגיות אדירה שטפה אותי. הפעם? בעיקר חשבתי שהגזמתי. שרצתי יותר ממה שהייתי צריך ושאני על המסלול הזה סתם, ושריצה ללבון ובחזרה הייתה מספיקה בשבילי בהחלט. הגוף שלי די אישש את המסקנות שהגעתי אליהן- לרוץ 11 קילומטר במעלה הר הותיר את סימניו בדמות כאבי מפרקים, שפשפות ושרירים תפוסים. אולי עדיף בפעם הבאה להוסיף עוד עשרה קילומטרים, אבל במסלול שטוח.

 

יום למחרת היה לי דייט עם מישהי. הפעם, מישהי שהכרתי בטינדר. זו אפליקציית סטוצים בעיקרון, אבל אותה אישה הבהירה שהיא מחפשת משהו רציני. אז נפגשנו, והיה מעולה. גם בפעם הקודמת שהיה לי דייט מוצלח (עם שריל...) זה היה יום אחרי ריצה ארוכה, אז יכול להיות שאני מפספס משהו.

 

התיישבנו באחד מבתי הקפה ברחוב דיזנגוף ודיברנו. גם על עצמנו והרקע שלנו, אבל השיחה נסבה סביב שפות בעיקר. היא אמריקאית, מבולטימור, וחלק גדול מחיי היום יום שלי מתנהל בשפה האנגלית, אז אני מניח שזה נושא שדי טבעי שנגיע אליו. על אף הנושאים היבשים, דווקא הייתה כימיה טובה. היו צחוקים וחיוכים, והיה בה משהו מאוד מקבל ומבין. שאלתי אותה אם היא רוצה ללכת לטייל ומצאנו את עצמנו הולכים על הטיילת שלובי ידיים, עד שהגענו למרינה לייד בריכת גורדון. השיחה הלכה לכיוון הפרעות קשב וריכוז, תחום משיק למחקר שלה. העליתי בפניה את הסברה, שאני חושב שאני סובל מלקות מסויימת בהמיספירה הימנית (NVLD). שלי אישית קשה עם מיומנויות טכניות כמו נהיגה או ספירה, להבין התנהגות אנושית ולקרוא בין השורות. שאלה האם בגלל זה שאלתי אותה האם אני יכול לאחוז בידה כשטיילנו קודם (היא אמרה שזה נורא לא ישראלי) ואמרתי שכן. בדיוק מהסיבה הזו. ואז, כשהשיחה המשיכה לשפת הגוף, שאלתי אותה מה היא מבינה עלי משפת הגוף שלי, מה שהוביל לשיחה הבאה:

 

I see that you're body is open, that you're comfortable, that you're relaxed

 

ואז היא המשיכה: And I know you're wondering whether it's okay to kiss me

 

Is it?

 

Yes. It is.

 

ואני מניח שאתם מתארים לעצמכם שאת רוב הערב לאחר מכן בילינו בשפתיים אחד של השנייה, עד שליוויתי אותה לתחנת האוטובוס, תוך כדי שיחות על משמעות ואמונה.

 

חזרתי הבייתה עם תחושת ההקלה וההתעלות שיש אחרי דייט מוצלח. בבית, זה היה הרבה פחות טוב. ניסיתי לישון אבל לא יכולתי להירדם. שריל ועדי הסתובו לי בראש כמו חיילות בעזריאלי. אותה בחורה ששעה קודם לכן נורא הקסימה אותי, פתאום גרמה לי לתהות מה עשיתי איתה. שריל מצד שני - קשה לי להסביר את זה. שריל, בניגוד לעדי, זו בחורה שלא הצלחתי להתאהב בה אז אני באמת תוהה מה זה היה, אבל כל מיני רגעים מהקשר שלנו- כל מיני חיוכים או מחוות, או משפטים שטותיים שהחלפנו, כל מה שלא התעכבתי עליו מאז אותה רכיבה על האופניים כשהיא הודיעה שזה נגמר, שב והועלה מתהום הנשיה פתאום.

 

אני מתכוון להמשיך עם אותה בחורה ולשכוח משריל, אבל יכול להיות שפשוט קפצתי לבריכה מוקדם מדי.

 

ו- בנוגע לעבודה. ובכן, בפוסט הקודם קודם כתבתי שאני מתמיין לכל מיני חברות. החלטתי לסגור עם אחת, שהגעתי אליה דרך מישהי שלמדה איתי. גם בנוגע לזה יש לי רגשות מעורבים. מצד אחד, זה כן משהו שתואם את מה שלמדתי- עבודה בתור אנליסט, בתחום של חיזוי ביקושים (demand forecast). משהו שאמור לספק מעל ומעבר את האהבה שלי למספרים וכמובן - תפקיד שקיים גם בעולם האמיתי. החסרונות - זה סטארט אפ מאוד קטן. סדר גודל של כעשרה אנשים והם גם לא מתכוונים לגדול מעבר. העבודה בראשון, שזה שעה נסיעה- לקום שעה קודם ולחזור שעה אחר כך. גם יש פגיעה מסויימת במשכורת. ולמרות זאת, אני חושב שכרגע זה מקום שמתאים לי להיות בו, מבחינת העבודה שהם עושים.

 

אני מתחיל ב-18 ביוני.

ולפני זה אני רוצה לטוס לנורווגיה.

 

Jack Johnson

נכתב על ידי Jack Johnson , 24/5/2017 23:47  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קוץ בתחת ב-28/5/2017 13:13
 



זוהרת חוזרת


ככתוב בפוסט הקודם, אני ושריל נפרדנו ואני רווק הוללך בביצת הדייטים התל אביבית. ביום שישי האחרון, לפני שהתכוונתי לצאת לשחייה לילית, קפצתי לאחד הצ'אטים שהייתי פעיל בהם פעם, ושם מצאתי פנים מוכרות. יותר נכון היא מצאה אותי.

 

לטובת אלו שלא קראו כאן ב2014, ולא שמעו על אותה בחורה אני אפרט עליה קצת:

בתחילת שנה ב' התעניינתי בBDSM. בארוחה ירושלמית אחת של קהילת הBDSM בירושלים (מאנץ') הכרתי עלמה מסויימת ונוצר בינינו קשר. שוחחנו על אפשרות לעשות סשן בבית שלי במה שנקרא בעולם הBDSM "פגישת היכרות". חלפו עוד כמה ימים של התכתבויות ושיחות טלפון. במהלך משמרת לילה שעשיתי בביה"ח דיברנו על להיפגש לסשן אחריה. כשהמשמרת נגמרה אכן נפגשנו. בפועל לא עשינו סשן אלא נסענו אליי הבייתה וסתם הזדיינו עד שנפלנו מהרגליים. אחרי זה, בעודנו שכובים במיטה שלי, היא התחילה לדבר על תוכניות ומע' יחסים וכו'. אני הבהרתי לה שמבחינתי זה סקס ותו לא. כשזה לא עזר, אמרתי שיש מישהי אחרת שאני תפוס רגשית בגללה. היא השתגעה ופרצה בבכי ובצווחות בשעות שלאחר מכן. אמרתי לה שאני שוקל את זה מחדש ואדבר איתה בהמשך, רק בשביל שתצא לי מהבית ואז סיננתי אותה בטלפון במשך כמה שבועות עד שהתקשרתי אליה ואמרתי לה שאני לא מעוניין. התגובה שלה מעבר לקו הייתה קללות וצווחות, כמו תמיד.

זה בקווים גסים. הנה קישור לפוסט שכתבתי אז. באופן כללי עלילותיי עם אותה אישה מפורטות בחודש דצמבר 14'.

לא שמעתי ממנה (או עליה) מאז וגם די הדרתי רגליי מסצינת הBDSM. בין השאר, בגלל שטיפוסים כמוה מופיעים שם על ימין ועל שמאל. אבל זו לא הסיבה העיקרית.

 

באותו זמן הייתי קצת בטראומה ממנה, אבל עם השנים שחלפו והזכרון שדהה, שיניתי דעתי. שכחתי כמה שרוטה ומטורפת היא הייתה וזכרתי שבתכלס מאוד נהניתי איתה. זה היה זיון מעולה והיא ידעה מה היא עושה. חשבתי שחבל שזה היה חד פעמי ולא התפתח ליזיזות. ואז פגשתי בה שוב, באינטרנט תודה לאל, והבנתי שוב למה בזמנו העדפתי לנתק כל קשר איתה.

 

מצד שני, זו הייתה אחת השיחות ההזויות והמצחיקות ביותר שהיו לי אי פעם. ביליתי את רובה על הרצפה. תיעדתי אותה ולא הפסקתי להיקרע מצחוק בכל פעם שקראתי.

 

על אף שהשיחה הזו מציגה צדדים מאוד רעים שלי וזה שאני מפרסם אותה כאן, על אחת כמה וכמה. לא היה לי קל לפרסם פוסט שבו אני עושה צחוק ממישהי, ועוד ממישהי שנפגעה ממני.

 

מצד שני, עם איך שהיא מדברת ומתנהגת אני לא חייב לה כלום. אז חשבתי לפרסם את השיחה איתה כאן, שגם אתם תהנו.

 

 



 

זוהרת

היי
שוחחנו? 

21:35

 

Jack Johnson

יכול להיות...

 

זוהרת 

כן או לא?

21:36

 

Jack Johnson

תמיד היית בכינוי הזה?

 

זוהרת 

היה לי ניק אחר
זוהרת
שוחחנו?

 

Jack Johnson

אכן שוחחנו

 

זוהרת 

מי אתה
מה שימך

21:37

 

Jack Johnson

חשבתי שעזבת את האתר

22:08

 

זוהרת 

מי אתה
מה שימך
עזבתי וחזרתי

22:09

 

זוהרת 

מי אתה???

22:13

 

Jack Johnson

היה בינינו סיפור. פגשתי אותך במאנץ' ירושלמי בנובמבר 2014. כמה זמן אחר כך נפגשנו אחרי שהייתה לי משמרת בשערי צדק והלכנו אלי הבייתה לסשן.

 

זוהרת 

מה?
מה שימך?
ג'ק ג'ונסון???????
זה אתה?????

22:14

 

Jack Johnson

אני מופתע שאת זוכרת אותי...

 

זוהרת 

איך אפשר לשכוח
קמצנות.כזו
15 שח לקפה שלא שילמת
ואחרי שכבר לצערי הרב

22:15

 

זוהרת 

זרמתי איתך
החלטת ללכת על קשר
מעורפל כלשהי
עם מישהי שבכלל לא רצתה אותך
אתה לא מתבייש???
לא ראוי לי בכלל
לא שווה יריקה שלי!

22:16

 

Jack Johnson

תכלס אני די מצטער בדיעבד שהחלטתי ללכת עליה.
והתנצלתי בפנייך באותו זמן.

22:17

 

זוהרת 

על זה רק מצטער?
לא לא התנצלת

 

Jack Johnson

נראה לי שכן התנצלתי...

 

זוהרת 

לא
ממש לא
התנהגת כמו חלאה
שניה

22:18

 

Jack Johnson

אז אני מתנצל עכשיו על זה.

 

זוהרת 

תמתין

22:26

 

Jack Johnson

את פה???

 

זוהרת 

אני בשיחה
עם X%^&Y
תמתין

 

Jack Johnson

זה מאוד לא מנומס לדבר עם כמה אנשים בו זמנית

22:27

 

זוהרת 

יש לך מה לומר עוד עולב????
על מה רצית להתנצל?
על ה15 שח של הקפה שלך?
קמצןןןן

 

Jack Johnson

על זה שנפגעת

 

זוהרת 

זה סיפור בעילום שם
שמספרת.לכולם
ולא מאמינים לי בכלל
מה היה הקטע הזה שאשלם?
דבר שני
לא סולחת!!!

22:28

 

זוהרת 

הבנת.אפס?
אתה לא שווה יריקה
למה עשית.זאת?
למה???
ולמה נתת לי לשלם על הקפה
?
תסביר פעם אחת
מה הקטע הזה

22:29

 

Jack Johnson

באותו זמן הייתי נגד לשלם על נשים בדייטים. מה גם... שזה לא ממש היה דייט. זו הייתה פגישת היכרות. לא ידעתי שמקובל שהגבר (או הנשלט) ישלם.

22:30

 

זוהרת 

אה לא ידעת???
אמרתי לך זאת

 

Jack Johnson

אחרי זה...
מעניין שזה מה שאת זוכרת ושעל זה את דורשת ממני להתנצל... על הקפה...

 

זוהרת 

לא

22:31

 

זוהרת 

ממש לא רק על זה
על כל התנהגטתך המבישה
אחרי שזרמתי איתך

 

Jack Johnson

תשמעי, אני באמת לא התכוונתי לפגוע בך
חשבתי שזה סטוץ ותו לא

 

זוהרת 

וואלה
פחחחחח
בולשיט
הסברתי לך שאני לא

 

Jack Johnson

לא חשבתי שאת רואה את זה כהתחלה של משהו רציני יותר

 

זוהרת 

אדם של סטוצים

22:32

 

זוהרת 

ואני מלכה
שקרן

 

Jack Johnson

אני לא זוכר שהסברת. האמת אני זוכר שהיו לך מלא עבדים חוץ ממני.
אני גם בכלל לא התכוונתי לשכב איתך. לא חשבתי שזה מה שנעשה כשנגיע אלי הבייתה.

 

זוהרת 

גם אני לא חשבתי ולא היו לי מלא
והסברתי לך
כמה זה חשוב לי

22:33

 

זוהרת 

ואם היו לי
זה לא מעניינך
חצוף

 

Jack Johnson

ראיתי בעצמי עבד אחד מני רבים...
לא מישהו שאת חושבת על משהו יותר רציני איתו

22:34

 

Jack Johnson

גם היה לך חבר באותו זמן

 

זוהרת 

על מי מדבר שראית ומה הקשר
מה היה לי
איך מצדיק
את התנהגותך

22:35

 

זוהרת 

הדוחה הזו????
אתה לא מתבייש????
את מי ראית אגב
על מה מדבר בכלל??

 

Jack Johnson

אני בכלל לא זוכר.
אבל הראית לי התכתבויות שלך עם עבדים.

22:36

 

Jack Johnson

למען האמת הראית לי באמצע הרכבת תמונות של אברי מין שהם שלחו לך
ואמרת לי שיש לך חבר כבר כמה שנים

 

זוהרת 

מה הקשר
ואיך זה מצדיק את.התנהגותך??

22:37

 

זוהרת 

קח אחריות
על החלאה שבך
פחדןןן

 

Jack Johnson

בקיצור, לא חשבתי שאת רואה בזה משהו רציני. חשבתי שזה סטוץ והתנהגתי בהתאם.

 

זוהרת 

בולשיט
הסברתי לך שזה לא

 

Jack Johnson

אני זוכר בשיחה שלאחר מכן, שאמרת שאני ואת לא מתאימים

22:38

 

זוהרת 

בולשיט
זלא מתבייש
לשקא
לשקר ולסלף הכל???
אתה רצית לחזור לונילית ההיא

22:39

 

Jack Johnson

אני באמת לא זוכר שאמרת שאת לא בחורה של סטוצים.

 

זוהרת 

ועוד לא התביישת לומר זאת
שניה אחרי שזיינתי אותך
!
כשאני שכובה שם על המיטה
המומהההה

 

Jack Johnson

אמרתי את זה רק כששאלת וחקרת למה מה שיש בינינו לא יכול להצליח...

 

זוהרת 

לפחות.זיינתי אותך
ולא ההיפך
חח

22:40

 

Jack Johnson

אני חושב שגם לי היה חלק במעשה...

 

זוהרת 

קטן
אני הובלתי אז תירגע
בכל אופן

22:41

 

Jack Johnson

אכן הובלת

 

זוהרת 

לא סולחת לך
הבנת?

 

Jack Johnson

זה היה אחלה סקס אבל...

22:42

 

זוהרת 

לא לא היית משהו
ואל תקרא לזה סקס
הבנת?
תתנצל
אני עשיתי אותך
לא ההיפך
חצוףףף
תתנצל

 

Jack Johnson

מתנצל

22:43

 

זוהרת 

לא סולחת

 

Jack Johnson

אני זוכר שאמרת דברים טובים באותו הזמן

 

זוהרת 

יודע מה

 

Jack Johnson

מה?

 

זוהרת 

אתה לא שווה יריקה שלי
ואתה תיחסם

 

Jack Johnson

רגע

 

זוהרת 

הבנת אפס?
מה??

22:44

 

Jack Johnson

באותו זמן אמרת שכאב לך כל הגוף מרוב שזה היה אינטנסיבי

 

זוהרת 

חלאס חלאס
ומה זה רלוונטי עכשיו?
אני יודעת לזיין כן
אז מה?

22:45

 

Jack Johnson

קיצר שנינו נהנינו

 

זוהרת 

לא הייתי עושה אותך
לולא ידעתי שתתנהג ככה

22:46

 

זוהרת 

הבנת?

 

Jack Johnson

אני לא הייתי חוזר לונילית ההיא בדיעבד
תכלס באמת אמרתי לך דברים שלא צריכים היו להיאמר

 

זוהרת 

אה באמת
?
יפה שמודה

 

Jack Johnson

כן

 

זוהרת 

כגון מה?
תזכיר לי
בבקשה
אה כן יופי
נשלט אתה לא
ואתה בזיון למין הגברייייי
כולו

22:50

 

Jack Johnson

בדיעבד, זה די ציער אותי שמה שהיה בינינו היה חד פעמי

 

זוהרת 

מילה אחרונה לפני שתיחסם?
אה רק בדיעבד?
מעניין

22:51

 

Jack Johnson

כן, זה היה סקס ממש טוב. ממש הייתה לי כימיה מינית איתך. חבל שזה לא היה משהו קבוע.
שנינו נהנינו...

 

זוהרת 

רק בדיעבד???
איזה עלוב אתה
בחיי

22:52

 

זוהרת 

ולחשוב שסימפטתי אותך
פחח
ועוד שהסכמתי להיפגש איתך
אחרי ששילמתי בעצמי על הקפה
!
כבר אז הייתי אמורה להעיף.אותך
אגב אתה עוד עובד בשערי צדק? שאדע לא להתקרב

22:53

 

Jack Johnson

את יודעת, תהיתי במהלך השנים מה איתך וזה... אם את עדיין בירושלים.

 

זוהרת 

ושלא אזדקק
יופי שתהית
למה איפה אתה אפס?

 

Jack Johnson

אין לי דרך ליצור איתך קשר.
אני בצפון
הפסקתי לעבוד בשערי צדק באוגוסט 15'.

22:54

 

Jack Johnson

לפני כמעט שנתיים...

22:57

 

Jack Johnson

קיצר, מאוד חבל לי שנפגעת או שראית בכך פגיעה בכבודך. בדיעבד לא הייתי מזכיר את הבחורה האחרת והייתי ממשיך לצאת איתך.
את פה?

 

זוהרת 

אני פה

22:58

 

זוהרת 

עסוקה
איפה בצפון?
ולמה כל הזמן משתמש במילה בדיעהד?
מה קרה עם הבחורה ההיא?

 

Jack Johnson

לא קרה כלום. היא דחתה אותי. למען האמת גם למען מישהו אחר.

22:59

 

זוהרת 

אמרתי לך
ולמה לא דיברת איתי אחרי?

 

Jack Johnson

כי חשבתי שאת רוצה לרצוח אותי

 

זוהרת 

.??
צודק

23:00

 

Jack Johnson

כן זה היה די מרתיע

 

זוהרת 

פחחח
טןב אז מה רוצה?
עכשיו?
את המחילה שלי?
לא
ואתה גר בצפון
אז מה רוצה???

23:01

 

זוהרת 

 ??

 

Jack Johnson

אין משהו שאני רוצה. מה את רוצה?

23:02

 

Jack Johnson

כנראה שלהוציא עליי עצבים...

 

זוהרת 

לך לעזזאל
חשבתי

 

Jack Johnson

טוב סליחה

 

זוהרת 

שהתבגרת

 

Jack Johnson

סליחה סליחה

 

זוהרת 

שקוף.שלא

 

Jack Johnson

אז מה את רוצה באמת?
ואני בן 28 עכשיו

 

זוהרת 

ועוד מעז לומר לי למה מדברת.עם אחרים?
לא רוצה כלון
לא שווה יריקה שלי
כפי שאמרתי

23:03

 

Jack Johnson

בסוף את והחבר שלך נפרדתם?

 

זוהרת 

לא עניינך

 

Jack Johnson

טוב
למרות שאת כן שאלת אותי מה עם הונילית ההיא

 

זוהרת 

מילה אחרונה לפני שתיחסם?

23:04

 

זוהרת 

אני המלכה
פה טיפש
ואל תשווה
בכלל
אתה לא מגיע לקרסולי נעליי
אדיוט

 

Jack Johnson

תמיד תהיתי מה הגובה שלך...

 

זוהרת 

והיה שקוף.שהיא תידחה אותך

 

Jack Johnson

1.73 לא?

 

זוהרת 

1.70
למה שואל??
ומה הקשר?
איפה גר בצפון?

 

Jack Johnson

 כי אני זוכר שהיית עם עקבים והיית יותר גבוהה ממני

23:05

 

Jack Johnson

למה את צריכה לדעת איפה אני גר?

 

זוהרת 

שאזהר איפה שמבקרת
טוב לך?
טיפש
זכותי לשאול

 

Jack Johnson

זכותי לא לענות...
אני יודע להיזהר כשאני מבקר בירושלים...

23:07

 

Jack Johnson

סיפרת עלי להרבה אנשים?

 

זוהרת 

בעילום שם
בוודאי
אמרו שאתה חולה נפש
קמצן מטורלל
וכו

23:14

 

Jack Johnson

כי לא שילמתי על הקפה?

23:15

 

זוהרת 

בדיוק
בדיוק
איזה ילד קטן אומר שתיזהר אם אתה בירושלים
פחח
מי אמר לך שאני עוד שם?

 

Jack Johnson

אז איפה את?

23:16

 

זוהרת 

לא עניינך
איפה אתה?
שאדע להיזהר

 

Jack Johnson

למה זה כן עניינך שאני בצפון אבל לא ענייני שאת בירושלים?

 

זוהרת 

טוב אתה חולה
תיקרא מה שכותב
נחסם כעת
ביי חלאה

 

Jack Johnson

רגע
השאלתי לך ספר

 

זוהרת

ומגיע לל שהיא לא קיבלה אותך
לא השאלת כלום
ויתרת.עליו 

23:17

 

זוהרת 

וזרקתי אותו
מה תעשה?

 

Jack Johnson

אתבע אותך על השחתת רכוש

 

זוהרת 

באמת?

 

Jack Johnson

לא

 

זוהרת 

וואו
תתבע אותי?
אמאלה
חח

23:18

 

זוהרת

חולה נפש
ויתרת על זה 

 

Jack Johnson

מה השם האמיתי שלך?

 

זוהרת 

חולה נפש שכמוך
מאיים עליי?

 

Jack Johnson

זה היה בצחוק...

 

זוהרת 

אתה עלוב
ביי

 

Jack Johnson

רגע
יש לי עוד משהו להגיד

23:20

 

Jack Johnson

 את פה?

 

נכתב על ידי Jack Johnson , 24/5/2017 00:42  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Jack Johnson ב-25/5/2017 13:19
 



When Shit Goes Down


למי שזוכר, בפעם האחרונה שעדכנתי פה על חיי פחות או יותר זה הסתכם בכך שהחיים שלי מושלמים ואין לי שום דבר לכתוב עליו. ובכן, מאז השתנה די הרבה. קרו כמה דברים בחיים שלי. תהיתי איך לכתוב עליהם, מה אני בדיוק רוצה שיעבור לקוראי ישראבלוג והאם אני צריך את זה. כפי שכתבתי, אני קצת עייף מהאתר ומהתחושה שאלף עיניים צופות בך ואני מרגיש שהייתי צריך את ההפסקה הזאת. אז אחרי חודש שלא עדכנתי על חיי, הנה מה שקרה:

 

אני רק אציין שאת הפוסט הזה לקח לי לכתוב במשך כמה ימים, אז ייתכנו שינויים פתאומיים בסגנון.

 

בחג השני של פסח יצא שימי החופש באו ישר אחרי שישי שבת, וכך נוצר מצב בו הייתי ארבעה ימים שלמים בבית. פתאום נחתה עליי תחושה מוכרת מהעבר, של שיעמום, שלא הייתה לי כמוה מאז שעברתי לתל אביב. בשביל להפיג את השיעמום עליתי על האופניים ורכבתי עד לנתניה וחזרה. מצאתי את זה משעשע במידת מה, ששעמום הייתה תחושה שכל כך נשתכחה ממני מרוב שאני כל הזמן עושה דברים ואפילו כתבתי על זה סטטוס בפייסבוק, מה שהסתבר לאחר מכן להיות אירוני במידה מסויימת.

 

פסח נגמר. רציתי לטוס לאמסטרדם בשבוע העוקב לחג אבל בסוף לא טסתי. סתם לא היה לי כוח להרים את עצמי ולעבור כזו טרחה (שדה תעופה, מזוודות והכול) אז העדפתי להישאר בארץ. השבוע הראשון לאחר החג עבר ואחריו גם הסופ"ש והגעתי לעבודה כמדי בוקר יום ראשון. כמה דקות לאחר מכן, המנהל הישיר שלי אומר לי שהוא מעוניין בשיחה איתי. אנחנו הולכים לאחד מחדרי השקט בחברה. הHR שם. הם שוקלים מחדש את המשך ההעסקה שלי ושולחים אותי הבייתה לקראת שימוע, שייערך יומיים אחרי.

 

אני לא יכול להגיד שאני לא יודע מאיפה זה הגיע. הייתה לי תקופה חלשה בעבודה שאפילו הזכרתי כאן. המנהלת הקודמת עזבה והגיע מישהו חדש במקומה. התחלנו פרוייקט חדש, שהסתבך ונהיה למישמש אחד גדול, ואני לא מצאתי את עצמי בסבך. העבודה השתנתה ונשארתי מאחור. זה לא שלא היו לי הצלחות או דברים ששיבחו אותי עליהם, אבל היו גם הרבה טעויות של הסחות דעת או חוסר תשומת לב שספגתי עליהן הערות וביקורת. חודש לפני הפיטורין, המנהל הישיר שלי קרא לי לשיחה, שיחה שבועית שהוא עושה עם כולם, ודיברנו על כל הנושאים הללו. האמת היא שאני הייתי זה שהעלה את הנושא. דיברנו על החולשות והבעיות שלי ומה אני יכול לעשות בשביל להשתפר. בחודש העוקב באמת עשיתי מאמץ. הייתי יותר קשוב לבעיות שצצו במשרד והתנדבתי לפתור אותן, התייעצתי עם אנשים בנוגע לבעיות שצצו אצלי ועוד דברים. זה כן בא לידי ביטוי בשבחים שקיבלתי ובמקומות שראיתי שיש לי תרומה. התחלנו לעבוד על פרוייקט חדש ואני חשבתי שזו הזדמנות לשים את אותה תקופה מאחוריי ולשעוט הלאה. ציפיתי לשמוע את הפידבק שלו, על מה היה טוב יותר או פחות, בשבועות שלאחר מכן אבל זה לא יצא לפועל מאילוצי חגים ואירועים דחופים, ופתאום - זה.

 

חזרתי הבייתה. ערכתי את קורות החיים שלי וכללתי בהם את העבודה בחברה. פתחתי מחדש את החשבונות באתרי דרושים ובעיקר חשבתי מה לעשות הלאה ואיך ממשיכים מכאן. ב12 בעל הבית הגיע. התפלא שאני נמצא בבית בשעה כזו והסברתי לו את המאורעות. בעיקר רציתי לפרוק את זה עם מישהו. ישבנו וניתחנו את זה. איך שראיתי את זה, אז, די נדפקתי מכל הכיוונים:

 

- עבדתי שם רק שבעה חודשים, אז זה לא ממש ניסיון. ברוב המודעות, כשדורשים ניסיון, הכוונה לשנה מינימום.

- אם במקום העבודה הם פיטרו אותי, כי הם לא היו מרוצים ממני, הם לא ימליצו עליי. אני צריך להביא המלצות מהעבודה שלי בשב"ס.

- העבודה הזו לא נתנה לי הרבה כלים ולא ממש פיתחה אותי. אז נכון, לעבוד בסטארט-אפ והכול, להתרגל לסביבת העבודה... העניין הוא שאין לי באמת ידע או ניסיון או כלים שרכשתי, שלא היו לי לפני שהתחלתי לעבוד שם. אני יכול לכתוב דברים כאלה בקורות חיים, אבל זה יהיה ייפוי מאוד גס של המציאות, ובמבחן התוצאה זה לא יעבור.

 

זה יצא כך, שהייתי במקום הרבה יותר גרוע מאיפה שהייתי כשחיפשתי עבודה לפני שנה. התקווה היחידה שלי הייתה בכך שנשארתי בקשרים טובים עם המנהלת הקודמת, והיא ענתה שהיא תשמח לתת לי המלצה. היא גם תשמח לשבת איתי לקפה בשביל לדון על אופציות קריירה עתידיות.

 

שיתפתי את ההורים ואת שריל בנושא. כעבור יומיים הגעתי לחברה לשימוע עם המנהל הישיר שלי, הHR והVP R&D. שנינו העלינו את הטיעונים שלנו. אני בעיקר טענתי שלא היה משוב, שהשימוע די בא אליי בהפתעה, שלא הייתי ערוך לזה. ציינתי גם את המקומות שתרמתי בהם, ששאר חברי הצוות עדיין מעריכים אותי ומתייעצים איתי ופונים אלי בשאלות. הדגשתי את זה שאף על פי כן החברה כן חשובה לי ואני בכל זאת רוצה להמשיך ולעבוד בה. פתרנו את העניין בחוסר הסכמה ביני ובין המנהל הישיר שלי בנוגע לפידבק שקיבלתי. שוחררתי הבייתה והם אמרו לי שהם יחזירו לי תשובה יום או יומיים לאחר מכן. למחרת קיבלתי שיחת טלפון. הודיעו לי שלדעתם הם קיבלו את ההחלטה הנכונה. יום הפיטורין נקבע לשבוע אחר כך והם העבירו לי נהלים על תהליך ההזדכות על הציוד. בנוסף, הVP R&D של החברה אמר לי שהוא מעוניין לנהל איתי שיחה אישית. המנהל הישיר שלי גם היה מעוניין בשיחה אישית איתי. הסכמתי לשניהם, אחרי הכול מה יש לי כבר להפסיד?

 

בימים שחלפו בעיקר התחרעתי על כרטיס ה10bis שלי. 10bis, למי שלא מכיר, זה כרטיס שמאפשר להזמין אוכל על חשבון החברה, במסעדות נבחרות, במקום שהתחברה תסבסד ארוחות. זה כבר נהיה מן סטנדרט לתנאים טובים. חודש אפריל היה חודש טוב מבחינת ה10bis בגלל החגים. היו לי כ400 ש"ח לבזבז על פני שבוע וזה מה שעשיתי. הלכתי למסעדות ובכוונה בחרתי את המנה היקרה ביותר, לא בחלתי בתוספות יקרות או טיפים נדיבים. לקחתי את שריל למסעדות ושילמתי עליה עם ה10bis. במאי עדיין עבדתי, לכן החברה הטעינה לי את מלוא התשלום על חודש, בשביל שאבזבז אותו בכמה ימים. הארוחות הלכו ונהיו מוגזמות אפילו יותר ושיאן בא ביום שלפני, בארוחה האחרונה, שמצדיקה פסקה שלמה בפניי עצמה:

 

שריל הייתה צריכה ללמוד אז הלכתי לבד למסעדת "אנגוס בשרים" במרכז תל אביב. אחרי שהמלצרית פירטה בפניי את המנות היא הוסיפה שישנה מנה נוספת, של צלעות טלה, שאינה כלולה בעסקית. מחירה היה גבוה מכל שאר המנות ובכל זאת הזמנתי אותה. בדרך כלל במסעדה הזו כשמזמינים בירה זה בא במחיר מוזל, כחלק מהעסקית, אבל לא כשזה נוגע למנה הזו. בכל זאת הזמנתי. אחרי שסעדתי את לבי בצלעות הטלה המלצרית ניגשה ושאלה אותי אם אני מעוניין לשמוע על הקינוחים שיש להם ואמרתי שכן. הזמנתי את הקינוח שהכי מצא חן בעיניי. המלצרית שאלה אותי האם אני מעוניין לשתות משהו חם עם זה ועניתי שאני מעוניין בקפוצ'ינו. גדול כמובן. מפה לשם זה הסתכם בשלוש מאות ש"ח. אין משהו משמח יותר מסעודת מלכים על חשבונו של מישהו אחר.

 

הגעתי ביום חמישי, ב4 במאי, יום העבודה הרשמי האחרון שלי, למן מסיבת פרידה. האמת שהיה די מרגש לראות את כולם בפעם האחרונה. הלכתי לשיחות עם המנהל הישיר והVP R&D. כל אחד בנפרד. הVP R&D בעיקר אמר לי שהם נהנו ממני ומהזמן שהייתי בחברה, שתרמתי לחברה, פשוט הם לא חשבו שיש לי פוטנציאל בתחום או שזה בשבילי, ושהוא ישמח לתת לי המלצה. המנהל הישיר שלי פתח את השיחה בכך שהתהליך שאני עובר עכשיו הוא לא נעים ושהוא מצטער שאני נאלץ לעבור את זה. העלינו אפשרויות לשיפור אצל כל אחד מאיתנו. אני אמרתי שחבל שזה נעשה ככה. שמשיחה שבועית אחת לפני חודש, בה הוא עימת אותי עם בעיות בעבודה שלי זה הגיע לשימוע מבלי שהיה שום דבר בין לבין. שלפני שמפטרים מישהו צריך להבהיר לו במפורש שזה על הפרק. גם מבחינת ההגינות כלפי העובד - שיבין שהוא צריך להתכונן ליום שאחרי (ולא, לדוגמא, לתכנן טיול בחוץ לארץ). התשובה שלו: "ישראל היא מדינת רווחה ויש חוקי עזר שבאו לטובת העובדים כמו דמי אבטלה או הודעה מוקדמת". בנוסף, הוא טען שזה היה המסר שהאנשים שעבדתי בפרוייקטים שלהם רצו להעביר לי, כאילו שלא דיברתי מפורשות על מסר מפורש... על כל פנים, שנינו העדפנו לעזוב את זה. שאלתי אותו אילו תפקידים הוא חושב שיהיו יותר מתאימים עבורי והאם הוא יהיה מוכן לתת לי המלצות. הוא, בתגובה, אמר שלדעתו אני מתאים לתחומים יותר צרים, יותר כמותניים-מספריים. הוא הציע תחומים שמערבים סטטיסטיקה, אנליזה. הציע גם QA. הוא אמר שלדעתו אני חוקר טוב, שאמנם אין הרבה משרות בשוק שמערבות מחקר אבל הוא יכול לראות אותי מצליח באקדמיה בתחומים מסויימים.

 

הלכתי משם בתחושה די טובה ככלות הכול לאכול יחד עם חברי הצוות באחת המסעדות שהיינו פוקדים בעבודה. נפרדתי מכולם בחיבוק וחזרתי הבייתה.

 

השבוע שלאחר מכן נמשך כמו נצח. תכננתי הרבה דברים לתקופת האבטלה. רציתי לחזור למשחקי מחשב שהזנחתי בתקופת העבודה, ללמוד שפות תכנות ולשפר את הכישורים שלי, להכיר את תל אביב, לחזור לכושר, אולי להשקיע בכתיבה... יצא לי ללמוד פעם אחת עם שריל. פרט לפעם היחידה הזאת, עשיתי בעיקר את הדבר הראשון ברשימה; טיילתי בתל אביב/הלכתי ללשכת התעסוקה בבקרים, בשביל בכל זאת לצאת קצת מהבית ואז הייתי חוזר לשעות של GTA San Andreas ו-Civilizaton III ופעם ביומיים-שלושה הייתי נפגש עם שריל. בהתחלה, זה היה קשה. אם אחרי ארבעה ימים בבית טיפסתי על הקירות עד כדי כך שהייתי חייב לנסוע לנתניה באופניים, להעביר שבועות שלמים בבית נראה בעיני כגיהינום עלי אדמות. נזכרתי בכתבה שקראתי על תקופת האבטלה לפני הרבה זמן, מעין גרסה ארוכה יותר ל"אדם קם בבוקר ובוקר בו לא קם", וחשבתי שזה מה שניצב בפניי, אבל אחרי כמה ימים נוספים בבית, הופיעה תחושת זיכוך ורוגע כשאני בעולם הפרטי שלי בלי אף אדם שיגרה את החרדה החברתית שלי. גם למקום העבודה לא התגעגעתי. אמנם החודשים הראשונים היו מדהימים, אבל היו בתפקיד הזה בעיות למן הרגע הראשון וחששות וספקות שהתגברו בהמשך, לצד הרבה תחושות לא נעימות אחרות שהגיעו עם השינוי בפרוייקטים ובאופי העבודה, שכמובן נעלמו כשהפסקתי ללכת והרשיתי לעצמי להתענג על השהייה בבית.

 

לא הרגשתי שאני חסר אחריות כי מגיעים לי דמי אבטלה בשיעור שמכסה את ההוצאות שלי ויש לי חסכונות. מעבר לכך, זה לא שישבתי על הגדר - לצד משחקי מחשב והליכות בתל אביב שכללתי את קורות החיים והמשכתי לשלוח אותם לכל עבר. הופתעתי מכמות הפניות. כשהערכתי שוב את המצב שלי, הוא נראה לי אחרת לגמרי- כשחיפשתי עבודה בשנה שעברה זה היה בסוף חופש הגדול ובחגים, תקופות שמעסיקים ממעטים לגייס בהן. נוסף על כך, הבנתי שחודשי העבודה שלי זה כן דבר שמוסיף לי לקורות החיים. נוסף על כך, די הנרגעתי מכך שכל האנשים שדיברתי איתם אמרו לי שזה לא נורא, ושזה פשוט עניין של זמן עד שאמצא עבודה. אמרתי לעצמי שצריך רק להמשיך ולחפש, כמו עם בת זוג, שבסופו של דבר כן הצלחתי למצוא.

 

בסוף השבוע חזרתי לצפון עם שריל. ביום שבת לקחתי את הרכב של ההורים, נסעתי לחיפה בשביל לטייל עם שריל בהרי הכרמל; ואז חלף עוד שבוע. שריל הייתה עסוקה בלימודים ובלהראות את הדירה שלה אז לא נפגשנו. ביום חמישי התקשרתי אליה על מנת להיפגש. לא ענתה. כעבור מספר דקות היא התקשרה אלי ואמרה לי שלדעתה זה לא ילך. היא אמרה לי שהיא לא מרגישה שזה עובד, שזה כבר כמה זמן ככה, ועכשיו היא החליטה על זה סופית. דיברנו עוד כמה דקות. אמרתי לה שזה נורא חבל לי. אחר כך היו בעיקר שתיקות מביכות משני הצדדים. כל המניירות הרגילות של "אתה בחור מקסים", "נראה אותך" וכו'. כמו כל קשר שנחתך בעבר, זה מילא אותי בצער. גם הפעם, זה נראה היה כמו משהו גדול שעמד לקרות, ממש עלה על הפסים, ונגמר. העדפתי להתמודד עם זה כמו עם כל דבר עצוב אחר - לקחתי את האופניים ויצאתי לרכיבה לילית. באמת שכל מה שאני צריך בחיים האלה זה שני גלגלים, כידון, שלדה ומושב. רכבתי דרומה, לאורך החוף עד לנמל יפו והים עשה את שלו. התבוננתי בגלים והקשבתי להם מתנפצים על החוף. בחשכת הלילה זה היה מרפה נעים ומרגיע. העדפתי שלא לחשוב על שריל, אבל זה לא הלך. נזכרתי בחיוך שלה, במחוות גופניות אחרות, בתווי הפנים והגוף שלה, ברגעים שהיו לנו יחד... הייתה בי תקווה שהיא תתקשר אלי ותגיד שזה היה פשוט רגע של אי-ודאות או מה שזה לא יהיה ונחזור להיות ביחד למרות שמההיכרות שלי איתה ידעתי שזה לא יקרה. חלפתי על מקומות שהיינו בהם בדרך חזרה והזכרונות הציפו אותי בגעגועים ועצב.

 

זה לא שמצאתי או כיוונתי לעבר מישהי חדשה מאז או שעבר לי משריל. התחושות נשארו אותן תחושות. אני לא אדם שקל להסתדר איתו (מי כן?) וקשה לי עם זה שעד שהייתה מישהי שאני והיא כל כך הסתדרנו ואני כבר ראיתי לזה עתיד, זה לא עבד. מצד שני- אני זוכר את חיי הרווקות שלי. אני לא יכול להגיד שבגיל עשרים ושמונה זה כל כך נורא להיות רווק בתל אביב. זה חופש, זה זמן וכסף לעצמך, זו הזדמנות להשקיע בתחביבים ובפיתוח אישי ואני גם לא חושב שאני בן אדם שכל כך צריך זוגיות ותמיכה. רוב הזמן די נוח לי לבד וגם אם הזוגיות עם שריל בהחלט הייתה בונוס בחיים שלי, והעדפתי להקדיש לה זמן על פני דברים אחרים, אני יכול לחיות בלי זה. על אף שאנחנו חיים בחברה של אנשים שמצפים ממערכת היחסים שלהם להיות רפליקה של סרטי דיסני וקומדיות רומנטיות כי אהבה זה הכול ו all you need is love ואהבה רומנטית זה כל מי שאנחנו וכולנו, אז הדעות שלי בנושא זה כבר על הגבול של דברי כפירה, אבל אם הבנתי משהו בשנה האחרונה - זה שזוגיות ואהבה הם לא הדבר הכי חשובים לי או הראשונים שעומדים בפניי. נוסף על כך, ואולי גם זה משהו שאסור לכתוב בבלוג הזה, מאז שעברתי לתל אביב אני פשוט לא מאוכזב או מוטרד יותר מדי מהמצב שלי בתחום היחסים הבין-אישיים. 

 

על כל פנים...

 

קבעתי לקפה עם המנהלת הקודמת שלי בשביל אותה שיחה על ענייני קריירה שהיא הציעה. סיפרתי לה את הסיפור עם אותו מנהל. את השיחות שהיו לי איתו ומה שהוא הציע. גם היא חשבה שצריך לעשות עוד כמה צעדים לפני שמפטרים מישהו. היא אמרה שיכול להיות שבצוותים שעבדתי, ראשי הצוות נתנו לי להרגיש שאמנם יש נקודות לשיפור אבל באופן כללי הם שבעי רצון מהעבודה שלי, כשלמעשה זה היה ההיפך, כך שאני לא ראיתי את זה בא. לא הייתה לה הצעה חד-משמעית לכאן או לכאן לגבי תחומים שמתאימים לי יותר ופחות אבל היא אמרה שאף על פי שהיא מאוד נהנתה לעבוד איתי, יכול להיות שבאמת נפלתי על תפקיד שלא מתאים לי ושאולי עדיף לי לחפש בשדות אחרים. שאולי אני בן אדם של תחומים יותר מדוייקים פחות פחות מקומות שדורשים אוריינטציה כלכלית-שיווקית, כמו בתפקיד האחרון.

 

היא לא חשבה שלאבד את המשרה זו אבדה גדולה. התברר שהשיחה הזו לא הייתה רק בשביל לדבר על הסיפור שלי אלא גם על שלה. על איך שהחברה הפכה במרוצת הזמן למקום של תככים ופוליטיקה, על אנשים לא מקצועיים והחלטות שגויות, ושאר דברים שבסופו של דבר הביאו אותה לעזוב. אחרי השיחה איתה הרגשתי הרבה יותר טוב עם היציאה מהמקום הזה.

 

אין ממש סוף טוב לסיפור הזה עדיין. אני משתדל להפיק את הלקחים מהמקום האחרון בשביל לא ליפול שוב שבי אחר משכורת גבוהה ועבודה מפנקת (גם בקנה מידה של הייטק) אלא יותר להסתכל על מה מתאים לי ואיפה אני יכול להתקדם. מעדיף לקחת את העצות שנתנו לי וללכת בעקבותיהן. בחלק מהמקומות אני כבר בשלבים הסופיים של המיונים. העניין הוא כזה- אני לא רואה את האתגר שלי בלמצוא עבודה, אני רואה את האתגר בלמצוא מקום ולהתמיד בו, ובניגוד למציאת בת זוג, אי אפשר לומר שמבחינתי זה יכול גם לא לקרות עשר שנים.

אי אפשר להתעלם מזה שהרבה בעיות שעיכבו אותי במקום האחרון - בעיות התקשורת שלי, זה שאני הרבה פעמים לא מסונכרן עם אנשים ועוד - רלוונטיות לכל מקום עבודה והייתי מודע לכך לפני שהתחלתי במקום האחרון. זה החלק הכי כואב בכל בסיפור. שראיתי את תמרור האזהרה הזה ובכל זאת נפגעתי. אז כן. החודש האחרון השאיר אותי עם הרבה תהיות ושאלות לגבי איפה אני רוצה לראות את עצמי ומה אני רוצה לעשות בחיי.

 

Jack Johnson

נכתב על ידי Jack Johnson , 19/5/2017 20:14  
28 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Jack Johnson ב-25/5/2017 12:12
 



מחשבות בקול רם על הכתיבה כאן+קטע שלא פורסם


אני עדיין בהפסקה מהבלוג. עדיין שואל את עצמי הרבה שאלות בקשר אליו.

 

הסיבה הראשונה, היא שהבלוג הזה בהרבה אופנים מאוד מצונזר כבר הרבה מאוד זמן. כן, אני כותב פה באופן חופשי ופתוח על היחסים והבעיות עם הסביבה, זה משהו כמו 75% מהתוכן של הבלוג. אני לא יכול לכתוב על זה עכשיו, מן הטעם הפשוט שאין לי הרבה מזה... אין לי הרבה טענות או שאיפות מבחינה חברתית. אני נהנה איפה שאני נמצא. יש לי בת זוג, שאני רואה איתה עתיד משותף, יש לי חברים, שחלקם מאוד קרובים אלי, וסביבה חברתית שתומכת בי. אני לא יכול להתלונן על מצבי החברתי בבלוג פשוט כי - אני לא מרגיש שיש לי על מה להתלונן.

 

הסיבה השניה, היא ששאר הדברים שיושבים לי על הלב והראש, אני לא בטוח שאני רוצה לפרוק פה. השאלות שמעסיקות אותי הן- מה אני רוצה לכתוב? אילו תגובות אני מעוניין לקבל? מה אני רוצה שיגיע, ולמי?

 

סיבה נוספת - אני קצת עייף מהדמות של ג'ק ג'ונסון. אני מרגיש כבר הרבה זמן, מעל שנה, שבכתיבה פה אני בעצם מדבר אל הקוראים דרך דמות חצי-בדיונית שהתהוותה במהלך השנים הרבות שהבלוג קיים. דמות שדי מגבילה אותי בתחומים ובאופנים שאני כותב בהם. אני לא יודע לאן אני רוצה לקחת את ג'ק ג'ונסון ומה אני רוצה לעשות איתו, וזאת משתי סיבות עיקריות: ראשית, אני מרגיש שהבלוג הזה הוא מן גרסא בלוגרית לרומן התבגרות או רומן חניכה. אני לא יודע עד כמה אני יכול להתחבר לכך בגיל עשרים ושמונה ובתחושות שנלוות אליי בגיל הזה. סיבה נוספת- במובן מסויים הבלוג הזה נראה לי כמו מסע לעבר מציאת שלווה חברתית ו/או בת זוג. אז הנה, הבלתי יאמן קרה, ג'ק ג'ונסון הכיר מישהי שהדפיקות שלה במקרה מתחברת לשלו ובא לציון גואל.

 

ולמרות שאני עדיין בהפסקת כתיבה, בימים האחרונים נזכרתי בפוסט שכתבתי לפני שנה ושמרתי בWORD מבלי כוונה לפרסם. הקטע הזה מביא משהו שפל שעשיתי. לא הגיתי בקטע הזה מאז, ולמעשה כבר הספקתי לשכוח ממנו לחלוטין, עד שנזכרתי בו שוב השבוע. אז למה לפרסם את הקטע הזה? ולמה דווקא עכשיו? כי זה קטע ישן, כי האנשים האלה כבר לא בחיים שלי ולא באמת מעניינים אותי, השבח לאל, ועכשיו, כשהם הכי רחוקים שאפשר, מה שכתוב כאן לא רחוק מלהיות סוגיה תאורטית, כך שאני מוכן להתמודד עם התגובות. וגם, כי זו דוגמא לקטע שלא מפרסמים בבלוג. אומר מראש שוב- אני לא מנסה להצדיק את עצמי ולוקח על עצמי את האשמה. סיבה נוספת - לדעתי זה קטע מעניין וכתוב יפה, והוא מביא סוגיה מוסרית שמעניין אותי לשמוע מה יש לכם לומר עליה. מי שהצטרף/ה רק לאחרונה ורוצה לדעת עוד על הסיפור, מה שקדם להתרחשות ומה שבא אחריה, מוזמן לקרוא את הפוסטים בקטגוריה "אני ועדי".

 


 

יותר מעניין מהאיניאדה - 03/07/2016

 

ובכן, סיפור שקרה כך קרה:

 

בערך בשנים 19-29 לפני הספירה בחור בשם פובליוס ורגיליוס מארו כתב טקסט בשם Aeneis, או בעברית – האיניאדה, לבקשת קיסר האימפריה הרומית, אוגוסטוס, שבשביל לבסס את שלטונו, רצה שלרומא יהיה אפוס מכונן שיבסס את מעמדה כשליטת העמים. משהו דומה לתנ"ך שלנו (או, וכאן הדמיון אפילו רב יותר, לאיליאדה והאודיסאה היווניים). התוצאה הייתה יצירה מרהיבה לכל הדעות, שמחוללת הדים בעולם עד עצם היום הזה. אני מאוד אוהב שירה יוונית ורומית, לכן, בשבוע שעבר השאלתי מהספריה את העותק של האיניאדה בתרגום לעברית. כשקמתי בבוקר למחרת, חשבתי לפתוח את היום בקריאת פרק. חשבתי על זה שוב, בעצם, אני גם מעוניין לשפר את האנגלית שלי, אז למה לא לקרוא טקסט אלקטרוני של האיליאדה בטאבלט? יש לי טאבלט, אבל אני לא משתמש בו והוא עומד לו זרוק באחת הפינות של החדר שלי, והנה, מצאתי לו שימוש. נכנסתי לטאבלט והתחלתי לחפש אחר גרסאות אלקטרוניות של האיינאיס.

 

ובכן, אני מתחיל לגלוש באינטרנט. קופצות לי כל מני נוטיפיקציות בפייסבוק. אני פתאום חושב על כך שחלפה חצי שנה מאז שנגעתי בטאבלט ואיך זה יהיה פתאום לקבל נוטיפיקציות של חצי שנה. באמת, אני רואה שקופצות לי כל מני נוטיפיקציות משונות. שמות של אנשים שאני לא מכיר, דברים שאני לא זוכר... פתאום, אני רואה הודעה מהשותף של עדי. נכנסתי לפייסבוק – וזה מוביל אותי לאירוע הבא, שהתרחש כ2034 שנים לאחר פרסום האיניאדה, בימים הראשונים של 2016:

 

עדי הייתה אצלי. היא אמרה לי שהמחשב שלה שבק חיים, והיא שלחה אותו למעבדת תיקונים. בינתיים היא הייתה צריכה משהו חלופי, אז הבאתי לה את הטאבלט שלי.

 

הבנתי שחשבון הפייסבוק שלה פתוח בפניי. זה היה יותר מעניין מהאיניאדה. כמה דקות של חשיבה מה לעשות עם זה, האם זה מוסרי, האם אני צריך להתנתק וכו'. לא רציתי להתנתק. ידעתי שבהנתן אפשרות מסויימת, אני אשנא את עצמי אם אני אוותר עליה. וחוץ מזה – אני רואה את מה שהיה בינינו כשמשהו שלא נשלם. משהו שאני לא מבין עד הסוף... ועכשיו יש לי הזדמנות לגלות את זה. החלטתי לחטט לה בהודעות.

 

הלכתי ישר להודעות שלה ושל החבר שלה. גילול קצר מטה, והנה הוא.

 

הלכתי להודעות בינואר. רציתי לראות איפה אני משתלב בשיחות שלהם. במקביל, הלכתי להודעות שעדי שלחה לי בוואטסאפ. מה ראיתי?

 

ובכן, כמעט כל השיחות שלהם היו בסקייפ. שיחות קוליות או שיחות וידאו. בעצם ראיתי שברי שיחות. אני קצת שמח בשבילה על זה. בכל זאת, מהמעט שנחשף בפניי, אפשר לראות שהיא התכתבה איתי ואיתו במקביל. השיחה הראשונה שלהם הייתה מתי שהקשר שלי ושלה החל לדעוך, למרות שהם הכירו עוד קודם לכן, וזאת הייתה יותר מסתם היכרות. בין השאר היא אמרה לו שהיא לא בטוחה לגביו, שהוא יכול לצאת עם אחרות... אני כן רואה הקבלות מסויימות לשיחות איתי. ימים בהם היא לא דיברה איתי היו ימים בהם היא דיברה איתו. נושאים שאני זוכר שהיא דיברה איתי עליהם, בזמנים מסויימים, שבים ומופיעים בשיחות שלה איתו. אני מוזכר שם פעם אחת, כשהיא אומרת שהיא תנסה ליצור קשר איתו דרך הטאבלט שהיא לקחה "מחבר".

 

הלכתי וגללתי הלאה. ניסיתי להבין את התמונה המלאה דרך שברי השיחות. כל מיני דברים ששמעתי עליו ממנה, כשהיא התלהבה ממנו בפני החברים שלה הסתדרו עם מה שקראתי, ובכלל, הסתדרו עם כל מני דברים שהיא סיפרה לי על עצמה ועל החבר הקודם שלה. מסתבר, שהחבר שלה בסביבות גיל ארבעים. הוא גר בהמבורג, ירושלמי במקור, דוקטורנט לאיזה משהו שקשור בהודו. הוא משתתף בכל מני פרוייקטים של ישראל-גרמניה, שסביר להניח שבאחד מהם היא פגשה אותו. קיבלתי את הרושם שדרך הפרוייקטים הנ"ל הוא מגיע ארצה פעם בחודש, או משהו כזה.

 

בהתחלה הכוונה שלי הייתה לקרוא רק את השיחות שהיו להם בתקופה שיצאנו, אבל המשכתי והמשכתי. היא התלוננה בפניו על מישהו, שממה שהבנתי הטריד אותה מינית, ותירץ את זה אח"כ בתואנה שהיה שיכור. התלוננה על אמא שלה. כל מני סימנים לפרנויה, הודעות "אני אוהבת אותך"/"גם אני אוהב אותך"... היא סיפרה על הפרידה שלה מהחבר הקודם שלה. ממש תיארה אותה...

 

והקריאה הותירה בי תחושות משונות. מוזרות, סותרות, אמביוולנטיות... הדבר הראשון שאני חייב לומר, הוא שמה שייסר אותי הכי הרבה בהודעה של עדי, כשהיא אמרה לי ש"זה ייגמר בקרוב", היה כשהיא אמרה שהיא החליטה ללכת עם הבחור האחר ולא איתי בגלל המשפחה שלה. היא אמרה לי שהמשפחה שלה מפעילה אותה כמו בובת חוטים, שהיא בעימות תמידי איתם. שהתפקיד של הבן זוג שלה הוא לתמוך בה מול המשפחה שלה, ואני לא חזק מספיק בשביל זה. במשך לא מעט זמן חייתי בתחושת כישלון. הרגשתי שנכשלתי כבן זוג, כגבר... גם ככה אני רואה את עצמי כגוש של פחדים וחוסר ביטחון, והדברים האלה לא תרמו לכך...

 

ועכשיו אני מבין, שלא היה דבר בין זה ובין המציאות. מהמבורג הרחוקה החבר שלה לא מגן עליה מפני שום דבר. בטח שלא מאמה חסרת המעצורים. זה מתחבר אצלי דווקא לשיחה אחרת שהייתה לי ולעדי, בערב שאחרי הנשיקה הראשונה שלנו בתחנת האוטובוס. כשעדי סיכמה בפניי את החיים שלה, היא אמרה שהיא אוהבת שהחבר שלה (הקודם..) הוא מן משהו ברקע. טוב, המבורג זה בהחלט "משהו ברקע"...

 

נוסף על כך, ככל שהתקדמתי בקריאה גיליתי סימפתיה גדולה יותר לחבר של עדי. הוא נשמע בחור חביב. אינטליגנט, מבודד, לא זורק זין... מן אני-בעוד-עשר-שנים... קראתי את הודעות האהבה שלה אליו ושלו אליה. לא הרגשתי פגוע או נעלב. אפילו חשבתי שאני קורא משהו יפה...

וגם על עדי, תחושות אמביוולנטיות... מצד אחד, שמחתי שרע לה. שהיא סובלת. מצד שני, היה חבל לי על גורלה המר והעצוב. קראתי הודועת על החיים שלה וחשבתי "לכי לטיפול"...

 

סיימתי לקרוא את ההודעות מתישהו בין שמונה לתשע בבוקר. אכלתי והתארגנתי ללימודים. הלכתי לספריה של הר הצופים, להחזיר את העותק של האיניאדה. היה לי עד עשר להחזיר אותו. התכתבתי עם נובה על מה שקרה. במהלך הימים הבאים חשבתי על זה כמעט כל הזמן. לא נרדמתי וחשבתי על ההתכתבויות שקראתי. לא יודע איך לתאר את ההרגשה טוב יותר, מעבר לכך שזה השחיר לי את הנפש. ממש, הרגשתי חולה. הרגשתי כאילו יש בי מועקה שאני צריך להוציא אותה. אני לא יכול להגיד שזה מאחוריי, ועכשיו, כשאני בתקופת מבחנים, על אחת כמה וכמה. חשבתי הרבה על המוסריות שבכל העניין. על כך שאמנם חדרתי לפרטיות של מישהי, אבל זה היה כשאותה אחת יצאה איתי ולא סיפרה לי על הבחור האחר. "זיכיתי אותה מאשמה". בסופו של דבר, גם אם היא ידעה שאני רוצה להיות החבר שלה, אני לא חושב שיש קוד אתי שאומר שהיא חייבת לספר לי שהיא יוצאת עם אנשים אחרים. אם להוסיף לכך את העובדה שבזמן שקרה הקטע ביני לבינה, היא לא יצאה עם הבחור ההוא, אלא רק התכתבה איתו, וחיכתה לבואו ארצה, הטענות האלה מקבלות משנה תוקף.

 

בשביל להרגיע את הנפש שלי ולטפל בעצב הגדול שנפל עליו עשיתי את הדבר הכי יעיל במקרים האלה – הלכתי וקראתי פוסטים ישנים בבלוג שלי. באחד מהם, בפוסט שכתבתי כחודש לאחר שזה הסתיים, כתבתי שהיא הבחורה האחרונה להתחיל איתה. ובכן, כן. אפילו התחלתי לחשוב שבמידה מסויימת, בכך שמה שהיה בינינו נמשך כחודש, בעצם קיבלנו את הטוב שהקשר הזה היה יכול לתת לנו. לי, בפעם הראשונה, היה קשר עמוק וממלא, עם מישהי שסקס זו לא מילה גסה אצלה. היא קיבלה זרז רציני לסיום מערכת היחסים המקטעת שלה. ולצד זה שקיבלנו את כל הטוב שהקשר היה יכול לתת לנו, לא קיבלנו את הרע שהינו יכולים לקבל, כי... למה זה היה מגיע? למערכת יחסים מטורפת עם המשפחה הדפוקה שלה. זה נגמר אחרי חודש בתחושה מסוימת של בגידה. באיזו פעם שישבנו בדירה של עדי אני, היא ואחד השותפים שלה, היא סיפרה על איזה סכסוך בינה ובין חברה בתיכון שאיימה לחשוף את בגידתה בחבר שלה דאז (לא אותו אחד שהיא בגדה בו איתי). עדי באותה שיחה אמרה שזוגיות זה לא דבר רציני בעיניה (לפיכך – גם בגידה לא), שנגיד, היא לא יכולה לדמיין את עצמה גרה עם מישהו (ואפילו בזה לעצם הרעיון). מניח שגם אם אני ועדי היינו במערכת יחסים חמה ואוהבת, בסוף זה היה נגמר רע. עדיף על פני זה שזה ייגמר בבגידה כשבנית חיים עם מישהי...

 

Jack Johnson

נכתב על ידי Jack Johnson , 6/5/2017 22:46   בקטגוריות אני ועדי  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קוץ בתחת ב-9/5/2017 23:25
 





81,645
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לJack Johnson אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Jack Johnson ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ