לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 


whatever comes your way, no matter what they say, always let your soul shine. no matter what they do, you know it up to you, always let your soul shine
Avatarכינוי: 

בת: 23

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2015    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2015

בירבורציה סטודנטיאלית ופיתוח ציפיות


אז.. סיימתי שנה א?

נשארה לי עוד עבודה אחת ואני ממש מרוצה מעצמי למען האמת. עומדת על ממוצע 94, לומדת לאט לאט להתמודד עם לחץ, חלוקת זמן וריבוי מטלות, המרצים יודעים מי אני, יש לי מעגל חברים במכללה, יש לי גם חברות קרובות יותר שאין לי מושג בכלל איך זכיתי לקבל אותן, ומרגישה באמת ברת מזל שיש לי את כל זה.

בעודי כותבת את 2 השורות הנ"ל, אני נזכרת בתקופה של בית הספר, שכל כך רציתי את זה, רציתי הכל, ולא היה לי. היו לי דברים אחרים, אבל לא מה שיש לי עכשיו. לכן אני גם מודעת שמה שיש לי הוא לא דבר של מה בכך, אני לא לוקחת כלום כמובן מאליו ובאמת שמחה על מה שיש לי. אחרי 2 מסגרות, לימודים וצבא, שבהן היה לי ממש קשה להרגיש שייכת, סוף סוף הרגשתי שייכת רצויה ומוערכת בעבודה שאחרי הצבא, ועכשיו גם בלימודים.

מקווה שאני לא פותחת פה לשטן או משהו כזה P:

 

ב20.7 תיפתח המערכת לשנה ב' (מה שמזכיר לי לשלם מקדמה ולהיפרד מהכסף שלי. ביי כסף.), וממש בא לי כבר לבנות מערכת. אני זוכרת איך לפני שנה הכל היה נראה לא ברור ומסובך, ועם הזמן והניסיון פתאום דברים הופכים להיות פחות מפחידים. זה גם ממש מצחיק שאני יותר נלהבת מהקורסים באנגלית מאשר הקורסים בתיאטרון (או החינוך/דידקטיקה), זה ממש כיף ללמוד באנגלית. בא לי ללמוד בחו"ל איזה סמסטר. חבל שאין תוכנית כזאת אצלינו. כרגע אני בעיקר מצפה לקורס כתיבה יצירתית באנגלית, ואולי עוד איזה קורס שייקספיר עם מרצה שדווקא ממש אוהבת אותי.

 

לנושא אחר, כמה הגיגים בנוגע לפיתוח ציפיות...

קקי, אוקי?!

סתם.

במשך תקופה די ארוכה אני מצפה לאירוע כלשהו שבו אני אבלה עם הרבה חברים שלא יוצא לי לראות המון, ולהתלבש יפה ובאמת לעשות כיף. רק שדברים קצת השתנו, כי האדם מתכנן תוכניות ואלוהים(?) היקום(?) משהו יורק לו בפנים. ובאמת לא מתאים לי לא ללכת רק בגלל דבר כזה, ומצד שני... לא יודעת. נראה כבר מה יהיה מחר. (למההה להיות מתוסבכת למההה.)

ועוד הגיגי פיתוח ציפיות... לעשות מעשה ספונטני, ולא לצפות או לחשוב יותר מדי, ואז פתאום לגלות שאכפת לי. (?!?!) ו.. לצפות.. ו.. להרגיש ממש פתטית. אופס.

נו, בסוף יהיה בסדר. אני אופטימית, מה לעשות!

יאללה שתיפתח המערכת לשנה הבאה וכולם יהיו בלחץ להיכנס לקורסים ופנאן. ואז אולי אני אטוס לחו"ל בספונטניות, שגם זה פנאן. בא לי לחזור לאירופה.. בינתיים אני אסתפק בלצלול לתמונות שעדיין לא מיינתי (מפתיע!) ולהיזכר בכיף.

או בעצם ללכת לישון. אבל העיקר להרגיש קצת חופש. :)

נכתב על ידי , 11/7/2015 01:11  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





25,283
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לC note אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על C note ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ