לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


אני לא בדיוק יודע מה הסיפור של הבלוג. אני חושב שהוא נחמד. או שאולי הוא רשע. או... אני לא בדיוק יודע מה הסיפור של הבלוג.

Avatarכינוי:  לוק

בן: 31

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2017

ישן בכתיבה


תחושת אומללות מחזירה אותי לכתוב. זה אמור לקרות ככה, לא?

לפעמים אני לא מבין איך שרדתי עד כה. זה כל כך מוזר להיות בן 31 עוד מעט.

לא מתחשק לי ללכת לעבודה מחר, אבל אני כבר יודע שאני אלך. אנשים בוגרים עם אחריות עושים מה שמצופה מהם.


לא השתנה הרבה בחיים שלי, אם לא מתייחסים לבעיות הכלכליות שנוספו לי מאז שהתחלתי טיפול פסיכולוגי.

למה אני הולך לטיפול? כי אני עדיין כאן. אני רוצה לדעת למה. אני רוצה להבין איזה כוח משאיר אותי כאן.

אני בשנת ניסוי עם המטפלת שלי, עד סוף 2017. בשנה הזאת אסור לי להתאבד. מן הזדמנות לחיים.

אני אוהב את זה, כי זה איפשר לי לעשות דברים שלא חשבתי שאעשה, כמו קעקוע ופירסינג. דברים שנראו לי מיותרים בשביל חיים של שלושה חודשים - הכי הרבה שהצלחתי לחשוב קדימה. בנוסף, זה משחרר אותי מהמחשבה שאולי הייתי יכול לחיות טוב אם הייתי מנסה.

הנה, אני מנסה.

במחשבה שנייה, אם אני יודע שבסוף השנה אני אחזור להיות אובדני שוב, האם זה נקרא באמת לנסות?


אני בעיקר מבולבל מהתחושות שעוברות עליי ברגעים אלו. הכל ספוג בריקנות.

אני רוצה לישון, אבל ארבע שעות של שנת ערב (מרבע לשבע ועד רבע לאחת עשרה) לא נותנות לי מנוח. אני אנסה שוב בשלוש.

נכתב על ידי לוק , 20/8/2017 02:27  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללוק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לוק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ