לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Shlomo Shapira’s Blog

שלום רב, שמי שלמה שפירא. אני משורר, ותוכלו למצוא בבלוג שירים שלי ,כתבות שלי...


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2009    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     




הוסף מסר

11/2009

בין האסתטי לאתי-עדינה מור-חיים-20.1.90


שלמה שפירא

 

 

בין האסתטי לאתי

עדינה מור-חיים

על ספרו של שלמה שפירא "אררט" , הוצאת "עקד" , 1988

כתבה שנכתבה ב-20.1.90 ואשר העתקה נמסר לידי ...

 

 

 

נקודת המוצא לספר שיריו הראשון של שלמה שפירא, שהשירה והמציאות עולמות נפרדים הם .

כלי השירה הם התום, היושר, האמת והאמיתי, בעוד שבמציאות הערמומיות, העקמומיות,

ההתחזות לאמת, הזיוף ... ומשום כך שפת השיר מזוהה עם 'שפה-עתיקה', אורה, 'אור-בראשית'

ושריקת ציפור שלקולה מפלסת לה שפה אוטנטית צרופה יותר מכל שפות השיר ואנחנו משתדלים לזקקה

עוד ועוד ("הצטיידות", עמ'5) . ומנגד שפת המציאות עם 'עורמת לשון', 'קול שנבלע, 'צעקות הצילו',

שכן "כל אחד מנסה לתפוס חזק יותר גבוה יותר במרמת כספו, ובעורמת לשונו ." (אררט , עמ'26) .

 

קולות פואטיים מנוגדים

חווית קונפילקט זה בין היסוד האסתטי-טבעי ליסוד האתי-ציוויליזציוני היא חוויה מרכזית בספר, כאשר

כל שיר בנפרד היא מין פיסת מחשבה מומחשת של פן אחר של אותה חוויה. וזו מטלטלת את המשורר

בין קולות פואטיים רבים, ואף מנוגדים : לעתים זהו קולו של משורר נאויווי , הרואה עצמו כחלק מן הטבע, תוך-כדי התפעלות מחוקיותו המזוככת והמדויקת, ("אלוהים יוצר הצמחים, בחוכמה עשיתם/

אלילים של מזון ורפואה... ,עמ' 21). ולעתים של משורר סנטימנטלי , הרואה בטבע ספירה שאין הוא

שרוי בה עוד והוא בבחינת משאת נפש, כמיהה ומחוז חפץ. ("... היתה לי שמש / אך היה לי גם אביב אלים /כמו לאלה הרגישים לפריחתו, / היה לי ירח / אך היו לי זאבים כמו לכיפה אדומה... עמ' 31).

 

אל קולות אלה מצטרפים קולות של משורר ריאליסטי , הרואה בחיים ובהחלטה לחיות ולהתמודד

עמם "אשליה חסרת טעם , ריח וצבע" (עמ' 18) , ושל משורר רומנטי הנאחז בעבר ובמורשתו

אחיזה חסרת-אונים, דרך תחושת ניתוק אלימה מכור מחצבתו ("... קחוני, משוני מחידקל

כזנביל תמרים אל ירושלים / נולדתי בה ביוחסין : שורשים, פאורות, צמרת-תפארת !/ כינורי, כינורי

לא תיקחוהו ממני / ... עמ'38).

 

שירים מגובשים ובוגרים    

המפתיע הוא שלמרות הריבוי בקולות, השירים מגובשים ובוגרים. יש בהם אחדות צורנית השואבת

כוחה מן הריבוי עצמו מחד, ומן הגעגוע אל אידיאל אליו נכפה המשורר לשאוף למען אחדותו.

הגעגוע והאידיאל ממזגים בין הניגודים הפנימיים, המוסקים לעתים את נפשו, ומחזירים אותו

אל תחושת איזון ראשונית-אישית, במקום שבו שוכנות כל האפשרויות.

כל אמצעי כשר להשגת איזון זה. לכן כאן גם הריבוי בפני השיר. הנוסחה להשגתו קבועה,

אם לא מתימטית : כל אימת שהשיר מבטא שבר , מתלווה אליו תקווה, ולהיפך, כאשר מבוטאת

בשיר תמונת עולם סדורה, הרי שבסופו "שורט" בה המשורר שריטה.

לעתים נעשה הדבר באמצעות הצגת פער-הדורות, כאשר הדור הקודם מייצג עולם שלם,

והדור הצעיר מייצג עולם סתמי, שאינו בנוי ואינו לא בנוי ("פני הדור הזה", עמ' 16),

ולעתים בהעמדת עולם פנימי סעור ושחור לעומת עולם חיצוני, שהנאור בו מיישר את הדוריו,

שכן : "... בעולם של שדים מותר הכל / גשם האור וקטורת היינו הך בגלל אשלייה אופטית. /

ישנה יניקה משדיהם למרות זרותם הבלם חמקנותם. / אנו מטפחים שדים אפילו אשמדאים /

מעמיקים חושך שלא מן העולם הזה ומפחידים חושך בחושך. /אך הרבה וידויים עוד יישמעו

מול פרגודי האור." (עמ'23) .

 

הנגדה מילולית

הניגודיות באה לידי ביטוי בהנגדה מילולית: אור-חושך , אביב-סתיו, שריקה-דיבור,

"ציפורי שיר"-"נשרים כנועים" ועוד. בחירת המלים מסתמכת על האסוציאציות הקולקטיביות

שהן מעוררות. כלומר, "אור" מתקשר בדרך כלל אל משהו חיובי, בעוד ה"חושך" מציין

כוחות שליליים וכן הלאה. תופעה זו חושפת חוליות חלשות, לדעתי, בשירים :

א. בשל כלליותן ואוזלת ידן ליצור תמונה ספיציפית .

ב. משום שדרכן מחצין המשורר ניגודים פנימיים וחומק המגע עם מהות הכאב שבלכידה ביניהם .

כך, שלמרות הדרך הפיוטית השלמה שהיא מוגשת, ולמרות הפסוקים השיריים המעוצבים כמו :

"שיבוש שכבות הדעת" ועוד , יתכן תוכן קרוע ממסגרת שיר מסוים ומה שהופך את הכאב

המובע בו למובן הוא יתר השירים בספר . כל השירים יחד מעניקים שכבתיות של רצף והמשכיות ,

וכך צריך לעיין בספר , בכל שיר ליחוד ובכל השירים יחדיו .

 

שפה "יומיומית"

 החוליות החזקות בספר, והן רבות, הן בקטעי שירים שבהם אין המשורר מעמיד עצמו בתווך

בין הניגודים המוחצנים, לא בפנים ולא בחוץ, אלא כשהוא מדבר אותם מקרבו. בניגוד

לראייתו האפריורית של המשורר, כי לשירה נחוצה שפה מיפה על-מנת להציג עולם על-שירי גבוה

וחד-משמעי, ככל שהשפה היא ספיציפית ו"יומיומית", היא מתקרבת לקולו המיוחד של המשורר.

סימנים לכך נמצא דווקא ב"מושאים" וב"נשואים" של הפסוק השירי, כמו:

"... להכניס הכל תחת שליטתו בגניבת דעת. /..." (עמ'24) , "... בין דמי לרחוב הארוך בעיני. /..."

(עמ'27), "... למה שנוסק אליו- גורל ומנגינותיו /..."(עמ' 27), "...זר חמלתכם לא ישא דומיית

זכרון קצרצר./..." (עמ'29).

 

את החיבור בין קטעי שיר כאלה לכדי שיר שלם נמצא בשיר האחרון בספר , "פּרפּטוּאום מובִּילה" :

"יש לומר כל מה שצריך לומר / האם מישהו מגיד הכל ויש המשך דבר / כנראה, מישהו

החלש בסביבתו / יושב על כוחו עד שפת ביתו / נוגע באנשים רק לפני רבו / עשרים שנה

לא הבינו אותו ולמה היום כן. /... (עמ62).

 

בספר יש ביטוי אמין של תחושת הזרות, חוסר ההשתייכות, הקריעה מן העבר, הרצון להיות

מחובר ושייך, וזאת בשל החוויה האישית-המיוחדת המובעת בו. הזרימה במשפטים אלה

(כפי שהבאתי בדוגמאות קודם) הם תוצאה של קיפול אלמנטים דיסוננטים

במרכז פנימי אחד של המשורר ודווקא "בקולו הבינוני, ספק שירה, ספק דיבור." . 

 

 

 

 

בין האסתטי לאתי-עדינה מור-חיים-20.1.90 - שלמה שפירא (1938) - בלוג ...

שלום רב, שמי שלמה שפירא. אני משורר, ותוכלו למצוא בבלוג שירים שלי ,כתבות שלי...
israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=292694&blogcode... - לפני 8 שעות

 

הבלוג: שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר - Shlomo Shapira הקטע: בין האסתטי לאתי-עדינה מור-חיים-20.1.90 28/11/2009: ...שלמה שפירא בין האסתטי לאתי עדינה מור-חיים על ספרו של שלמה...

נכתב על ידי , 28/11/2009 00:11  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

בן: 80

תמונה




קוראים אותי
52,954
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לShlomo Shapira אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Shlomo Shapira ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ