לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Shlomo Shapira’s Blog

שלום רב, שמי שלמה שפירא. אני משורר, ותוכלו למצוא בבלוג שירים שלי ,כתבות שלי...


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2012    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930




הוסף מסר

6/2012

הערה ל- אורי הולנדר שכתב על "הפוליטיקה של העגבניה" במדורו התרבותי-ספרותי של בני ציפר בה


חל איסור להעתקת קטעים מבלוג זה - הבלוג של שלמה שפירא, משורר

 

שלמה שפירא

 

 

הערה ל- אורי הולנדר שכתב על "הפוליטיקה של העגבניה" במדורו התרבותי-ספרותי של בני ציפר ב"הארץ" 29 ביוני 2012

 

על מי אתה "עובד" אורי הולנדר בכתבתך "היוםיום הספרותי" והקשר ל "הפוליטיקה של העגבניה", כאילו הכל שחור או לבן, הכל ישר או עקום והכל אמת או שקר?

פתאום מופיע לפנינו אורי הולנדר בחיזוקו של "המדען-העגבניתי", בני ציפר, ומנסים "לעבוד עלינו" כשטומנים את ראשם ב"קאנון הפסטיבלי" שהוא נחלתם. 

מדהים איך נמצא הרעיון הגאוני לקשור את הספרות לעגבניה בשביל להקל על המיץ העגבניתי היומיומי החונק את הספרות, הספרות של אורי הולנדר ודומיו, המבקשים לא רק את הקאנון הספרותי, אלא גם את "הקאנון הפסטיבלי" ו"הקאנון הקח-ותן והתן-וקח".

 ואנחנו הנאיבים מאמינם לשני "צדיקים" אלה, האורים, התומים וההולנדרינגועים להקלת המיץ העגבניתי החונק את הספרות.

אני לא מאמין למה שנכתב, כי הוא נכתב, ונדמה לי לא ביושר, בשחור או לבן, בסטטיות ולא בדינמיות, בשוליות גמורה בלי שום צבעי ביניים, בהכללה גורפת לעגבנית-הפלא של הולנדר -  המשכנעת?! - ואשרי המאמין שהעגבניה אכן כן משכנעת וגם הפוליטיקה של העגבניה, הלואי ותהיה עוד יותר משכנעת. 

אשרי האיש אשר מסוגל לגרוף "עגבניות" בעלי-טעם מיוחד אל הספרות ומצליח! 

 

 

 

 

הערה ל- אורי הולנדר שכתב על "הפוליטיקה של העגבניה" במדורו התרבותי - נענע

 
israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode... 
שלמה שפירא הערה ל- אורי הולנדר שכתב על "הפוליטיקה של העגבניה" במדורו התרבותי- ספרותי של בני ציפר ב"הארץ" 29 ביוני 2012 על מי.

 

 

שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: הערה ל- אורי הולנדר שכתב על "הפוליטיקה של העגבניה" במדורו התרבותי-ספרותי של בני ציפר בהא.
טקסט מהקטע: ..."קאנון הפסטיבלי" שהוא נחלתם. מדהים איך נמצא הרעיון הגאוני לקשור את הספרות לעגבניה בשביל להקל על המ...

עודכן ב: 30/06/2012
נכתב על ידי , 30/6/2012 18:34  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שנת 1986 - כך התחילה תנופת ה-איסלאמיות מצד "האחים המוסלמים" בסביבתנו - ישראל. מתוך "א


שלמה שפירא

 

 

שנת 1986 

כך התחילה תנופת ה-איסלאמיות מצד "האחים המוסלמים" בסביבתנו - ישראל, שהשפיעה גם על ערביי-ישראל

מתוך "אינתיפאדה" ל- זאב שיף / אהוד יערי, הוצאת שוקן 1990

 

...מורגשת התפתחות של בניית מסגדים, כ- 40 מסגדים חדשים מדי שנה! הוכפל מספר המשתתפים בתפילות, ומסגדים רבים הוסבו לשמש גם מרכזי תרבות ומועדונים חברתיים. נשים רבות החלו לחבוש כיסוי ראש וגלימה מעל לבגדים, ובקרב צעירים נפוץ גידול הזקנים. טקסי חתונה רבים קיבלו מתכונת מסורתית צנועה. ליד המסגדים פרחו מועדוני קראטה לרוב, וקמו קבוצות כדורגל ב"ליגה איסלאמית", שבה מקפידים השחקנים על מכנסיים ארוכים, וחלילה להשמיע בה קולות...

פעילי "האחים המוסלמים" בגדה המערבית, שרובם מקבלים משכורות מירדן, לא השכילו לכונן אגודת-על שאפתנית מסודרת דוגמת ה"מוג'מע" של אחמד יאסין; אבל רבים מהם תפסו משרות מפתח במנגנוני ה"וקף" והמסגדים, ב"מועצה המוסלמית העליונה" שבמזרח ירושלים, במכללה האיסלאמית של חברון וברשימה מגוונת של אגודות צדקה. במקומות רבים הונהגו כינוסים שבועיים סדירים של חברי התנועה...ראשי "האחים" בגדה המערבית קיימו, כמובן, קשר שוטף עם יאסין ואנשיו בעזה,...סטודנטים מעזה היו הגלעין ל"גושים האיסלאמיים"...קשר של ביקורים, במתכונת זהירה יותר, קוים גם עם קבוצות "האחים המוסלמים" בקרב ערביי ישראל...

 

 

 

שנת 1986 - כך התחילה תנופת ה-איסלאמיות מצד "האחים המוסלמים - נענע

israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode... 
שלמה שפירא שנת 1986 כך התחילה תנופת ה-איסלאמיות מצד "האחים המוסלמים" בסביבתנו - ישראל, שהשפיעה גם על ערביי-ישראל.
 

שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: שנת 1986 - כך התחילה תנופת ה-איסלאמיות מצד "האחים המוסלמים" בסביבתנו - ישראל. מתוך "א.
טקסט מהקטע: ..."האחים המוסלמים" בסביבתנו - ישראל, שהשפיעה גם על ערביי-ישראל מתוך "אינתיפאדה" ל- זאב שיף / אהוד יער...

עודכן ב: 30/06/2012
נכתב על ידי , 30/6/2012 10:07  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יש "פלסטינים ישראלים" שאינם עוד "ערבים ישראלים" - מתוך "אינתיפאדה" ל-


שלמה שפירא

 

 

יש "פלסטינים ישראלים" שאינם עוד "ערבים ישראלים"

מתוך "אינתיפאדה" ל- זאב שיף / אהוד יערי, הוצאת שוקן, 1990

 

...בשנים האחרונות צמחה משורות המיעוט הערבי הנהגה אותנטית, חדשה, משכילה וצעירה יותר, שרוב אנשיה התבלטו בתחילת דרכם דווקא במישור המוציפלי במקומותיהם. מאחוריה מתפתחת שכבת משכילים חדשה, המונה לפחות כ-10,000 אקדמאים, שסיימו לימודיהם באוניברסיטות בישראל, ועוד אחרים שנשלחו (במלגות שהסדירה רק"ח) למדינות הגוש הסובייטי, שכבה זו תופחת משנה לשנה, רמת חייה השתפרה בשנים האחרונות, והיא בעלת תודעה פוליטית חזקה. אנשיה מפגינים ביטחון עצמי, שלא היה מוכר קודם לכן בקרב ערביי ישראל. רובם ככולם אינם כופרים בזכות קיומה של ישראל, אך גם רואים עצמם כחלק של העם הפלסטיני. אלה אינם עוד אפוא "ערבים ישראלים" - אלא "פלסטינים ישראלים", שהאנתיפדה בשטחים מדברת ללבם, והם חיים באינטנסיביות את החוויה הסבוכה של "מלחמת עמם במדינתם,.הם מחפשים נוסחה, שתניח להם לשחק תפקיד למען הגשמת החלומות הלאומיים של הפלסטינים בלא להינתק מן הזכויות, שהשיגו במדינת ישראל, ובלא לקום עליה. בעת ובעונה אחת חותר הדור החדש של "הפלסטינים הישראלים, לשיפור מעמדו ותנאיו כאזרחי המדינה - ולעמדת השפעה פעילה בתהליך השתחררותם של אחיו מעול הכיבוש הישראלי. זו כפילות, הבנויה על שיווי-משקל עדין ומורכב, החשוף לבטח לזעזועים ולתנודות מסוכנות...

 

 

יש "פלסטינים ישראלים" שאינם עוד "ערבים ישראלים" - מתוך "אינתיפאדה" ל - נענע

israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode... 
שלמה שפירא יש "פלסטינים ישראלים" שאינם עוד "ערבים ישראלים" מתוך "אינתיפאדה" ל- זאב שיף / אהוד יערי, הוצאת שוקן, 1990.

 

 

שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: יש "פלסטינים ישראלים" שאינם עוד "ערבים ישראלים" - מתוך "אינתיפאדה" ל-.
טקסט מהקטע: ..."פלסטינים ישראלים" שאינם עוד "ערבים ישראלים" מתוך "אינתיפאדה" ל- זאב שיף / אהוד יערי, הוצאת שוקן, 1...

עודכן ב: 30/06/2012
נכתב על ידי , 30/6/2012 09:46  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ברנארד לואיס-רוחות המהפכה הצרפתית נשאו בכנפיהן את זרעי ההרס של הסדר העות'מאני הישן


שלמה שפירא

  

  

רוחות המהפכה הצרפתית נשאו בכנפיהן את זרעי ההרס של הסדר העות'מאני הישן. עקרונות המהפכה, ותנועות החילוניות והלאומיות שהיא חוללה, הביאו לבסוף לחורבן האימפריה

כותב בסקירתו - ברנארד לואיס - בנושא: "השפעת המהפכה הצרפתית על האימפריה העות'מאנית" ב- "זמנים", בית-הספר להיסטוריה ע"ש ז. ארן אוניברסיטת תל-אביב (עורכים: צבי יעבץ, עדית זרטל - מערכת: אלי בר-נביא, גבריאל גורודצקי, ישראל גרשוני, אסא כשר, שאול פרידלנדר, מיכאל קונפינו,יואל קרמר, שולמית שחר, אהרן שי, אניטה שפירא, חוברת 30/31, קיץ 1989

  

...במבט ראשון ייתכן שהדבר ייראה מוזר, שהציביליזציה האסלאמית, אשר בשלביה הראשונים היתה כה פתוחה לקבלת השפעות מההלניזם ומאיראן, ואפילו מהודו ומסין, דחתה בהחלטיות את המערב.אך אין קושי במציאת הסבר לכך. כאשר, האסלאם עדיין התפשט והיה פתוח להשפעות, לא היה למערב הנוצרי כמעט מה להציע, ונחיתותן התרבותית אף החמיאה לגאווה האסלאמית. יתר על כן, עצם היותה של תרבות זו נוצרית פסלה אותה מלכתחילה...כאשר התקדמות הנצרות וירידת האסלאם יצרו יחסים חדשים, כבר היה האסלאם מגובש - שלא לומר מאובן - ונעשה לבלתי חדיר לגירויים חיצוניים, בייחוד מן האויב בן אלף השנים שבמערב...

  

המהפכה הצרפתית היתה הראשונה מבין התנועות הרעיוניות הגדולות של עולם הנצרות המערבי שהיתה לה השפעה של ממש על עולם האסלאם. למרות העימות הארוך בין העולם הנוצרי לבין האסלאם באגן הים התיכון, ולמרות מגעיהם לאינספור בתקופות שלום ומלחמה, מסוריה ועד ספרד, הרי לתנועות מערביות קודמות, כגון הרנסאנס והרפורמציה, לא היה כל הד או תגובה בקרב העמים המוסלמיים...

...עד כה דיברנו רק על מוסלמים. אך היו, כמובן, עוד יסודות באימפרייה העות'מאנית, נוצריים וגם יהודיים. היהודים, למרבה הפלא, כמעט שלא הושפעו מן המערב בתקופה זו, ופרט לאחד או שניים שיצאו מכלל זה, הם לא מילאו תפקיד מרכזי. הנוצרים, לעומת זאת, בייחוד העילית היוונית והעילית הארמנית בעיר הבירה, היו במשך זמן רב בקשרי קירבה עם המערב. והודות למונופולין שלהם על הידע של שפות אירופיות, הצליחו להשיג משרות חשובות במדינה ובכלכלה העות'מאנית...היוונים, מעט פחות מן הארמנים, הכירו את התרבות המערבית...אולם בסך הכל, השפעתם של רעיונות המהפכה של הנוצרים תושבי איסטנבול לא היתה ניכרת...

...אם אמנם היו דרכים שבהן יכלו רעיונות המהפכה לזרום לתורכיה, הרי תנועתם של רעיונות אלה א נושארה בידי הגורל, אלא היתה נושא למאמצים מתמידים מצד הצרפתים. הללו, גם מתוך התלהבות מיסיונרית כללית, וגם כדי להשיג בזמנים קריטיים את תמיכת העוצמה העות'מאנית שהיתה עדיין ניכרת, הקדישו תשומת-לב רבה להשגת תמיכה בבירת האימפריה העות'מאנית ובמחוזותיה.מלכתחילה תמך חוג נרחב של הקהילייה הצרפתית באיסטנבול במהפכה...הנפתו של הדגל הרפובליקני היתה הזדמנות לחגיגה ציבורית, שהסתיימה בהצדעה משתי אוניות צרפתיות שעגנו מול ארמון הסולטאן...בטקס רב-רושם ניטע עץ חירות על אדמת תורכיה...

אך צרפת לא נצטרכה לסמוך על תמיכה נוצרית מקומית, שהיתה בדרך כלל לא חזקה ולא אפקטיבית, בנסיונותיה להביא את תרבותה לידיעת עמי האסלאם. במשך המאה ה-18 עברה מערכת הגיוס וההדרכה של מתוגמני השירות הדיפלומטי והקונסולרי הצרפתי אירגון-מחדש מקיף...וצרפתים למדו ערבית, פרסית ותורכית, ובמשך יותר ממאה שנים גויסו בדרך זו המתורגמנים של צרפת בלבאנט...ברור כי נוהלה תעמולה למען הרפובליקה הצרפתית...חשובה בהרבה מכתבי-הפולמוס, מן העלונים או מהעיתונים שהיתה השפעתם של המאמצים הלא-מתועדים שהשקיעו צרפתים בודדים...האופטימיות הנלהבת של צרפת המהפכנית עוררה תורכים מעטים אך רמי מעלה, אשר פנו אל המערב לשם הדרכה והשראה... 

נראה כי רישומה המיידי של המהפכה על התורכים היה מועט, והם, כמו אחרים בני דורם, ראו בה עניין פנימי וחסר חשיבות ואפילו "הזדמנות ברוכה", "מי יתן שאלוהים יפיץ את המהומות בצרפת כמו עגבת על אויבי האימפריה"...

למרות , שמאז תחילת המאבק בחרה האימפריה בדרך הנייטרליות, היא לא נמנעה מלהוכיח ידידות ורצון טוב ונהגה דרך שהיה בה משום סיוע , למעשה, לרפובליקה הצרפתית, עד כדי כך שהדבר גרם למחאות חוזרות ונשנות מטעם המעצמות האחרות...

 

הניצחונות הצרפתיים של שנת 1805 והשפלת אוסטריה ורוסיה שימחו את הסולטאן, והביאוהו להכיר בנפוליאון כקיסר...והוענק לשגריר הצרפתי מעמד שאין שני לו בפני השער העליון. אולם דווקא ניצחון זה של ההשפעה הצרפתית ועליונותם של הצרפתים בהגנת איסטנבול פגעו ברגשותיהם של המוסלמים, ותרמו להתעוררותו של המרד הריאקציוני...בקיץ 1807 כרת הקיסר נפוליאון ברית עם עמיתו הקיסר של רוסיה; הסולטאן סלים ה-3 הודח, ותומכי הריאקציה שלטו בקושטא. המהפכה הצרפתית נחשבה כמתה בארץ שבה נולדה, והשפעתה בתורכיה גוועה.

אך השתיל מעץ החירות הכה שרשים באדמת האסלאם. לימים הניב פירות מתוקים ומרים כאחד.

 

 

ברנארד לואיס-רוחות המהפכה הצרפתית נשאו בכנפיהן את זרעי ההרס של הסדר ...

israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode... 
 ברנארד לואיס-רוחות המהפכה הצרפתית נשאו בכנפיהן את זרעי ההרס של הסדר העות'מאני הישן. שלמה שפירא. רוחות המהפכה הצרפתית נשאו בכנפיהן את זרעי ההרס של הסדר ...

 

 

  

שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: ברנארד לואיס-רוחות המהפכה הצרפתית נשאו בכנפיהן את זרעי ההרס של הסדר העות'מאני הישן.
טקסט מהקטע: ... צרפת בלבאנט...ברור כי נוהלה תעמולה למען הרפובליקה הצרפתית...חשובה בהרבה מכתבי-הפולמוס, מן העלונים א...

עודכן ב: 30/06/2012
נכתב על ידי , 30/6/2012 06:57  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



המושג "סדר חדש" היה אנטיתזה להשקפות הבסיסיות של האסלאם. אין מקום למהפכה לפי הדגם המערבי ב


שלמה שפירא

 

 

התנגשות ערכי המהפכה הצרפתית בהשקפת עולמה של החברה המזרח-תיכונית היתה סביב עצם העיקרון של מהפכה:

בתפיסת עולמה של החברה המזרח-תיכונית לא היה מקום להתרחשות מסוג זה. הקהילה הפוליטית של המאמינים, המדינה האסלאמית, נחשבה כמבאטת רצונו של אללה. השליט שעמד בראשה נתפס כמייצג סמכותו העליונה של האל, והציות לו היה, בחזקת חובה דתית לא פחות מאשר חובה פוליטית. תפיסה זו עוגנה בכתבי המשפטנים המוסלמים והפכה חלק מן ההלכה האסלאמית -השריעה...ואם מרד נחשב שלילי מעיקרו, קל וחומר מהפכה, הווה אומר, פעולה המכוונת לערעור הסדר הקיים והחלפתו בסדר חדש. עצם המושג "סדר חדש" היה אנטיתזה להשקפות הבסיסיות של האסלאם...יש עם זאת, סוג אחד של מהפכות שהאסלאם מתיר ואפילו מחייב, אלה הן מהפכות שתכליתן השבת עטרת העבר ליושנה, לאחר שהקהילה סטתה מרחק רב מן הדגם המקורי, האידיאלי. הוואהבים בחצי האי ערב במאה ה-18 והמהדיה בסודאן במאה ה-19 - כמו גם מבחינות רבות, "האחים המוסלמים" במצרים והמהפכה האיראנית במאה העשרים ובתחילת המאה הזו. בשביל תנועות אלה,  המפתח לעתיד טמון בעבר, ללא צורך בהגות מקורית חדשה נוסח זו של תנועת ההשכלה באירופה. כל שנדרש הוא שיקום הדפוסים הישנים.

"האומה המצרית", למשל, מוגדרת על פי לשון, תרבות, טריטוריה, עבר משותף, וכיוצא באלה פרמטרים חילוניים במהותם, וחתירה למתן ביטוי פוליטי לקהילה זו במסגרת מדינת-הלאום. כינוי זה שאימץ נפוליון בונפרטה, כאשר כבש את מצרים, לא רק שלא הפיח במצרים גאווה והתלהבות, אלא, היה בחזקת בִּדְעָה - המצאה מגונה, מיותרת ומסוכנת של "הכופרים". אירופה אמנם חשפה לעיני האיזור האסלאמי את פניה של תרבות משגשגת ומנצחת, אבל העקרונות שבבסיס פריחתה המרשימה, רעיונותיה ומושגיה, נותרו עוד זמן רב עלומים בשביל החברה המזרח-תיכונית. היו גירסות מקומיות של דגמי הפעולה המערביים, אבל במהותן פורשו אחרת, כמו למשל, כיישום עקרונות בין השליט ונתיניו "שעליו המליץ הנביא" ו- חירות, שוויון, זכויות אזרח, הפרדת רשויות - כל אלה היו מושגים לא רלבנטיים, ובמידה רבה גם בלתי נתפסים. לגישה זו היו שותפים ההנהגה השלטונית ורובה הגדול של העילית האינטלקטואלית לאורך מאה השנים הראשונות שלאחר המהפכה הצרפתית.

 

גם כיום, מאתיים שנה לאחר המהפכה הצרפתית, נראה שהחברה הערבית ברובה הגדול מתבוננת בה ובתוצאותיה בחשד.

 

אז איך מבינים ומפרשים את "התחריר" ואיך מאמצים כל פוקדי "ככר-התחריר" את המהפכה שלהם. למישהו ברור, בדיוק, מהי? 

במצרים של היום, לא ברור מי ישיב לה את "הנאורות" שכל מצרי ברחוב מגועגע לו ואומר לעצמו "איזה אור!" ואומר זאת גם לכל תייר הפוקד את מצרים "נאורת-מצר", אור במצרים ואם אתה בא למצרים, עוד תוסיף לו מהאור שלך!

 

הערה: נעזרתי בסקירתו של עמי איילון "או תמורה נאורה: דמות המהפכה בעני הערבים" שהופיעה ב"זמנים" מס' 30/31, קיץ 1989.

 

 

 

 

המושג "סדר חדש" היה אנטיתזה להשקפות הבסיסיות של האסלאם. אין מקום - נענע

israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode... 
 המושג "סדר חדש" היה אנטיתזה להשקפות הבסיסיות של האסלאם. אין מקום למהפכה לפי הדגם המערבי ב. שלמה שפירא. התנגשות ערכי המהפכה הצרפתית בהשקפת עולמה של החברה ...

 

 

שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר נכתב ע"י: Shlomo Shapira
כותרת הקטע: המושג "סדר חדש" היה אנטיתזה להשקפות הבסיסיות של האסלאם. אין מקום למהפכה לפי הדגם המערבי ב.
טקסט מהקטע: ...המהפכה הצרפתית בהשקפת עולמה של החברה המזרח-תיכוניתהיתה סביב עצם העיקרון של מהפכה: בתפיסת עולמה של ה...

עודכן ב: 30/06/2012
נכתב על ידי , 30/6/2012 02:02  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חיים ארלוזורוב כותב ביומנו בשנת 1931 - הם יטענו שמספר הערבים המנושלים גדול כל


שלמה שפירא

 

 

חיים ארלוזורוב כותב ביומנו בשנת 1931

...הלכתי להתראות עם פרנץ' (לואיס פרנץ', מנהל הפיתוח החדש שמונה על ידי הנציב העליון הבריטי בארץ-ישראל) במשרדיו החדשים במחלקת-הפיתוח שנפתחו במושבה האמריקאית, מקום שחיים בו רוב האנשים "המהוגנים"...עברתי אז לפרשת-מכתבינו האחרונה ואמרתי, שאני מצטער על הסגנון החריף שנתגנב לתוך המכתבים, אף כי נעלם ממני אימתי גרמתי לכך. פרנץ' השיב שאינו סבור כי היחסים בינינו מושפעים מן המכתבים...הוא הוסיף ואמר: "כשקיבלתי את מכתבך, על כרחי חייכתי לעצמי, משום שנזכרתי בדבריו של הלורד פספילד ערב צאתי לארץ-ישראל: 'וזאת תזכור, מר פרנץ', אמר, ההנהלה היהודית בארץ-ישראל אינה מבקשת, היא תמיד תובעת' "...

סוף סוף אין הוא רואה יסוד לחששותינו. הוגד לו, כי עצם בדיקת תביעותיהם (של הטוענים לנישול מהקרקע) תארך שש שנים וחצי, אפשר מאד כי רק לנכנידו יודעו תוצאות הבדיקות...האנשים שתביעותיהם תוכרנה ושיבואו לתבוע קרקע, יקבלו תשובה: "אין לנו קרקע". אין הוא רואה מאין יקח מזכיר- המושבות קרקע. ממילא אין סיבה לדאגה.

אמרתי כי הסוכנות היהודית עומדת על דעתה שהיהודים יהיו נשכרים מן החקירה, אם אך יקוימו התנאים שבאגרת ראש-הממשלה ככתבם וכלשונם. החקירה תוכיח כי מספר הערבים מנושלי-הקרקע כמוה כאפס. אבל עלינו להביא בחשבון כמה גורמים נוספים. אויבינו ינצלו נגדנו את עצם העובדה שהחקירה תימשך שש שנים וחצי. הם יטענו שמספר הערבים המנושלים גדול כל כך, עד שבדיקת טענותיהם בלבד מצריכה שנים. בארץ זו נתונה הממשלה במצב הנוח שבו היא יכולה להטיל על היהודים את האשמה בכל אשר יקרה. ספרתי לו כי דה-ג'ובנל, הנציב הצרפתי העליון בסוריה,אמר לד"ר וייצמן, שהוא רוצה לישב יהודים בסוריה, למען השיג אותה נוחיות בשביל האדמיניסטרציה הצרפתית שבסוריה. ולגופו של ענין - ברור, שאם ידחו בסיטונות כל התביעות נטולות-היסוד יתלו הערבים הנכזבים את הקולר ביהודים. אשר לדברי לורד פספילד - אמרתי כי יהודי כל העולם - באנגליה של אדוארד הראשון, בגרמניה של היטלר, ברוסיה של ימי הצאר - הוכרחו לנהוג מנהג של כניעה, ואפילו של השפלה עצמית במשאם ומתנם עם הרשות, אולם ארץ-ישראל היא הארץ היחידה שבה אנו מסרבים לנהוג כן. כאן אנו רואים את עצמנו בעלי זעכויות מסוימות, ואנו עומדים עליהן.

דרך אגב, העמידה על הזכויות היא מסורת בריטית. אין אנו מבקשים חסד...

 

 

 חיים ארלוזורוב כותב ביומנו בשנת 1931 - הם יטענו שמספר הערבים המנושלים ... 

israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode... 
 שלמה שפירא חיים ארלוזורוב כותב ביומנו בשנת 1931 ...הלכתי ... הם יטענו שמספר הערבים המנושלים גדול כל כך, עד שבדיקת טענותיהם בלבד מצריכה שנים. בארץ זו ...

 

 

 

נכתב על ידי , 29/6/2012 20:18  
הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חיים ארלוזורוב והמכביה בשנת 1931 - "יומן ירושלים", 1949, עמ'


שלמה שפירא

 

 

חיים ארלוזורוב והמכביה בשנת 1931

ביומנו כותב חיים ארלוזורוב ביום ו', 13 בנובמבר, 1931 

עיין ב- "יומן ירושלים", מהדורה שניה, הוצאת מפלגת פועלי ארץ-ישראל תש"ט 1949, עמ' 109, הביא לבית-הדפוס זאב שרף

 

" טורונובסקי בא והמשכנו את שיחתנו על הסידורים לקראת ה"מכביה. מסר פרטים על תכניותיו למניעת הפרעת סדרים, דוחק וכו' "

 

ראה גם:

יומן ירושלים – נובמבר 1931 / חיים ארלוזורוב

משכתי את טורנובסקי הצדה – אחר הצטרף אלינו מ. מן הבנק – ושוחחנו על ה"מכביה". טורנובסקי מן ה"לויד הארצישראלי" יעסוק, כמובן, בארגון סיוריהם של התיירים והספורטאים שיבואו ...

 

 

 

חיים ארלוזורוב והמכביה בשנת 1931 - "יומן ירושלים", 1949, עמ' - שלמה - נענע

israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode... 
שלמה שפירא חיים ארלוזורוב והמכביה בשנת 1931 ביומנו כותב חיים ארלוזורוב ביום ו', 13 בנובמבר, 1931.

 

 

 

נכתב על ידי , 29/6/2012 19:56  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי: 

בן: 76

תמונה




קוראים אותי
45,410
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לShlomo Shapira אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Shlomo Shapira ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ