לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 


whatever comes your way, no matter what they say, always let your soul shine. no matter what they do, you know it up to you, always let your soul shine
Avatarכינוי: 

בת: 24

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2016    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2016

איכשהו, הטקסטים האלה תמיד מקדימים אותנו, מחכים לנו, לדעתי, בכל מיני שלבים בחיים.


היי קורל היקרה, ותודה רבה!  מאד שמחת אותי במייל זה – גם לדעת שההרפתקה התחילה וגם לחשוב עליך מגלה עולמות.  אני יודעת שתכבשי את לבם של כל מה שתכירי בחודשים אלה, ושהמכללה – והמדינה – זוכות לנציגה שאין יותר מעולה ממנה, והרצון שלי (והדאגה שלי) היא כמובן שזה יהיה הדדי, שתקבלי בחזרה את השפע שאת תמיד נותנת, כאן בחוויות חדשות, הכרויות של אנשים ותרבויות אחרות, לראות עולם בצורה הכל כך מיוחדת של להתביית במקום אחד לכמה חודשים ולצאת משם לראות ולהכיר.  אני מקווה שיהיו לך חוויות עשירות – וחורף קצר עם אביב בפתח (ימים שכבר מתארכים), חודשים של אתגר מפנק, השילוב המדויק שאני מדמיינת לך.

קורל, אם את צריכה משהו מפה – ספרים בעברית/אנגלית או מצרכים שאין – תשלחי לי מייל וכתובת ואשלח, שלא יהיה לך מחסור בכלום, ושפע של חוויות טובות ועשירות.


כן, לא ידעת? יש לה סרטן...

קורל היקרה, תודה רבה על מייל זה.  קודם כל, מרגיע אותי לשמוע אותך בקולך ולדעת שטוב לך (כי דאגתי),  ומשמח אותי מאד לדעת שטוב לך ושאת מנצלת את ההזדמנות כפי שקיוותי ואיחלתי, וגם לזכות בהצצה קצת לחוויות שלך (עם הדגש השייקספירי, שכמובן גורם לי לאושר שאת חווה כל כך הרבה מיצירותיו גם בקורס וגם בהקרנה של הפקה הבימתית עם בנדיקט קמברבאץ'. אני קוראת על הקרנות עולמיות בניו-יורק טיימס, ומקנאה בכול העולם. משמח במיוחד לדעת שאת ראית את ההקרנה – ושאת כמוני התחלת את פרק החיים שלך עם שייקספיר, שאני בטוחה שילווה אותך לכול החיים (כמוני) ובצורה המיוחד בנדיבות הענקית של הטקסטים האלה, יפגוש גם אותך תמיד בצורות שונות בחיים המשתנים.  איכשהו, הטקסטים האלה תמיד מקדימים אותנו, מחכים לנו, לדעתי, בכל מיני שלבים בחיים.
אני שמחה שמקצת ההונגרים, לפחות אנשי האוניברסיטה שם, הסגל והסטודנטים, זוכים להכיר אותך – ומקווה שלא מעמיס מדי להיות ישראלית ייצוגית, שכמובן מבחינת ישראל אין כוכב יותר זוהר, אבל לא הייתי רוצה שהנטל הזה ייפול עליך.  אבל אני גם בטוחה שאת יודעת לנווט את המורכבויות האלה בחוכמה ובינה הרבות שלך, בשכל הרב ולב הגדול והפתוח שלך, קרן אור – בטח הארת להם את החורף האירופאי –
שלך, המעריצה בירושלים,


אני שמחה לקצת חופש מהמסגרת והאפשרות לספוג את הכימותרפיה בפחות מאמץ לכמה שבועות.

אני בטוחה ש"מקבת" משתנה אתך, כמו שכול היצירות האלה משתנות איתי שנים רבות, כך שאת לא צריכה רישומים משיעורים בעבר אלא כל מי שאת היום כדי לפגוש את הטקסטים עוצרי הנשימה האלה שנית (ושלישית ושוב ושוב).  זה ממשיך להפתיע אותי איך שייקספיר תמיד מחכה לנו, מגיע לפנינו לכול ונמצא למפגש חדש ומחדש תמיד.  גם עבורי, אחרי כל כך הרבה שנים, זה כך.
קורל, את מתנה, ולהביא את עצמך חזרה – כך שאין לך ידיים ריקות אף פעם.  מעט מאד, מעט מדי בהרבה, אנשים בכלל ובינם סטודנטים יודעים להיות שותפים סקרנים ופתוחים, עמיתים אמיתיים, כמוך, משהו שאני בטוחה שהרגישו השותפים שלך שם.  אני שמחה שנרווח אותך שוב, ואשמח לשמוע גם על הטיול שאת עושה בקרוב במקומות היפים האלה.
אני שמחה שעברת את המבחנים והעבודות – וגם באנגלית – ללא לחץ, על אף שלא מובן לי למה אי פעם נלחצת מזה פה.  את חכמה וסקרנית – שתי המעלות הבסיסיות לכולנו, סטדודנטים לכול החיים, כספורט החיים.
ובינתיים, אחשוב עליך מטיילת בעוד קצת מאירופה
הסמסטר רק התחלת, והמשכים רבים יבאו –


סליחה, הפה שלי ממש יבש מהכימותרפיה.

המחשבה שלי הייתה איתך והלחץ לפני הנסיעה, ואת כל פעם כל כך מוכיחה את עצמך בפוטנציאל אין סופי שמתגשמת ומתהווה –
כאן הקורסים שאני מלמדת בשנה הבאה והשעות שלהם – שבשני הסמסטרים מחוברות ללווי הסמינריוני – שאמרת לי ששוב אזכה בך שם –


אני אבדוק את העבודה, אם אני לא אמות עד אז.

היי יקרה, מאד שמחתי לראות אותך באקראי, ונפגש לא באקראי שתספרי על החוויות שלך בתחילת דרכך כאשת העולם, משורים אין סופיים לסקרנות ולאינטלקט ולנשמה ולב הענקיים שלך, התרחבות לשדות הולכים וגדלים.  לכן התגובה שלי שלא כדאי לחזור על חומר שלמדת אלא להיחשף, כדרכך, לחדש – ואז לרוץ איתו לכיוונים לא צפויים מעניינים.  אבל כול לשיקולך, ואין משהו שתחליטי שלא אכבד מאד.
ולגבי התקדים, שמתאים לכול כך מעט סטודנטים, התאים לך בעיקר בגלל הנסיעה המלחיצה המתקרבת ושפע ריבוי העבודות שכבר הגשת לי, כל אחת מצוינת ומעולה.

 

???

 

קראת לעצמך המעריצה מירושלים. אמרתי לך שאני בכלל המעריצה מהונגריה. אבל הערצתי אותך עוד הרבה לפני כן. אני מעריצה ואמשיך להעריץ לא משנה באיזה מיקום בעולם אני או את נהיה.

בסך הכל לא הגעת היום לשיעור, אבל אני פה אוכלת סרטים, קוראת את כל ההתכתבויות שלנו ובוכה, כועסת שלא כתבתי לך יותר, כועסת שלא אמרתי לך שראיתי את "אישה בורחת מבשורה" כמו שהמלצת, כועסת שלא אמרתי לך שכל המלצה שלך מבחינתי היא בגדר חובה. שכל מילה שיוצאת לך מהפה היא עושר שאני זוכה בו.

חוששת שפיספסתי את ההזמנות להיפגש איך אחד על אחד לספר לך על החוויות שלי, כי באמת ובכנות רצית לדעת ולשמוע.

קוראת שוב את המילים שלך ולא מאמינה כמה פוטנציאל את רואה בי, מובכת ומתרגשת מחדש מכל מחמאה שהרעפת עליי, כל רגע שהקדשת בלכתוב לי ולדאוג לשלומי.

מהדקה הראשונה שישבתי בשיעור שלך בשנה א', ידעתי שאת משהו מיוחד. "אתם צריכים לומר דברים חכמים כדי שאני אזכור את השם שלכם" - כך אמרת. ומאותו הרגע לא הייתה שאלה בכלל, אמרתי לעצמי, מאוד ברור ומכוון מטרה, "היא הולכת לזכור את השם שלי". התאגר התקבל ומאז הכל הסטוריה. התעלתי על כל הציפיות שלך, פעם אחר פעם, ולא הפסקת לציין זאת בפניי ובפניי כל הכיתה (ולהביך אותי בדרך).

את גורמת לי לרצות לעבוד קשה, לדעת, לעשות את הדרך הארוכה ולא לעגל פינות. להתאמץ, לרצות לדעת וללמוד יותר, לכוון לקריירה אקדמאית, ואולי אפילו להאמין בעצמי קצת יותר? אולי אני באמת משהו מיוחד אם ככה את רואה אותי?

בבקשה תהיי בסדר. בבקשה תהיי בסדר כדי שאני אוכל להפסיק לאכול סרטים. כדי שאני אוכל לומר לך את כל הדברים שלא אמרתי. כדי לזכות בליווי שלך בסמינריון, בעוד קורסים איתך, בעוד מיילים, המלצות, מחמאות... לזכות להכיר אותך יותר.

 

 

"There would have been a time for such a word.
Tomorrow, and tomorrow, and tomorrow,
Creeps in this petty pace from day to day
To the last syllable of recorded time
...
Life's but a walking shadow, a poor player
That struts and frets his hour upon the stage
And then is heard no more."
"איכשהו, הטקסטים האלה תמיד מקדימים אותנו, מחכים לנו, לדעתי, בכל מיני שלבים בחיים."
אני רק מקווה שלא עכשיו. בבקשה שלא עכשיו.

בבקשה תהיי בסדר.

נכתב על ידי , 27/11/2016 23:53  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





25,457
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לC note אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על C note ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ