לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 


whatever comes your way, no matter what they say, always let your soul shine. no matter what they do, you know it up to you, always let your soul shine
Avatarכינוי: 

בת: 22

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2015    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2015

"סיימת לבכות?"


אז היום התחלתי לעבוד קצת בראבק, אבל עדיין ממש לא בצורה מתוכננת. לא נורא, גם משהו.

וכאילו, אני עובדת על עבודה שאני גם ככה מגישה באיחור, והיא התחילה לזרום קצת סוף סוף. ואני יודעת במודע שיש עוד עבודה שהמועד שלה קרוב. אבל פתאום, קלטתי, כאילו, זה היה במודע אבל לא יודעת למה לא חשבתי על זה בצורה *הגיונית*, וההגשה שלה היא -מחר-.

כמובן שנכנסתי לספיירלינג מטורף של רגשות אשמה ונקיפות מצפון ושלחתי מייל קצר ומנומס למרצה וביקשתי דחייה. היא לא ענתה לי והגיוני כי למה היא צריכה לבדוק את המייל שלה בשבת. אבל סעמק מה נסגר איתי. זאת כאפה ממש רצינית לגבי תכנון זמן. חבל שאני עדיין לא יודעת איך להתנהל נכון! חהחהחהחה. מוות.

 

כשלמדתי למבחן הראשון לסמסטר והתמרמרתי והתבכיינתי לחברה שהייתה איתי, היא הקשיבה ובתגובה אמרה, "סיימת לבכות?" ויאללה, להמשיך.

באותו רגע צחקתי בחצי היעלבות של "חחח מה! זה מה שאת אומרת לי??" אבל זה כל כך במקום ומאז אני לא מפסיקה לחשוב על זה. אני גם מנסה לומר את זה לעצמי. לפני חצי שעה נכנסתי שוב להיסטריה קלה כי המרצה לא עונה לי והנה אני בעוד איחור, ואז מבחן ביום רביעי ובקושי התחלתי ללמוד כי אני מנסה לסיים את העבודה שכבר הייתי אמורה להגיש. ולסוף השבוע אני אמורה לסיים עוד משהו כי זה ביחד עם חברה וכל אחת עושה שאלה ויושבים על לחבר את זה ביחד (כשזו ההגשה הכי רחוקה אבל התחייבתי לה כבר), וביום ראשון ה22 אני אמורה להגיש עבודה אחרת!!

אז כן אני בהיסטריה. שלחתי הודעות לחברות בווטסאפ שאני חייבת שמישהו ירגיע אותי מההיסטריה, אבל אף אחת לא ענתה. אזזז... הגעתי לפה, כי אני צריכה להרגיע את עצמי.

 

אז חלאס לבכות. את באיחור וזה בעיה שלך כי לא תיכננת נכון את הזמן. את שנה א' סמסטר א' ואת צעירה רצח ואת עוד תלמדי מהטעויות שלך. את יכולה לקוות שהמרצה של העבודה באיחור לא תשרוף אותך, ואת יכולה לקוות שהמרצה של העבודה שאת אמורה להגיש מחר תהיה מקסימה כמו שהיא הייתה בשיעורים ושהיא תתן דחייה שתעזור לך. במקרה הכי גרוע את כותבת מייל נוסף ומנסה להציל את נפשך. אחר כך את תלמדי למבחן של יום רביעי בצורה אפקטיבית, ואת תנתקי את האינטרנט כמו שהמליצו לך לעשות! בתוך כל זה תקראי מחזה ואחרי המבחן תעבדי על ההתחייבות לחברה, ותקדישי זמן לשבת על העבודה ליום ראשון הבא. ומעכשיו את קמה מוקדם בבוקר ולא מורחת את הזמן ומתחילה לעבוד רק אחרי שעוברות כמה שעות. ולא לבכות!!$@!%$!

נכתב על ידי , 15/2/2015 00:33  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תסכול לימודים


דיייייייי אני מתחרפנת מעצמי!!!!!! מה הבעיות שלי?!?!?! למה אני דוחה את כל הדברים לרגע האחרון? למה אני לא יכולה לעשות עבודות כמו שכולם עושים עבודות??!!?!

חשבתי שאולי אני עובדת טוב בלחץ של דד ליינים, אבל אז יצא שפיספסתי דד ליין ואני עדיין לא מגישה למרות שאני יודעת שעם כל יום שעובד יורדות לי עוד נקודות. מה נסגר איתי?! בחיים לא הייתי ככה. נכון שתמיד הייתי עושה עבודות ברגע האחרון ומושכת עד מאוחר בלילה וזה באמת היה עובד לי, אלו היו השעות שלי והייתי מצליחה. עייפה אחר כך למוות, אבל מצליחה. ופתאום פה הכל קשה יותר, הכל דרשני יותר. מצפים ליותר. הרמה גבוהה יותר. וזה לא שאני לא מסוגלת, אני יודעת שאני מסוגלת. בסופו של דבר אני מסוגלת לעשות כל מה שאני ארצה לעשות, אולי יהיו דברים שידרשו יותר מאמץ, אבל באמת שאני יכולה הכל. אז למה אני לא עושה את זה? למה אני צריכה את התלותיות הזאת במוטיבציה מאנשים אחרים, ולמה אם אני יודעת שיש חברה שתתקשר אליי לבדוק האם התקדמתי בעבודה או במשהו אז אני לומדת, אבל אם לא אז לא? וכל פעם אני חושבת שמצאתי משהו שעובד בשבילי אז הוא נהרס גם. ואני לא מצליחה להציב לעצמי גבולות. אני יכולה לומר לעצמי שאם אני לא כותבת ככה וככה אז אני אוסרת על עצמי ככה וככה. אבל אני לא עומדת בזה ואני נשאבת לכל הפיתויים והסחות הדעת שמסביב ובסופו של דבר הכי טוב שעשיתי היה לכתוב פסקה וזהו.

אז מה אני מעדיפה? עבודות או מבחנים? נראה לי שהתשובה עכשיו די ברורה לי אם הייתה לי התלבטות עד כה בסמסטר.. מבחנים. לגמרי. לפחות שם זה דד ליין אחד ויחיד, שבו פשוט קוראים את כל החומר, משננים, ומקיאים על הדף. ו ז ה ו. לא צריך לשבת שעות ולשבור את הראש ולסדר ולסגנן ומקורות אקדמאים ואלוהים יודע מה. פשוט נורא. אין לי כוח לזה יותר. והכי מצחיק? שעוד בקושי התחלתי! אז ממה בדיוק אין לי כוח?!?! אני חייבת TO TAKE MY SHIT TOGETHER (לא מצאתי דימוי טוב יותר בעברית), אבל איך?! שמישהו ירביץ לי. ינער אותי. משהו.

נכתב על ידי , 9/2/2015 01:03  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





25,233
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לC note אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על C note ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ