לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


רק על עצמי לספר ידעתי

Avatarכינוי: 

בת: 27





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2015    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2015

סקס, ריבים ורוקנרול


היי,

 

מי שקרא את הפוסט הקודם - יודע שביום רביעי האחרון היה לי, לגמרי במקרה, גם את פגישת ההיכרות בבית אקשטיין וגם את הועידה הרפואית בביטוח לאומי.

 

ביום חמישי הלכתי לעבוד מהבוקר עד אחר הצהריים ואז נפגשתי עם חברתי צוצו בבית קפה. אכלנו ודיברנו וצחקנו והיה נחמד ואחר כך הלכנו ברגל הביתה.

 

מאוחר יותר הגיע אליי הבלוגר. הזמנתי אותו, כי התחשק לי סקס וכי אני חושבת שהוא נחמד. הפעם הסקס לא כל כך הצליח, כי נתקלנו בכל מני בעיות טכניות, אבל עדיין היה נחמד. שכבנו עירומים זה לצד זו ודיברנו המון וצחקנו והתחבקנו. אין לי שמץ של רגשות רומנטיים כלפיו, אבל אני בהחלט שמחה שבחרתי לשכב איתו ולא עם איזה לוזר, כי הוא באמת אחלה. הוא גם נשאר לישון אצלי.

 

ביום שישי הבלוגר הסיע אותי למפגש. כל יום שישי יש מפגש בסדנא של למידת כישורי חברתיים לאנשים על הספקטרום האוטיסטי, שמונה עשרה אנשים. אנחנו צריכים להפגש פעם נוספת בשבוע, חמישה מתוך העשר והפעם קבענו שנעשה את המפגש המצומצם באותו יום, לפני המפגש הרגיל.

 

ישבנו בגינה בחוץ ועשינו את המשימה שנתנו לנו ודיברנו וצחקנו ואחר כך נכנסנו למפגש הרגיל. בין השאר, הראו לנו תמונות עם פרצופים של אנשים במפגש והיינו צריכים לזהות מה ההבעות שלהם מרגישים. מצד אחד, זה קצת הזכיר לי את האבחון וגרם לי להרגיש קצת כמו ילדה מפגרת. מצד שני, באמת קשה לי לקרוא הבעות פנים לפעמים, אם הם לא ברורות ונחרצות, כמו צחוק או בכי.

 

אחרי המפגש - נסעתי לג'רוזלם בשלושה אוטובוסים. אני תמיד אוהבת לאכול עם המשפחה בשישי בערב.

 

ביום שבת נסעתי עם הוריי ועם אחת מאחיותיי הקטנות, לבקר את אחותה התאומה בבסיס במרכז, כי היא סגרה שבת בצבא. בדרך צילמנו סרטון, לכבוד יומולדתו של האחיין שלי, שמלאו לו שלוש. זה היה מאד משעשע.

 

הגענו לבסיס של אחותי, אכלנו איתה בדשא ואחר כך נסענו לתל אביב, טיילנו בטיילת ואימא קנתה לי גלידה. זה היה מאד נחמד. מאוחר יותר הם החזירו אותי לגבעתיים, שזה בכלל נחמד, כי בדרך כלל אני מתניידת בשלושה אוטובוסים לכל צד.

 

במוצ"ש אנג'ל ידידי הירושלמי שלח לי הודעה שבא לו להפגש, אבל כבר הייתי בגבעתיים. שרצתי מול הטלויזיה ושוב בדידות וחרמנות הציפו אותי, אז שלחתי הודעה ל-ב (ב הוא לא הבלוגר! הם שני אנשים שונים לחלוטין שלגמרי במקרה בבלוג יש ב בכינוי של שניהם). הצעתי ל-ב לקפוץ אליי והוא ישר הסכים.

 

ב באמת הגיע יותר מאוחר, עם במבה, דובונים וקולה זירו. ישבנו בסלון ואכלנו במבה ושתינו קולה זירו וזה היה נחמד. דיברנו וצחקנו על כל מני שטויות. מאוחר יותר התחבקנו בחום, מה שהתפתח לנשיקות, חיבוקים והתגפפויות ואז לכך ש-ב יצמיד אותי לקיר בלהט ואחרי זה שנלך למיטה ונזדיין עד אובדן חושים. הכי נהניתי בעולם. ב תמיד היה, עודנו ותמיד יהיה, מלך עולם במיטה. אין אדם בעולם שטוב בלשחק לי בכוס כמוהו ולרדת לי כמוהו ואין אדם בעולם שגורם לי לעונג כמוהו. בדיוק האיזון העדין שבין לשלוט בי, כלומר לאחוז בידיי ולסרב לתת לי לזוז ולזיין לי את הצורה, לבין ללטף אותי, לחבק אותי, לנשק אותי ולוודא שנוח לי ושאני נהנית. נדירים הגברים שיודעים את האיזון העדין שאני אוהבת, שבין פוצי מוצי לבין לזיין לי את הצורה.

 

מאוחר יותר הוא הלך לביתו. נפרדנו בחיבוק ענק ואני חזרתי למיטה והלכתי לישון.

 

היום (יום ראשון) הלכתי לעבודה. באמצע המשמרת ראיתי שאף פחוס שותפי לדירה, שלח לי הודעה זועמת. מה שקרה זה שהיום בבוקר, כשבאתי לצחצח שיניים, אז היה ממש טיפטיפה משחת שיניים. השתמשתי בזה ואחר כך זרקתי את השפופרת. מה שקרה זה שאף פחוס בא לצחצח שיניים ולא הייתה משחה וזה גרם לו לאחר לעבודה (כנראה כי התעכב כדי לקנות חדשה). הוא שלח לי הודעה בה קילל אותי וכתב שלא זורקים משחת שיניים, לפני שקונים חדשה. כתב שבאשמתי איחר לעבודה וזה בלתי נסלח. קיללתי אותה בחזרה בהודעה ואז שאלתי בהודעה מה זה היה נותן אם הייתי משאירה את השפופרת ליד הכיור, בזמן שהיא ריקה לחלוטין והוא כתב שאז היה מוציא מהאימאימא של הבפנוכו שלה, אבל זה לא התאפשר כי זרקתי לפח ואז זרקתי את הפח למכולה. הוא קילל אותי, קרא לי מטורפת וטיפשה, נעל, סוליה. אני קראתי לו בתגובה אדיוט, מפגר, דפוק וטיפש והוא קרא לי בתזונה וחוצפנית ואני בתגובה קראתי לו בן אלף זונות והוא כתב לי שאלמד כבר לסגור אורות אחריי ושוב קרא לי טיפשה ואף זונה ואני כתבתי שהוא ילמד להתנהג כמו בנאדם וקראתי לו "מכוער בתול". והוא כתב לי שגם אני לא מלכת יופי ושאשאר רווקה כל ימי חיי כי ירצה אותי ושאני חופרת ונזק לאנושות ואני כתבתי:"כל זה בגלל משחת שיניים?"

 

אף פחוס ואני ידידים כבר ארבע שנים וחצי, אנחנו שותפים כבר שנתיים וחצי ואף פעם לא הגענו למריבה כזו קיצונית, בה הוא מקלל אותי ככה. בעצם כן, אבל רק פעם או פעמיים בעבר.

 

אולי לא הייתי צריכה לקרוא לו בתול. האמת שאני לא יודעת אם אף פחוס בתול. בכל ארבע השנים וחצי של ידידותנו, מעולם לא הסכים להגיד לי. אנחנו ידידים מאד טובים, גרים ביחד כבר שנתיים וחצי, הוא מכיר אותי כמו את כף ידו ואני מכירה אותו כמו את כף ידי, אבל הנושא היחיד עליו אף פחוס אסר עליי תמיד לדבר זה על יחסיו עם נשים. כל פעם ששאלתי משהו על זה, אמר שאני עוברת את הגבול. בפעם היחידה שהסכים לענות לי על משהו, זה מתי יצא בפעם האחרונה עם מישהי והוא אמר שבמהלך התואר בכימיה. אף פחוס עשה את התואר בכימיה מגיל 21 ועד גיל 25 ועכשיו הוא כבר בן 34, כלומר אם יצא עם מישהי, נגיד בגיל 24, אז כבר עשר שנים לא היה לו דייט. פעם חשבתי שהוא הומו. עם השנים פיתחתי תיאוריה שאולי הוא א-מיני (כלומר לא נמשך לשום מין), אבל בשנה האחרונה הוא אמר כמה פעמים שבחורות מסוימות מוצאות חן בעינייו, ולכן התחלתי לחשוב שאולי יש לו תסביך אחר.

 

בכל מקרה, אני לא מכירה את אף פחוס בתור מישהו שיקלל אותי. לא הבנתי מה הסיבה לתגובה הקיצונית הזאת. בסך הכול משחת שיניים. 

אני עדיין חושבת שלא עשיתי רע בכך שזרקתי את השפופרת, אבל גם אם כן - זה לא מצדיק תגובה קיצונית כזאת. אולי קם על צד שמאל. אולי כועס עליי על עוד דברים וזה הקש ששבר את גב הגמל, אבל בכנות, זה מעניין לי את התחת. אף אחד לא מקלל אותי.

 

אחרי המשמרת (בה הפצצתי בסקרים בטירוף, יותר מכל העובדים במוקד, אבל מצד שני, גם פיטפטתי יותר מכל העובדים במוקד עם העובדים האחרים, אז מה שהופך אותי לסוקרת מעולה ולסוקרת גרועה הוא אותו דבר בדיוק - אני לא יודעת לסתום את הפה), אז חזרתי לדירה. דפקתי בדלת של החדר של אף פחוס וכשהוא לא ענה, נכנסתי לו לחדר. הוא שכב במיטה וראה טלוויזיה. כשראה אותי - התחיל לצעוק עליי לצאת לו מהחדר. צעקתי עליו בחזרה שההודעות ששלח לי לא מקובלות עליי ושאף אחד לא מקלל אותי. בתגובה, קילל אותי שוב ואמר לי להעיף את הפרצוף המכוער שלי מהחדר שלו ושאם לא - אז הוא יכניס לי סטירה. אמרתי לו שאם הוא יגע בי - אני אקרא למשטרה. והוא בתגובה אמר לי:"נו, באמת, עם שוטר עדיין לא שכבת." ובכך רמז למספר הגברים הרב ששכבתי איתו. בתגובה, אמרתי לו שהוא לא שכב עם שוטרת ולא עם אף אחת אחרת. הוא קרא לי זונה. אני אמרתי לו:"לך תזדיין!" ואז הוספתי:"אה, בעצם אתה לא עושה את זה." הוא קרא לי אוטיסטית ופגע בי עד עמקי נשמתי. אמרתי לו שאני אולי גרמתי לו לאחר לעבודה כשזרקתי את השפופרת, אבל הוא הרס לי את המשמרת בעבודה עם ההודעות שלו. והוא אמר:"יופי, אז שיפטרו אותך מעוד מקום עבודה." ובכך שיחק על נקודה מאד רגישה נוספת שלי. כל הנקודות חולשה שלי שהוא יודע רק כי תמיד סמכתי עליו: זה שאני על הספקטרום האוטיסטי, זה ששכבתי עם הרבה גברים, זה שפיטרו אותי מהרבה עבודות. אני לא חושבת שאהיה מסוגלת לסלוח לו על זה איי פעם, אבל מצד שני, גם אני שיחקתי על הנקודה הכי רגישה אצלו שזה היעדר חיי המין שלו.

 

מאוחר יותר, כשישבתי בסלון וראיתי טלוויזיה, אז אף פחוס עמד לצאת מהבית וכשעמד ליד הדלת, אמר שמעתה אני אוויר בשבילו ושהוא לא רוצה שאפנה אליו ולא רוצה לפנות אליי, כי הוא לא ידבר איתי בשום פנים ואופן ואם אצטרך משהו אז שאשלח הודעה. שוב אמרתי לו:"לך תזדיין. אה, בעצם אתה לא עושה את זה." והוא יצא בטריקת דלת.

 

אנחנו בטח נשלים מתישהו. אנחנו תמיד משלימים. בכל חיי נישואים יש עליות ומורדות. אני תמיד אומרת שאנחנו זוג נשוי כי יש לנו את כל הקריטריונים: חיים ביחד, מאד אוהבים אחד את השני, רבים המון וכמו זוג נשוי אמיתי - לא מקיימים יחסי מין.

 

אבל אין ספק שזו הייתה מריבה רצינית. אחת המריבות הכי רציניות שהיו לנו איי פעם, אם לא ה-.

 

מחר (יום שני) אני הולכת לעבודה ואחרי זה נפגשת עם הקבוצה המצומצת מתוך הסדנא, או כמו שאני נוהגת לקרוא לזה:"5 מתוך 10." בטח יהיה נחמד.

 

אחד הבחורים שם מתחיל למצוא חן בעיניי. בהתחלה הוא היה סגור ועוין, אבל אחרי שתי פגישות בערך בסדנא וכשהתחלנו להפגש גם במתכונת מצומצמת, הוא התחיל להפתח ונוצר ביננו חיבור טוב. הוא גם הסכים להגיד בן כמה הוא, מה שסירב להגיד בתחילה ומסתבר שהוא בן כמעט 31.

מסתבר שהוא מצחיק וחכם ושנון ואני ממש נהנית בקרבתו.

 

אני לא יודעת אם אני רוצה אותו, כי אני רוצה אותו, או כי נואשת לזוגיות. גם על בחור מהעבודה נדלקתי (ההוא בן ה27 שכתבתי עליו לא מזמן בבלוג. יש לו עיניים ירוקות משגעות) ואולי בשני המקרים לא מדובר בנסיך חלומותיי, אלא במישהו שפשוט נתן לי יחס סבבה, ואני כל כך רגילה ליחס גרוע או/ו לגברים תפוסים, אז שגבר פנוי יהיה נחמד אליי - נראה לי כמו פסגת היצירה. לא יודעת. מחר, אחרי ששאר חברי הקבוצה ילכו, אז אולי אני והוא נשב ואברר אם גם הוא מעוניין בי. או שאולי כדאי שאוותר על הרעיון. אם הוא לא רוצה, או שהוא כן וננסה וזה לא יסתדר - אחר כך אצטרך להמשיך לראות אותו פעמיים בשבוע, במסגרת הסדנא ובמסגרת הפגישה המצומצמת וזה עלול להיות לא נעים. ואולי לא כדאי לי להסתבך עם מישהו עם בעיות כמו שיש לו. מצד שני, דווקא הבעיות קסמו לי. אני מפחדת שאף גבר לא ירצה מישהי כמוני שהולכת לסדנא שמיועדת לאנשים על הספקטרום האוטיסטי, שביקשה קצבת נכות ושביקשה מבית אקשטיין למצוא לה עבודה, אז זה שבחייו יש קשיים דומים לשלי, זו דווקא סיבה לקרבה ולא לריחוק. לא יודעת. הזמן יגיד.

 

ובנוגע לבחור בן 27 שעובד איתי - אני חושבת שארד מזה. אני חושבת שאם הוא היה מעוניין בי - הוא כבר היה יוזם משהו. יש סרט שנקרא:"הוא פשוט לא בקטע שלך", שמדבר על זה שנשים מקדישות ימים ולילות לניתוח למה גברים לא מתקשרים אליהן ולמה גברים לא יוזמים איתן והמסר של הסרט הוא חד משמעי: כשגבר רוצה - הוא אומר. כשגבר מעוניין להתקשר - הוא מתקשר. כל הניתוחים הם מיותרים. היה על זה גם פרק ב"סקס והעיר הגדולה." אולי בעצם זה יכול לנבוע מביישנות, אבל הבחור שעובד איתי לא ביישן בכלל. אני באמת חושבת שאם הוא היה רוצה - הוא היה מנסה משהו. ואני חוששת לנסות בעצמי, כי אם אנסה והוא יסרב לי (מה שאני בטוחה ב99% שיקרה) או שאפילו יסכים ואז זה לא ילך - נמשיך לעבוד ביחד וזה סתם יהיה מביך. מה אתם חושבים?

 

ועכשיו אסיים את הפוסט ואלך לישון. לילה טוב.

 

שלכם,

נונה.

נכתב על ידי , 1/2/2015 22:11  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ללא שם ב-1/2/2015 23:53
 





337,959
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , משפחתי וחיות אחרות , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנונה כהן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נונה כהן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ