לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

שאין בו ענף לקושש


כינוי:  קווי קוויי קווד

בן: 38

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2013

יש מלך בישראל


קצה נפשי במוסד הנשיאות. מתחילה הוא היה מעין בית אבות לפוליטיקאים מזדקנים שלא נותר להם אלא הכבוד והממחטה זה המקום היחיד אליהם מותר להם לדחוף את האף, ושלושת הנשיאים האחרונים רק הגדישו את הסאה. מה שאנחנו זקוקים לו זה לא איזה פרס ניחומים לפוליטיקאים כושלים רודפי כבוד, אלא בית מלוכה, שזה אמנם פרס ניחומים לאריסטוקרים רודפי כבוד, אך לפחות נוכל להרגיש אירופה (או ירדן, או מרוקו).

 

כמובן, יש בעיה מסוימת בניסיון להציב מלך סתם כך על ישראל. מן הסתם, יהיו כאלה שירצו למצוא נצר לבית דוד, אלא שהדבר לא ממש אפשרי. במקום זאת - והדבר כן אפשרי (בערך, בצורה מאוד מפוקפקת) - יש למצוא נצר לבית המלוכה השני ששלט על היהודים בארץ ישראל, בית חשמונאי.

 

***

 

סיפורנו מתחיל בישוב קטן בשיפולי ממלכת יהודה, הלא הוא מודיעין, ביתו של אחד, מתתיהו הכהן וחמש בניו. אי שם לפני יותר מ- 2000 שנים קם מתתיהו והכריז "מי לה' אלי", והרים את נס המרד נגד הסלווקים (10 נקודות יורדות למי שאמר יוונים; יש הבדל). מכיוון שאתם מכירים את רובו של הסיפור (ותתפלאו כמה לא ידוע לתלמיד בית הספר הממוצע הישראלי על תקופת החשמונים; אני התפלאתי לגלות כמה אני לא יודע), נקצר ונאמר שלבסוף הסלווקים הובסו, אך זה קרה רק אחרי שמתתיהו הלך לעולמו, וכך גם ארבעה מבניו, מה שהשאיר את השני מביניהם, שמעון התרסי, להיות הנשיא והכהן הגדול של עם ישראל.

 

כך עלה לשלטון ביהודה בית חשמונאי (שד"א, לא ידוע למה קוראים לו חשמונאי, וייתכן שזה בכלל שם שנתנו לו אחרי שהחשמונאים סיימו לטבוח אחד בשני

 אי שם במאה הראשונה או השנייה לספירה). שמעון שלט בשקט ובשלווה (יחסית), ואחריו בנו, יוחנן הורקנוס. זה השאיר אחריו ארבעה בנים (או חמישה). הראשון ביניהם לקח לעצמו, כשירש את אביו, את התואר "מלך", וכך נוצרה מלכות בית חשמונאי.

 

המלכות לא הייתה שלווה, והתאפיינה בחדווה מסויימת לרצח בתוך המשפחה. 40 שנים של מריבות בתוך המשפחה הביאו לאיזור את פומפיוס, הגנרל הרומי, שהחליט לעשות סדר בבלאגן על ידי זה שכבש את הארץ. זה לא הביא ממש סדר, כיוון שהוא החליט להשאיר את בית המלוכה על מקומו, מה שגרם לעוד מריבות, עד שלבסוף האדומי המומר הורדוס הביא לכליית ממלכת החשמונאים.

 

***

 

מכאן מסתיימת ההיסטוריה המרתקת של מלחמה האחים ומתחילה הגניאולוגיה הפוסט-חשמונאית לעבוד. כשהורדוס עלה לשלטון נותרו עוד ארבעה חשמונאים "טהורים" - מרים, אשתו, הורקנוס (השני) (סבה של מרים), אלכסנדרה (דודתה של מרים ובתו של הורקנוס) ואריסטובולוס (השלישי), בנה של אלכסנדרה והשליט המיועד, אלמלא הורדוס היה מתערב. מכיוון שכך, הורדוס טרח להיפטר מכל הארבעה (כמו גם מקרובי משפחה רחוקים יותר).

 

אלא שהדם החשמונאי המשיך לזרום בעורקי בניהם ובנותיהם של הורדוס ומרים. חמישה ילדים נולדו להם, והחשוב מביניהם לסיפורנו הוא הראשון מביניהם, אלכסנדר. הוא לא עשה הרבה דברים חשובים בחייו, לפני שהורדוס הוציא גם אותו (ואת אחיו) להורג, אלא שהוא דאג להתחתן עם נסיכה ממשפחת המלוכה בקפדוקיה ולהוליד שלושה ילדים. אחרי מותו שלושת הילדים, טיגרנס, אלכסנדר ובת נוספת ששמה לא נודע, בחרו לעזוב את יהודה ואת שושלת הורדוס הרצחנית ולעבור לגור עם משפחת אמם, ובדרך גם לעזוב את היהדות. בהמשך טיגרנס מונה להיות מלך ארמניה ובנו של אלכסנדר זכה גם כן לכבוד הזה.

 

שוב, כדי לקצר את ההליכים, אתקצר ואומר כך: כשאתה בן למספר משפחות מלכותיות (יהודה, ארמניה, קפדוקיה), הדרך שלך להשתלבות בחברה הרומית קלה ומהירה. הצאצאים של אלכסנדר, בנו של הורדוס, ושל בנו אלכסנדר (טיגרנס לא הותיר ילדים אחריו), שנקרא גם גאיוס יוליוס אלכסנדר, התחתנו עם משפחות רומיות, החשובה ביניהם היא משפחת אניציה.

 

***


בערך בשנת 240 נישאה אסיניה יוליה ניקומאכה, צאצאית של אותו אלכסנדר (ומכאן, של הורדוס ושל החשמונאים) לקווינטוס אניציוס פאוסטוס. זו גם בערך הנקודה שהמידע הגניאולוגי מתחיל להיות מפוקפק, בעיקר בגלל חוסר בתיעוד. ישנם שמות, והגניאולוגים המומחים מניחים על קשר בין האנשים על בסיס השתייכות למשפחה ועל בסיס דימיון בשמות. מכיוון שהמטרה כאן היא למצוא מלך לישראל על בסיס הורשה ולאו דווקא לערוך מחקר גניאולוגי, קיבלתי ללא עוררין את ההנחות, הקטנות והגדולות.

 

כך מתקדמים במורד הדורות, עד שמגיעים לאחת, פלאביה יוליאנה (שנולדה בסביבות 590 לספירה), הנינה של פלאביוס אניציוס פרובוס יוניור (שנשא בדמו את הגנים החשמונאים, מדוללים ככל שיהיו בשלב זה), והתחתנה עם את'אנגליד, בן למשפחת המלוכה הויזיגותית מחצי האי האיברי. מהנישואים הללו נולד הרוזן ארדאבסטוס, אביו של מלך הויזיגותים ארוויג, שהוא נקודת ההתחלה לאחת הגניאולוגיות היותר מפוקפקות במחקר הנוכחי.

 

ישנו מסמך מסוים עתיק יומין, שהתוכן שלו מפוקפק ומכיל את התיעוד הגניאולוגי הבא:

 

"ארמנגילדו גוטירז,בנו של גוטרה מנדז, בנו של ארמנגילדו טאודיס, בנו של טאודו דה קוימברה, בנו של את'אנאריק דה קוימברה, בנו של את'אולף, רוזן קוימברה, בנו של סיסברט מקוימברה, בנה של סישילונה מהויזיגותים, בתו של ארוויג". (התעתיק של השמות לעברית יכול להיות - וסביר להניח שהוא - שגוי)

 

המסמך אמנם מפוקפק, אך יש כאלה שטוענים שהתיעוד הגניאולוגי הנ"ל תקף, וזאת כדי לספק את הקישור בין הצאצאים של ארמנגילדו, החשוב ביניהם הוא רמירו השני, מלך ליאון (ממלכה קטנה בחלק מספרד), שממנו ניתן למצוא קישור למרבית משפחות המלוכה (המכהנות והמודחות) של ימינו, כולל המלוכה הספרדית, הבריטית, השבדית וכו'.

 

***

 

לעניינו, אפשר לעקוב אחרי הצאצא הבכיר ביותר (גבר או אישה) של הקו הזה, ולהגיע, בסופו של דבר - אחרי שעוברים בחלקים נבחרים מאירופה, החל מספרד, דרך פורטוגל, לספרד חזרה, לביזנטיון, לאיטליה ולבסוף לאוסטריה ולמדינות הגרמניות, ואחרי שעוברים בחלקים סוערים, אך עלומים למדי בתולדות אירופה, כולל, למשל, מלחמת שלושת הסנשואים, או המלחמות הטריטוריאליות בין הרוזנים והדוכסים השונים באיטליה, שהסתיימו - באופן מפתיע למדי - בכך שאוסטריה השתלטה על מרבית צפון איטליה, מה שהוביל למלחמת השחרור האיטלקית באמצע המאה ה- 19 (אלא שהקו שלנו כבר היה רחוק משם באותו זמן), דרך צאצאים מפורסמים יותר, מלכי פורטוגל, קיסרי האימפריה הרומית הקדושה, דוכסים באיטליה, ארכי-דוכסי אוסטריה, ושאר בעלי תארים, גדולים יותר וגדולים פחות - לבוואריה של תחילת המאה ה- 20, אל המלך לודוויג השלישי.

 

משם ועד עתה נותרה הירושה הפוטנציאלית בבוואריה. מלודוויג לרופרכט, בנו, ב- 1921, וממנו לאלברכט, בנו השלישי (אחרי שניים שנפטרו בגיל צעיר) ב- 1955. בינתיים שרדה המשפחה את מלחמת העולם השנייה - בקושי, בהיותם מתנגדים לשלטון הנאצי, וחלק מהמשפחה המלכותית אף בילתה זמן במחנות הריכוז בסכסהאוזן ודכאו - והתרגלה לחיים בגלות, ללא המלוכה.

 

כאן אנחנו נכנסים לבעיה מסויימת, בהתחשב בכך שב- 30 למאי 1931 נולדו לדוכס אלברכט צמד תאומות, מריה גבריאל אנטוניה חוזה ומריה שרלוט יוליאנה. שתיהן חיות, ואחת מהן היא המלכה המיועדת של ישראל.

 

אלא שאת הבעיה הזאת אפשר לעקוף. ללכת ליורש עצר צעיר, בלונדיני ומגניב. הנכד של מריה גבריאל, גאורג פון לרכנפלד. יליד 1987, צעיר, בריא, חזק, בלי בת זוג קבועה. אפשר לגייר, למשוח ולהעלות על כס המלוכה.

 

***

 

אלא ש - כמובן - תקום צעקה כי המלך הוא אשכנזי, וצריך גם מלך ספרדי. אז תתחייב בדיקה מדוקדקת באילן היוחסין שענפיו מגיעים גם עד המלך חואן קרלוס הספרדי, ויוזמן מישהו כמו פליפה דה מאריכאלאר, נכדו של המלך הספרדי המכהן ותבוא גאולה לישראל עם צמד המלכים, גאורג ופליפה, היורשים הלגיטימיים של מתתיהו הכהן.


נכתב על ידי קווי קוויי קווד , 17/8/2013 21:26  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אלירם ב-21/8/2013 19:34
 





43,733
הבלוג משוייך לקטגוריות: אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקווי קוויי קווד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קווי קוויי קווד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ